אתה ממש צודק!

לי אישית לא מפריעה שאני באמצע לדבר עם מישו\מישי ואז עונים...[כולה כמה דק' של שקט]

מה שכן מעצבן אותי זה כשאני בפלאפון ופתאום אנשים רוצים לדבר איתי ואני לא יכולה כי אני בפלאפון...

אבל תמיד עדיף לדון לכף זכות...

וגם, אנחנו בדור כזה שדיי מכור לטכנולוגיה...[בלי להגזים!] אז נכון, יש מה לעשות בשביל לשפר ת'מצב, אבל כרגע [עד שלא יקומו ויחליטו לעשות עם זה משו,] כלוםלא ישתנה...

ואני לא עושה עם זה כלום, כי זה לא מפריעה לי...[אני משתדלת לא לענות לפלא' אם אני מדברת עם אנשים אא"כ אני יודעת שזה משו דחוף...]

טוב, נראלי שקצת הרבה חפרתי...

יש בזה פן של התמכרות לזמינות...אבל כשזה ההורים  זה משהו אחר..

למה צריך בכלל להסתובב עם פלאפון לכל מקום כדי שאם ההורים יתקרו אז נענה? נו בחייך אז אל תקח פלאפון בכיס ולא תענה להורים כשאתה מדבר עם אנשים בצורה לא וירטואלית

שאתה מדבר עם מישהו ופתאום הוא עונה לפלאפון לאיזה חבר...

********** אביגל!!!!!!!!!!

מתגעגעת!!!! (((((((((((((((

נדבר בש"א ,טוב?  :*

צודק.

וכבר כמה פעמים קרה לי שהחלטתי לכבות את הפלאפון לשבוע ולא נגעתי בו בכלל.

אינלך מושג כמה השבוע הזה משחרר.. =]

אבל כן יש את המקום של להיות זמינים לאנשים.

כמדריכה, אני יודעת שעכשיו יהיה לי הרבה יותר קשה לכבות פלאפון לשבוע, גם כי המד"שית מן הסתם תצטרך אותי מתישו בשבוע הזה וגם כי הקומונרית מן הסתם תצטרך אותי מתישו בשבוע הזה, אבל בעיקר בגלל הסיכוי, לא משנה כמה הוא קלוש, שחניכה שלי תצטרך אותי.

כי כן, אם חניכה שלי צריכה אותי, אני רוצה להיות שם בשבילה, תמיד.

ואם חברה טובה שלי צריכה אותי, אני רוצה להיות זמינה בשבילה באותה מידה.

אם אני באמצע לדבר עם מישו והפלאפון מצלצל אני אענה ואשאל כמה זה דחוף, ואם זה לא דחוף ממש שיתקשרו אח"כ, וכן, להורים אני אענה כמעט תמיד (בשחנ"שים לא, אבל בכל שיחה אחרת כן), כי הם בכלזאת ההורים שלי ואני מחוייבת לכבד אותם ולסנן אותם, גם אם זה מהסיבה הכי מוצדקת בעולם, נראה לי חוסר כבוד.

וכן יש אנשים שמכורים לפלאפון ואם חס וחלילה הם קפצו שנייה לבית של השכנים להביא משו ושכחו את הפלאפון בבית הם יתחרפנו, צריך לדעת למה יש פלאפון ובשביל מה משתמשים בו, לכל דבר צריך לשים גבול כלשהו.

ו', לא הייתי עכשיו עם פלא'...ואני חושבת שלפלא' יש איזשהו מקום בחיים היום...

אני מהאנשים שלא אוהבים פלאפון . יש בזה המון יתרונות וכו', אבל:

הבעיה העיקרית בפלא' הוא שהוא לא נותן לך לחוות את המציאות כמו שהיא עכשיו במקום בו אתה נמצא. 

וזה ממש לא נכון וממש מעוות! אף פעם לא חווים משהו אמיתי באמת כשהפלאפון דלוק.

אז אני לא אומרת ללכת לקיצוניות ולנתק אותו כל היום... אבל כן, לא לפחד לסנן אנשים, או ה' ירחם- לכבות אותו בשיעור או בשיחה עם חברה (ולא לשים על שקט או רטט).

