מצטרפת לשאלה....

תשתדלי לא להיתקל בו!!

לכי תדעי מה עובר לו בראש

ואם יש לך אומץ תצעקי עליו בפרצוף שיפסיק עם זה.. אולי אפילו ליד אישתו.. שהוא יתבייש! מזה?

גם לי עשו את זהה!!!!!

\

אל תצעקי עליו,בטח לא בפני אישתו! את רוצה להרוס להם את הנישואין?

לרב,ום לא זה אז לפחות לפורום של "נשואים טריים" (לא כולם שם טריים ),הח'ברה פה יכולים תת לך עיצות שיזיקו הרבה יותר מלהועיל!

ב"הצלחה רבה!

תדברי על זה עם אחד ההורים שלך, את לא יכולה להשאיר את זה ככה... אפילו אל תגידי להם מי זה...

וגם- נראלי כדאי לפנות לרב, לשאול אותו... אולי שידבר עם הבנאדם...

אבל ממש אל תשאירי ככה את המצב!

ו.. ממש לא !! אנלא מדברת על זה אם ההורים שלי עברתי כבר אונס אחד זה הספיק לי לכל החיים!! מבטיחה.

אפילו בצורה אנונימית....

מסכימה מאד עם התגובה הבוגרת הזו! לדעתי זו הדרך היחידה.

הם יכולים לקרוא לו ולדבר איתו על זה בצורה מכובדת, וכשהוא יודע שמישהו כזה יודע מזה הוא כבר יותר יפחד

נראלי שזה יותר קשור לעבודת המידות...

על כל הבנות, ולא שמת לב???....וואי איזה חיים קשים! תהיי בריאה...

שנית, אל תתקרבי אליו, ואל תתני לו לשחנ"ש אותך.

שלישית, בפעם הבאה שהוא נועץ בל מבטים קרעי לו ת'אמאמאמאמאמא! לכתחילה מול אשתו, בדיעבד אם לא מולה, לבד, אבל תדאגי שזה יגיע אליה.

אם לא, קחי גרזן ותחטבי לו ת'ראש!

ושניה אני ילך לתת לו גרזן.. זה שאלה רצינית.. ):

כל שכן כשהיא לא בטוחה בזה .... צריך לדבר עם רב לדעתי.
 

וגם אני מכירה מישו שאני מרגישה שהוא בוהה בי בטירוף כל הזמן!!

וזה מגעיל!!! אני מתכווצת כל פעם שהוא מתקרב..

אבל אצלי הוא לא נשוי...

בהצלחה!

בלאגן..

לא, אל תצעקי עליו בפנים, בטח שלא מול אשתו..!

לא יעזור כמו שזה יזיק, אני חושב..

תנסי אולי לשלוח לו את זה חזרה אם הוא מתחיל לשחנ"ש.. משו כמו, אשתך בבית.." כמה זמן לא ראיתי אותה..

באמת כדאי ללכת לרב או מישו, סתם כדי שזה יהיה בשליטה, להוריד לך חלק מהמרבץ הזה..

כמו איך הוא מסתכל על אחרות וכו'...

אם יש לך חבר או ידיד (גבר!), אפשר לבקש ממנו להסביר לו בעדינות שהעניין לא מקובל. לחילופין, טלפון עם איום להתקשר לאשתו יעשה את העבודה היטב.

אין לך עניין לפגוע בו או באשתו, אבל את זה צריך לעצור.

לכי תדעי אם הדקת שיחה הזו עלולה לפרק משפחה בישראל לאלפי רסיסים.

למצוא פתרונות חלופיים. אבל ממש לא טלפון לאשתו.

האיום בטל' לאשתו הוא בסך הכל כדי לגרום לו להפסיק, לא דבר שבאמת שווה לעשות...

פה מציאות ודימיון ביחד?

