* מצפן הזהב

* נרניה

* פגיון הזהב  (ספר שני בסדרה שאני לא זוכרת את שמה)

* אי בוד

זהו בינתיים.

משהו לרץ איתו-דוד גרוסמן.

ספרים של ליאת רוטנר.

שרלוק הולמס.

ספר ראשון, מצפן הזהב.

ספר שני, הסכין המעודן.

ספר שלישי, משקפת הענבר.

אני מוסיף לרשימה את שלושת הטרילוגיות של רובין הוב "הרואים למרחק", "האיש הזהוב", "סוחרי הספינות החיות" ואת "טרילוגיית ברטימאוס" של ג'ונתן סטראוד.

וגם הספרים "אורסון סקוט קארד - אומן השיר" , "קליפורד ד. סימאק - ושוב הזמן", "רוברט היינלין - מנהרה בשחקים", קליפורד סימאק - עיר" נכנסים לרשימה.

שהוא קצת כופר ועם דברים מעוותים...
הספרים של אורסון סקוט קראד מאוד יפים - המשחק של אנדר ושאר הסדרה שלו...
ארטמיס פאול

הספר האחרון בטרילוגיית ברטימאוס נקרא "עינו של הגולם".

אפשר לומר שמעבר לעלילה שממשיכה משני הספרים הקודמים, ה"כוכב" החדש בספר הספציפי הזה הוא יצור חדש שנקרא "הגולם". הגולם הוא דמות שנשאבה ע"י הסופר מהסיפורים על הגולם מפראג(שנוצר ע"י המהר"ל מפראג).

הנקודה ה"כופרת" בסיפור, אם הבנתי נכון את ~מישי~ היא שיצירת הגולם מוצגת ככישוף של ע"ז(כלומר, נורמלי - בסיפור הזה).

אני לא יודע אם הייתי מגדיר את זה ככופר, בגלל שבכל זאת הספר נכתב כנראה ע"י גוי(ג'ונתן הוא שם שקיים גם אצל גויים...), ולגוי אין את הבעיה הזו של "כפירה" לפי איך שיצירת הגולם מוגצת בסיפור לענ"ד.

אבל הבעיה שכן יש לדעתי בכל הספרים בטרילוגיה, היא שלוקח לספרים שלו זמן עד שהעלילה מתפתחת...

אני אישית כמעט התייאשתי מהספר הראשון  ב-100 עמודים הראשונים, ורק בספרים הבאים למדתי להחזיק את עצמי עד שהעלילה "מתחממת" ונכנסת לקצב.

ועדיין - לדעתי סדרה בהחלט טובה לחובבי השדים וזימוני השדים למיניהם....

לגבי דירוג - נקי לגמרי(כמה אמרנו שזה? 1?)

מה זה משנה מה בדיוק?

ואני חייבת לציין שלא הסכמתי. נסחפתי לעלילה מיד.

את יכולה לטעון באותה מידה ש"לוחמי התמורות" הוא על טבעי, אז מ זה באמת משנה?

מסתבר שאת יכולה למצוא אמונה/כפירה בכל מקום אם רק תחפשי מספיק טוב...

הספר האחרון בטרילונגת ברטימאוס הוא - שער תלמי , זה על הרעיון שבני אדם יכנסו לעולם של הג'ינים(המקום האחר..)וכמובן.. שג'ון מינדריק מציל שם במקרה את כל העולם בערך .. 

אפילו שהוא ספר שלישי בסדרה , שזה בד''כ מתכון בדוק לספר לא משו, הוא ספר טוב , אולי אפילו יותר מהראשונים ..

הספר האשון בסדרה ממש יפה...

לא היה לי כוח אח"כ להמשיך בשני ואז כבר עזבתי את זה... אבל הבנתי שזה יפה..

אני חושבת שקוראים לסדרה הזאת " שני העולמות" קראתי חצי ספר לא יכולתי לעזוב אותו אבל הוא היה שייך לחברה שלי... 

יש את הרגלים כמו " ארגון" ו "שר הטבעות" (קראתי אותו בכיתה ז' אבל הבנתי שזה שייך גם לכיתה ט' ו י'....)

יש גם את הספר של ארז משה דורון שאני מוכנה לקרוא אותו שוב בכיף " לוחמי התמורות... " 

זה מה שעולה לי עכשיו מן הסתם עוד יהיו לי המלצות...

