ב-17.5 תתחילי לצאת.

בגיל 18 בעז"ה תעמדי מתחת לחופה.

אני רוצה בגיל 17 להתחתן

ב-18 לא צריך כלום...

[אני מחכה ל18, כי לפני זה ההורים לא יתנו לי..]

מ ירוצה להתחתן בגיל 18?! אולי זה כיוון שאני גבר, ויש לנו עוד הרבה זמן עד החתונה (ישיבת הסדר/גבוהה, צבא וכו',)...

בגיל כזה צעיר??

נישואין דורשים הרבה הרבה עבודה, זה לא כזה קל.. [אני מדברת מתוך ניסיון, הא? ]

חוץ מזה שצריך להיות מוכנים גם כלכלית..

כשאת מתחתנת את צריכה לדעת בדיוק מה את רוצה מעצמך בחיים, שהאופי שלך יהיה בנוי וזה..

אם את מרגישה כ"כ בטוחה בזה בגיל כזה.. טוב, מי אני שאגיד לך לא?

זה  בדיוק מה שאני אומרת לבנות שחושבות להתחתן כזה מוקדם אמנם אני לא נשואה  אבל אפשר להבין למהה לא להתחתן מוקדם כ"כ..זה לא בא בקלות.. כל הדברים שהזכרת ממש חשובים ובאמת צריך להתייחס אליהם ולא להתחתן ושאח"כ יהיו המון בעיות כי לא שמתם לב לדברים האלה!

יקירתי.. אם את מוכנה על פי מישהו מבוגר שמכיר אותך, רוצה בטובתך ואובייקטיבי לגבייך-

תתחילי לצאת!!

נשיקות ובהצלחה.

אני שיא המבינה אותך ענבל!

אני עוד אתפוס אותך לשיחה בעז''ה, בינתיים שולחת חיבוק!

אני לא אטיף לך ואגיד לך כמה שחתונה זה אחריות ושאי אפשר בגיל הזה, כי את זה את יודעת. אני כן רוצה לנסות לגרום לך להסתכל קצת בחיוביות יותר על העניינים. אמנם למצוא חתן את עוד לא יכולה, אבל את כן יכולה לעשות משהו!

יש דברים בסיסיים שאפשר לעשות עד שמוכנים ממש להתחיל לצאת. והם ב''ה לא תלויים באף אחד, רק בעצמך.

אני יודעת שאת מתארת לא רק שאת רוצה להתחתן אלא את רוצה את עצם הקרבה לבן, את הקשר האוהב הזה- זה לא יכול להיות. 

מה שכן יכול להיות זה התקדמות אישית.

ע''י זה שאת מציירת לעצמך מה את רוצה מבן זוג את בעצם רואה גם מה את רוצה מעצמך. וככה את מתחילה תהליך של בניה. זה לא שאת מכינה את עצמך רק בשבילו ולא בשביל עצמך. כי הרי את מציירת לפי מה שאת חושבת שהוא נכון, ולא לפי משהו שבמציאות קיים כבר.

אז ציירי לעצמך מה את רוצה מבן זוג, מה את מצפה ממנו, איזה מידות, איזה מחשבות ותפיסות עולם.

עוד דבר, אמרת שאת מדביקה על אנשים את הרצון, תיזהרי עם זה חביבתי!

ושתדעי לך שכשהייתי בגילך מבחינתי שיקפוץ העולם היה לי ברור שאפשר להכיר בגיל הזה וגם להתחתן. לא הייתי מוכנה לשמוע לזה שבגיל הזה יש עדיין תהליכים שצריך לעבור לפני שאשכרה מכירים בן זוג. (הייתי עקשנית ונותרתי עקשנית, אבל לפחות עכשיו אני גדולה יותר ).

התעודדי, בעז''ה הרצון הזה יוביל אותך לחתונה. מי שרוצה להתחתן, יתחתן בעז''ה בעיתו ובזמנו!

והאמיני לי, השנים האלה עוברים מהר. אם זה מעודד.

ובינתיים, צרי קשר עם חברות, עם ההורים, עם עצמך, עם הקב''ה!

לא חסר עבודה בינתיים!

מוזמנת באישי!

(מסכימה עם רוג'ר)

חשבתי על ה רבה ופיתחתי תיאוריה שלמה בעניין, שיש אדם אחד (לפחות)|אופטימי| שמאמין בה..

(אני)  אבל זה ארוך ו........

לא יודעת, אבל למיטב הבנתי- זה לא ממש מרתיע בנות בלחיו"ת, כל עניין האחריות והתשלומים.

בשונה מבנים, בנות רוצות אתזה, האחריות על עצמן, ה"עול" הזה..אנחנו לא כמוכם- מתחתנים בגיל 200 וגם זה רק כי חייבים...

שמעתי שמותר להם להתחתן אפילו בגיל 16...

וזה אצל המהרו"ש

אל תתחתני בגיל 17.18 ,19!!

את תהרסי לעצמך תחיים!!! בגילאים האלו הולכים ונהנים! אני שונאת תמרתון הזה! קחי תזמן תלמדי(אונברסיטה\מכללה) תטייל תעשי חיים ואח"כ תתחתני (24-29 הגילאים הכי נורמליים) כי אח"כ לא יהיה לך ממש חיים...

ניראלי שאת קצת מושפעת ממשהו בקשר לכל התחושות האלה

ולבזבז את הזמן בהנהות של שטות וכשתרצה להיתחתן זה יהיה מאוחר והרבה יותר קשה.   

