איזה כאב לב! .
גם עצם זה שזו את עצמך- המדריכה הדוסה והאידיאליסטית, גם הוא לא מעוניין, גם הכאב הזה של להתאהב..
ואו ואו, באמת שזה הגיוני להיות מבולבלת עכשיו.
אז קודם כל: לנשום. 

זה בסדר לומר את זה- אני מאוהבת. זה קורה. גם לגדולים ולטובים ביותר.
וזה לא משהו רע כשזה נכון, פשוט עכשיו זה לא מתאים.
ואם את רוצה שנרחיב ע"ז את הדיבור, מוזמנת. 

אבל השאלה היא מה עושים עכשיו עם ההתאהבות הזו. 

ממשיכים לשקוע בה? להתפוצץ מכל מחווה קטנה שלו? להשפיל את עצמך בפניו? לששפיל את עצמך בפני עצמך?

להיות משועבדת לרגשות שלך עד כדי כך שהם שולטים בך בצורה מוחלטת?

כן, יש בזה משהו נורא ממכר, נורא מלהיב אפילו- למרות כל הקושי והכאב, משהו שנורא רוצה להשאר ולהשתלט לנו על החיים.

ואפשר גם קצת אחרת.

אבל אין לי שום תרופת פלא לתת לך שתעזור- זו צריכה וחייבת להיות החלטה שלך. שאת רוצה לעבור את התהליך הזה.

שאת מפסיקה. שאת משתלטת על הרגש הזה. שאת מחזירה לעצמך את השליטה על עצמך, בת של אבא יקרה.

זו החלטה קשה, וקשה לעמוד בה. היא דורשת המון אומץ, אבל אני בטוחה שאם את רוצה- את ממש יכולה להצליח.

לא להכנס יותר לתמונות שלו. לא לשמוע אותו יותר. לנתק קצת את המכשיר הזה, של ההתאהבות, מהמטען שלו. וזה יכאב, נורא, אבל לאט לאט תגמר לו האנרגייה והוא יכבה.

להתעסק בדברים אחרים, שימלאו את המקום. אם יש טוב הרע מתגמד, אם בעליה אז הירידה מצטמצמת. התנדבויות, לימודים, תורה...

ועוד כמה חודשים תתעוררי בבוקר, ותרגישי: כלום. היה. מה היה?.

אנחנו פה בשבילך- ע"ג הפורום ובאישי- כדי לעזור ולתמוך כשיהיה קשה.

בשביל לשמוע את הפריקות שלך והתסכולים שלך, ואני מבטיחה לך שאת לא לבד. תרגישי חופשי.

ועוד נק' קטנה:

כואב לך שדווקא את, את! הצלחת ליפול לזה.

אז באמת, באמת שלאף אחד אין ביטוח שהוא 100% דוס. לאף אחד.
צריך לעבוד, להתקדם, לבסס ולבנות ולהמשיך לבנות את העולם הרוחני שלנו.

וכל אחד יכול ליפול. כל אחד. אל תרגישי רע עם עצמך. על זה אין לנו שליטה.

השליטה שלנו היא על האם נקום. 

ואני סומכת עלייך שבעה"י תצליחי.

("ואל תהי רשע בעיניי עצמך".)

באמת באמת פה בשבילך!

ובהצלחה רבה!

או אוהבת את עצמך דרכו? שאלה חשובה שצריך לשאול

התאהבות ראשונה- שיהיה במזל.

אחרי כל פעם שמרגישים את הרגש הזה, צריך לחשוב ולשאול את עצמך שאלות- האם יש סיבה להרגשה הזו? האם תתחתני עם הצדיק ההוא שהכרת לא מזמן?- לא מהר מדי?  האם את קבעת את היותו צדיק בגלל אהבתך?--האם היה לך מספיק זמן להכיר אותו ולהתחבר אליו? 