אני לא זוכרת! אבל זה משהו עם עולמות....

סדרה יפה.

 שתי עולמות

יש גם את כול הספרים של "אורי" "שחר" "בן ארובה" "רועי" "אליפים" וכו וכו...

(קראתי את כולם...)

יש את דויד גרוסמן " משהו לרוץ איתו" ו "יש ילדים זיג זג"

לבנות לפחות יש את סדרת "משפחה וחצי"... אולי גם בנים יכולים לאהוב??

(הסופרת זאת גלילה רון פדר)

יש גם סתם ספרים קלילים ומצחיקים כמו "צנחן וחצי"

האמת שיש עוד המון ספרים רק שלא עולה לי עכשיו בשלוף....

בס"ד

יש בה 5 ספרים אם אנלא טועה-

1. ספר השלושה
2. היורה השחורה
3. טירת ליר
4. טרן הנודד
5. המלך העליון - (לא בטוחה ב100 אחוז שככה קוראים לזה, אבל אני בהחלט חושבת..
   

סדרה פשוט יפה! אומרים שהיא לילדים, אבל כתיבה מטורפת, דמויות מהממות, של לויד אלכסנדר...

ספר ממש מומלץ!

היורה השחורה זה מקום שמכניסים גופות והם נהיות חיות או משו כזה?

בס"ד

בסדרה,

זה לא כמו הארי פוטר שזה תמיד הארי פוטר ועוד משו'...

היורה השחורה זאת יורה שמכניסים אילה אנשים חיים, לא גופות, והיא הופכת אותם ליצורים כאלה...

סדרה טובה! מומלץ!

נראה אם תצליח לסיים את הסדרה הזאת

אחלה ספר =]

הסדרה "הירושה" 

ילדי המנורה1,2

רעד (!)

לב של דיו , כשף של דיו

אווף יש עוד מלא יפים שאני לא נזכרת בהם!!

(אני די תולעת של ספרים..)

מעורב ירושלמי (?)

הרמת מסך

ארטמיס פאול ,1,2,3,4,5, ועכשיו גם יצא 6!

אלה המכושפת..

טוב..שתסיים לקרוא- יש לי עוד..חח 

הספרים של רונית לוינשטיין מלץ נהדרים

אני מבטיחה שאני לא זקנה, אבל דבורה עומר - וואו.

אוּרי גם ספר מהמם. לא זוכרת במדויק את התוכן, אבל קראתי אותו בגיל מאוד צעיר (בהמלצת אמא), אז מניחה שסבבה.

הספר "אניגמה" זכור לי כמעניין ממש.

אם הנוער מעוניין בספרי פנטזיה, יש סדרה חדשה יחסית ונהדרת- שומרת הערים האבודות

הספר "פלא" (על ילד עם תסמונת כמו של מלאכי, או בסגנון)

ג' ד סלינג'ר אם רוצים משהו עם קצת פילוסופיה

גם הרוקי מרוקמי (לא מת עליו אבל שיהיה)

פול אוסטר חלק - מר ורטיגו, מוסיקת המקרה, טרילוגיה ניו יורקית

מילן קונדרה (הקלות הבלתי נסבלת של הקיום)

צרויה שלו אולי "כאב"

רוברט היינליין גר בארץ נכריה

צלה של הרוח קרלוס רואיס סאפון

ההסטוריה הסודית דונה טארט

חיפשה לנוער ויחסית נקי

לא חושבת שעונה על ההגדרה

אני לא יודע מה כללי המילון כאן ומה ההבדל בין נקי, ללא חשש של כלום, סטרילי וסבבה יחסית.

לדעתי הם מוגדרים בכל מקום כספרי נוער איכותיים. זה שיש שם קטע אחד שהוא אגב לב לבו של הסיפור ואי אפשר בלעדיו בשביל להבין את גודל העוצמה שם זה בדיוק העניין.

לגבי הרוקי לא בטוח שאני יודע למה הכוונה

איזה סגנון?

אל תיגע בזמיר, הרפר לי

לבדו ימות אדם, דויד....

אם את אוהבת בעלי חיים:

ג'יימס הריוט - כל ספריו

ג'ראלד דארל - היער השיכור

חברברי הסוואנה.  עוד ספר על איסוף באוסטרליה וזהו!