תפסיקו לדבר שטויות.

אני מזדהה איתך!!

אבל אני יודעת שאף בחור שפוי לא מוכן עכשיו להתחתן...

אז אני מחכה כדי שבעזרת ה' אני אזכה למשהו טוב

שחתונה זה מכונת פחיות שתיה- הכנסתי 5 ש"ח יצא חתן אז

**

להתחתן זה לא רק להרגיש.. זה גם בניה שכלית... מעבר לריגשית.

כדי להיות מוכנים לכל מעמסת החיים הזאת, צריכים לעבור כמה דברים בחיים בעודנו ל-ב-ד

בלי בן זוג.

להכיר ת'צמנו ולבנות בניה אישית והרבה עבות מידות.

וכן- לעבור זה גם לסיים עוד 2 כיתות או כמה שצריך כדי להכנס לכל העיניין הזה..

להתחתן זה לא רק מההרגשה שרוצים.. השאלה אם באמת מוכנים לזה.

בראש כבד שוקלים כזה דבר.

אשמח להרחיב איתך שיחה...

זה אינו מותר.
 

דוחים את זה ,לדעתי הצורך העז הזה הוא ביטוי לצורך טבעי אך אולי עכשיו הוא מתבטא בצורה חזקה יותר וזוהי תקופה חולפת.

תחכי לגיל מתאים ותעשי את זה לפי כללי ההלכה ,ולא לנטרל את השכל במשוואה הזאת עשי זאת בחכמה כדי שיהיה לך בית יציב,חזק מאין כמוהו,חם,כשר,ומלא ברוחניות ואמת.

בהצלחה !.

רבותיי היקרים, מה הבעיה עם נישואים בגיל מוקדם? נכון זה קשה, אבל כמו שאמרו לי בהכנה לצבא, קשה=אתגר, למה מפחדים מאתגרים? דרך אגב, 'שובבה'- שמעת על בעיות רווקות? נראלי שיש כמה בנים ובנות(יותר מעשר..) שהיו שמחים לוותר על איזה שנתיים של כיף, התקבעות, ולהתחתן בגיל יותר מוקדם כשהם עוד דינאמיים. אחי הגדול התחתן בגיל 19, והוא היום בן 26 שמח ומאושר, ולא, לא נראה לי שהוא סובל בחייו, הוא נהנה(דרך אגב, הוא עשה טיול במזרח אחרי החתונה, בלי להכנס לשאלה של יציאה מהארץ, אפשר לטייל גם עם הבעל/אשה) אז נכון, יש התמודדויות של נשואים בגיל צעיר, אבל, מי שלא מתחתן זה לא אומר שאין לו-אחריות, פרנסה, אז חלק מההתמודדויות יותר קשות, חלק יותר קלות וחלקן פשוט- שונות.

אז לכל אלו שהחליטו שמתאים להם חתונה בגיל צעיר- בהצלחה, אלוקים ישלח לכם ברכה.(סתם הערה, על קביעת המשנה בן 18 לחופה רוב המפרשים מפרשים שזה בשנה השמונה עשרה של החיים, קרי- בגיל שבע עשרה, אחרי שמסתיימות 17 שנים מהחיים ומתחילה השנה השמונה עשרה, ישנה דעת הראב"ד שזה מגיל שמונה 'של היום'... לתשומת ליבכם...

אם את כל כך מפחדת מהחתונה ובנתים לאא אוצה להתחתן אלא רק משהו שתהיה איתו..אז את יכולה שיהיה לך חבר ולאו דווקא שבסוף תתחתני איתו...

ופוגע בזוגיות האמיתית של אחרי החתונה ובכלל בחיים, חבל

והיום הוא בן 24 ויש לו ילדה בת 7 והוא חי סבבה

יש חיסרון עצום בלהתחתן מוקדם...

1)מעוניית שבעלך יצא כל הזמן לבלות עם חברים ולא ישאר בבית?

2)רוצה להתחתן עם ילד?

3)חברה ילדים זה חתיחת עול ענק וחשוב אי אפשר להפקיד אחריות כזותי אצל 19-!

4)ראיתי נפני כמה ימים בקופת חולים נער יושב עם אישתו והתינוק שלו ומחשס את עצמו! כולם הסתכלו עליו ברחמים!

5)הסכלה! את יודעת כמה קשה זה ללכת לאוניברסיטה עם תינוק? לא תוחלי ללמוד(אני נגד ללמוד בכלל!

לא? למה לא?! הרי זה מה שרשום בתורה! טוב כך זה היה פעם, אז למה לעשות את זה עכשיו? מה שכתוב בגמרא היה פעם והיום זה משהו אחר וכדאי שתכניסו את זה עמוק לראש!פעם כל החיים היו בשביל ילדיםלא היו פעם לימודים גבוהים....וכל הישיבות וזה היו אנשים נשואים....

ופורר-למה יש תופעת רווקות(עלק בגיל 16 זה לא ניקרא רווקות מאוחרת!) כי יש אנשים חכמים שלא רוצים ללכת כמו כולם ולהתחתן בגיל הטיפשעשרה(18)  וזה בגלל שיש אנשים מעטים כאלה ....

דווקא בעניין הזה אני לא מסכימה איתך.

נכון אני לא כל כך מסכימה עם רוג'ר גיל 17.5 זה באמת קטן לטעמי אלא אם כן את ממש ממש מרגישה מוכנה ומסבינה מה את מקבלת על עצמך.

