וכדאי שלא יעשו להם סמטוחות בגלל זה.

במיוחד כדי שלא יעשו מזה כאן  עוד שרשורפלצת..

שבענו מהם

אוסר חיתון קטינים.

ולכן אם את לא רוצה לסבך אנשים אחרים (להכניס אותם לכלא ולהליכים משפטיים)

אל תכתבי את שמם בפומבי.

החוק נועד להגן על כל מיני מצבים בהם בעיקר בנות ממשפחות מצוקה מוצאות איזה גבר ומתחתנות איתו דבר שלא אני ואני מני שגם לא את רוצים שיקרה.

זאת ועוד החוק מתיר מעל גיל 16 בתנאים מסוימים להינשא.

כל זאת אני כותב, למי שלא ידע על אף הערצתי לפעילותו של המוהרא"ש הקדוש שליט"א שאני ממש התחייתי מכתיו ומספריו ואין בזה כהוא זה כדי לדבר סרה בפעילותו המבורכת.

בס"ד

הגיוני בעליל. לא לתת לילדים צעירים *מידי* להתחתן.

מה הזוי בזה?

הגדרתי את החוק הכללי כמטופש, ואז נגעתי בפרט.

בין גיל 16 ל-20, ומה ההבדל בעניין זה בין פעם להיום-ולא קיבלתי תשובה.

שאלתי פעם שניה-ולא עניתם לי.

וכו'.

עד-שמצאתי את ההבדל בעצמי!!

ענבל וכל שאר הבלחים-אתם מוזמנים לקרוא!!

בעצם בגיל 16 החלק השמאלי התחתון בנפש נהיה אדום-כמו שצריך.

בגיל 17-החלק השמאלי העליון-נהיה כחול-כמו שצריך.

בגיל 18-החלק הימני העליון נהיה צהוב-כמו שצריך.

בגיל 20-הנפש משלימה את בגרותה-והחלק הימני התחתון נהיה ירוק.

פעם-כל התהליך הזה-היה מתרחש בגיל 14.

אלא מה? מכיוון שהצבעים הזה מאוד דומה לסמל של ווינדוס(או שזה של מייקרוסופט?), ורק הלמעלה והלמטה מתחלפים-אז הנפש מתבלבלת, ולכן-התהליך נגמר באיחור.

אני יודע שמה שכתבתי פה טיפשי, מאוד!

אתם לא נתתם לי תשובה יותר חכמה, לא נתתם לי תשובה...

אבל בן כמה אתה?

כי אם אתה רק בן 16 אתה לא תבין..

התשובה היא - כשתגיע לגיל 20 תנסה להיזכר איך היית בגיל 16 ואז ייפול לך האסימון חזק מאד

ותצחק על עצמך שאפילו חשבת שאתה בוגר...

לא באתי לרדת על אף אחד

אבל אי אפשר להשוות בין גיל 20 לגיל 16

כמו שאתה לא יכול להגיד שגיל שנה וגיל חמש זה אותו דבר.

1)לטענתך יש הבדלים בין הגילים. התואילי לפרט ויתר באיזה גילאים ההתפתחות משמעותית יותר, באיזה פחות? (רצוי מ-10 עד 30)

תודה.

2)אם היה מדובר בבחור מושלם (בן 13) שכבר השיג את האיזון המושלם בכל מידות הנפש, לעולם אינו כועס, תמיד עושה את מה שצריך לעשותל כאשר צריך לעשות וכו'-אז היתה בעיה שהוא בן 13?

אני משער שלא. לכן אני מרשה לעצמי להמשיך גם בלי שתעני לי.

אם כך ע"פ מה שכתבת-כן יש דברים מסוימים שאדם צריך כדי להיות כשיר לחתונה!!-לדוגמא אדם שלעולם לא כועס ולא משקר, מן הסתם הוא גם מספיק טוב-נכון?

אז את מסכימה איתי שלא הגיל משנה אלא המדות. א"כ-איזו רמה של מידות ואילו מידות את חושבת שאדם צריך כדי להתחתן, שיש לו רק מגיל 18, ושפעם היו מגיל 13? (ושאני לא מסוגל להבין את ההבדל בהם)

3)יש שאלות מסוימות שאני עניתי עליהן ואת לא.