כשמישהו עונה לטלפון תוך כדי שאני מדברת איתו פנים אל מול פנים- גם אם זה לא מעליב אנושות, זה נותן להרגיש באיזשהו מקום- אני לא מספיק חשובה. 

בכל מקרה לא צריך את כל האייפונים והשטויות האלה

שעות ביממה.. (בלילה אני שומעת איתו מוסיקה באוזניות....)

ועכשיו כהארתם לי את פני לכייון הזה... אז אני חושבת כמה אני מעליבה אנשים כשאני מדברת איתם בשחנשי"ם ואיך שיש פלא' אני עונה.. כי אני רגילה... וכי אני רוצהלהיות זמינה.. אבל עכשיו אני מסתכלת אחורה ואנ ראוה שאני חייבת לבקש מכמה וכמה אנשים שיקרים לי מאוד ס-ל-י-ח-ה!

תודה רבה שהעלתם ת'נקודה הזאת אני עכשיו ישים לב יותר מתי אני עונה ...

וגם להתחיל להיגמל מהפלא' שלי....

עד עכשיו אני פשוט לא הייתי נרדמת עם האוזניות שלי לא היו אצלי באוזן גם אם אני ס-ו-ח-טה- מעיייפות!!

אני חייבת לשים לב לזה!!
 

תודה רבה ע-נ-ק-י-ת-!

ואני מודה שגם אני עונה באמצע שאני מדבר עם אנשים....אבל באמת במקרה של הורים זה סיפור אחר...לא יודע מה עם כולכם פה,אם אני לא עונה לאמא שלי היא תתחיל לדאוג....חבלכם על הזמן....(בעיקר בטיולים וכשאני לא בבית,ולא בעיר..)ולכן זה כיבוד הורים...אבל אם זה חבר אני עונה הרבה  פעמים לצערי....לפחות אני אומר לחבר-"אני שניה מדבר,טוב?"  (לא שהוא יגיד לי לא..)קיצר,כווווווווווווווולם מכורים....

שכמו שאנשים חייבים להיות זמינים,

כך הם חיייבים שאנשים אחרים שהם מתקשרים

אליהם גם כן חייבים להיותי זמינים.

ואם מישהוא חס וחלילה לא עונה,

אז מייד מתחילים לדאוג. נו בחייכם, תסבירו להורים

שאם אתם לא עונים מייד זה לא אומר שקרה לכם משהוא,

אלא שאתם כנראה עסוקים באיזה עניין.

אני חושב שהרבה יותר מגעיל לענות לפלאפון כשאת\ה

מדבר עם אדם אחר, מאשר לסנן מישהו או לא לענות אפילו אם זה ההורים.

ואני יכול שבועות להיות עם פלאפון מנותק או בלי בטריה ולשכוח להטעין...

אבל אם הפלאפון שלי עלי, והוא דלוק-ומישהו מתקשר-אני אף פעם לא מסנן!

זה מגעיל-זה כמו שמישהו דופק לך בדלת-ואתה מתעלם ממנו...

אז אני מפסיק-ועונה, אם אני באמצע משהו חשוב-אני אגיד שאני אחזור אח"כ (למרות שבד"כ-אם אני באמצע משהו חשוב הפלאפון שלי מכובה...), אבל לסנן?

מה מעליב בזה שאני לא מסנן מישהו?

אם היית אצלי בבית, או שנינו בחדר בפנימיה, או בכל מקום אחר-ומישהו בא-ומתחיל לדפוק-זה היה פוגע בך אם הוא ישאל אותו מה הוא רוצה?

גם אם זה יציאות קצרות(כמו ללכת לשכנים..)

אני לא מכורה לפלא' אבל אני חיבת אותו איתי...

כשאני מדברת עם חברה..אני תמיד יענה לפלא'..אני יגיד לאותו בנאדם שאני יחזור עליו עוד כמה זמן...אבל אין מצב שאני לא יענה...

לאמא אבא אחים אתה חיבת לענות כול השער יכולים לחקות עד שתסים את השיחה עם הבנדם שאת מדבר איתו

וואי זה קורה פוול למשל משחקים כדור סל ואז משהו מקבל טלפון ועוצר את כל המשחק..וזה ממש מעצבן..

אבל להורים לפעמים צריך לענות.. אם הם צריכים משהו דחוף...

