לא כתב שזה בדיעבד, אלא שרק עדיף לכתוב כך.

"ואם עשה...ללא ראש כשרים"

והביא בהערה (למטה) :

בשם כתב האגור בזו הלשון: "אני המחבר נוהג לעשות משעטנ"ז ג"ץ כמו זיינין ולא די בתגין שלשה.......מה שהסופרים מקילים...ועושים רק שריטות שוות ולא כזי"ן, כשאחרים מצויין לפניו אין לקנותם לכתחילה"

מה ז"א אם כבר קנה ? אמר לכתחילה לא לקנות! 

ובד"כ אומרים לכתחילה (.......) ואם לא..... אז בדיעבד(.........)

אעתיק הציטוט המלא:

"אני המחבר נוהג לעשות התגין משעטנ"ז ג"ץ כמו זייני"ן ולא די בתגין שלשה כי כן אומר שצריך לזיי"ן האותיות של שעטנ"ז ג"ץ וכן נוהגים בספרד"עכ"ל.

בכלל כל נושא לכתחילה ודיעבד בסת"ם סבוך ומורכב מאד.......

והיום, מי שיקנה סתו"ם מהודרים, לא יראה תגין כאלה. אז מסתמא מדובר על אדם שיש לו כבר סתו"ם עם תגין כאלה (שריטות). ולאדם כזה לא נאמר שהוא צריך להחליף הסתו"ם שלו עכשיו- לכתחי' (ואם ירצה להדר, זה כבר ענין אחר). 

זה מזכיר לי מה שאמר לנו תמיד הגר"מ זיע"א, שלכחי' יכתוב הל' עם ראש כו', ואם כבר כתב ל', והראש כי'- כשר לכתחי'!

מקור!

זה חידוש עצום!

אחר שנכתבה- כשרה לכתחי'.

אבל לכתחי' יכתוב הל' שראשה כו'.

עד כאן דברי מו"ר הגר"מ זיע"א, שאמר כך הרבה פעמים.

מו"ר הרב דרזי ע"ה כתב בהקדמתו לס' בניהו ואוה"ל שהוציא מחדש: "...וגם הרמתי ראש הלמדין שהורידו אותם בעלי הדפוס, ולא שמו לב כי זה מוריד כח לימוד התורה. ובסוגריים כתב: צריכים לכתוב הלמד ו' זקוף בראשו כמו שכתוב בס"ת. וחובה מוטלת על המוציאים לאור ספרים חדשים לתקן הלמדין כמ"ש". עכ"ד.

מכל מקום, ראיתי שברוב ככל הס"ת הישנים לא הקפידו על ראש הלמדין שיהיו כו' מלאה, ולא כי', וכן ראיתי בס"ת של החלבים, העירקים והמרוקאים.

אות והדר הנאדר, תקן אותי אם טעיתי.

בברכה. 

במשנת סופרים כתוב במפורש שזה לא לכתחילה. יש ראשונים שפוסלים את זה לגמרי!!!

לצערי אין לי ספר משנת סופרים (אנו משתדלים לפסוק לפי הקו"י), ובאמת גם מהקו"י משמע כך (ובס"ת שהוא עצמו כתב, יש הרבה למדין עם ראש קצר). השאלה מהי הו' שהתכוונו הפוס' לכתוב כראש הל'- אם היא ו' ממש, על דקדוקיה, או כי' ארוכה מעט יותר (וכמו שכתבו גבי הי' של האלף וכו', שהאותיות המרכיבות אותיות אחרות אינן צריכות להיות ממש כדקדוקיהן).

ונא ממך, לא יפה לכתוב הזוי על דברי הגר"מ זיע"א, כי גברא רבה הוא. מחילה. 

תביא כתוב או מישו מוסמך.

משנ"ס נמצא בתוך כל ספר משנ"ב, וכתב אותו המשנ"ב. קצת קשה לי לקלוט איך מישו מדבר בכלל על הל' סתם בלי לעבור על זה.

ואם אינך חושב שאני מוסמך- זכותך (ישנה מחשבה בין תלמידי הגר"מ לכתוב כל השמועות בספר מיוחד, אך אין מי שירכז ויממן זאת). אם תרצה, תוכל להתקשר לרב זעפראני או לרב י מוצאפי שיאשרו זאת (אם הם מספיק מוסמכים).

ואגב, הגר"מ אמר לנו שאיננו פוסקים הלכה בהל' סתו"ם כפי מ"ש המשנב"ר (למרות שבעניינים אחרים כן קיבל דעתו להלכה), כיון שלא היה סופר בעצמו (וכמו שבענייני שחיטה תהיה עדיפות לפסיקה של רב שעוסק בשחיטה, וכנ"ל לגבי מילה, וכנ"ל לגבי מצוות התלויות בארץ וכו' וכו').