זה מה שנראה לי הכי חשוב לבדוק, לפני הכל. להיות בטוחה באמת שאת לא מדמיינת שום שום דבר, ואפילו הפרט הכי קטן, בסיפור הזה....

אני לא מזלזלת, אני לא מכירה לא אותך ולא את המקרה, אבל נראה לי שבמקרה כמו זה יש צורך לבדוק היטב היטב.

היי, דבר ראשון אני בן.

אני לא מזלזל בטענות שלך, ואכן הן נכונות.

בסופו של דבר גבר לא אמור לנהל שיחות נפש עם בחורה. בפרט כשהוא נשוי.

השאלה היא מה את רואה.

אני לא עברתי אונס. ברחתי ברגע האחרון. וזה היה בן. וזה היה טראומטי להחריד.

כל אותה התקופה שברחתי ממנו (הוא היה מסתובב בשכונה שלי) כל הראיה שלי השתנתה, והחושים שלי שלי התחדדו מאוד. פתאום שמתי לב שאני הולך ברחוב והעיניים שלי מתרוצצות כל הזמן. מחפשות. מחפשות מוקד איום או מישהו שעלול לסכן אותי ולהפחיד אותי.

כשאני נמצא במקומות ציבוריים אני כל הזמן מקטלג אנשים בקטגורייות של "עלול להיות מסוכן", "לא ידוע" ו"בסדר גמור".

אחרי תקופה ארוכה גיליתי שאני עושה טעות. טעות חמורה. אני הופך לפנרואיד. חבר שלי העיר לי שאני מסתכל לפעמים באוטובוס על אנשים מסויימים במבטים רצחניים, ושאני נראה מאוד לא נחמד.

חשבתי על זה וגיליתי שבכל מקום שאני נמצא הטראומות הולכות איתי. והנקודת מבט שלי השתנתה.

יכול להיות שאת עדיין בסרט של האונס, ואת מפחדת מכל מי שמסתכל עלייך?

בהצלחה צדיקה.

כן המבטים האלה הם איומים, הם משתקים אותך נכון?

אחרי טראומה בדרך כלל החושים מחודדים

מקטלגים אנשים אחרת

נבהלים שמישהו הולך אחרייך ברחוב,

אין אפשרות להתעלם ממבטים של גברים

אין אפשרות שלא לשים לב מה מרחק בינך לבין גבר

הייתי בסרט הזה לפני שנה בערך אחרי אירוע אלים,

ואז כל מבט של גבר היה מערער אותי!

הפתרון שלך, וכן תמיד יהיו גברים

שיסתכלו עלייך בצורה דוחה אלו הם החיים.

זה לבנות סוג של חומה אטומה רגשית,

שהמבטים האלה לא יצליחו להכנס אלייך

ליצור אטימות נפשית!

זה מה שאני עושה,

כשאני הולכת ברחוב ומתחילים איתי או רואה מבטים דוחים

אני אוטמת את עצמי מזה, מתעלמת

או שולחת לבחור מבט רצחני בעיינים,

זה דורש הרבה עבודה אבל אפשר להבריא מזה.

ואם ישנה טראומה תטפלי בה ואז יהיה לך יותר קל!

אני ממש מזדהה איתך.

מאמינה שאת ממש לא מדמיינת כי אף אחת לא מחפשת או רוצה אפילו לדמיין  את הסיפור הזוועתי הזה,גם לא מי שעברה משהו,ובשביל הסיכוי הדי ריאלי שזה יתכן ,קודם כל מסכימה עם סהר.ב. שומרת על עצמך כמה שאת יכולה ,שלא תסתובבי לבד באיזור,רק עם חבירה או בן משפחה ומתרחקת הכי שאת רק יכולה מטיפוסים כאלה,ואגב לרוב הם יכולים להיראות הכי נחמדים ומסודרים שבעולם,אבל אפשר להרגיש לא רק במבטים,בדיבור יותר פתוח ולבבי (שעוד יותר מבלבל את הקורבן) ו'הידבקות'  עם מי שממש לא מתאים לגילם ומינם.