האם האהבה הזו רגעית? או מבוססת? -- חוסר השליטה הזה, מראה על אהבה רגעית- כזו שמתפרצת, עולה, בוערת, ודועכת.

אהבה מבוססת,  היא אהבה שנובעת מהגיון- כלל לא דומה להתאהבות כזו- לא בגלל יופי, או בגלל תכונות- כי אלו דברים שתוכלי למצוא אצל עוד הרבה אנשים רבים וטובים. אהבה מבוססת מתבססת על המהות, ומהות- מבינים אחרי התעמקות רבה באדם. 

לפעמים אנשים מתאהבים בגלל יופי, תכונות, בגלל אתגר, או קושי שעומד...לפעמים בגלל רצון לחיות כמו בטלנובלות...

אהבה אמיתית- נקנית ביזע, בעמל- אחרי קשר- ואחרי הרבה הרבה מחשבה.  ואין אהבה יותר טובה ממנה. 

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t342381#4206294 - זו תגובה שכתבתי בנושא דומה...אולי היא תוסיף משו

אל תיבהלי. נדלקת על מישו- קורה. הוא צדיק וחכם...סבבה...זה הדלקות דוסית...חחח;)

העיקר, שתביני  שאת לא שונה- זה קורה...תשתדלי לא לשגע אותו, כי את מזה תתפדחי ממנו אחרי זה- תתמודדי עם הרגשות שלך מול עצמך- למה את נדלקת עליו? להגיד לעצמך שנכון, הוא צדיק, אבל הוא לא היחיד! יש עוד כמהו, ויום אחד את תמצאי  ת'מישו מתוכם שיתאים לך באמת!

אני ממש מכירה את זה, כי במשך כמה שנים, הייתי מאוהבת באדם מסויים, היה לי ברור שהוא ואני זה משמיים! חלמתי על החתונה שלנו, הכל!

כל פעם ריאיתי אותו ואמרתי לעצמי שאנחנו מתאימים..לא היה לי ספק!

אני קלטתי מתישהו שאנחנו ממש לא מתאימים, ושסתם נדלקתי עליו בגלל האישיות שלו, שהיא באמת מקסימה..אני עד עכשיו מחכה כבר שהוא יתחתן, ואני אשכח ממנו סופית.

בקיצור, נשמה- ממש אשמח באישי! ותדעי שאת לגמרי נורמלית!

פשוט תבקשי ממנו לסנן אותך?

מסתכלים על זה בצורה שונה ואז פתאום זה לא נראה.................

בהצלחה !

ואולי באמת יצא מזה משהו אחרי הכל את אמורה בסופו של דבר להכיר את בעלך................

אני יודעת שאני אתפדח ממנו,בגלל זה אני לא יודעת מה לעשות,אני מכורה מכורה מכורה....

אם הוא שולח לי אפילו שבת שלום אז אני חייבת להחזיר לו גם שבת שלום למרות ששלחתי בהודעה הקודמת כבר...מחקתי,הוא מחק אותי(לפי בקשתי כמובן)הוא עומד בזה,אני לא!!!

כואב לי אוף למה התאהבתי???

ברור שאני כאילו מנסה לשכוח בכל זאת,אני מדריכה ולא מתאים...אבל,אבל,אבל...אוףףףף!!!!!!!!:/

תודה לכולם!! שבת שלוםם

לזה שהתאהבת..למה אם את מדריכה אז את לא בן אדם ?

ו

והיא אמרה כזה דווקא אני המדריכ ה-וזה..

 כן אומרים לחברה לא ,במיוחד כשזה מזיק לה.

אסור מבחינה הלכתית להכנס לקשרי חברות כשהם אינם למטרות נישואין.

http://www.kipa.co.il/ask/show/244772

כמו כן לא נכון לחשוב עליו דברים שלילים שכאלו ויש להבין שהיופי הוא לא הכל,אבל זה מחוץ לעניין החברות.
 

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...