כאילו,לסחוט אותו עד מטבע הכסף האחרון..בעע..

ובטוח שזה בהנהלת רולינג?

בכלל הספר מיצה את עצמו היא סיימה אותו בהכול היה טוב מה שזה הכי גרוע בעולם!! כלומר בכולם שלנו הכול יכול להיות טוב??

ולמה הרע שלה מזכיר את היטלר?? לא כולם כאלה...ובכלל כדי להיות רע צריך את כול הפסיכולגיה שמאחורי זה אין לה כלום!!

וחוץ מי זה בעולם המציאותי יש מקום לרגשות יותר מ: כעס, שנאה, אהבה, לכולם יש מקום הרבה יותר עמוק ממה שהיא מראה בספר. ויש סופרים שיודעים להראות את זה... אצלה זה נשמע כמו שילדה בת 12 כתבה את הספר... לצערי הדברים הם הרבה יותר עמוקים!

למה שמשהו באמת יסכים לוותר על החיים שלו כדי להציל את העולם?? צריך להראות את זה.

אני לא חושבת שיש לה לאן להמשיך הדמיות שלה מצאו את עצמם אלא אם כאן היא תקלף את הקליפות שלהם! שתוציא את מה שבאמת מניע אותם. 

חוץ מהעובדה שהארי הוא איזה נוצרי קדוש (שזה מעורר לי בחילה במיוחד בסרטים!!) 

אפשר פשוט לכתוב הארי פוטר ולדפדף ברשת...

האתר עצמו באנגלית אבל אולי מה-שמה תתרגם גם אותו ...

נפתח שירשור לכתיבת הסיפורים שלכם על הארי...

תהנו!

יש כמה:

העובדה שהרי לא מוכן להשתמש בקללות הורגות כלפי אוכלי מוות זה נוצרי זה אומר ג'לטמן אם הוא יחטוף מכה הוא יתן גם את הלחי השניה והוא בחיים לא יהרוג גם את מי שרוצה להרוג אותו... 

זה נוצרי נוצרי נוצרי נוצרי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

2.יש עוד המון קטעים שהארי לא מוכן להרוג ולא מוכן שימותו בשבילו שזה נוצרי לגמרי.  

מי הולך למבצע צבאי לבד?? זה פשוט נוצרי תקריב את עצמך למאן הכלל וככה תהיה גיבור בעעעעע

3. בסופו של דבר הארי לא הורג את וולדמורט אלא וולדמוט הורג את עצמו הארי רק מסובב את השרביט יצאה קדוש הבנת???

4. אם לא שמתם לב כול המורים בבית הספר (לפחות אלא שאחרים על הבתים) לא נשואים ואין להם ילדים מה שזה מאוד נוצרי!!

שימו לב דמבלדור: רווק בלי ילדים!  סנייפ: רווק בלי ילדים! מקונגל : רווקה ולא ראה שיש לה ילדים...

גם הנזירים הנוצרים אלו שנחשבים קדושים הם לא מתחתנים ואין להם ילדים!!

5. הארי חוזר מהמתים בדיוק כמו שהמוצרים מאמינים שיקרה ליש"ו 

נראה שיש לי מספיק הוכחות... אבל ברור שאפשר למצוא עוד המון הוכחות..

יהודי לא מקריב את עצמו למען עמו אף-פעם?

תראה את אסתר המלכה וכו' מה הם עושים?

חוץ מזה הארי לא מת! הוא היה הוקרוקס!

יש עוד דברים שכתבתי שבכלל לא התייחסת...!!!!!!!

יש את העניין שלהקריב אבל גם יש את המשפט:

"הבא להרגך השקם להרגו!! " כלומר אם משהו בא להרוג אותך אתה חייב להרוג אותו קודם!!

שנית אולי יש את העניין שלהקריב את עצמך במקרים קיצוניים(כמו אסתר המלכה) אבל יש גם את העניין של ונשמרתם איך זה שבספר החמישי הארי מחליט ללכת לבד ומשרד הקסמים בלי להודיע לשום מבוגר... פשוט מאוד אני יקריב את עצמי בצורה פזיזה וחסרת אחיות וברור שהוא יהיה גיבור....

אף אחד לא נוזף בו על זה!! 

שימו לב- דראקו מאלפוי הוא בלונדיני ווולדמורט הוא עם שער שחור...
והם שונאי כאלה שהם לא טהורי דם...
זה בדיוק (!!!) מכוון נגד הגזענות ונגד הרעיונות של היטלר על גזע הארי ועל זה שיש גזעים נחותים...

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.