אבל אני לא חושבת שחתונה גומרת את החיים זהו התחתנת את לא יכולה ללמוד לא יכולה לצאת לא יכולה כלום תבינו חתונה עם כל העול שבה זה הדבר שבעצם רק מתחיל את החיים שלנו החיים שלנו בתור עצמאים בתור אחראים זה לא רק עול זה גם דבר שאנחנו רוצים.

ובאמת כמו שמישהו פה אמר אני מכירה אנשים שהתחילו לחפש מאוחר ואופס הם נתקעו אבל אם מישהו מתחיל לחפש מוקדם אז נכון שרוב הסיכויים שהוא לא יתחתן עם הבת זוג הראשונה שלו אבל ייקח לו פחות זמן הוא יתתן רוב הסיכויים יותר מוקדם מזה שהתחיל לחפש רק בגיל 22.

אחותי התחתנה בגיל 19.5 ואחרי הנישואין אני לא אומר שלא היו משברים היו ועוד איך היו אבל הם התמודדו וברוך ה' היום היא נשואה עם שלוש ילדים והיא הלכה ללדמו הנהלת חשבונות ועוד כל מיני דברים נלוים בתור תחביב! (הנהלת חשבונות לעבודה וכל השאר בתור תחביב) תבינו גם אחרי החתונה אפשר ללמוד הלימודים זה לא השיקול.

וכל מי שאמר פה אל תתחתני צאי עם חבר. חבר אסור על פי ההלכה כל עוד זה לא למטרת נישואין! ואני עד כמה שזכור לי שומרת את ההלכה לפי דעתי תקנו אותי אם אני טועה.

אני לא רוצה חבר כמו שאני רואה אצל כל הכיתה שלי "ההיא גנבה להיא את החבר" "איזה חמוד החבר שלה" וכו' זה חבר סתם לשטויות זה סתם כדי להרגיש וואו יש לי חבר לא! אני לא רוצה את זה! אני יודעת שאני צעירה וכן אני יודעת שאני בל"חית ברמות מטורפות אבל מה לעשות? זאת אני וככה אשאר.

דניאלה והאדמור אני יודעת שצריך לבנות קודם את האישיות ואת המידות זה לא אומר שאסור לרצות את זה אני לא אומרת שאני אתחתן עכשיו (בכל זאת אני רק בת 15) אני אומרת שאני כבר כל כך רוצה ואני באמת מקווה שאני אזכה לעמוד תחת חופה בגיל יחסית מוקדם (אצלי זה אומר 19-20) אבל כמובן בכל זאת יש עוד צדדים לעסק בעלי, הקדוש ברוך הוא, הורים וכדומה אני פשוט מקווה שזה מה שיקרה אבל כמובן הכל בעיתו ובזמנו ולא דקה אחרי או דקה לפני!.

וואו יצא ארוך אם קראתם הכל באמת כל הכבוד.

בקרוב אצל כל מי שרוצה ומוכן לזה ובגיל המתאים (אני מקווה שאין פה מישהו בן 16 שרוצה להתחתן עכשיו) ואצל כל השאר הלוואי שתמצאו כל אחד וכל אחת את שלכם בעיתו ובזמנו!.

כמעט לחצי מהבנות בכית שלי יש חבר אני לא רוצה חבר

אני רוצה בעל!!אני רוצה ילדים..

אני יודעת שזה לא מתאים לגילי....

אבל אני ממש רוצה!!!

אני מרגישה שזה היעוד שלי!!!

זה רצון מאוד אמיתי, הצורך לקרבה, הרצון לתת,

אבל זה לא רלוונתי כל-כך לעכשו,  צריך לראות איפה את מקבלת את זה ממקום אחר שכן טוב לגיל שלך.

אני אישית מצאתי פיתרון לצורך שיאהבו אותי, יש לי חבר שבאמת אוהב אותי, הוא קצת מבוגר אבל זה לא משנה,

ולרצון לתת - אפשר אולי להתנדב, זאת הרגשה מאוד טובה!!

כן,גמני רוצה להתחתן בגיל צעיר!

אבל לאיודעת..אני רואה את עצמי ברחוב בוהה בבנים,ופשוט רוצה את זה.

אני פשוט מסתכלת כל היום על בנים,וזה לא ניראה לי חיובי ביכלל.

מה אתם אומרים?

"...ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם".

הרצון הוא צריך טבעי נכון ומדהים אך אסור להסתכל בבנים לשם הנאה מכך ,אנחנו צריכים לרסן רצון זה שלא שהיצר לא יסיט אותו מכיון הרע.

כמו כן יש בזה משום פגם אחר,יהיה לך בעל אחד שאיתו תחיי כל חייך באהבה גדולה,ואלו עם כל הבנים שבהית בהם לא יהיה לך במשותך כמו בעלך ואולי ניתן לדבר על איזה שהיא "בוגדנות" בהסתכלות לשם הנאה בגברים שאינם בעלך עוד לפני שנישאת לבעלך,אולי משהו כמו אי שמירת נאמנות.
 

אשרייך..  יפה שקיבלת את זה

גם אני רוצה מישהו שיאהב אותי ויהיה רק איתי! - ריגושים,נעימויות,אגואיזם.

גם אני רוצה מישהו יבין אותי או לפחות ינסה! - כנ"ל.