והרב סבתו שליט"א, ששימש הרבה את הגר"מ בענייני סתו"ם, אמר לי כמה פעמים שבענייני סת"ם אינו מחוייב לפסיקותיו של המשנב"ר (כך לשונו בע"פ), אלא הוא נוהג ע"פ מרן וע"פ הקו"י.

אמת, לא למדתי משנב"ר כשנבחנתי להיות סופר, אלא למדתי ב"י ושו"ע עם הקו"י, ונבחנתי עליהם, ואני נעזר המון ביר"ש.

וכן הרב שטרן ב'משנת הסופר' מגדיר את זה כבדיעבד, וכן הרב מרקסון מאשדוד (על המק"מ).

בקיצור, יש ביסוס ויש שמועות. אי אפשר לפסוק הלכות עפ"י שמועות.

שמשמע שפסול.

אבל אנו שאלנו את הרב וזה מה שאמר לנו.

שאתה אדם כשר, ושמעת את זה מהגר"מ פה אל פה (ולא ע"י תיווך, שמועות וכו')- אני לא תובע אותך על הוצאת דיבה/ לשון הרע.

אני חשבתי שזה הגיע מהאשכנזים, אז ריחמתי למרות שלא היה נשמע לי הגיוני, אבל כשזה מופיע גם בחיד"א...כבר קשה מאד לומר כזה דבר בלי לשמוע פה אל פה.

שמענו מהרב כבר הרבה פסיקות מקוריות וחדשניות (גם בעניינים אחרים- לקולא ולחומרא).

כנראה שלרב היתה גישה מיוחדת בשאלות של בדיעבד ולכתחי' בסת"ם, והרב החשיב מאוד את המנהגים השונים, ובפרט מנהגי בבל (לדוג'- האות ג הבבלית המפורסמת, הד בלי העקב, המ' הבבלית, הל' בעלת הראש הקצר, ועוד).

החלק השני של הציטוט: מהמילים "מה שהסופרים מקילים..." זהו מספר "דעת קדושים" (אות ב')

החלק הראשון מהאגור.

סליחה

הרב גרוס אמר שהגדרה של התגים הינו "מקל".

כלומר גם מקל ללא זי"ן כשרה לכתחילה. (לפי החיד"א צריך להיות ו"ו)

ב"ה

לצערי לא זוכר את כל פרטי הסיפור, אבל בע"ה אנסה לברר ממי ששמעתי ממנו. (כדי למנוע בקשת מקור, הודה מראש שזה רק שמועה, אבל מאנשים מאמנים מאוד, שהיו מעורבים בסיפור).

הובא לפני הרבי מליובאוויטש, או פרשיות או מגילה (לא זוכר), שנכתבו ע"י סופר מומחה או אחד האדמו"רים  (לא זוכר), הרבי אישר את נאמנות הכתב, ולשאלת השואל אם אפשר לפרסם את הדבר, הרבי ענה, שמכיוון שבסתם זה הראשים של הלמדים הם קצרים מאוד, טיפה יותר גדולים מ"י", זה יוכל להתפרש כפסיקה בפלוגתה לגבי עורך צאוור ה"ו" שעל הלמד, לכן עדיף להמנע מפרסום הנ"ל.

אני יודע שלא הוספתי הרבה, אבל בתקווה שבעל השמוע, יראה מה שכתבתי ויואיל לעלות את הסיפור על כל פרטיו.

שאלתי את הרב גרוס מזמן ואמר לי שאין צורך לתקן את למ"דים כאלה משום שבצירוף העובי הגג זה בסדר ויש על מי לסמוך. בגלל חוסר הזמן לא אכנס לדיון הלכתי אבל צריך מאוד לדייק על איזה תמונה מדברים אלה הפוסלים.

20110717202712.jpg

חוץ מהל', סימו לב לב' של לבבנו ושל הבצורות ועוד.

יש כאלה שיפסלו את הספרים האלה היום.

אות והדר, האם התכונת בשאלתך על איזו צורה מדברים הפוסלים- לל' עם ראש ובלי צואר?

למעט איפה שדלא היה לו מקום.

לענ"ד לא פוסקים לפי התמונות (תמיד שיגע אותי התמונות שנמצאות במשמ"ס- היום אף אחד לא היה קורא לזה לכתחילה). יש לנו ספרים עם הגדרות מאד מדוייקות- צריך רגל ו'. נכון, כתוב שאפשר להקל ולצרף עובי הגג.

למעט הגר"מ (עפ"י שלום) לא מצאתי פוסק אחד שאומר שפחות זה לכתחילה.

אלא אמר שלכתחי' יכתוב כו, ואחר שכבר כתב זה כשר לכתחי'.

בספרים הישנים שאני ראיתי, דבר זה לא מצוי כמעט בכלל!