(מה ההבדל המדויק בין הגילאים, מה ההבדל בין פעם להיום, מה שורש המחלוקת ביננו, ואפי'-למה אתם חושבים שאי לא יכול להבין את זה)

בויכוחים-ככל שהפאזל שלך יותר מושלם ושלם וברור (כ"כ ברור שאפי' ילד טיפש בן 16 יכול להבין אותו), יש לך עליונות על הצד השני.

בנתיים הפאזל שלי שלם וברור יותר.

אני לא חושב שילדים בני 14-15 מסוגלים לבנות בית ולפרנס וכל ההתחייבויות  הכתובות בכתובה.

מצד שני, בעבר (עד לפני כ-200 שנה) זה היה אכן גיל הנישואין וזה לא נראה שזה היה רע במיוחד.

האמת כנראה (לענ"ד) צריכה להיות באמצע.

לעודד הצערת גיל הנישואין: לאפשר לחבר'ה להתבגר (רגשית) מוקדם יותר, לאפשר להם ללמוד מקצוע מודרני בפחות שנים (מישהו יצטרך לוותר על חלק מהשנים שבין כיתה י"א לסיום ישיבת ההסדר, בשילוב כלשהו של בגרות-מהירה - צבא - ישיבה - ודרך מקוצרת לתואר אקדמאי).

צריך לעודד נישואין בגיל צעיר, אבל על ידי עידוד חבר'ה להתבגר מוקדם (לא לחייב! אנחנו לא מיטת סדום), ללמוד מקצוע בגיל צעיר יותר, ובאופן כללי להתארגן נכון ולהתחיל חיים מאושרים וצעירים.

לא היה מצב כמו שיש היום- כשאתה מתחתן- אתה חייב לעמוד על הרגליים שלך כלכלית- לבד. בעולם כלכלי קשה ואכזרי.

העולם הכלכלי היה שונה אז

והעולם המשפחתי וקהילתי היה שונה-

היה מאוד מצוי שחתן סמוך על שולחן חותנו במשך כמה שנים,

היה מצוי שאנשים יצאו לנידודים לתק' ארוכות למצוא פרנסה

ולא היה צריך כ"כ הרבה שנות הכשרה בשביל כל מקצוע מכניס

בשלום בית שאומרת :"תיהיה בבית כמה שפחות תדבר עם אשתך כמה שפחות ואז אל תריבו"

חוץ מזה זה לא אנשים שמחליטים מעצמם להתחתן מוקדם אלא מחייבים אותם

(ואני אומר את זה בתור אחד שממש בעניין של להתחתן מוקדם)

הם עושים את זה מרצון כי זה מה שמקובל אצלם וזה האורח חיים שלהם

באותה מידה שאצלו לגיטימי להיתחתן בגיל 18 ו19 ולחילוני זה ירא הזזוי לגמרי

ברור ש14 15 זה קטן אבל זה נורמלי אצלם

ואני דווקא שמעתי לאחרונה על נערה צעירה משם שחייבו אותה להנשא

אבל אסור לשפוט אורח חיים שלם מנק' מבט חיצונית וחלקית.

רק מי שנמצא שם איתם יכול להבין את המכלול ולנסות לבקר אותם

בס"ד

איך אפשר לפרנס ילד בגיל כזה?

לימודים?

משכנתא?

מכולת?

טיטולים?

אלו לא מותרות. אלו החיים עצמם.

אולי בעבר נישואין בגיל כזה התאימו לאוכלוסיה הכללית.

כיום זה לא נורמאלי להישאר שפויים- בעולם כל כך אכזר- בגיל כזה.

רעיון הזוי ומוזר.

[ולא, לא התחתנתי בגיל 37 אחרי דוקטורט, התחתחנתי בגיל 20. עדיין חושבת כך. ההבדל בין גיל 16 לגיל 20 הוא עצום.]