גם אני רוצה להרגיש שיש מישהו שאוהב אותי אבל אוהב אותי כמו שגבר אוהב אישה!!! - תאווה,חשק.

אני יודעת שחבר זה לא טוב ואני לא רוצה חבר בגיל הזה אבל מצד שני אני כן רוצה - כנ"ל.

אני רוצה שיהיה מישהו שיהיה איתי ושאני לא ארגיש שיש לו מישהי אחרת חוץ ממני כי הוא יהיה שלי! - אגואיזם.

נראה לי הבנת,לא?!

זה לא באמת רצון לבעל,להשקעה,לנתינה,למשפחה,לעבודת הזוגיות..זה רצון,חשק,ריגוש,תאוות ואגואיזם.

ואני לא מאשימה אותך,כי כך ה' ברא אותנו,וכולנו - גם נשואים - רוצים את זה.אדם רוצה שיאהבו אותו [ולפי מה שה' ברא אותנו - שהמין השני יאהב אותו],שיימשכו אליו,שיהיה לו נעים ומרגש.

אבל חייבים להבדיל בין השניים!

אני חושבת שלא מתחתנים *בעיקר* בגלל זה,אלא באמת בגלל כל מה שכתבתי למעלה (השקעה וכו'),ומי שמנסה לספק את מה שאת רוצה שלא במסגרת נישואין - סתם נכנע ליצריו.

אם תרצי הרחבה,בשמחה,היום אני במוזה

ואאיייי אני מזה מביננה אותך אני כבר מ - ת - ה -! להתחתן !!!!!!!!!!

וכל פעם שאני מדברת על זה יורדים עלי שאני בלח"ית

ואל תתייחסי לכל הפלוצים שבפורום שממציאים הלכות שזה אסור,אוקיי?

ואמיר אל תנסה להתווכח פשוט אני לא אוהב אתזה

שבת סוכככככר(: ותכלס מי שמרגישה ב א מ ת  מוכנה בגיל 18-19 להתחתן אז תפדל זה ניראה לי בסדר

רק לא מתוך ההתלהבות של גיל הנעורים אלא באמת מתוך בשלות,,, 

בהצלחה! נישמח לשמוע תוצאות ולראות את ההזמנה(:

בבקשה ממך, בשיא הרצינות והכנות- אל תתעסק בדברים שאתה לא מבין בהם.

נכון שאני רוצה נכון שזה חסר אבל אני לא רוצה לעבור על ההלכה!

כל האלה שאמרו את רוצה תמצאי חבר!

זה לא הולך ככה. אני עדיין נשארתי בת דתיה שמשתדלת לקיים מצוות תודה על העידוד נחמד מצידכם אבל אני לא אעשה את זה בעזרת ה' בזמן הקרוב אלא כמו שאמרתי רק בגיל 18.

שיראל- להגיד לי שזה אגו מאוד מעודד <צ> יכול להיות שזה אגו אבל נראה לי שיש את זה בכל אחד מאיתנו וחוץ מזה שכן! זה חלק נצרך במציאת בעל נכון שצריך עוד כמה דברים אבל הרצון למישהו שיאהב אותי זה רצון טוב שעוזר.

יכול להיות שיש דברים יותר חשובים אבל כרגע אני לא מדברת עליהם אני מדברת על הרצון האבעי שלנו של כל אחד ואחת מאיתנו (והפעם אני בטוחה ).

כל מי שהביא הלכות- תודה אבל את ההלכה אני מכירה ואני לא הייתי מתחילה לצאת עכשיו זה סתם הייתה פריקה.

כל השאר- תודה רבה אין עליכם אתם מדהימים!! ממש עודדתם גם אלה שהזדהו וגם אלה שניסו לעזור תודה!

וגם לאלה שהביאו הלכות אבל פעם הבאה רק שימו לב שביקשתי לא להביא הלכות בכוונה כי את ההלכה אני יודעת.

דברי עם מישו באישי ככה זה לא צנוע

אתה יכול לשלוח מסר ולהגיד או לפנות למנהלים אבל למה להגיד לי את זה לפני כולם???

ומה אם נשבר לי כבר לעשות דברים שאני לא מאמינה בהם רק כי ההלכה אומרת ו"שאני יגדל אני יבין"??

מה אם אני חושבת שזכותי לעשות מה שבא לי בחיים שלי ואפחד לא יתערב לי בהם?

למה את לא מאמינה בדברי ההלכה,האם מדובר בעניין ריגשי ולא רציונאלי ? או עניי רציונאלי ולא למדת את ההלכה כמו שראוי ללמוד אותה ?

אני ממליץ לפנות ל ":http://www.makshivim.org.il/

לאן ממהרים זה קשה אבל מומלץ לחכות שנה ולסיים את התיכון כמו בן אדם חבל לדפוק תעודת בגרות בשביל שנבה אחת ולהפסיד מזה כל החיים

למה אתה צריך בכלל תעודת בגרות? יש לך חיים על הראש! אני לא מבינה אנשים שהולכים ללמוד באוניברסיטה וכאלה מה אתם צכים את זה? לכו תעבדו את ה' אל תתעסקו בשטויות! אני לא בונה על חיים קלים. ה' לא הביא אותנו לבוא כדי שיהיה לנו כיף...!!!

(חברים מקשיבים) כדאי לך הוא זורם טוב....

ובמקביל לזה לימוד תורה ,שילוב של תורה ועבודה בתור אדיאל.

כי זה רצון טבעי של האדם.

