ראיתי בקולנוע בתלת-מימד, אחד הענקים...

מה? אבל ראיתי ג"כ את הסרט ולא אמרו על זה משהו?

אפשר פרטים?

חבל, עדיף לפרוש בשיא, אחרי סדרה מצליחה בסדר גודל עולמי והיסטורי,

ורוב הסופרים שמתחילים סידרה חדשה- בד"כ כושלים בניסיון, ושמם מתלכלך.

חבל.

בס"ד

אז הסוף של הארי פוטר הוא אחד הגרועים... אי אפשר להשוות לשר הטבעות למשל, שבו אני תמיד ממררת... =]]

באמת היו דברים מאכזבים-

מרחו שם קטעים מיותרים יותר מידי, כמו הריגת הנחש, כמו שאמרו לפני.

ובאמת שהורידו דברים חשובים.

לדעתי היו צריכים להוריד מכל הקרבות קצת ולמלא בדברים חשובים באמת, מה שהקהל מחכה לרות.

היו קטעים שחשבתי לעצמי, "נו, הבנו שהארי מתנשף, למה להאריך כ"כ?" או "הבנו שרון והרמיוני מאוהבים, יאללה, זוזו..."  חבל עלהדקות המבוזבזות האלה, אפשר לחסוך כאן ולהאריך שם.

וכמובן, איך אפשר בלי לציין את לידתו של טדי לופין??? ואת מינויו של הארי כאפוטרופוס שלו! חבל...

ולגבי האפילוג-

היה לי קצת מוזר, כי לדעתי השחקנים בכלל לא נראו שונים, אבל- בקטע שהארי מדבר עם אלבוס סוורוס הוא לרגע נראה באמת מבוגר! היו לו קמטים מסביב לעיניים. אבל כשהוא קם וחזר לג'יני, הוא חזר להיראות צעיר, לדעתי.

בעצם- חוץ מלחנוט אותם בחליפות, לא עשו להם כלום. מה כבר ניתן לעשות כדי שהם יראו מבוגרים?

וג'יני, סתם מעפנה. רק ניפחו לה את השיער. תמיד חשבתי לעצמי שיש לה פה קפוץ כזה, ופנים מאובנות.

אגב- עם מי מאלפוי התחתן? זה לא מצויין בשום מקום. עם פנסי? וג'ורג? וצ'רלי?

ג'ורג' עם אנג'לינה וצ'רלי לא התחתן כי התמכר מדי לעבודה עם הדרקונים,לפי מה שכתוב.

אבל בספר לא כתוב על זה כלום, לפי מה שזכור לי..

חחח ודג זהב הצחקת אותי עם ג'יני , יש משהו במה שאת אומרת ...

שג'יני נראת בסרט של 19 שנים אח"כ נראת כמו חרדית... 

צחקנו איזה שעה!! השער שלה נראה כמו פאה והיא לבושה בחצאית כמו של חרדיות וגרביונים שחורות(מנילון...) 

שעה נקרענו מצחוק....

האמת שלרון הוסיפו קרס... 

הם לא נראו מבוגרים בכלל... סתם שינו להארי את התסרוקת ותקעו להם חליפות..

מה שכן הילדים שלהם ממש דומים להם בסרט על זה צריך לתת להם ח"ח...

מה שעצבן אותי שכול הבדיחות של הסוף לא היו...

למשל כשהבן של הארי שואל למה כולם מסתכלים עלים... אז רון עונה כי הוא מפורסם...

וכול מיני בדיחות שהיו שם... חבל שהם הורידו אותם.. הרי כול הקטע של הספר זה ההומור של רולינג... 

בקיצור... לא נראה לי שאני יתגעגע לסרטים...

לא על ג'ורג', לא על צ'רלי, ולא על מאלפוי.

מי שטוען שכתוב, אני מבקשת ממנו ציטוטים + עמודים.