(ויפה לך ההתפנקות על האנטר)

שמתאים לחתונה! אחרת למה ה״ ברא את זה ככה ? חוץ מזה שמתחתנים צעירים אז אתה טיפש ולא מבין כלום! אז אתה יותר תסכים להתחתן מאשר עם למדת דבר או שתיים על אישה וזוגיות !
וגם כתוב בגמרא שמי שמתחתן צעיר אז יש לו פחות יצר רע (מסכת קידושין) !

ולכן מומלץ להתחתן מוקדם ! אני אישית לא יתחתן מוקדם בגלל שעשיתי תואר שלישי על נשים ומבין את המשמעות של חתונה חלק מזה זה מה שכתבת בתגובה שלך אבל יש גם את כל הנושא של הזוגיות עצמה

בס"ד

ולמה ה' ברא לנו עיניים שנסתכל על אנשים לא צנועים?

ולמה ה' ברא את היצר לגנוב?

ולמה ה' ברא מוות בעולם?

ולמה ה' לא נותן לכל מי שרוצה ילדים?

ולמה ה' לא מחתן את כל מי שרוצה?

למה למה ולמה ולמה...

אז זה שהאישה-בחורה מקבלת וסת בגיל מסויים- כי ככה ה' רצה. ואנחנו לא יודעים למה. ככה ה' רצה וזהו.

מי שמתחתן צעיר יש לו פחות יצר הרע- זה נכון, אבל מי שמתחתן צעיר יש לו גם בעיות אחרות כמו ניהול הבית על כל היבטיו [ותכל'ס, מעצבן לשמוע את זה, אבל מי שעוד לא בפנים [בעז"ה בקרוב ממש] לא כ"כ יודע על מה אני מדברת ועל כמה זה קשה באמת ועל כמה נאנקים על כל שקל...]

שלא תבינו לא נכון, אני בעד להתחתן מוקדם. אבל תלוי עד כמה מוקדם ותלוי במידת הבשלות של המועמד\ת.

אין לי תשובה חדה,

אבל יש לי כיוון משחבה -שיכול להועיל אולי לכמה בנות פה-

תק' של "ניסוי כלים" והכנה לקראת..

מוסיפה עלייך- ש

בגילאי 15-16 זה שיא תק' גיל ההתבגרות- פיזיולוגית מלאי הורמונים

זה לא ממש הגיל להיות בקשר רצוף ומחיים עם בנאדם, זה לא ממש הגיל להיות סגור על עצמך בחיים

בס"ד

בתוספת סימני פיסוק,

אוכל לקרוא את התגובה שלך בישוב הדעת ולענות בהתאם.

לק"י

במקום הנכון להם, כמובן...

כגון גמרא ככה אני כותב את התגובות שלי! מקור תלמוד בבלי משם למדתי איך לכתוב!

בס"ד

זה סתם חבל, עושה באלגן בעיניים ולא עושה חשק לקרוא.

קצת סדר בחיים והכל יסתדר, בעזרת ה'

מצחיקים אצם כולכם!

ביצה יקירתי- עד שחינכתי אותו לשים אנטר בסטף משפט-

את רוצה גם ניקוד????

חמודה.

יש ציפיות גבוהות. זה מה בטוח

(ועוד כמה משפטי מורות שכאלו...)

בגמרא הפיסוק היחיד הוא : - אולי זה מקביל ל!! שכותב רפי הצדיק הקדוש בהודעות שלו

(כן כן זה^^ נקמה!! ולא אני לא הולכת לערוך את זה... )

מה שרפי כתב זה ככה-

ש- ה' ברא פוריות כדי שיתחתנו מוקדם, ככה פעם היה נהוג.
וגם מי שמתחתן היום מוקדם יהיה לו בעיות -בגלל שהיום רובינו ילדים רוב החיים- אז זה כבר לא באמת משנה.
עדיף להתחתן מוקדם שטיפשים ככה יותר קל להסתדר. חחחח
בנוגע ל"למה?" שלך- אז כך קיבלתי מצדיקים:
ה״ ברא מוות בעולם- בגלל שפעם חיו הרבה ועשו חטאים דור המבול ושות״
יצר לגנוב- אני לא מכיר- זה סתם החלטה של בנאדם ,משהו הזוי, זה אולי מראה על רצון להרפתקאה
בנוגע לעניים- זה כדי שיהיה לנו עין טובה- ושנוכל להסתכל בספרים הקדושים
בנוגע לחתונה וילדים- זה כדי שנתפלל יותר בכוונה
ויש כאלה שזה התיקון שלהם בכלל- עברות בגלגולים קודמים ...

