ולא עובר יום שאני לא מקבלת מאבא שלי חיבוק ונשיקה, לפחות פעם אחת.

מאבא בברכה של שבת ומאמא הרבה פעמים!

אני לא מקבלת חוץ מבזמן ברכה של שבת.

אני מכעט בת 17 וזה לא מפריע לי יותר מדי כי פשוט זו לא הנורמה של החיים שלי. נראה לי אנשים שלא רגילים זה מציק להם בעיקר שהם רואים התנהלות אחרת במשפחות אחרות...

שבוע טוב!

כן..כאילו מתי שיוצא...

כל יום מלא פעמים גם מאמא וגם מאבא!

כן, ב"ה כל יום חיבוק ונשיקה גם מאבא וגם מאמא!

כן! לא קבוע! גם מאבא וגם מאמא.. (אבל יותר מאמא..)  תודו שהסמיילי הזה מתבקש....

בס"ד

אבל הוא מת  

אני בת 17, חיבוק ונשיקה ל/מאמא כל פעם שהולכת לזמן ארוך יחסי וחוזרת מזמן ארוך (ארוך=מעל יומיים..), בערבי שבת, כשהיא רוצה להגיד לי תודה (או אני לה) והערכה, ולא זוכרת... לי לא חסר (נראה לי שאם כבר לה:-/)

חיבוקים ונשיקות..בתדירות גבוהה

מאמא בעיקר, כשאני יוצאת מהבית (גם אם זה רק לשעתיים). מאבא לא ממש.

אבל אני שונאת את זה. זה ממש לא חסר לי.

לאמא שלי זה חסר, אני יודעת, אבל..:/

היה תקופה שרציתי את זה כשראיתי את זה אצל חברות שלי אבל עבר.

ההורים שלי לא ממש טובים בלהביע רגשות וזה הכי לא הם חיבוק/נשיקה.

בת חמש עשרה, הלכתי לשלוש ימים עם חברות והיא אמרה שהיא מצטערת שחזרתי. אני חושבת שהפעם האחרונה שקיבלתי חיבוק הייתה בבת מצווה..

בס"ד

שולחת לך חיבוק ונשיקה! ובהצלחה עם ההתמודדות...

פה ושם מאמא אבל לעתים רחוקות ולגבי אבא...יש חוסר נעימות כזאת אז...זה לא ממש קורה..ות'אמת ממזמן!!

אבל זה לא אומר כלום ברור שהם אוהבים אותנו!!! פשוט יש כאלה שלא מביעים את זה בחיבוק ונשיקה  ואולי גם בגלל שאנחנו (הילדים) די גדולים...אז אולי הם לא חושבים שצריך לחבק ולנשק כל שנייה..

אני ממש ילדה של חיבוקים ונשיקות, תשאלו את כל מי שמכירה אותי.. (אבל רררקקקקק לבנות כמובן!!!!!)

זה כל המשפחה שלי ככה (בערך...)

אני בהחלט חושבת שזה מרכיב מאאאווד חשוב בקשר עם אבאמא, חברות וכו'..

ומקבלת הרבה בעיקר מאמא, ומסבתא, ומסבא, ומהדודות, ומהאחיות שלי הקטנות... לפעמים

זה ממש נמאס!

מאבא גם, לא הרבה- אבל כן.

ונדירות מאד הפעמים שאני מקבלת חיבוק מהההורים. אנחנו רבים המון, אבל זה מאד חסר לי.

כימעט בן 14

אני נירתעת ממגע..

מאמא, סבא, סבתא, דודים, אחים........ ועוד ועוד עוד....

אבא קצת מתפדח לחבק ולנשק- הוא בכל זאת בן.... אבל אתו זה יותר צחוקים וכו'....

רוצה לשתף למה את צריכה את זה????

אני בת 17

אבל מאימא כמעט ולא.

בת. 15

אני בעיקרון נרתעת מזה ואני לא נותנת להם רק הם לי.

מאמא יותר... (בן חמש עשרה).

עוד חודש בת 16........

אני אוהבת ממש חיבוקים מאמא ואבא........

כל ערב ליפני השינה ובבוקר 2 נשיקות מכל אחד בכל לחי.......(זה מין בעיה אצלי שאני לא יכולה לקבל נשיקה רק בצד אחד...זה מעצבן.....לכן זה 2...)

כשנימצאים בפנימיה ומגיעים לבית פעמיים בחודש[בגלל המרחק] בערך החיבוק מההורים הוא מקור הכוח להמשך....!

בת 16.5...

מאבא שלי לפעמים חיבוק...פעם באלפיים שנה נשיקה.

מאמא שלי- לא..

מתי זה הפסיק?

אנ'לא זוכרת בכלל שהיה פעם חיבוקים ונשיקות, אבל אני מניחה לעצמי שהיה כשהייתי קטנה- כי אני רואה איך היא מחבקת ומנשקת את אחים שלי הקטנים...

אני בעיקרון גם ככה בקשר יותר טוב עם אבא שלי, ובקשר גרוע ממש עם אמא שלי, אז מנהסתם היא לא תחבק אותי, כי אני נרתעת ממנה.

אני יודעת ומרגישה את זה שהם אוהבים אותי גם בלי החארטות של חיבוק ונשיקה בגיל 17.

כשאני בוכה, בהחלט יש חיבוק מאבא.

אבל חיבוק מחברה זה יותר מעודד אותי, ואני פחות מתעצבנת ממנו..

זה לא חסר לי בכלל. 

הייתי שמחה בכללי אם היה לי קשר טוב עם אמא שלי. אבל אינלי כוח כבר לנסות לשנות את זה...

בעז"ה שנים על גבי שנים כך שיש תועלת בשינוי של המצב דוקא עכשיו !.

קחי יוזמה ! ,בהצלחה !.
 

הם רוצים לתת לי, אבל אני לא נותן להם...

אני בן 15 וחצי ואני כל יום מקבל חיבוק ונשיקה חחח לפחות 100000 פעמים ביום...

לפעמים.. יותר מאמא..

כן...

חיבוק-כשאני במצברוח רע או נעלבת מהם...

נשיקה- נראה לי רק מאבא בליל שבת...

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...