עכשיו בעניין מה שאמרת ש"זה חלק נצרך במציאת בעל נכון שצריך עוד כמה דברים אבל הרצון למישהו שיאהב אותי זה רצון טוב שעוזר" - אז זה לא קשור לבעל,לעבודה שבזוגיות,זה פשוט רצון טבעי של האדם - שיאהבו אותו..זה מין מסווה של "דוסים" - שזה יתבטא בזוגיות..אז סתם ככה זה נכון,בתור רעיון - להתיר במקום המותר,אבל זוגיות זה פשוט לא מה שכתבת. [שקלתי כל מילה עשר פעמים,ומקווה שלא הייתי בוטה מדי.]

רוג'ר - תסתכלי טוב טוב במה שכתבת ותגידי - זה לא פשוט כיבוס מילים? בכנות.

אז אני מסכימה לנסח מחדש:

אני רוצה מישו שיאהב אותי, ואני אוהב אותו.

שהוא יהיהאיתי, ואני רק איתו.

שהוא יבין אותי, או לפחות ינסה, ואני אבין אותו, או לפחות אנסה.

שנרגיש שאנחנו אוהבים אחד את השני לא בגלל איך שהשני נראה, אלא בגלל האופי המיוחד שלו, שמתאים רק, אבל רק לי.. וככה הפוך לגביו- שאני אוהבת אותו רק בגלל איך שהוא מתנהג, מה שהוא חושב, בגלל מי ומה שהוא!!

דיברתי עם אמא שלי לפני כמה חודשים..

אמרתי לה שבאלי להתחתן ממש. [פעם ראשונה שאמרתי לה. וגם פעם אחרונה~]

היא ישר התחילה לדבר איתי על מחוייבות, ושחתונה זה לא פיקניק, ו"את יודעת מה זה להיות מחוברת למכונת כביסה 23 שעות ביממה??" [את השעה שנשארה היא שומרת לעבודה, אוכל, ילדים... (לא באמת!!) ]

עניתי לה: כן! אני יודעת שזאת מחוייבות, וזה לא פיקניק, אבל אני רוצצהה את המחוייבות הזאת!! אני מרגישה שהשליחות שלי זה להיות מחוברת למכונת כביסה 23 שעות ביממה!! מצידי אפילו 24!!!

ואני לא רוצה חבר. אני רוצה בעל!!

עם בעל חושבים 10 אלף פעמים לפני שמגלגלים אותו מכל המדרגות.

בעל אני לא יכולה "לזרוק" ולחפש לי אחד חדש.

בעל זה מחוייבות. זה אחריות. זאת אהבה מסוג אחר לגמרי, שעד שלא מתחתנים-- לא מסוגלים להרגיש אותה!!!

ואני לא רוצה להיות מהרווקות שבגיל 29 מיואשות מהחיים ולא רוצות לשמוע יותר על בנים, אז אני מתחילה לחשוב על זה כבר עכשיו, שאם יידפקו לי השידוכים והדייטים-- במקום בין גיל 24-29, ובגיל 29 אני אשבר, אז זה יהיה בין גיל 17.5-22.5, שאז זה יהיה פסדר להתחתן, ואני עוד לא אתייאש מהבנים~

באמת ריגגששת אותי. מסכימה עם כל מילה,נכון אני רוטנת על המכונה על הכלים על.... (אבל עכשיו שקראתי מה אמרת אני פשוט יעשה לעצמי שששששש גדול וירים חיוך ) את מזה צודקת עם כל כל הקושי זה שווה זה לחיות באמת,לעשות את ה משהו ה משמעותי ביותר שאת יכולה לעשות,להרים בית ,בנין של נשמות ,לטפח ולהפריח נשמות לדור הזה ולכל הדורות שיבואו,לתת משמעות לכל מי ומה שאת כי איך שאת זה מקרין על כל הבית שאת בונה ועל כל מי שבו,ווואאיי חיזקת אותי,תודה ,ובאמת מאחלת מכל הלב לכככווולללםםם למצוא מהר את הזיווג שלהם ולהקים בית נאמן מלא מלא ברכה ושמחה ואהבה ואושר ועושר וילדודס ,אאא וגם כביסה...

חחח תודה

 בהצלחות...

עכשיו הבנתי את התשובה..

אני חושבת שאם זה בצורה כזו, שכל החיים רק חושבים על מה יקרה ומה יהיה וכמה רע לי עכשיו ממש קשה להתקדם!

איך אפשר לבנות את האישיות של עצמך אם כל הזמן את חושבת רק על הקושי לבד?

ב"ה, יש לך חברות, ואני חושבת שבשלב הזה של החיים (לפחות בגילי...), זה מצב טוב.

כן, צריך לדעת שיום יבוא ואנחנו בע"ה נתחתן ונמצא את הבעל שלנו (שהוא לא מושלם), ובע"ה יהיה לנו טוב ביחד, אבל גם קשה ביחד, ולפעמים אפילו מאוד קשה..

אבל עכשיו טוב לנו ככה!

ונכון שלפעמים קשה ואנחנו שואפים ליום הזה, אבל זה לא צריך ליהיות מוגזם!!!

כרגע בגיל שלנו, לדעתי המצב של הפירוד הוא בריא, ולא צריך להצר עליו..

נראלי שאם אני אמשיך אני רק אגיד את אותה הנק' שוב ושוב..;)

אם יש לך שאלות.. בכיף באישי, ואני מקווה שהבנת אותי!!

