• אכלת חתיכת נקנקיה...עכשיו אתה רוצה לשתות נס??חכה שעה \3\6....
• הלכת לישון מאוחר ואתה מת מעייפות..בוקר אתה חייב לקום ב8\9\10\11 כדי לא לפספס זמן ק"ש\תפילה...
• שבת...יום של נחת,בא לך לשמוע את המוזיקה שאתה הכי אוהב ושתעשה לך מהזה טוב על הנשמה...עונג שבת שלא מהעולם הזה...-קבל ביטול!!!
• לילה..כל היום טיילת ואתה מת מעייפות שאין דברים כאלה...סוף סוף אתה בשק"ק רוצה לישון ואז.......ערבית!!!!

עוד דוגמאות????אז בואו לא נהיה תמימים להיות יהודי זה לא כזה וורוד...

לא הייתי מחליף את זה אבל גם אין טעם לעבוד על עצמינו...

הן עול, על כל המשתמע מכך!

וגם אם זה מעצבן- זו אחת המצוות הכי חשובות שיש. ברית בינינו לבין הקב"ה. זכר לבריאת העולם ויצ"מ. מה יותר חשוב מזה? אתם מתלוננים? על מה? השבת היא אות הברית בינינו לבין הקב"ה. היא הדבר הכי גדול בעולם!

זה אומר שזה לא מעיק???שא"א להשתמש בחשמל וכ"ו????

כ"כ... שזו זכות.. שלפעמים צריך לוותר על דברים שאנו רוצים אבל בסופו של דבר זה בעצם ללכת בדרכיו של הקב"ה וזו זכות. גם אם זה קשה ומעיק.
בנוסף אם אתה לוקח את השבת לצד של לימוד תורה, סעודת שבת, שינה ומנוחה- זה הרבה פחות מעיק. אתה מבין שזה משהו מיוחד. בשביל שזה יהיה מיוחד צריך גם לוותר על דברים.

רגע של שקט.. שתוכלו להיות עם האחים הקטנים שלכם 

וחוץ מזה השבת לא נועדה להיות דווקא כיפית או קלה. יש עוד כ"כ הרבה מצוות קשות ולא כ"כ כיפיות אבל למעשה הם לגמרי לטובתנו... ואנו מרויחים מהן... לא רוצים לעצבן אותך ולכן אומרים לך לא לשחק בפלא' בשבת אלא יש לזה מטרה גם אם זה קשה ומעיק ומעצבן. 

ויש עוד הרבה איסורים בתורה שהם קשים מה לעשות. אבל אנו צריכים לשמוח, לדעתי, שאנו מקיימים את דבר ה' ואז הרבה יותר קל עם האיסורים.........

וגם כנראה שיום כזה לא היה באמת מצליח להיות כזה יום רוחני לנשמה בלי האיסורים....

לא מעיק..... אין מה לעשות. הכל זאת צורת המחשבה שלך.... 

נכון ללהיות יהודי זה אומר שיש לך גבולות שאתה מחויב להם. זה לפעמים מעצבן אבל זה עדיף מאשר להיות בלעדיהם ולשקוע בבוץ של ההפקרות ושל תחושת הריקנות עם כל הבילויים בלי המשמעות.....

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...