בס"ד.

אולי הוא קיים רק בתור מושג..לויודעת,

אז היא לא חברה..

לכולם יש אינטרסים...

אבל למה את בדיוק מתכוונת?

אוף. פשוט עצוב לי.

לאחרונה היו כה שרשורים כאלו.

יש לי שתיים ואפילו יותר. חברות אמיתיות ממש!! חברות טובות. חברות שאני סומכת עליהן בעינים עצומות ויודעת שהן רוצות רק בטובתי ולכל דבר אני יכולה לפנות אליהן, וכנ"ל עלי- יענו ההפך..

יש כזה דבר!! פשוט צריך למצוא אותו!!

על חברה- בת- שיש לה חבר?

על חברה- בת- שיש לה עוד חברה?

על חברה- מלשון קבוצה??

מה אתן חיות בקוקוס?

אני שוב פ'ם אספר על שתי חברות שלי?

כהה..

אנחנו אפילו "שלישיה טובה".

מכיתה ב' אני עם אחת מהן, ובכיתה ד' השניה הגיעה אלינו.

מאז--

אנחנו לא נפרדות. ואנחנו בכיתה י"א.

כל אחת מאיתנו בסגנון שונה ל-ג-מ-ר-י, אוהבת דברים אחרים, חלומות אחרים, בגיל אחר [18, 17 ו-16 (אחת גדולה בשנתון, אחת נורמלית ואני קטנה...) ]...

ובכל זאת--

אנחנו החברות הכי טובות.

וישלי עוד חברה- שעליה אני סומכת בעיניים יותר מעצומות, והיא סומכת עלי, ואנחנו...

וואי זה מעצבן אותי.

כי ברור שיש כאלה!!!

עד גבול מסוים..

ככה זה...

ואינמה לעשות, חוץ מלהבין שאין!!!!

אין גבול!!

נכון, יש חברות שיש גבול, ואינמצב שאני יעשה איתם דברים מסויימים, או אגיד להם דברים מסויימים.

אבל--

יש כמה חברות, ספורות, ש--כה. אני אעשה איתן ה-כ-ל. אגיד להן ה-כ-ל. והן יגידו לי הכל, ואני סומכת עליהן שהן אומרות לי הכל.

אבל אנחנו כנראה לא מספיק טובות, אין לנו מספיק מזל בשביל למצוא אותן.

(ואלי גם אפפם לא נמצא.)

חברה שלי הכי טובה כפרה עליה!!!!

אנחנו כל כך שונות ועדיין חברות!!!

היא פשוט שמה טובה!!

מכיתה ב' אנחנו חברות!

כדי להיות חברות צריך לדעת לוותר בשביל שלשניה יהיה טוב

צריך לדעת להקשיב גם כשזה חופר

צריך לדעת לסלוח גם כשזה קשה

כי חברה זה דבר הכי יקר(חוץ ממשפחה)שיכול להיות לך בחיים!!

רק לא תמיד ברור איפה.

יש לי חברות שיא הטובות, זה ממש תלוי למי מתחברים באמת!!

כל מילה מיותרת.\

לכל אדם יש אינטרסים.. השאלה למה הם מובילים בסוף.

האדם חייב ח'ברה כי אחרת לא יוכל להתקיים כלל.. בן אדם חייב יחס אנושי

יחס של אהבה, ושל שייכות הרגשה שיש לו תפקיד בעולם והוא נצרך.

אבל זה טבע העולם.. השאלה לאן לוקחים את כל ההתנהלות הזאת.

אם יודעים שכל זה כי ד' ברא אנשים כדי להיטיב אחד עם השני אז האגואיסטיות מתגמדת

וגם עבודת ד' מתעצמת!

וזה מהמם..

חבר אמיתי זה מישהו שאפשר ללמוד ממנו, לקבל ממנו, וגם לראות אותו טועה ולהוכיח אותו!

וגם לקבל ממנו תוכחה.

חבר אמיתי צריך לקרב למטרה ולא לקלקל

בוודאי שיש!!!!!!

אין על החברות שלי

מה גועל? הכינוי? הפירוש?

לענ"ד זה ממש לא גועל... כל עוד הכינוי מצדיק את עצמו...

ובבקשה- בלי משפטים 'יפים' על 'חברות אמת'

(תודה ל<אריאל> שלימד אותי לעשות את הסמיילי החמוד הזה!!!)

אני חושבת שאין כזה דבר חברות אמת...

יש חברות יש חברות טובות יש חברות טובות מאד 

אבל לא חברות אמת...

זאת דעתי שלי, מי שנוח לה לסתור.. שתהנה...