יום טוב!;)

זה לא מה שאני חושבת כ-ל היום!!!

רק בחלקו

ואל תדאגי את האישיות שלי אני מצליחה לבנות בלי שום קשר. זה לא סותר אחד את השני.

זה מצב טוב אני לא אומרת שלא אני רק באתי לבטא פה את הרצון שלי ואני בטוחה שהוא משותף לעוד הרבה בנים ובנות פה.

סוף הבהרה מקווה שהובנתי.

מי שמתחתן מוקדם פשוט דופק לעצמו את החיים..  ממה הילדים שלך יחיו אם לא תהיה לך עבודה נורמאלית? ואיך תהיה לך עבודה נורמאלית בלי בגרות?? זאת בדיוק הטעות של חלק מהדוסים.. חכו כמה שנים, תסיימו לימודים, אוניברסיטה, תתבססו, ורק אחרי שתדעו שאתם מסודרים תתחתנו ותולידו מליון ילדים..

זה יתחיל מרק' לגמור שירות יעבור לרק לגמור תואר ראשון ואז שני ודוקטורט ועד שתגמרי הכל תגיעי לגיל 30 זה מה שאת רוצה???

כבר אמרתי פה חתונה לא שוללת את אפשרות הלימודים צאו מזה!!!!

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t369039#4467533

 "מישהו שיחשוב רק עלי שיאהב אותי שיהיה לו אכפת ממני"- יש לי שאלה: יש לך חברות כאלה? כי זה לא כזה פשוט למצוא גם בן כזה...

חוץ מזה- מה 17? נראה לי כל מי שאומר את זה יש לו כמה שנים להגיע לגיל הזה ולראות עד כמה הוא קטן ממש... זה סתם נראה גדול משום מה...

לא. אינלי חברות כאלה.

אבל בעלי בהחלט יהיה כזה. כי אם הוא לא יהיה כזה- הוא פשוט לא יהיה בעלי. פשוט לא! על מי את רוצה שהוא עוד יחשוב? על השכנה? על החברה שלו מכיתה י'? על החברה מהגן? על מי???

בעלי יחשוב רק עלי, ואני רק עליו.

זה פשוט למצוא בנאדם שרוצה ככה, אבל זה לא פשוט להיות ולמצוא בנאדם שבאמת מסוגל לזה. 

[מושה ומתוודה, כשהיה לי חבר, אהבתי עוד כלמיני בסתר...]

אבל זה חלק מהחיי נישואים-- להיות מסוגל לאהוב רק בנאדם אחד, ולסבול את כל השגעונות שלו, ולא רק לסבול אותן, אלא לאהוב אותן באמת ובתמימות של מאוהבים.

ועוד משו, בקשר לגיל-

אני בת 16.5. רוב החברות שלי בנות 17+. ו...לא. 17 לא נראלי גדול משום מה... זה גם לא נראלי קטן כ"כ.. ואני חושבת לגמרי שאם יש מישי שהיא מרגישה מוכנה ובוגרת כדי להקים בית-- שתרוץ על זה, ולא משנה הרמה הכלכלית שלה. מסתדרים.. שתעבוד במכולת ותוך כדי תלמד משו, אם זה לחוץ לה...

לא יודעת מה איתכם, אבל החלום שלי זה שברגע שיהיה לי מספיק כסף-- אני מקימה בומבה חווה שווה כזאתי, ומוכרת ת'מוצרים שלה. ומזה אני מקווה להתפרנס. אני לא מחפשת להיות מיליונרית. אני מחפשת לפרנס ת'משפחה. וזה בהחלט יכול להספיק לי.

ועוד בקשר לגיל-- 

גם בגיל 29 את יכולה להסתכל על עצמך ולהגיד "מה? אני שיא הצעירה... 29 זה פשוט צעיירר!!!"

אבל-- לא!! אין גיל יותר מידי מוקדם לחתונה [אני מדברת על מעל 17, כה?], אבל בהחלט יש גיל מאוחר לחתונה. ומזה צריך להיזהר ממש!

"ולא משנה הרמה הכלכלית שלה. מסתדרים.. שתעבוד במכולת ותוך כדי תלמד משו, אם זה לחוץ לה..."

חברה, כסף זה לא משחק ילדים, וכן, זה יכול להרוס בתים ומשפחות, זה יול להביא למצבים באמת קשים, לתסכול, ולמצבים קשים יותר!!!

לדעתי חבל ממש שכשמחנכים אותנו שצריך להתחתן, לא מבהירים לנו את ההשלכות של זה..., באמת נשואים זה דבר מדהים, אבל יש לזה אחריות גדולה מאוד מאוד!!

וכן, יש גיל צעיר מדי לחתונה!!!!!! (לדעתי גם מעל 17)

[מצטערת שזה נשמע כמו גיחוך... זה לא...]

תקשיבי, הבהירו לי מלא, אבל מלא, ת'השלכות אם לא יהיה לי כסף, תאמיני לי... ב"ה אני ממשפחה שלא חסר לה כסף [לא מלייאנים, אבל בהחלט מסודרים...]

וכל החיים טחנו לי לשכל שכסף לא בדיחה, וזה מסוכן, ובלי כסף א"א לעשות כלום.

אני בעד שיפסיקו כל החיים לחשוב על כסף!!! כולם!!! לא רק אני, שדוגלת בחיי חווה וקיבוצים, אלא כוולםם!! גם האנשי עסקים!!!