מסע קונטיקי, תור היידרגל

אינדיורנס

על איזה גיל מדובר בעצם? יהיה יותר קל לדייק.

ומה את אוהבת לקרוא. 

קוראים את הספר עם מילון ארמי-עברי ומילון למושגים במשנה וכד' (אם יש..)

ספר מקסים לנוער וגם למבוגרים. מאוד אהבתי.

ליאור אנגלמן(לא מפסיקים אהבה באמצע, קשורה בנפשו, סולם גנבים-אחד הספרים הכי טובים שקיימים בעולם הזה!!)

אורנה בורדמן (מלכה בעל כורחה, בודדה במערכה וכו') מספרים על תקופות היסטוריות יהודיות כמו מגילת אסתר בתקופת המכבים מנקודת מבט של אישה שהייתה שם, לדעתי מהמםםם

שלם יותר מלב שבור של אבי רק והודיה בונו, מאוד אהבתי...

חיים אקשטיין (סודות בין הסמטאות וכו') לדעתי יותר ילדותי מהשאר אבל אנלא יודעת לאיזה גילאים אז....

לאידעת למה את נגד ספרים חרדים אבל המסע אל קצה הארץ של דבורי רנד היה אחד הספרים הכי יפים ומרגשים שקראתי בחיים, קצת הסטוריה אבל הסיפור מהמםם ושווה את זה...

אני מדייקת יותר(: לגיל 17, אוהבת רומנים היסטוריים פרוזה והכלל פשוט שיהיה כיף לקרוא אותו שיהיה מעניין ומרגש ובשפה פשוטה.. ושיהיה יחסית נקי 

אם יש לכם עוד המלצות אני ממש ישמח(:

אבל כבר קראתי את כולם🤭וגם קראתי את כל אורנה בודרמן

פשוט ניסיתי המון ספרים חרדים ופחות אהבתי את הסגנון

יאו אבל נשמע ספר יפה מה שהמלצת אולי אני ינסה

ואם את פתוחה לזה-תנסי גם ספרים של רותי קפלר, אני קראתי את "אנוכי מבקש" ואהבתי מאוד...

יש גם שני ספרים מדהימים של אבישג צרחי, עד אחרי הנצח ומכאן ועד הנצח, עד אחרי הנצח קצת פחות נקי אבל מהמם ומכאן ומכאן ועד הנצח זה כאילו ספר המשך שלו, את תביני גם בלי לקרוא את הראשון אבל לדעתי כדאי לך לנסות גם את הראשון כי ככה יותר תביני וגם הוא יפיפה... אני קראתי קודם את הראשון והאמת שהוא גרם לי כאילו גם יותר להנות מהשני, לאידעת איך להסביר אבל מציעה לך לנסות, מקסימום-תדלגי על חלקים או משו.....

– "לב של דיו"

לנוער יותר צעיר לדעתי? אבל לא יודע, קראתי את הספר בערך 10 פעמים לפחות נראה לי אני יכול לדקלם בעל־פה. מאוד חמוד.

– "והיום איננו כלה" קריאה חובה

– טרילוגיית ארתור של קווין קרוסלי הולנד

(למען האמת קראתי רק את 2 הספרים הראשונים כי לא הצלחתי להשיג את השלישי אבל ממש מגניב) נראה שהספיקו לתרגם את הספר הראשון לעברית

– יומנו של חתול נודד (בדיעבד קצת קיטש אבל נהניתי מאוד בפעמיים הראשונות שקראתי)

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

עכשיו את אקונין. רק בהתחלה.  הומור. ציני.  נראה לי שונה מספרי מתח אחרים.

לא כל כך נקי.

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

א. אף אחד לא ענה על השאלה אם מתאים לכם ספרים מהספריה הציבורית הרגילה. 

ב. מכיוון שאני רואה שיש כאן מגיבים ממש צעירים; אמנם הספרים בדרך כלל די

    די  נקיים, אבל לא בטוח שמתאימים לגילאים צעירים (16.....) ואני לא רוצה

    להיות המקלקלת..... יש מספיק על מה לעשות תשובה.

מחולקת לפי קטיגוריות. אבל.....היא נעלמה! לא יודעת לאן...!

כלומר, אולי, לא יודע אם אוהב.

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.