בס"ד

הפעם מיהודה ושומרון..ויותר לא נתחבק עם חיילים הספיק לנו להפסיד פעם אחת..הפעם המאבק יעלה על המאבק בעמונה בכמה רמות!!

בערת ה' לא יהיה שום גירוש צריך פשוט להתחצק באמונה ובתפילה...

לאמיר: גם בגירוש מגוש קטיף נזהרנו ממלחמת אחים, ואת תוצאות המאבק אנחנו יכולים לראות: אין לנו גוש קטיף!

לבתו של הקב"ה: בוקר טוב למציאות: על שולחנו של נתניהו יש תוכניות לפינוי יישובים שונים. וכבר בתקופה הקרובה הוא יוצא לפינוי במגרון. כמה תפילות היו על גוש קטיף? כמה דמעות נשפכו? אני לא אומר לא להתפלל לא להאמין, אבל חייבים שיהיה מאבק!! כי רק כך באמת נוכל לנצח!!!

"כ תעביר ממשלת זדון מהארץ" 

בס"ד

לא יהיה גרוש!! ח"ו! זה ניראה כאילו כולכם פשוט מחכים לזה!!!! 

לצערנו התוכנית של ביבי זה פינוי. אם זה מגרון (3 בתים, ואולי כול היישוב) ואם זה גושי התיישבות גדולים ביו"ש. 

בס"ד לק"י.

כל כך נכון.

לא לתת להם פרור ולכסח להם ת'צורה...

בעזרת ה' יבוא משיח!!!

ברור שצריך להתפלל ולהתחזק באמונה..אבל לא רק זה..צריך גם מעשים..צריך להתיישב, להראות להם שאנחנו לא נכנעים..לעשות הפגנות, ולקנות דברים שמיוצרים בשטחים(במיוחד עכשיו עם כל חוק החרם..)

כי לשבת ולהתפלל זה לא זה..(זה גם אבל לא רק..)

או משו בסגנון...

שחרור מחבלים, בלאגנים, מדינה פלסטינאית...יהיה שמייח בקיצור...:S

אני לא מבינה למה אתם מאמינים לממשלה...אתם יודעים כמה פעמים איימו שיהיה גירוש ומתוך זה היו רק שניים...(זה לא כזה רק...)

וואי..אני לא ישכח תתקופה הזאת...ההורימשלי כל הזמן אמרו לנו שלא יהיה גירוש..נלחמנו  וניסינו...הייתי בטוחה שזה לא יהיה כי ככה הכניסו לי כל הזמן לראש(ממש שטיפת מח =).ואז ..יום אחד אמא שלי מעירה אותי ואומרת לי ללכת לרחבה כי יש תפילה אחרונה לפני שהחילים יקחו אותי מהבית....פתאום קיבלתי שוק!!!!!!! כל החברות שלי בכו ואני עמדתי כמו סתומה בלי לבכות, בלי לדבר...פשוט לא זזתי!!!!! ואז, כשחזרנו הביתה פתאום קלטתי...וכשהחיל נכנס הביתה (הייתי פיצית...סוף כיתה ג'..) התחלתי לצרוח ת'חיים וכולם מזה נבהלו!!!! הייתה שם יועצת שניסתה להרגיע אותי אבל התחלתי לבעוט בה...בסוף תפסו אותי שני חיילים וסחבו אותי לאוטובוס... |סוף פריקה|

עשיתי השבוע סרט מהמם על הגוש...גדול מידי בשביל להעלות אותו...אם יש למישו רעיון איך להעלות...אז אני ממליצה לראות...סה"כ 10 דקות בערך...

נכון שיש מצב אבל אל תדברו ככה!

ועם כל הכבוד וההערכה לאלה שמעדיפים להתפלל..

זה כמו הסיפור עם האיש שנקלע לאי בודד הוא התפלל לה' ואמר שהוא יציל אותו,

ושהגיעו אליו דרכים לצאת משם הוא סירב ואמר שה' יציל אותו..

במקום לשבת ולהגיד דברים נוראיים, צריך לעשות מעשים.

לא רוצים- אל תדברו.

(סליחה שאני תוקפנית, זה מסעיר אותי.)

אז אומרים ? אז מה ?!?! 

אני לפחות לא מסוגלת לשכוח ת'גירוש.. אחח.. איזה טראומה..

יאללה כל המנהלים לשרשר את זה בפורומים!

כי ראינו מה קורה כשאוהבים..

ואמיר איפה אתה רואה מלחמת אחים?! מצטערת,הם לא אחים שלי!

אך אתם מדברים ככה? זה חוסר אמונה ממש!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...