יש לך עוד "למה" ?

אם יש לך עוד סימני פיסוק להוסיף- אני מוכנה לערוך את ההודעה שלי פה ולהוסיף...

דבר שני אני לא בדרגה שלהם ולא קרוב לעפר שליד רגליהם!

 אבל צריך ללמוד מהם וזה מה שלמדתי מהם זהו

בס"ד

וצאדיקה.... כפרעלייך, את מותק

אגב, רפי, מצטערת שיצאתי קצת בוטה וחסרת נימוס קודם.

אתה יודע... חום, עבודות ובעל שלא נמצא בבית זה שילוב גרוע

לא בגלל שהוא מתחתן מוקדם...

אכן, שיטה הזויה... כיום הגיל המתאים בציבור שלנו לחתונה נע בין נשים לגברים, בין ש"לניקיות לבין כאלה שלא, בין הסדרניקים, בין תלמידי ישיבות גבוהות ובין מקד"צניקים. לפיכך קשה מאוד לקבוע גיל לחתונה. 

מה שאני ראיתי עד כה בנושא- מדבר רק על נשים שהרו שלא במסגרת תומכת רפואית ונפשית של משפחה מסודרת

ולא זה המקרה שלנו פה

(אלא קהילה שיש בה אמא סבתא דודה חברה שכולן ישלחו את ההריונית הצעירה |מידי| לרופאה.. בדיקות.. מה שצריך)

אני מניחה שגם תמותה מסרטן גבוהה יותר בנסיבות של השגחה רפואית לקויה וחוסר תמיכה. האם זה הופל את הסרטן לרצוי בקרב מי שעשוי למצוא תמיכה משפחתית ורפואית מתאימים? הועבדה היא שהריון ולידה הינם בעייתיים יותר, בלשון המעטה, בגילאים צעירים.

מטורפי, יקירי משכבר הימים והפורומים, נראה לי שהתבלבלת: יש איסור של בנים, אבל אין שום איסור להשחית ביציות. ולפי ההגיון שלך, גברים צריכים להינשא עוד קודם לנשים, בגיל 12-13. אולי יש לנו וויכוח לגבי הבשלות של בני 16, אבל נדמה לי שבנוגע לחוסר הבשלות של בני ה-12 נסכים? הזכרים שבהם, לפחות?

מאיפה לקחת את זה?!

http://www.cbs.gov.il/reader/cw_usr_view_SHTML?ID=586

כאן רואים שסיבות מיילדותיות זה אחוז אפסי ביחס לשאר סיבות המוות (לכן כנראה לא הוכנס בטבלה שמציגה השוואה לגיל, שלא מתייחס ל17 אלא ל0-24)

ושלא נדע מצרות.

או שהכוונה היתה ל: "...ועל כורחך אתה נולד, ועל כורחך אתה חי, ועל כורחך אתה מת...", שזה תלוי בזה?

עם פיגור/תיסמונת דאון בגיל 16 הוא מאוד מאוד גבוה...

שלא נדבר על הפלות (עד גיל 20 ד"א)...

ואל תתחיל איתי לגבי פוריות האישה כי אני יכולה להביא לך אלף הוכחות למה זה ממש לא רעיון טוב ללדת בגיל הזה

מויקיפדיה:

"תסמונת דאון היא השכיחה ביותר מכל התסמונות הקריוטיפיות (דהיינו הנובעות ממספר כרומוזומים שאינו תקין) ושכיחותה דומה מאוד בקרב כל הגזעים ובשני המינים. השיעור הצפוי בלידה הוא אחד לכל 800-1000 לידות חיות. השכיחות ללדת תינוק עם תסמונת דאון עולה משמעותית בהתאם לגיל האם, ובעיקר לאחר גיל 40.