זה שהוא נשוי לא אומר לצערי הכרתי 'חולים' כאלה שפגעו אפילו חודש אחרי החתונה,מחלה זו מחלה.

אם את בטוחה באמת שהאדם סוטה,אז תהיי בטוחה שאת לא היחידה ושחייבים איכשהו לפרסם את הדבר הזה כדי שלא יפגע בעוד,כי בד"כ זה מה שקורה ,אנחנו שותקות מבושה,מאשמה (שלא באמת) ובינתיים הוא מנצל את זה טוב מאוד וממשיך לפגוע בעוד אנשים.זה בדוק,סטטיסטית,אחת מכל 3 בנות ניפגעת.

מקווה שאף אחת בעולם לא תפגע משום אדם וכולם יזכו להגיע לחופתם טהורות ומאושרות ושבקרוב ממש וקיים הקב"ה את הפסוק 'ופסו רשעים מן הארץ'

לק"י

כמו שאמרו קודמי יכול להיות שזה השלחות של האונס.
יכול להיות שלא, והוא באמת מסתכל עליך בצורה לא שייכת בכלל!!!
 

אך נראה לי שהפתרון שלך הוא לא יכול להיות פתרון של מקרה נקודתי(עם הגבר הנשוי הזה)

ראשית כל חוויה שלילית (אני יודעת שמעיטתי מאוד!!! את חומרת המעשה)עם גבר יכולה להביא השלכות לא רק על איך את רואה את הסביבה... ומפרשת אותה(לדוג': מתגוננת מפניה)
אלה גם איך את בוטחת בסביבה שלך(בחרות, משפחה(אבא, אחים..). ובעצמך.
וכן לעתיד שלך!
בעז"ה אני מייחלת לך למצוא את בחיר ליבך(בזמנו) ושתקימו משפחה אוהבת ומאושרת.

אך לשבת ולשתוק לא יקדם אותך, רק להפך!!
אני חושבת שאת צריכה לפנות מישהי(יועצת בי"ס, מורה, מנהלת)> אדם בוגר שאת סומכת עליו. (אפילו הורייך! כאחת שעברה לא מעט ווכוחים סוערים עם ההורים שלה בנערות אני יכולה להעיד וגם אם יש עימוט נוראי עם ההורים='קרב סכינים' זה בא מהם רק מתוך אהבה ורצון לעזור. אך הם לא תמיד רואים את התמונה הכוללת ואנחנו לא תמיד חוספים אותם לזאת)
כמו שאמרתי לדבר, לשתף, לפרוק... הכל!! כל מה שאת יכולה! "לא טוב לשמור בבטן"> במיוחד דברים כאלו!
כמו כן לספר על ההרגשה/סיפר שלך עם הגבר ההוא.

לדעתי גם אם הדברים קשים ולא פשוטים (ואני מבינה לליבך כמה הם לא פשוטים..)
דבר כזה יכול רק להביא לך תועלת.

ב"הצלחה לך אחות!
מוזמנת לפנות אלי באישי אם את רוצה.
 

תברחי ממנו כמו מאש! בעלי סובל מאותה "מחלה" ובגללו כל המשפחה סובלת. זה גורם לעימותים לא נורמליים בינינו ופנינו כבר לרבנות.... 4 ילדים... כמובן שמבחינתו זה רק שיחות חולין אבל מבחינתי זה עבר כל גבול. וכן, אנחנו לא גרים בישוב, דווקא במקום גדול אבל העולם הדתי הוא קטן ושמועות זה דבר שלוקח מעט מאוד זמן...

אל תעני לו בכלל, אל תרגישי רע עם זה, אין לו שום זכות מוסרית ובטח לא דתית לדבר עם רווקה. והיה והוא ימשיך, תאיימי עליו שתפני למשטרה. אמנם המשטרה לא יכולה לעשות כלום אבל איומים עוזרים. לפחות ממך הוא ירד. תני לו להתחיל עם נשים אחרות יותר מבוגרות.