נכון שלא פוסקים על פי תמונות, כמו שכתב הרב קלוגר "שלא נשנה את הלכה בגלל ס"ת עתיקים" אבל בכל זאת, המציאות היא שפעם הקלו בדברים שאנו פוסלים היום כלאחר יד.

בקשר ללמ"ד כמו ששאל שלום, יש גורסים שלמ"ד ללא צוואר (או צוואר כקוץ) זה מה שהתכוונו הפוסקים כשפסלו, הרי איך אפשר לפסול למ"ד שו"ו שלו כמו יו"ד כשכל תינוק יקרא את זה למ"ד וכן אין שום חסרון איבר באות.

חבר שלי פעם שאל אותו מקרה שכולם רצו לפסול אותו למ"ד שנכנס לתוך כ"ך פשוטה עמוק עמוק והרב התיר את זה. כשהוא שאל מה טעם, הרי כולם רצו לפסול את זה! הוא אמר כך פסק בן איש חי ב"רב פעלים"

אפשר לראות גם את זה בספרים ישנים שלא הקפידו בדבר הזה כן כלל.

לא יודע איפה הוא נכתב. לגבי שרטוט כפול, זה לא שרטוט כפול. פשוט, הסופר שרטט ולא הסתדר טוב ואז שרטט שוב.

קשה על המציאות של פעם!

מי אומר שמדובר על קוץ? זה נשמע לי קצת דחיקה במילים של הראשונים. אם הם כותבים ו'- הם מתכוונים לזה.

וכן זה שתינוק קורא את הל' הזאת לא מועיל בכלל! כי יש הגדרות הלכתיות פשוטות. רק כשיש לי ספק אני הולך לתינוק. יש דברים שתינוק יקרא ולא מתייחסים אליו.

ומי אמר שאין חסרון איבר כשהרגל צ"ל ו' ועשית פחות? 

אתה עושה היקשים ממקומות לא דומים. 

נראה של' שנכנס ראשה לחלל ך פשוטה מצד ימין כשרה, וראינו כבר כמה וכמה סתו"ם כאלה, והיום מי שלא יודע את ההלכה ממקורה יפסול את זה, לצערנו. אמנם, ודאי שהיום מקפידים על זה מאוד, כיון שאף אחד לא יקנה סתו"ם כאלה.

ובאמת, מסתם תמונות אין מה ללמוד להלכה, אבל אם הם תמונות של כתיבת ידי גדולי עולם- כמו בעל הקו"י, הריא"ף ועוד, בוודאי אפשר ללמוד מהם, למרות שהם הם חלק מהתמונות הנמצאות בידי משמרת סת"ם והיו שרצו לפסלם, לפחות לכתחי'. בכ"א, אני הייתי רוצה מאוד מאוד להניח תפילין כת"י שלהם, ולקרוא בס"ת שלהם...

באופן כללי נראה שכיום מקפידים על הרבה יותר חומרות ודקדוקים שלא כתובים בשו"ע (עקב בד',ב', קוץ הי' דר"ת וכיו"ב) הגם שמעיקר הדין א"צ להקפיד בהם (הדברים אמורים בעיקר לספרדים, אבל לא רק).

ולהרש, לא הבנתי, אם אין מקום מותר לכתוב לכתחי' ראש הל' כי'?

ואגב, ספרים מתורכיה לא כ"כ יצא לי להכיר, רק יש אותיות מאוד דומות לכתיבה הסורית והחלבית, כגון א, מ, ס, הע' מזכירה קצת ג"כ (אלא שהיא רחבה קצת יותר מדי). ולכן שאלתי אם ספר זה מתורכיה. וידוע שהיו קשרים הדוקים בין קהילות סוריה (בעיקר חאלב) לקהילות תורכיה השונות. 

אם יש לך כח, תראה את השיעור שצירפתי, כאן אמור להיות התיחסות ללמ"ד קצרה.

(שמעתי אותו מזמן!)

הוא טוען, שלמ"ד ארוכה כו"ו זה רק חומרא. והדין הזה לא כתוב בריב"ש כלל (שהוא זה מחדש את הדין הזה לראשונה)

 http://borokhov.kodesh.tv/borokhov_shiurim2/displayimage.php?album=4&pos=0

רק רציתי להביא משם ראיה.

מי שרוצה לעשות כתב לכתחילה שיתכנן מראש שיהיה לו מקום.

אני רואה שמה שכתבתי למעלה מסברא, כן תרוץ.

הוא מכשיר כזה למ"ד

א. משום מצורתה של למ"ד עליה

ב. דברי ריב"ש שהחיד"א פוסל בעקבותיו אינם מופיעים במקור.