חופש הביטוי קיים בפורומנו כמו גם במדינתנו

א-מ-ת ?! אנחנו שואפים לאמת,רוצים אמת. אבל בחיים לא נגיע לאמת..

שזה מוציא חברים שהם לא חברים מאוד טובים- לחברים לא נאמנים, ואפילו צבועים שהם לא מוכנים לעשות הכל בשבילך. אבל זה כ"כ לא נכון. יש חברים טובים יותר ויש פחות ולגיטימי שאדם לא מוכן לעשות הכל בשבילך.
לצאת מנקודת הנחה שרוב החברים שלך הם לא חביר אמת זה בעייתים. אתה כן יכול להגיד שרוב החברים שלך לא מסכימים להקריב הרבה מעצמם בשבילך וזה לגיטימי מצדם.
 

(אני מסכימה עם הבת של אבא רק רציתי לחדד את זה)...

אפשר לחיות יפה מאוד בלי זה! להתמודד לבד,בלי איזה מישהו שאתה מחויב לו.

זה בדיוק הפוך!!!

ככה אם יש לך בעיה יש מישו שמיבין אותך מישו שתמיד מגבה אותך מישו שדואג לך מישו שאוהב אותך!!!זה דבר נפלא!!

בס"ד

אני למשל מרגישה שאני יעשה הכל בשביל החברה שלי ואני בהחלט מרגישה שזה הדדי.

לא יודעת מה איתכן..

שום חלום מתוק.

שום נטל.

רוצה שאני אספר לך ה-כ-ל על הקשר ביני לבין חברות שלי, ותראי מה זה חברות בלי שום אחריות.

כשבאלך- קומי ותלכי.

אבל אפעם לא יהיה באלך לקום וללכת. כי פשוט אכפת לך כ"כ כ"כ מזאתי שעומדת מולך.

זה אפילו יותר מחתונה, נראלי.

כי זה פשוט עוזר לעצב אותך- איזה בנאדם תהיי-

סבלנית, מקשיבה, תומכת, עוזרת, מעודדת, לאהוב בלי תנאי, ואפשר ללמוד מהן כ"כ כ"כ הרבה.

בס"ד.

ולכן זה כ"כ מגעיל.

ולא הגיוני,

מנסיון אין הרבה שעומדות/ים (בנות לבנות ובנים לבנים) במבחן נאמנות אמיתי.

ואם יש..זה מעורר בי איזושהי סלידה.

כנראה עוד לא מצאת אחת שהיא כן, אבל סתאם ככה מזה מבטא אצלח חברה טובה? זה מאוד טלוי

מניסיון, רוב הבנות שאני מכירה- נאמנות לי כמו... אין לי מושג למה לדמות את זה.

החברות הכיהכיהכי טובות שלי-

לא רק שהן נאמנות כמו כלב, הן עוזרות, תומכות, תמיד פה בשבילי.

וחבל לי עלייך שלא מצאת חברה כזאת~

זה שלא פגשתם אנשות טובות זה לא אומר שזה לא קיים!!!

בס"ד.

תקשיבי רוג'ר צדיקה..

אין לאפאחד בעיה לקנות חבר אמיתי זה עניין של לתת ערך עצמי ואוטומטית לקבל.

וכך נבנת נאמנות.

אני לא דנה אם יש או אין חברת אמת.

יכול להיות שיש..אבל זה מגעיל.

זה בא לי כי דברתי עם חברה שלי והיא כל הזמן מדברת איתי על זה שהיא רוצה חברה אמיתית וזה..

כל פעם שאני מדברת איתה זה על הנושא הזה..ואני יוצאת בתחושה מגעילה כזאת...כאילו באנה בנאדם..מה ניסגר?

אני לדוגמא יחפש בצורה כזאת (כמו שהיא מחפשת) מישהו לבנות איתו בית (בעתיד כן..?!..).

וזה כאילו..מגמד את העיניין של "בעל"..חוץ מזה שזה גבר וזאת אישה.(בקטע של הנאמנות וזה..)

אנדרסטנד מי?..=)

מה לעשות ועכשיו את לא תתחתני, ויש רק בנאדם אחד שיבין אותך, וזאת החברת אמת הזאתי??

למה מגעיל?

סבבה.

לא צריך לדבר על זה כל הזמן כאילו את הולכת לחיות איתה ולהקים איתה בית.

אבל ברגע שיש חברה כזאת-

גם לא צירך לדבר על זה כל הזמן.

אני לא מחפשת ערך עצמי אצל חברות שלי. אני לא דורשת מהן שיעריכו אותי.

אני בעצם לא דורשת מהן כלום~

רק להקשיב ולנסות להבין.

מעבר לזה- נאדה.

ברגע שישלי חברה אחת כזאת- אני מאושרת.