מי לעזאזל המציא ת'כסף, אה?

מה כאב להם להמשיך כמו שהיה פעם-

תביא לי ביצה אני אביא לך עגבניה, תביא לי קמח אני אביא לך סוכר...

מה? מה כאב להם שהחיים ימשיכו ככה????

עדיף שנהיה אלפאביתים מבחינה שכלית, מאשר שמהרר מאווווד נהפוך לאלפאביתים מבחינה נפשית. עוד שניה אנחנו פשוט נהיה רובוטים של הכסף ושל כל החארטות שיש פה... [ויש הרבה אנשים שכבר מזממןןן רובוטים שלהם...]

וזה מעצבןן אותייי!!!!!!

ברור שזה היה סבבה, למרות שגם לזה יש את החסרונות משלו..

ולדעתי יש הבדל שאת לא כ"כ מגדירה אותו- בין להיות מכורים לכסף ולרוץ אחרי המיליון..

לבין להתפרנס. וזה הבדל מאוד חשוב לדעתי, כי בני זוג חייבים להתפרנס!!! אבל נכון שזה יכול ליהיות גם חולני..

כל דבר טוב במינון הנכון;) (המשפט שלי..;)

ערב צח!

אבל וואלה- אולי אני זאתי שנשלחה לשנות את זה?!

אולי אני זאתי שתצליח להפוך ת'עולם?!

אני לא יכולה לשבת ולהגיד "אוקיי. זה המצב, אז אני אפעל כמו איזה רובוט מתוכנת ואעשה כמו שכולם עושים- אתחתן מאוחר, אלמד משפטים למרות שלא בטוח שאני מתאימה לזה, כי זה מכניס הרבה כסף, וכו' וכו'..."

לא!!!

אני, וכל אחד פה, צריך לעשות מה שהוא חושב לנכון לעשות.

זאתי חושבת שמתאים לה להתחתן מאוחר, אחרי שהיא כבר עם וותק של 7 שנים בהוראה וגרה בדירת רווקות.

הוא חושב שמתאים לו פשוט להתחתן כמו הרבה אחרים-- שיעור ד'-ה' ככה, לגור בבתים של הישיבה, להיות אברך עוד כמה שנים ולצאת לחנך כיתה א'.

אני חושבת שמתאים לי להתחתן מוקדם, לפתח חווה משלי, לגדל בו מה שבאלי, ויש עוד הרבה...

(לכל קוראות וקוראי השרשור, ולא רק לענבל )

להפריד בין הצורך בחבר, אדם שיקשיב, שיהיה של, וכו'

לבין הרצון להקים בית, (שזה מעבר לטקס החתונה המהמם והמרגש ).

זה טוב ובריא לחלום על הבית שלכן, אבל לא שזה יהרוס לכן את הבניה וההתקדמות האישית.

זה יגיע כחלק טבעי מהחיים, מהדרך, וזה לא המטרה הסופית .

ומה שאחרים מסרבים להאמין לי שאני עושה~

ובד"כ אני לא מהאלה שמגיבות לסתם שרשורים

תאמת שגם אני היתי במקום שלך ממש רציתי חבר וקשר ובעל ומישהו שיאהב אותי

ותאמת

קיבלתי אחד כזה

הינו חברים 4 שנים!!!!!!

למטרות חתונה ובאמת זה אחד האנשים שבאמת היתי רוצה להקים איתו את הבית שלי וממש שקלנו להתחתן בסוף יב'

אבל אי אפשר להסתדר בלי כסף

ולצערינו זאת באמת אופצייה

וחצמזה

תחשבי על זה ככה

להתחיל ללמוד מקצוע וילדים זה דבר שמגיע ג אם לא בשנה שנתיים הראשונות

וזה הוצאות

וזה להיות נחמדה וחביבה גם שאת הכי עצבנית בעולם

וזה המון שיקולים שרוב האנשים לא יודעים עליהם

להתחתן ולחיות מהיד לפה זה מדהים מבחינתי אבל יש דברים שבלי הבשלות והבגרות לא משנה כמה תתאימו וכה תסתדרו זה לא ילך

זה דברים שלא עושים כי באלי אלה כי באמת יש מחשבה מאחורי זה

וחתונה זה לא רק שמלת כלה!!!!!!זאת התחייבות שצריך לקחת בחשבון..

מצטערת על החפירה ומי שיש לה מה לשאול באמת בכיף באישי...

אני החלטתי שאם כל האהבה והרצון שלי להקים בית חדש בישראל כרגע ישלי עדיפויות קודמות

החלטה שהרבה לא מסכימים איתה אבל זאת החלטה שלי...בהצלחה מקווה שעזרתי

אינלי כוח שוב לדבר על כסף...

אבל בקשר ללהיות נחמדה וחביבה גם כשאני הכי עצבנית בעולם-

אני בכורה.

כבר יצא לי הרבה פעמים להיות ככה כמה ימים צמודה לאחים שלי... וישלי ב"ה אחים בכל הגילאים...

זה קשה. זה סיוט.

אבל זה מה שאני רוצה!!

זה האתגר שלי לחיים.

יהיו ת'אנשים שהאתגר שלהם זה להצליח בעבודה, יהיו ת'אנשים שימצאו אתגר באנערף מה... האתגר שלי בחיים זה להקים בית ולהיות אמא שמחה. 

