היה לי השבוע ויכוח עם יהודי ת"ח (מקווה) שטען שאין ענין לעשות תגים של בד"ק חי"ה כי בספרדים בכלל לא הקפידו בזה. אמרתי לו בעדינות שהוא מדבר שטויות ודווקא ספרדים מאוד הקפידו בתגים האלה אפילו לפני הקבלה עאכו"כ אחרי קבלה. בספר הזה שהוא לפני האר"י ז"ל רואים בבירור שעשו תגים בבד"ק חי"ה. (אפילו ביו"דים) 

דבר שני, שימו לב על האותיות המלופפות וכן לתיוגים מיוחדים (מזכיר את תיוגי מצת שימורים)

את הספר הזה הוצאתי מחדר הגניזה של רבנות תורכיה כנראה השתמשו בו בסלוניקי (אבל לא בטוח).

מהיכרותי עם כמה ספרים וסופרים, נראה שבאיזורי המערב (מרוקו) לא כ"כ הקפידו על התגין דבדק חיה, אפי' הת"ח. אבל בסתו"ם שמוצאם מאיזור המזה"ת (עירק, סוריה, ירושלים) הקפידו על התגין האלו ג"כ.

אמנם אני לא כ"כ בקיא באיזור מרוקו אבל אבל ראיתי שניים - שלושה ספרים ישנים מאוד, מצפון מרוקו והם כן היו מתוייגים (אחפש אותם בארכיון תמונות בלי"נ).

גם אני ראיתי הרבה ספרים ללא בדק חיה, אבל רובם יחסית חדשים, לא יותר ישנים ממאה שנה, וגם משוחים.

במזוזות שבודקים ואין בהם בדק חיה

אני הבנתי מרבותי שזה עדיין לכתחילה (מזכיר את ה' עם יוד)

מזכיר את הלמד עם יוד

דווקא ה"א עם רגל קצרה קצת יותר חמור, בגלל שדעת שו"ע לא ברורה בכלל, במיוחד כשבבית יוסף הוא פסק אחרת (לפסול). ברור שנוהגים להקל בזה היום, אבל מאוד צריך להשתדל  שהרגל השמאלית של ה"א תהיה מספיק ארוכה. במיוחד קסת הסופר וקול יעקב סתמו לפסול בזה, ומ"ב הקל רק אחרי תיקון.

כך גם בס"ת הישנים שהאריכו את הרגל מאוד (אפילו יותר מדי לפעמים)

ספרים על גויל, שפשוט אינם מתוייגים בבדק חיה.

ראיתי כמה כאלה.

ב"ה

אות והדר יקירי,

מה הדין לגבי ה- ך סופית בפסוק "לא תעשה ל"ך" פסל....."??

נדמה שדינה כאות רי"ש אורכה=לרוחבה

מה אומר כבודו? 

איזה מגניב, נראה שזה לא בסדר כמו שאמרת.

נהפך יותר לאות ד' מאשר ל-ר'...

שלפעמים הוא בורח מהשירטוט...זו הוכחה שנכתב עם שקפים ושולחן אור ..

חחח סתם בצחוק....

כדי להאיר את השקף מלמטה שמו נרות, בגלל זה הקלף התקווצ'ץ'

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.