באמת צאי מהסרט..

זה רק נדמה לך לדעתי..

אני מצטערת, באמת, אבל כנראה שאת לא פגשת אותה,

או שאת לא מהסוג שיכול לפתח חברות עמוקה עם בנאדם.

אני לא רוצה לפגוע ח"ו. יש אנשים שקשה להם להיפתח.

אז למה הם מתפלאים שהם לא רואים חברות עמוקה?

יש כזה דבר!! אין מה להתווכח על מציאות.

מי שלא מכיר אותה, שלא ידבר.

שוב- אל תפגעו, אני לא מכירה אותכם מספיק טוב.

אבל כל מי שאמר שאין, אני מאחלת לכם שתמצאו כבר את החבר הטוב שלכם.

ואז תבינו על מה אנחנו מדברות.

"עשה לך רב, וקנה לך חבר, והווי דן את כל האדם לכף זכות" (אבות, א' , ו')

(איזה רצינית אני, אה? בדקתי במשנה..)

אולי הכל תלוי בחלק האחרון.

צריך לראות את הטוב שבבנאדם, אולי על ידי זה אפשר "לקנות" חברים.

אפילו חבר טוב (אצל בנים!!!) זה קיים.

יש לי חבר מאווד מאוד טוב, ויש לי עוד כמה חברים טובים, וזה נחמד וטוב

ואני לא חושב שצריך כל הזמן לסמן את החבר הטוב כבנזוג או משו, כי זה גורם לציפיות גבוהות ואז כל מריבה לוקחים קשה.

בס"ד.

ממש לא אני לא ב"א סגור אני פשוט לא רואה בחיי צרות צרורות עד כדי כך..

ואם יש,אני חולקת את עם מישהי (שאני סומכת עליה) ומתיעצת.

אבל יש חברות הרבה כאלה ואני לא חושבת שניתן לכנות אותם בתואר "חברות אמת".

שחברות אמת זה מושג מגעיל.

אתמול בדיוק סיפרתי על השרשור הזה לחברה שלי.

אמרתי לה מה כתבתי פה, ומה את כתבת לי.

היא נעלבה עד עמקי הלב.

היא אמרה לי שאשכרה אנשים לא מאמינים לה שאנחנו שלישיה של חברות אמיתיות, ועוד שכל אחת ממנו בסגנון שונה.

היא אמרה שתמיד אומרים לה שקשה שתהיה חברה אחת טובה ואמיתית, אז שתי חברות כאלה?

תמיד שואלים את שלושתינו: "רגע, אבל של מי את חברה יותר טובה?"

א-י-ן אצלנו כזה דבר!!!

נכון שאני ועוד אחת מבלות הרבה יותר ביחד, מסתובבות ברחוב יותר ביחד.

אבל זה כי השלישית לא יכולה, כי אח שלה הקטן חולה בסרטן, אז היא צריכה להיות הרבה יותר בבית. ואנחנו ת-מ-י-ד שם בשביל לעזור לה.

[כבר היה מקרה שבאמצע הלילה אח שלה לא הרגיש טוב והיה צריך להטיס אותו לבי"ח, אז ההורים שלה נסעו, והם עולים חדשים ולא מבינים עברית, אז היא נסעה איתם כדי לתרגם להם, אז מישו היה צריך להישאר בבית עם התאום של האח החולה, והיא ישר התקשרה אלינו, ואוטומטית קפצנו אליה, למרות שלשתינו היה יום למחרת מבחן ע-נ-ק על הבוקר... [לי במ"מ ולשניה באנגלית...]

בקיצור,

אני מאוד מאמינה בזה שלכל אחד ואחת יש חבר או חברה טובים. פשוט צריך למצוא אותם. אין מצב שלי יהיה ולך לא. פשוט אין מצב כזה! אבל ישמצב שאני מצאתי ואת עוד לא.

מאחלת לך, ולכל מי שעוד לא מצא, שתמצאו את החבר/ה הטוב/ה שלכם~

אמרת הכל ......

מסכימה איתך ממש ...ואנשות תיזהרו לא להפיל את הבעיות שלכן על העולם ....כי זה קורה הרבה לאנשים...(לדוגמא זה שלך רע זה לא אומר שהעולם רע !!!בכלל לא!!!!) ולכן זה שאיתכן לא היו אמיתיים זה לא אומר שאין אמת בעולם זה אומר שאתם לא מצאתן או לא חיפשתן מספיק ...!!!!1

סימו לב לזה !!!

ובהצלחה בלמצוא מישהי אמיתית ....

חברות טובות באמת? לא יודעת. לא בטוחה שכן

החברים הכי טובים אלו המשפחה

יש לש תי חברים שאי אםשר בלעדם

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...