אפשר להמציא ספר חדש???

אני יחשוב על זה אני אכתוב מהתחלה ואז אני יעביר את זה לפורום...

בס"ד

אבל אני בהחלט מסכימה עם פרח, חלס' עם ההארי פוטר הקרצייה הזה, שינוח על משכבו בשלום, 

ומה פתאום הרמיוני מתחתנת עם רון?! כזאת קיטצ'יות א-י-ן!

ומה פתאום וולדמורט מת בכלל??? הוא היה צריך להפוך לפרח, או לחזור בתשובה,

או לרקוד סמבה, לעשותך משו' מעניין ... הוא מת בצורה כ"כ נדושה!

ומה זה השמות האלה שהארי וג'ניני נותנים לילדים שלהם?! זה מזעזע...

בקיצור.... הסוף של הארי פוטר ממש חלש...

בס"ד

חבל שהוא ככה ירד! 

היא סתם פחדה שמעריצים יתנקשו בה

הלוואי והיה המשך סיפור ! אולי הילדים של הארי ..

וגם מנקודות המבט של שאר הספרים .. כאילו מכולם כזה על ההמשך מיד אחרי שוולדמורט מתת, לראות איך

כאילו ממשיכים הלאה , ומתקדמים כאילו אם האובדן הזה של פרד טונקס לופין וכולם ...

וקלאופטרהה -וולדמורטט ממש לא היה צריך לחזור בתושבבהה חח !

ושרון התחתן עם הרמיוני זה שיא המתאים ..חח 

ודווקא לדעתי הסוףף ממש לא חלש ! היא עשתה את זה מעולה .. שכאילו וולדמורט מת אבל הארי לא בפך להיות רוצח ! שוולדמורט מת מהקללה של עצמוו !

הארי לא היה הופך לרוצח כי אדם כמו וולדמורט צריך להרוג. חבך מאוד שהוא עשה את זה לעצמו ולא הארי הרג אותו.

והרהור עמוק - לא יכול להיות שהיא הייתה הורגת את הארי,תחשבי על זה - אז כל הסיפור היה לחינם,הרע ניצח,כל התאוריה שבספר הייתה נהרסת.

בס"ד

הרע לא היה מנצח!! 

נגיד שהארי היה מת, אבל וולדמורט היה גם מת! או הופך לפרח מרפא!

שכל מי שמסתכל עליו מתרפא! =]] אחלה של סוף, לא?!

ואז ג'יני הייתה נישארת רווקא, רון היה מתחתן עם לונה, הרמיוני עם נוויל, יודעים מה, ג'יני עם שימוס!

משו' יותר יצרתי! ;)

קלאו את גאונה!!!!

למה את לא גי.קי. רולינג???חחחחחחח

עכשיו ברצינות לדעתי שאם היא הייתה רוצה להשאיר את הארי בחיים לפחות שהוא היה הורג את וולדי!! 

כלומר כמה נוצרי עוד אפשר להיות?? זה דוחה!! הוא רשע שברשעים צריך להרוג אותו! צריך לעשות עלו אברה כדברה!!

זה הגעיל אותי ברצינות... זה מסר דוחה! ואם הארי לא היה מצליח לסובב את השרביט?? הוא היה מת ויחד איתו כול הוגורסט רק בגלל שהוא "לא מסוגל להרוג" הבנתם???

בתכלס בחיים הנוצרים יצאו הכי אכזריים שיש ולא רק כלפי יהודים...

(שניה של היסטוריה...)

אם זה היה תלוי בי הייתי מכניסה כמה מסרים יהודיים בספר... כלומר תהרוג את מי שבא להרוג אותך!!! מי ששולח עלי אברה כדברה אני יעשה עליו לפני שהוא עושה עלי!!

זה נקרא הגנה עצמית!!! 

והפרק הארחרון בחיים לא הייתי מסיימת ב "הכול היה טוב" זה לא אמתי! לא יכול להיות שהכול נגמר בטוב... אין מה לעשות העולם הוא לא מושלם.. וזה פשוט מעורר בחילה...