וכמובן לא לעשות ביביסיטר, לא משנה כמה הם משלמים לך! אנשים כאלה יעשו את הכל כדי לספק את היצר הרע שלהם

תמשיכי להיות צנועה ולנסות לא להכשיל אחרים. את בדרך הנכונה, הוא לא! חזקי ואמצי!

אבל האמת היא שאני קוראת פה לעיתים, כי אני עובדת עם נוער ונושמת נוער מאהבה

ולכן הפעם החלטתי להפסיק להתאפק ולהתחיל להגיב, ברשמותכם כמובן.. 

לא הייתי במצב כזה ב"ה והאמת היא שגם לא נחשפתי לסיפור מעין זה..אך לדעתי אם עשית אצלם ביביסיטר וכדי למנוע את תחושת הפחד שלך אולי כדי שפוט תתחברי יותר לאישתו, תנהלי איתה יותר שיחות אישיות ב-ל-ע-ד-י-ו במקומות שאין לו אפשרות לאינטראקציה איתך, אבל כך לאחר שהוא יראה שאת קרובה לאישתו הוא ירגיש שלא בנוח להסתכל עלייך יותר, גם בכל פעם שיפנה לדבר איתך נגיד, אז תדברי על אישתו ותפרגני לה בתור חברה שלה- כמה היא חמודה ומתוקה ובלה בלה בלה... וכך בע"ה אולי הבנאדם ישכיל להבין שעליו להתרחק ממך כי את חברה של אישתו וגם את תעזרי בעקיפין לשלום בית ביניהם..

זוהי רק דעתי, את לא חייבת לקבל אותה..אבל בהחלט מעניין אותי מה דעתך עליה?

מי ש'חולה' - 'חולה' ועושה את זה בלי מצפון למרות שהוא נשוי ואפילו תוך כדי ניצול העובדה שהוא נשוי,אני מכירה מישהי שנפגעה מאדם שהתחתן רק חודש לפני כן ,ואשתו (כלתו ) היתה בחדר השני,לא רק זה,הוא שיכנע את הבחורה להגיע אליהם הביתה כדי לעזור לאישתו 'המסכנה' (באמת מסכנה,עם בעל כזה).

העצה היחידה זה ל ה ת רח ק ולברוח מה'אדם' הזה ולפרסם את קלונו ,אם בטוחים בזה,זה לא לשון הרע,זה להציל את החיים של אחרות/אחרים מפגיעה וצלקות ,וגם להציל את אשתו מחיים עם אדם לא בריא בנפשו,ובקשר לכל מי שחס על שלום הבית שלהם,לצערי, מסיבה זו הרבה הרבה נפגעות,שותקות,והפוגעים ממשיכים לפגוע בעוד ועוד (שלא תחלמי שאת היחידה ואת האשמה,לצערי זה בדוק ,אדם בלי גבולות ממשיך לפגוע כרצונו,בלי שום בעיות) ואשתו ,שתעשה את השיקול שלה,אם היא מוכנה להמשיך לחיות עם אדם כזה,שגם בד"כ הוא חסר גבולות וחסר התחשבות וחסר מצפון בעוד הרבה תחומים אחרים בחיים.

לא הורסים שלום בית בגלל מבטים!

ובמיוחד שיש סיכוי סביר שזה סוג של פרנויה.

ופחד- ניסית אולי לפנות ל"חברים מקשיבים"?

הם יכולים לעזור לך להתגבר על מה שעברת,ולהמשיך הלאה.

1599-5000-54

ימים א-ה מ21:30 עד 1:00 בלילה.

