בס"ד
פרשת פנחס – מפני מה זכה יהושע להנהיג את ישראל לאחר משה?
"וידבר משה אל ה' לאמר, יפקד ה' אלהי הרוחות...איש על העדה" (במדבר כ"ז, ט"ו - ט"ז).
על פסוק זה תמה הילקוט שמעוני (תשע"ו) אין בכל התורה כולה "וידבר משה אל ד' לאמר" שזו לשון תקיפות?
על כך עונה המדרש רבה (כ"א, י"ד): כל מי שמבקש צרכי צבור כאלו בא בזרוע.
"יפקד ה'" - מה ראה לבקש הדבר הזה אחר סדר נחלות?
אלא כיון שירשו בנות צלפחד אביהן, אמר משה הרי השעה שאתבע בה צרכי, אם הבנות יורשות בדין הוא שירשו בני את כבודי.
אמר לו הקדוש ברוך הוא (משלי כ"ז, י"ח): "נוצר תאנה יאכל פריה ושומר אדוניו יכובד", בניך ישבו להם ולא עסקו בתורה, יהושע הרבה שרתך והרבה חלק לך כבוד, והוא היה משכים ומעריב בבית הועד שלך, הוא היה מסדר את הספסלים, והוא פורס את המחצלאות, הואיל והוא שרתך בכל כחו, כדאי הוא שישמש את ישראל שאינו מאבד שכרו, (במדבר כ"ז, י"ח): "קח לך את יהושע בן נון".
לקיים מה שנאמר: "נצר תאנה יאכל פריה".
בגמרא ברכות ז: אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: גדול שימושה של תורה יותר מלימודה. שנאמר {מלכים ב ג-יא} "פה אלישע בן שפט אשר יצק מים על ידי אליהו" "למד" לא נאמר אלא "יצק" מלמד שגדולה שמושה יותר מלמודה.
והגר"א בפרושו לספר יהושע (א, א) מביא שיהושע תלמידו של משה לא מכונה "תלמיד משה" אלא "משרת משה"
{רש"י כ"ז, ט"ז} יפקד ה'. כיון ששמע משה שאמר לו המקום תן נחלת צלפחד לבנותיו, אמר: הגיע שעה שאתבע צרכי שיירשו בני את גדולתי.
אמר לו הקדוש ברוך הוא: לא כך עלתה במחשבה לפני, כדאי הוא יהושע לטול שכר שמושו שלא מש מתוך האהל.
וזהו שאמר שלמה (משלי כ"ז, י"ח) "נוצר תאנה יאכל פריה".
למה נמשלה תורה לתאנה?
שרוב האילנות, הזית והגפן והתמרה, נלקטין כאחד והתאנה נלקטת מעט מעט.
וכך התורה – היום לומד מעט ולמחר הרבה, לפי שאינה מתלמדת לא בשנה ולא בשתיים.
מקורות: במדבר רבה כ"א, י"ד. תנחומא י"א. ילקוט שמעוני תשע"ו. רש"י .