שכיחות וגיל

• אישה בת 25 השיעור הוא 1:1400 לידות.
• אישה בת 30 השיעור הוא 1:900 לידות.
• אישה בת 35 השיעור הוא 1:400 לידות.
• אישה בת 40 השיעור הוא 1:90 לידות.
• אישה בת 45 השיעור הוא 1:19 לידות."

"ההימנעות מהריון בגיל מבוגר והאפשרות לאבחון מוקדם, בשל הפצת הידע על תסמונת זו, גרמה לכך שמאז הרבע האחרון של המאה העשרים 75% מבעלי התסמונת דאון נולדו לאימהות הצעירות מגיל 30."

לא זוכרת..

היום היא גרושה אם שתי בנות...

לא נראה לי מומלץ....

אלא אם כן יש לך אישזהי הנאה מלהיות גרושה +2 [בכ"ז מקבלים מזונות וזה דיי שווה] <צ>

לפני חודש

היא למדה איתי ביסודי ואין לי קשר איתה מכיתה ח'

זה גיל של בגרות בסיסית, אע"פ שגם אחרי שהם מתחתנים הם נשארים ילדים של ההורים.

ומעינן שמהר"ם שיק העדיף איסורי נדה על האיסורים שכל היום משום מה בראש של חסידי ברסלב, אגב השיטה הכי טובה להלחם בזה היא להסיר את המחשבות האלו , ולא להזכר בהם כל הזמן 

אני מכירה סיפורים מסבא וסבתא שלי שבגילם לפני כ-60 וכמה שנים היו באירופה מתחתנים בגילאי 13 ומעלה.

יתכן שאז באמת היו גדלים אצל ההורים. אני יודעת למשל שהיה להם חדר אצל ההורים וגרו בביתם כמה שנים וגם היה להם שם 2 ילדים. זה היה להרבה.

השאלה היא כיום ולגבי הגיל הזה האם ידוע לכם עד כמה זה הצליח. אני שואלת כי זה נוגע למשהו מעשי.

ולכן אני מודה לכל מי שתרם או תרמה כאן לנושא. ועוד היד נטויה על המקלדת...

גדל מגיל 0 בתוך קהילה כזו?

כי אם לא אין בכלל מה להשוות תוצאות.

כי גם אם 100% שם הולך להם יופי, והכל דבש, ולא מתגרשים- זה לא אומר כלום, אבל כלום, על מי שגדל בתרבות שונה, כמו הציבור הדת"ל.

ואם תוצאות הם למטה מאד, אחרי שגדלו בציבור כזה, ברור שבציבור דת"ל זה יהיה פחות.

הכרתי פעם זוג שכשהם התחתנו היא היתה בת 16 והוא בן 26. זו לא הכירות עמוקה יותר מדי, פשוט אני וחבר התארחנו אצלהם לשבת לפני כמה שנים. הם לא היו ברסלבים, ואפילו לא "דוסים", אבל שומרי מצוות לכל דבר. הם היו נראים זוג נהדר, עם שלושה ילדים כשהאשה בסה"כ בת 19. אני מכיר טוב כמה זוגות שהתחתנו יותר באיזור ה-17, ואצל כולם זה עלה יפה.

זוגות בגיל 15 אני אמנם לא מכיר, אבל הלוואי ואזכה שהבן שלי יתחתן בגיל הזה. ואני אומר את זה כאדם נשוי, שיודע מה זה להחליף חיתול בשלוש בלילה...

אני לרא יודעת כ"כ מה מצבה עכשיו,

אבל עד כמה שידוע לי הם מסתדרים.

ואח"כ התגרשה עם 4 ילדים..זה לא כזה טוב כ"כ מוקדם..צריך ניסיון חיים..

חיים מעולים  ב"ה

כל אחד ומה שמתאים לו.....

ואם לא זה עדיין אותה פואנטה!
מי שאני מכריה, התחתנה בגיל 16 ילדה שלושה ילדים ובעלה חטף את הילדים לחו"ל!!!!!!!!!!!
עכשיו תגיד לי אוקיי אז הם לא הסתדרו! אז זהו שלא! הם ממש הסתדרו והיה להם חיים רגועים ושלווים!