(נשמע מורתי כזה=)

וג'יני עם הגרביונים השחורים שלה שפכו אותי כנ"ל...

היא היחידה שנראתה מבוגרת יותר..

אני ממש אהבתי! ויש שם אפילו גם קטעים די מצחיקים

ו"כעבור 19 שנה"-

ג'יני והרמיוני נראות בדיוק אותו הדבר-קטנות, את רון ביגרו הכי טוב... את הארי פחות..

באסה שנגמר=(

רצחו את הסרט האחרון בסדרה, פשוט רצחו אותו - צריך לגלגל את הבמאי בזפת ונוצות.

(ולא ראיתי בעצמי)

מספיק להתווכח ולחפור.

הובעו פה דעות לכאן ולכאן, מי אהב ומי לא ולמה.

אם יש לכם להוסיף לתועלת ופיתוח השירשור, תוסיפו, אבל להכנס אחד בשני למה הוא חושב כך או כך- אין טעם.

סוף פסוק.

בס"ד

הצחקת אותי.. =]] אמרו פה שהארי עכשיו עליו שלום, אז כדי לפתח ת'רשור צריך להזיל דימעה?

כי לי יש רעיון יותר טוב! בואו נהפוך את זה לשרשור הספדים!!!!! 

כל אחד אומר הספד אחד על מישו' שמת, (מ1 עד 7) והספד אחד על מישו' שהצליח לעבור בשלום את הספר! 

טוב? (רציני לגמרי... ) זה יכול להיות נחמד!

התבאסתי תחיים כשראיתי אותו...

הם שינו את כל הסוף פשוט מכוער!!

גגגרררר...

קוודיץ בראי הדורות

חיות הפלא ואיפוה לימצוא אותם

עלילות בידל הפיטן

ודרך אגב, אתה מכיר את אילת השחר? כי היא סיפרה לי אליך

הספרים של רונית לוינשטיין מלץ נהדרים

אני מבטיחה שאני לא זקנה, אבל דבורה עומר - וואו.

אוּרי גם ספר מהמם. לא זוכרת במדויק את התוכן, אבל קראתי אותו בגיל מאוד צעיר (בהמלצת אמא), אז מניחה שסבבה.

הספר "אניגמה" זכור לי כמעניין ממש.

אם הנוער מעוניין בספרי פנטזיה, יש סדרה חדשה יחסית ונהדרת- שומרת הערים האבודות

הספר "פלא" (על ילד עם תסמונת כמו של מלאכי, או בסגנון)

ג' ד סלינג'ר אם רוצים משהו עם קצת פילוסופיה

גם הרוקי מרוקמי (לא מת עליו אבל שיהיה)

פול אוסטר חלק - מר ורטיגו, מוסיקת המקרה, טרילוגיה ניו יורקית

מילן קונדרה (הקלות הבלתי נסבלת של הקיום)

צרויה שלו אולי "כאב"

רוברט היינליין גר בארץ נכריה

צלה של הרוח קרלוס רואיס סאפון

ההסטוריה הסודית דונה טארט

חיפשה לנוער ויחסית נקי

לא חושבת שעונה על ההגדרה

אני לא יודע מה כללי המילון כאן ומה ההבדל בין נקי, ללא חשש של כלום, סטרילי וסבבה יחסית.

לדעתי הם מוגדרים בכל מקום כספרי נוער איכותיים. זה שיש שם קטע אחד שהוא אגב לב לבו של הסיפור ואי אפשר בלעדיו בשביל להבין את גודל העוצמה שם זה בדיוק העניין.

לגבי הרוקי לא בטוח שאני יודע למה הכוונה

איזה סגנון?

אל תיגע בזמיר, הרפר לי

לבדו ימות אדם, דויד....

אם את אוהבת בעלי חיים:

ג'יימס הריוט - כל ספריו

ג'ראלד דארל - היער השיכור

חברברי הסוואנה.  עוד ספר על איסוף באוסטרליה וזהו!

