ואפי' מצלמה אין לי אלא רק מה שבפלא..

אם לפאלפון שלך יש חיבור usb וכבל אז תוכל להעביר למחשב

או 

לשלוח בעזרת blututh למחשב (בתנאי שהמחשב משתמש בשירות blututh(בד"כ בניידים יש...)

התמונות לא באיכות הכי הכי..זה מה שיש לי..

אל תכעס אבקש עוד משהו רק אם תוכל:

תוכל לצלם איך נראית כתיבה בקנה או דוגמת כתב שלך עם הקנה

תודה . סליחה על החפירות....

(צילומי פרשיות התפילין מצילום- בערך לפני שלש שנים).

ספר התורה- לפני תיוג- עמכם הסליחה.

ולשי- אני בטוח שגם הצילומים שהביא היום אות והדר הם של כתיבה בקנה (ויש המון סגנונות כתיבה שיצאו מהקנה: בבלי, חלבי, מרוקאי, תימני, תוניסאי ועוד..).

ולמי ששאל- אני כותב על הצד החלק (החיצוני) שבקנה, ויש ממורי שכתבו על הצד הפנימי.

לא ברור השיפוע בתמונה

ראיתי שיש כאלה שכותבים על הצד החיצוני ויש שעל הפנימי

יש שמחזיקים את הקנה מהצד השני 

רחמים, ותראה שחילק השאלה לשניים: א, בקשר לשיפוע, ב, בקשר לצד הפנימי/החיצוני.

כל טוב!

אבל קבלו פשט בשאלה

ניסיתי לראות לפי הזוית אם שלום כותב בחיצוני או בפנימי(מתוך הנחת יסוד ששלום ימני)  

בצילום נראה כאילו אין זוית וחשבתי שזה בגלל איכות הצילום

אז שאלתי על איזה צד אתה  כותב .

אבל מעניין ביותר שאתה כותב בלי שיפוע

אני מציין את זה כי בדיוק אני במשבר אחיזה וישיבה

אגב הקנה לא נשחק יותר?

ואני מאחל לו אריכות ימים, כך שאיני חושב שהוא נשחק כ"כ...

בהחלט אפשר להכין קנה גם בשיפוע חזק.

לצערי, איני יושב נכון, ניסיתי ואני לא מצליח, אלא אני יושב מכופף.

אולי בגלל שהתרגלתי לכתוב על שלחן כמעט ללא שיפוע (כך נוח לי יותר, ואני מרגיש את זרימת הדיו בצורה טובה). וכך גם ראיתי אצל הסופרים מהם למדתי.

בהנחה שאתה מתכוין לתחילת כתיבת האות, לצערי התרגלתי לכתוב עם זוית מסוימת.

חלק מהסופרים שלמדתי אצלם כתבו ללא זוית, אלא ישר וזקוף, ולדעתי בסופו של דבר הכתיבה יוצאת יותר יפה ומסודר כך.

כתב ממש יפה וזורם.

אני גם מאוד אוהב את הגודל הזה, (טיפה פחות מחצי)

 מתוייג גם בקנה?

לא לרדת מ-100,000 לס"ת לפרטי.

אם תוכל קצת לשפר את האלפים שיהיו שוים מלמעלה ולמטה (כאילו נכנס לקוביה) זה יוסיף הרבה

תודה לך על הזמן שהשקעת כדי להעלות את התמונות לכאן, לא ציפיתי להיענות לבקשתי בגודל כזה.

יישר כוחך.

שבת שלום ר' שלום.

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.