את יכולה גם להכנס לאתר שלהם:

http://www.makshivim.org.il/

כתבתי למקרה שידוע שאדם עבר את הגבול,ונגע במישהי ממש.ואז הטעות הנפוצה שלנו היא לשתוק (ולהאשים את עצמנו)

אי אפשר להגיד שוודאות על הבנאדם שהוא "חולה" ואני מצטרפת למה של"פרח לב הזהב" כתב - לא הורסים בגלל זה שלום בית!!!!....

אני מבינה את חוסר הנעימות שבמבטים שלו, את הפחד ואפילו את הרגשת הדחייה שיש מסיטואציה שכזאת ואף מלשמוע על מקרה כזה, במיוחד בציבור שלנו..אבל אל לנו לשכוח שמדובר בבני אדם, בדגש על ה"בן"..וחוץ מזה אם הקב"ה מאפשר לאדם לחזור בתשובה, אז מי אנחנו?..למה ככה לחרוץ גורולו של אדם ולהרוס את חייו?..ומה אם יגידו לה שהיא מדמיינת וזה לא הייתה כוונתו בכלל וכו' וכו'?

הסיפור הזה הוא מורכב מידי בשביל לקחת אחריות כזאת, ולכן אני הקטנה חושבת שבמקום אותה בחורה שפתחה את השרשור, הייתי עושה את המקסימום שמבחינתי וביכולתי כדי לשנות את המצב הזה. ולכן הצעתי לעיל שתתחבר לאישתו וכו'..

אני ממש מאמינה במשפט- "סוף מעשה במחשבה תחילה"

לא דיברתי על מבטים בלבד.

יכול להיות שמישהו יפול למבט ובזה זה יגמר,דיברתי על מצב שידוע בוודאות שמישהו חצה את הגבול והטריד משהי באופן ברור-נגע בה,אז ,לצערי,לפי רוב הסטטיסטיקות והמחקרים,מעל 2/3 מהניפגעות שותקות והפוגעים ממשיכים לפגוע בעוד הרבה,לצערי הרב אני מכירה הרבה יותר מידי מיקרים כאלה,של אנשים שבמשך שנים פגעו באנשים (בעיקר בילדים ונערות) ואף אחד לא העיז לספר (ולרוב הקורבן מאשים את עצמו ושותק מרוב בושה) ואם היה למישהו אומץ לספר כבר בהתחלה ,לא היו נפגעים כ"כ הרבה אנשים.

רק לא מזמן שמעתי על מקום שנפגעו שם 3 בלוקים -מעל 30 ילדים, משכן סוטה אחד.כל הילדים היו חכמים וטובים,אבל אף אחד לא העיז לדבר...

ולנסות לתקן את העולם ,ניראה לי שזה לא התפקיד שלה,היא צריכה קודם כל לשמור על עצמה.ולהתחבר לאשתו זה מסוכן,כי אדם לא טוב (בלשון יפה) ינצל את הקשר שלה עם אישתו כדי להתקרב אליה בעצמו.

אבל, למצב הזה,כמו שהרבה אמרו פה- פשוט להתרחק מהבן אדם כמה שרק אפשר.

"עד שירצה את חבירו"...

הציבור הדת"ל אוהב לנפנף ב"חזרה בתשובה".

אבל אם הבנאדם פוגע באדם אחר, אין יום הכיפורים מכפר.

גם מבטים זה פוגע וגם שחנ"ש ללא רצון.

נ.ב כדאי לך מאוד להיזהר, יישובים בד"כ לא משהו בטיפול בפגיעות.

וברכה! כשיש מציאות כזאת אני חושבת שמוטב שאת פשוט באיזה פעם כזאת תשאלי אותו אם את דומה לסבתא שלו או משהו.,או תשאלי אותו אם העלבת אותו או את אשתו הצדיקה,ואז הוא יצא דנטיל,ואת תכנסי לחיים טובים ולשלום.שתזכי להיות צנועה ושרק עיני בעלך יהיו עליך.

וגם לא יזיק עם תצאי עליו פעם אחת.........