אני התחתנתי יחסית צעיר. וזה נראה נחמד, וממה שאת כותבת ואי שאת כותבת זה נראה שאפילו המחשבה שלך א בשלה בגרוש. ברגע שהאביר יגיע על חמור שחור את תתחילי לקלל אותו שהוא לא מפנק ואמא שלו שהיא לא דואגת לך ואחותו שמסתכלת עליך.

אם את רוצה חבר יש פייסבוק וחברות ואם את רוצה ילדים מחויבות והלכה (כן הלכה) יש חתונה. ודי עם החלומות הורודים ועם הלי זה לא יקרה,  כי את לא יודעת מה קורה אצל אחרים. ( תראי אצל החיללונים שאין עכבות שליש מתגרשים ושליש בוגדים).

לא שאין אידיליה וטוב ותענוג והבנה, אבל הקושי הוא כזה שזה כמו לאהוב חשבון ולעשות חמש יחידות מתמטיקה. את שוכחת מה'גבר שאוהב אשה' ברגע שאת תמותי מכאבים בחדר לידה והוא יצחק עם חבר ויקנה לו שווארמה. (לא . אותך הוא יזכור. כי גברים משתנים והם לא מסתכלים רק על עצמם והם גם מבינים נשים שזה פשוט מדהים...)

אתה שופט אותי על פי מה שכתבתי ואתה טועה.

אני לא חיה בחלומות ורודים ואני יודעת יפה מאוד שזה מחויבות ובכל זאת אני רוצה את המחויבות הזאת י בלעדיה אני לא מרגישה שלמה אני מרגישה שחסר לי משהו משמעותי בחיים.

לא הבנתי את העניין עם הלידה.

אם הוא בעלי ואם הו אוהב אותי הוא לא ילך לקנות שווארמה כשאני סובלת. הוא יהיה איתי ויעודד אותי.

ובבקשה ממך אל תשפוט לפי שרשור אחד שראית אתה לא מכיר אותי ולכן אין לך זכות לשפוט.

ואגב רוג'ר אני ממש מסכימה איתך חוץ מהקטע של החוה והכסף

שנטוע בנו לזוגיות , 

וכמה הוא באמת קשה למימוש. 

האם חיים של זוג נשוי הם קלים יותר , ונעימים יותר , 

ממש לא .

האם טוב להם ביחד ? 

אולי , לפעמים ,

בטח לא בצורה שאת מדמינת אותם .

יש הבדל בין אהבה שבסרטים ,

שבה תמיד הבחורה היא פצצה אולמפית , 

וגם הבחור ,

נחמד להם ביחד , ויש לה את השמלת כלה הכי יפה. 

בחיי נישואין , וחברות , יש הרבה מאוד מחויבויות , והתלבטויות , קשות ומכאיבות ,

ובעיקר הרבה פשרות וויתורים מכל צד.

וכן , הרבה ספקות אם מה שאת עושה הוא הדבר הנכון .

חבל עליך.

הסיכום של הכל-

נישואים זה לא פיקניק.

ולמרות זאת אני רוצה את זה!!!

בעיקרון גם אני חשבתי יואוו אני רוצה חבר (עכשיו יש לי ) אבל אח"כ זה לא נהיה טוב כי את חושבת עלייו בלימודים מסמסת באמצע שיעורים את לא מרוכזת זה לא טוב !!!

בס"ד

בכלל?! תנו לי לקרוע ת'עולם, לצאת, לעשות, ליצור... מה חתונה?? מי חתונה?? מו חתונה??

ובכלל, את תיהיה צריכה להביא ילדים לעולם... את יודעת כמה לידה זה כואב????

פחד מוות! אני לא אלך לחדר לידה לפני שהמשיח מגיע... אינמצב!! (בלנ"ד בלנ"ד בלנ"ד!!! כמובן..  )

מזה את מפחדת? מהכאב של הלידה??

אני משקשקת מפחד ממנו, אבל זה התירוץ האחרון שאני לא ארצה להתחתן, וגם הוא לא נמצא ברשימה...

ממש להגיב לתגובות של רוג'ר,

וואלה נשמה, באמת שחקת אותה!

את אחלה בחורה! (לפי מה שראיתי שכתבת...)

ותאמת העלאת לי מלא תבונות ומחשבות,

אני ממש אוהבת את האש בעיניים שלך.

יענו לא שמה על העולם וזה יפה!

קבלי ח"ח =)

ותמשיכי,על תשימי על אף אחד;)

אולי תנסי לשמוע קצת...

קיצר נשמות, תהנו בפורום...

חיימאושרים לעולם!

העלית חיוך דל על שפתיי העגומות~

עודדת!!

בס"ד

יש עוד כ"כ כ"כ הרבה חלומות שלי שאני רוצה לעשות ל-פ-נ-י החתונה, ש...

ובכלל, זה לא כ"כ פשוט, תפסיקו להשלות את עצמכן, אתן תיהיו כבולות לילדים, בעל\אישה,

צריך בריאות נפשית מטורפת, ומלא שלמות! יהיה לך הרבה יותר קשה לצאת לטיול של שבוע בנגב עם בעל\אישה+ילדים!! מה לעשות...(?!) 

ה-ח-ל-ו-ם שאנירוצה להגשים זה לגור בנגב, בחור באמצע העולם, אני, בעלי והילדים שלנו..

מי צריך טיול בנגב, כשאפשר לגור שם?!

תקשיבו, אינלי כוח כבר להתווכח על כל זה... 

שכל אחד יעשה מה שנכון לו לעשות.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...