בס"ד לק"י
לכבוד הרה"ח הגאון הצדיק המנתק מצעים ומחברם זה בזה, אשר אין קוץ ודרדר עומדים בפניו ואף נמלה וחולדה לא העיזו פיניהן, אלא אך כבשה ואילת תהינה עדות לשובך לציון ברחמים, הרב ר' צמח צדק שליט"א, אשר בצדק אחזה פניו, ואף על כדור הארץ ושביתתה.
הנה נסתפקנו, חברי הגאון עלי שיח, הרב ר' אברהם שיח יצחק שליט"א, בשאלת הטיפול בשנת השמיטה הבעל"ט, בהאי צמח שפיר וגדיל על כל אינש עלמא, ראש הממשלה לשעבר, עוקר ישובים וטוחנם זה בזה, אריאל שרון, ירום שמו וכסאו.
האם מותר לטפל בו בשמיטה, שכן הגדרתו היא "צמח". ובאם כן, באיזו דרך ושיטה, או שמא יש למקור קרקע תל השומר לנכרי, לצורך העניין. ועוד האם יש בו פיקוח נפש, או רק בל תשחית?
בברכה רבה,
הגרי"ם פה
לכבוד הרה"ח ידידי מכבר, ורעי לשעבר, הגרי"ם פה אחד ומיוחד.
הנה הגיעני יקרתך, ובה שאלת שאלה חשובה בה נתחבטו כל גדולי עולם התורה והזאולוגיה, הבוטניקה והביולוגיה, האם ככל כל המוגדר צמח, כמח הווי, לכל עניניו וחוקותיו, או דילמא הרי הוא כאדם, שעליו נאמר "כי האדם עץ השדה".
והנה ראיתי לנכון לפרוש בפניך את ענייני ומחשבותי, עד לפסיקה הנכוחה והמתוקנת.
בתחילה נציג את הצד למה הוא כצמח לכל דבר.
ראשית כל, הנה הוא קרוי בפי כל "צמח", וכן פסקו ליצני הדור (עיין רש"י בריש פרשת תולדות, שמראה ששינתה התורה בלשונה מפני פיסקי "ליצני הדור", כלשונו שם. [רש"י שם מתייחס לליצני הדור, כמובן לא איך שאני התייחסתי, אך הוא כותב זאת שם בפירוש, אתם מוזמנים להסתכל]). והנה עוד בחייו כבר קראוהו "אתרוג". וזה מיישב את הסתירה מדוע הוא קרוי צמח ולא "עץ" (כמו שהיה ראוי שכתוב "כי האדם עץ השדה"), שהרי מצינו בגמרא קידושין סוף דף ב' עמ' ב' ש"אתרוג שוה לאילן בשלושה דרכים ולירק בדרך אחד", ומבארים שם ש"דומה לירק בדרך אחד... אף אתרוג גדל על רוב מים ואחרי לקיטתו עישורו". או בהסברם של דברים, שלעניין שמיטה ומעשרות, אתרוג מוגדר כירק [שהולך אחרי חנטה או רוב גידולו, מחלוקת רש"י תוס' במקום. גם זה ציטוט אמיתי]. ואתי שפיר לקוראו "צמח", ולא "עץ".
ועוד שאינו אוכל מפיו, אלא מביטנו (צורת אכילה הקרויה בלע"ז, גאסטר"ו), ואין דרך אדם בכך. וכן שראינו שאינו מגיב לריח מאכלים, ובמיוחד לריח השאווארמע, שהייתה אהובה עליו בימי גדולתו (הן הנפשית והן הגופנית).
אך יש להקשות, שהרי אדם ישאר אדם, והיא סברה פשוטה. ועוד שעניין השווארמע, זה אינו מוכיח שהוא צמח, הרי גם אבן שאין לה הופכין לא מגיבה לשווארמע (ויש צד חזק לאמר כן, שהרי הוא אינו זז לא ברוח מצויה ולא בשאינה מצויה, כשאר צמחים הגדלים באזורנו, אלא כאבן הוא שאין אשר יעוקרה ממקומה. ושמעתי יש הקוראים אותו "באלדער", וזה זילותא גדול).
והנה, אף לשיטת האומרים שהוא צמח השדה והגן, הרי שהמיטה הופכתו למצע המנותק (בבחינת מידה כנגד מידה). ועוד שהמטפלים בו נוכרים המה, רוסים, ערבים ושאר שקצים ורמשים [אומנם לשיטת החזו"א אין זה מועיל שכל גידולי הקרקע של א"י שביעית המה, בין גידלם יהודי בין גוי. אך ודאי שאריק, שגדל במושבה, ילך לשיטת הראי"ה קוק זצ"ל, שהיה רב המושבות וחלק על מורנו החזו"א]. ועוד יש לומר, שכל הטיפול בו הוא לאברויי ולא לאוקומיי [אני מקווה שלא הפכתי הדברים. אחד מהם זה רק כדי לחיות הצמח, והשני הוא טיפול שמוסיף ומצמיחו. וזה שרק מחזיקו בין הצומחים מותר בשמיטה], ועל כן יש לאמר שמותר לטפל בו ואף להשקותו כדבעי.
ועדיין נותרתי בספק כשיטת מי ללכת, המצמיחים או המאנשים.
ונלענ"ד שבמצב זה, יש לקיים כלל ההלכה של "שב ואל תעשה", ואם ייבש, ייבש, ואי לא, לא. שהרי ה' קוצב לב וחיים לכל בשר רוח ונשמה, וכן לכל צמח עומד מלאך ואומר לו "גדול". ובעל המיסתורין הוא יגלה לנו הצדקות ויוציא האמת לאור, ויעניש הפושעים שנאמר "ואתה א-לוקים תורידם לבאר שחת אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם".
החותם לכבוד התורה ולומדיה, והשמיטה וירקותיה,
הגרז"ן חותך

))))