לכי תדעי מה עובר לו בראש.........

אנחנו צריכים להבין שגם אצלנו, לצערנו יש אנשים חולים.

חשוב שתדעי שזו לא אשמתך. את כנראה בסדר וזה הוא שלא בסדר.

מן הסתם הוא עושה את זה לעוד בנות.

בתור מורה באולפנא ואמא לבנות בגילך, הייתי רוצה שאים חו"ח זה יקרה לאחת מבנותי/תלמידותי הן יפנו אלי ואני אנסה לעזור.

אל תתביישי! תפני להורים או למבוגר משמעותי אחר ותנסי לקבל עזרה.(מבוגר זו לא המדריכה בבנ"ע!).

אם את מרגישה שמי שפנית אליו לא עוזר לך מספיק-תפני למישהו אחר וכך תעזרי גם לעצמך וגם לאחרות.

בהצלחה!!!

אני לא יודע מה באמת עבר לו בראש, אבל אוסיף משהו מנקודת המבט של גבר:

רובם המוחלט של הגברים הם לא אנסים ולא מטרידים, אבל כווווולם מתמודדים עם היצר - ורובם נכשלים בו במידה כזו או אחרת. מבטים הם דוגמא למכשלה מוכרת הפוגעת כמעט בכל אחד, וגם בטובים וצדיקים - ובדרך כלל אין זה אומר כלל שהאיש הוא אנס, מטריד או כל דבר אחר. הוא פשוט גבר עם יצר, והוא מתמודד איתו בדרכו שלו...

לגבי המקרה שלך -

1. יתכן שהאיש הזה הוא חיה רעה המתכננת איך לתפוס את טרפה לאט לאט.

2. יתכן שמשהו בך מושך אותו ועלול להתפתח מזה משהו (מבחינתו).

3. אך רוב הסיכויים (שוב - סטטיסטית בלבד - לא מהיכרות) שאלו מבטים בלבד, אולי אפילו משיכה כלשהי, מציאת חן - אך דבר לא יתפתח מזה.

אם נשפוט לחומרה כל גבר בשל מבטים שנשא בנשים לא יצא כמעט אף אחד זכאי. זה בטבע שלהם. השאלה איך הם מתמודדים אם זה.

אם הבנאדם ההוא הוא באופן כללי ירא שמיים, ואם הוא לא עבר אף פעם גבול טעם טוב ביחסיו עם בנות בכלל ואיתך בפרט - כנראה לא צריך יותר מדי לחשוש.

מה שכן בודאי צריך זה להתייחס אליו ביחס צונן כדי שהוא ירגיש שאין לו פה מישהי שמשתפת פעולה, ואז אם הוא שייך לסוג השני זה לא יתקדם לשום מקום. אל תעשי שם בייביסיטר. אם הוא מדבר איתך ברחוב תהנהני בראש לשלום ותמשיכי הלאה כי "את ממהרת" וכן הלאה. רוב הסיכויים שזה יספיק.

אם הוא ינסה לעבור שלב כגון לקשור שיחה יותר משמעותית וכל שכן דברים אחרים - אפשר להגיד לו משהו כמו: "אני מעדיפה לא לשוחח כך עם גברים. לא משהו נגדך, אך אני מקפידה על זה". (אני אישית אמרתי ככה כמה פעמים לנשים - ועל אף אי נעימות קטנה שעברה לרגע הן העריכו את זה, והעיקר - לא המשיך שום דבר).

אך בכל אופן אם בכל זאת יש חשש שהוא שייך לסוג הראשון תפני לעזרה מיידית. התועלת תעלה עשרת מונים על החשש מנזק.

מקווה שעזרתי.

בהצלחה!

כל יום אני שומע על בנאדם אחר שהוא כן.

חוצמזה, שזו בגידה באשתו שהוא מסתכל עליה בכאלה מבטים.

מסכימה עם כל מילה שכתבת...

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...