ג. הוא כותב שאחרי תיקון בח"ת (!!) הלמ"ד חוזר להיות מהודרת. (שזה מאוד מפתיע לשיתת הבדיעבד'יסטים, הרי מעמידים את האות לעיקר צורתה ע"י ח"ת). גם הרב שמאי גרוס כתב דבר דומה בשם ספר נועם שיח (כמדומני זה שם הספר) ודבריו הובאו בחוברת לשכת הקודש מס' ב

אני לא בא להגיד כך צריך לעשות לכתחילה ח"ו. כל המטרה שלי להבין את דברי הרב מרדכי, מקורם וביסוסם וגם להבין את המציאות אצל ספרי תורה ישנים (גם אשכנזים - מיוחד בכתב רוסי).

איך אומרים בחב"ד "אל תתן למציאות לבלבל אותך". היום אנו בדור כזה שגם משה רבנו יגיד הפוך ממה שכתוב ממשנת סופרים אנו לא נקבל אותו.

שאם נביא יכריע הלכות לא מקשיבים לו אלא הולכים עפ"י ה'פוסקים'....

הדיון לא על כשר אלא על לכתחילה.

השיעור שנתת לי לא מדבר על זה. כל הגישה שלו ספרדית מהתחלה ועל סוף- פסיקה חדה, התעלמות בוטה מהמשנ"ב לגמרי, והעיקר- יחס עויין וקצת מבזה לאשכנזים...

אבל סה"כ נהניתי והחכמתי מהשיעור. יישר כוח.

אצל ספרדים אין צ"ע שמשנה ברורה מוצף בהם. הלכה פשוטה ופסוקה.

גם הרב פרידלנדר אמר לי שיש הרבה דינים שלא נוהגים למ"ב וכן גם בצורת האותיות, אם תדייק היטב תראה שכתב אשכנז שאנו כותבים כלל לא דומה למה שמובא במשנת סופרים. (למשל להתחלה עיין באלף וגימל)

לגבי יחס לפוסקים אשכנזים, יש בדברך אמת. גם אותי מעצבן לפעמים.

אשמח אם תמקד יותר. וכן דוג' אחרות של  מה שלא נוהגים עפ"י המשנ"ב.

נתתי לך ב' אותיות לעיון כנראה לא דייקת....

תנסה לעשות גימ"ל כמו שמ"ב אומר איך היא תצא לך,

לגבי ירך של הגימ"ל הוא אומר לעשות כמו זי"ן (כלומר ישר לגמרי)

בגלל זה, ירך (השמאלי) יהיה נמוך כדי להסמיך אל ראשו (של גימ"ל),

כלומר יוצה תמונה של זי"ן שירך שמאלי נוגעת למטה כדי תוכל להסמיך אל ראש הגימ"ל בלי שירך שמאלי יפריע.

אצלנו כל האות נסתכם בג' קולמוסים כשירך עקומה לצד ימין

הצורה המשונה הזאת גם באות נו"ן כפופה.

לגבי דין שממש לא נוהגים היום ולעולם לא נהגו בעבר כמ"ב סעיף כ"ו אותיות של שם שנדבקו לאחר כתיבה, לפי מ"ב אסור להפרידם (ס"ק קכ"ו). אז רגע, מה לעשות? הרי גם אסור לקלוף לפי מנהג אשכנז! יוצא שצריך לגנוז את היריעה...

אני רואה שזה ממש לא היה קל להסביר (לנסות להסביר מראה האות) אולי גם לא הצלחתי, אם יצא לי אצלם את תמונות של האותיות ע"פ מ"ב ואז אפשר לראות באופן יותר מוחשי. הוא היה מתחיל את השיעור במשנת סופרים, ק"כ להסביר איך אנו לא עושים לפי מ"ב.

לגבי הלכות, אולי נציין בלי"נ את ההבדלים בשאלות לשינון.

רק לציין, חלילה שלא ישתמע מדבריי שמ"ב לא בסדר או משהו, הוא פשוט כתב את ההלכות באופן טכני יותר, מספרי פוסקים. ברור שלומדים ממנו אפילו המון אם מדייקים היטב.

מה הבעיה פה? ומי החליט שלא נוהגים כך?

אבל תשאל גם אתה...

לרוב, או אולי בד"כ אני לא שואל על דברים שכתובים בפירוש...

וגם עדיין זה לא יצא לי למעשה.

אשכנזים רבים נותנים שמות לקילוף לספרדים/תימנים מומחים (כגון הרב גיאת מירושלים- קולף מקצוען- בין השאר)..

ואם תאסור להם כ"כ, זו עלולה להיות חומרא הבאה לידי קולא, וד"ל.

לא שיש לי בעיה שתגנוז יריעה שלימה בגלל פילפול של מ"ב.

ובכל זאת חבל על העבודה ועל כל השמות שייגנזו.

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.