גם ככה הספר נגמר טוב מידי לדעתי היא הייתה יכולה לוותר על הפרק האחרון...

שיהיה לחינם, לא נורא

זה העניין.

הרע מנצח? לא בא בחשבון!

"הצלקת לא כאבה לו כבר 22 שנה"

או משהו כזה,

אידיוטי לגמרי!!!!!

לדעתי הוא 10/10!

אם הייתי גי קי רולנג מה שאני לא...

אפשר להמשיך בזה שיש לוודי בן.. איך?? אולי הוא התחתן סוף סוף עם המשוגעת בלטריקס??(סליחה על שגיאות...)

ועכשיו הבן שלו רוצה לנקום את "הרצח" והוא מנסה לפגוע בבן שלו או משהו כזה...

למרות שתמיד המשך לסדרות זה יוצא דבילי ברצינות!!

הרי ברור שהטוב ינצח אז מה הקטע להמשיך?? אני חושבת שגי קי רולניג צריכה להתבגר בכול הנושא של הטוב והרע... הרי בעולם זה אף פעם לא שחור לבן...

בס"ד

זה לא נוצרי... אני חושבת שהוא היה צריך לערוף לו את הראש.... אל לא לקלל אותו באבדה קדברה!

מספיק הוא משתמש גם באימפריוס, וגם בקרושיטוס... זה מזעזע! 

שימציא קללות! אבל שלו ישתמש באותם נשקים של כמה קוסמים רשעים שהמציאו ת'קללות האלה!!!

מי יודע מי המציא את הקללות האלה?? לכן בידיוק הארי לא צריך להשתמש באוצרות המוות! זה לא דבר טוב,

זה מסוכן, ונוראי!! ולכן הארי היה צריך או להמציא קללות חדשות, או לערוף לוודמורט ת'ראש אחרי שהוא משתק

אותו... 

אחלה, לא?! יוא! איך אני טובה בזה!!! =]] =]] 

בלטרי'קס... את יודעת משו בסגנון... לדוגמה הופך את וולדמורט לעכבר ומעלה אותו באש...

בס"ד

ואני לא ירדתי מלהפוך לפרח מרפא!! או לא מראה, או למשו' שמביא תועלת... =]]

הספרים של רונית לוינשטיין מלץ נהדרים

אני מבטיחה שאני לא זקנה, אבל דבורה עומר - וואו.

אוּרי גם ספר מהמם. לא זוכרת במדויק את התוכן, אבל קראתי אותו בגיל מאוד צעיר (בהמלצת אמא), אז מניחה שסבבה.

הספר "אניגמה" זכור לי כמעניין ממש.

אם הנוער מעוניין בספרי פנטזיה, יש סדרה חדשה יחסית ונהדרת- שומרת הערים האבודות

הספר "פלא" (על ילד עם תסמונת כמו של מלאכי, או בסגנון)

ג' ד סלינג'ר אם רוצים משהו עם קצת פילוסופיה

גם הרוקי מרוקמי (לא מת עליו אבל שיהיה)

פול אוסטר חלק - מר ורטיגו, מוסיקת המקרה, טרילוגיה ניו יורקית

מילן קונדרה (הקלות הבלתי נסבלת של הקיום)

צרויה שלו אולי "כאב"

רוברט היינליין גר בארץ נכריה

צלה של הרוח קרלוס רואיס סאפון

ההסטוריה הסודית דונה טארט

חיפשה לנוער ויחסית נקי

לא חושבת שעונה על ההגדרה

אני לא יודע מה כללי המילון כאן ומה ההבדל בין נקי, ללא חשש של כלום, סטרילי וסבבה יחסית.

לדעתי הם מוגדרים בכל מקום כספרי נוער איכותיים. זה שיש שם קטע אחד שהוא אגב לב לבו של הסיפור ואי אפשר בלעדיו בשביל להבין את גודל העוצמה שם זה בדיוק העניין.

לגבי הרוקי לא בטוח שאני יודע למה הכוונה

איזה סגנון?

אל תיגע בזמיר, הרפר לי

לבדו ימות אדם, דויד....