זמינות זה כלי חשוב, במיוחד לאנשים שרוב הדברים שהם עושים לא מתוכננים בצורה מתוקתקת. 

(אם לא הייתי זמין בשני בערב, הייתי מפסיד על האש בים עם כל החבר'ה.)

משיחת חולין, שאינה חשובה כ"כ, אני יוצא תמיד, אם גם השיחה בפלא' לא חשובה (למשל לא עניינים ארגונים, או סתם מישהו שממש ממש צריך עזרה ממני) , דקה או שתיים שאני בצד לא יגרמו סבל לחברה שלי. אם השיחה בפלא' חשובה- ברור שצריך להתנתק לגמרי, ולחזור בסיום. 

משיחה חשובה, ברור שלא לענות ולסנן- אמנם אני לא מאלה שמכבים את הפלא' בשיחה, חשובה ככל שתהיה...כל עוד זה לא מקום קדוש, הוא נשאר דלוק. (בגרויות, פגישות עם אנשים רשמיים, שקט בכיס, במקרה הטוב..)

לי אישית אין פלאפון (כן, יש גם כאלו בעולם) אבל לחברות הכי טובות שלי יש וזה מעליב\קשה\מרגיז\נותן הרגשה לא טובה כשאני מדברת איתם על דברים אישיים ובאמצע המשפט הן מתחילות לדבר עם חברה אחרת (היום, אחרי שרמזתי להן על זה, הן כבר משתדלות לא לענות אלא אם זה מאוד חשוב וגם אז לקצר מאוד).

כמו שאמרתי פעם למישהי "אם במהלך כל השיחה הזו לא אמרת אפילו פעם אחת 'אני איתך' (הסימן הקבוע אצלה שאפשר להמשיך לדבר) סימן שבאמת היית איתי", היא הבינה היטב את הרמז ועד היום מאוד מתאמצת לא לענות לפלאפון בזמן שאנחנו מדברות (למרות שיש לה המון דברים חשובים ודחופים)

ברור שזה תלוי במצב, אם זה נגיד בפעולה, אצלנו מקובל מאוד לענות שניה, אפשר לבקש שיתקשרו מאוחר יותר או משהו כזה, ואם ההורים מתקשרים אני תמיד עונה או שולחת sms, אני חושבת שכל ההבדל הואאיך עושים את זה.

אפילו בשחנ"ש, אפשר לשאול את הפרטנר- זה בסדר שאני אענה שניה?/ אני עונה שניה, סבבה?

זה די כמו להגיד שלום ולהחליף כמה מילים עם מישהו שעובר ברחוב.

אם זה בפתאומיות ובליהתנצלות קטנה זה די מעצבן, אבל אם מסבירים בחביבות שעונים לשניה מן הסתם החבר לא יעלב.

כשמישהו מתקשר אליי אני אומרת למי שאני מדברת איתו "יש לי טלפון רגע" וזזה הצידה.

אני כל פעם חושבת על מי שמתקשר ועל זה שגם אני לא אוהבת שלא עונים לי..

אני באופן אישי לא בנאדם שצמוד לפלאפון בעיקר בגלל שהוא גם של אחותי (והיא יותר גדולה!)..

יוצא לי שיש לי המון שיחות שהן מחברות של אחותי וחברות שלי מבינות תמצב ואם מתקשרת חברה של אחותי אני אומרת "חכו רגע, חברה של ***"..

ואז אני עונה ואומרת שזאת אני וש*** לא איתי, ואני אומרת להן לאן אפשר להתקשר כדי לדבר איתה. כי אני יודעת שאם אני לא יענה אולי אחותי/חברה שלה ידפקו מזה.

(פעם שלחו לאחותי SMS בזמן הלימודים ושכחתי להודיע לה בהפסקה -זה ההסכם ביננו- ומה שיצא זה שחברה שלה לא יכלה לצאת לריקודגלים..)

מובן שאם זה אחד ההורים אז אין על מה לדבר!!   

ויש לה טלפון והיא עונה... היא פשוט משתדלת לקצר כי היא באמצע לדבר.

מוזר שזה מפריע לכם, כי אצלנו זה מובן מאליו שעונים... אבל לא חצי שעה...

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...