מסע קונטיקי, תור היידרגל

אינדיורנס

על איזה גיל מדובר בעצם? יהיה יותר קל לדייק.

ומה את אוהבת לקרוא. 

ליאור אנגלמן(לא מפסיקים אהבה באמצע, קשורה בנפשו, סולם גנבים-אחד הספרים הכי טובים שקיימים בעולם הזה!!)

אורנה בורדמן (מלכה בעל כורחה, בודדה במערכה וכו') מספרים על תקופות היסטוריות יהודיות כמו מגילת אסתר בתקופת המכבים מנקודת מבט של אישה שהייתה שם, לדעתי מהמםםם

שלם יותר מלב שבור של אבי רק והודיה בונו, מאוד אהבתי...

חיים אקשטיין (סודות בין הסמטאות וכו') לדעתי יותר ילדותי מהשאר אבל אנלא יודעת לאיזה גילאים אז....

לאידעת למה את נגד ספרים חרדים אבל המסע אל קצה הארץ של דבורי רנד היה אחד הספרים הכי יפים ומרגשים שקראתי בחיים, קצת הסטוריה אבל הסיפור מהמםם ושווה את זה...

אני מדייקת יותר(: לגיל 17, אוהבת רומנים היסטוריים פרוזה והכלל פשוט שיהיה כיף לקרוא אותו שיהיה מעניין ומרגש ובשפה פשוטה.. ושיהיה יחסית נקי 

אם יש לכם עוד המלצות אני ממש ישמח(:

אבל כבר קראתי את כולם🤭וגם קראתי את כל אורנה בודרמן

פשוט ניסיתי המון ספרים חרדים ופחות אהבתי את הסגנון

יאו אבל נשמע ספר יפה מה שהמלצת אולי אני ינסה

ואם את פתוחה לזה-תנסי גם ספרים של רותי קפלר, אני קראתי את "אנוכי מבקש" ואהבתי מאוד...

יש גם שני ספרים מדהימים של אבישג צרחי, עד אחרי הנצח ומכאן ועד הנצח, עד אחרי הנצח קצת פחות נקי אבל מהמם ומכאן ומכאן ועד הנצח זה כאילו ספר המשך שלו, את תביני גם בלי לקרוא את הראשון אבל לדעתי כדאי לך לנסות גם את הראשון כי ככה יותר תביני וגם הוא יפיפה... אני קראתי קודם את הראשון והאמת שהוא גרם לי כאילו גם יותר להנות מהשני, לאידעת איך להסביר אבל מציעה לך לנסות, מקסימום-תדלגי על חלקים או משו.....

– "לב של דיו"

לנוער יותר צעיר לדעתי? אבל לא יודע, קראתי את הספר בערך 10 פעמים לפחות נראה לי אני יכול לדקלם בעל־פה. מאוד חמוד.

– "והיום איננו כלה" קריאה חובה

– טרילוגיית ארתור של קווין קרוסלי הולנד

(למען האמת קראתי רק את 2 הספרים הראשונים כי לא הצלחתי להשיג את השלישי אבל ממש מגניב) נראה שהספיקו לתרגם את הספר הראשון לעברית

– יומנו של חתול נודד (בדיעבד קצת קיטש אבל נהניתי מאוד בפעמיים הראשונות שקראתי)

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

א. אף אחד לא ענה על השאלה אם מתאים לכם ספרים מהספריה הציבורית הרגילה. 

ב. מכיוון שאני רואה שיש כאן מגיבים ממש צעירים; אמנם הספרים בדרך כלל די

    די  נקיים, אבל לא בטוח שמתאימים לגילאים צעירים (16.....) ואני לא רוצה

    להיות המקלקלת..... יש מספיק על מה לעשות תשובה.

מחולקת לפי קטיגוריות. אבל.....היא נעלמה! לא יודעת לאן...!

כלומר, אולי, לא יודע אם אוהב.

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.