אם את אוהבת בעלי חיים:

ג'יימס הריוט - כל ספריו

ג'ראלד דארל - היער השיכור

חברברי הסוואנה.  עוד ספר על איסוף באוסטרליה וזהו!

מסע קונטיקי, תור היידרגל

אינדיורנס

על איזה גיל מדובר בעצם? יהיה יותר קל לדייק.

ומה את אוהבת לקרוא. 

ליאור אנגלמן(לא מפסיקים אהבה באמצע, קשורה בנפשו, סולם גנבים-אחד הספרים הכי טובים שקיימים בעולם הזה!!)

אורנה בורדמן (מלכה בעל כורחה, בודדה במערכה וכו') מספרים על תקופות היסטוריות יהודיות כמו מגילת אסתר בתקופת המכבים מנקודת מבט של אישה שהייתה שם, לדעתי מהמםםם

שלם יותר מלב שבור של אבי רק והודיה בונו, מאוד אהבתי...

חיים אקשטיין (סודות בין הסמטאות וכו') לדעתי יותר ילדותי מהשאר אבל אנלא יודעת לאיזה גילאים אז....

לאידעת למה את נגד ספרים חרדים אבל המסע אל קצה הארץ של דבורי רנד היה אחד הספרים הכי יפים ומרגשים שקראתי בחיים, קצת הסטוריה אבל הסיפור מהמםם ושווה את זה...

אני מדייקת יותר(: לגיל 17, אוהבת רומנים היסטוריים פרוזה והכלל פשוט שיהיה כיף לקרוא אותו שיהיה מעניין ומרגש ובשפה פשוטה.. ושיהיה יחסית נקי 

אם יש לכם עוד המלצות אני ממש ישמח(:

אבל כבר קראתי את כולם🤭וגם קראתי את כל אורנה בודרמן

פשוט ניסיתי המון ספרים חרדים ופחות אהבתי את הסגנון

יאו אבל נשמע ספר יפה מה שהמלצת אולי אני ינסה

ואם את פתוחה לזה-תנסי גם ספרים של רותי קפלר, אני קראתי את "אנוכי מבקש" ואהבתי מאוד...

יש גם שני ספרים מדהימים של אבישג צרחי, עד אחרי הנצח ומכאן ועד הנצח, עד אחרי הנצח קצת פחות נקי אבל מהמם ומכאן ומכאן ועד הנצח זה כאילו ספר המשך שלו, את תביני גם בלי לקרוא את הראשון אבל לדעתי כדאי לך לנסות גם את הראשון כי ככה יותר תביני וגם הוא יפיפה... אני קראתי קודם את הראשון והאמת שהוא גרם לי כאילו גם יותר להנות מהשני, לאידעת איך להסביר אבל מציעה לך לנסות, מקסימום-תדלגי על חלקים או משו.....

– "לב של דיו"

לנוער יותר צעיר לדעתי? אבל לא יודע, קראתי את הספר בערך 10 פעמים לפחות נראה לי אני יכול לדקלם בעל־פה. מאוד חמוד.

– "והיום איננו כלה" קריאה חובה

– טרילוגיית ארתור של קווין קרוסלי הולנד

(למען האמת קראתי רק את 2 הספרים הראשונים כי לא הצלחתי להשיג את השלישי אבל ממש מגניב) נראה שהספיקו לתרגם את הספר הראשון לעברית

– יומנו של חתול נודד (בדיעבד קצת קיטש אבל נהניתי מאוד בפעמיים הראשונות שקראתי)

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

א. אף אחד לא ענה על השאלה אם מתאים לכם ספרים מהספריה הציבורית הרגילה. 

ב. מכיוון שאני רואה שיש כאן מגיבים ממש צעירים; אמנם הספרים בדרך כלל די

    די  נקיים, אבל לא בטוח שמתאימים לגילאים צעירים (16.....) ואני לא רוצה

    להיות המקלקלת..... יש מספיק על מה לעשות תשובה.

מחולקת לפי קטיגוריות. אבל.....היא נעלמה! לא יודעת לאן...!

כלומר, אולי, לא יודע אם אוהב.

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.