בימינו הנוער אינו מוכן לרוב לחתונה בגיל כל כך מוקדם.

כמובן שיש כאלו שכן ואז המצב שונה, אך אלו הם לא הרוב.

חשוב לוודא שבאמת מוכנים ולא דוחפים את הילדים לחתונה בגיל מוקדם.

אני מכירה מישהי שממש לא נהוג אצלם להתחתן מוקדם אבל רב מאוד גדול הציע איזשהו שידוך והם נפגשו ורצו להתחתן. היא היתה בת 17 שזה נשמע קצת יותר טוב מ-14 .  בכל מקרה לא דחפו אותה - אמרו לה שהרב הציע ואם היא רוצה לנסות ואחרי שהסכימה נפגשו מצאו חן וב"ה נשואים עם ילד היום.

לדעתי גם בגיל קצת יותר מאוחר חשוב מאוד שההורים יכינו את הילדים ויהיו שם בשבילם לתמיכה אחרי החתונה בעת הצורך.

ואני מכירה מישהי שהתחתנה בגיל 27 אחרי תואר ראשון והתגרשה עם ארבעה ילדים...

הכל מן שמיא!!!! (אחות של דיצה...)

במעון לנשים מוכות.

בעצם שמעתי על המון מקרים דומים.

תכלס היום זה לא כל כך עובד, ויש יותר מקרים של גירושין על פני זוגיות מאושרת.

הדור השתנה, המציאות השתנתה, הפסיכולוגיה השתנתה. המון דברים השתנו, וזה יהיה ממש מטוטמם להיות ראש בקיר.

ואני חושב שכדאי גם לא לחרוג מנורמת ה"מקובל\לא מקובל". להתחתן בגיל 16 זה נראה גרוע!

והוא מסתדר מצוין

מאושרים ב"ה וטובים

היתה לי חברה שכמה מהאחיות התחתנו די מוקדם,והיא סיפרה לי שאכשהוא הקב"ה החזיר אותם הביתה לעוד זמן אצל אמא,אחת ממחלה אחת לשמירת הריון..כאילו שהם עוד היו צריכות את זה...

אני ישמח מאוד אם הילדים שלי יזכו להתחתן בגיל 18 ,אני זוכרת על עצמנו שאחרי החתונה הדבר היחיד שהצטערנו זה שלא התחתנו קודם ,היינו מנצלים עוד שנה שנתיים וזוכים לעוד ילד...אבל 16 לענ"ד נשמע לי צעיר לדור שלנו,

אי אפשר להעביר גבול: מגיל זה בשלים, ולפניו לא בשלים לנישואין.

כל אדם מבשיל בגיל אחר.

בואו נסכים שככל שהגיל עולה, הסבירות שאותו אדם בשל לנישואין, גדלה גם היא.

אחוז הגירושין עולה ככל שגיל הנישואין קטן - זו עובדה.

כן, גם בגיל 16 נמצא אדם בשל, פה ושם. לא הרבה. האם זה לא סיכון מיותר? האם שווה להשיא 10 זוגות כאלה בידיעה ש-9 מתוכם יתגרשו (ואין לי דרך לדעת, אבל נדמה לי שגם הזוג האחרון לא יחיה ממש באושר ועושר ברוב המקרים)?

"אחוז הגירושין עולה ככל שגיל הנישואין קטן - זו עובדה." יש לך נתונים על זה?

ובמיוחד מעניין אותי האם זה נכון בכל גיל (16 לעומת 20, 20 לעומת 25, 25 לעומת 30)

כי הייתי משער שזה נכון לנישואין בגיל צעיר ממש(וגם לא 9 מ10) ובגיל מאוחר זה כבר לא נכון. אבל אין לי שום נתונים.

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

קשר שמבוסס על כנות, הוא קשר מושלם!

כך האהבה תתפתח, לאט לאט והכי בטוח שיש.

בהצלחה רבה!!

מזל טוב!!!

היית ממליצה לבוא מנקודת מבט כזאת גם לבת 20?

לכל המברכים, ועל המילים החמות שכתבתם.

אנסה להתייחס לדברים שנכתבו:

@שפלות רוח

תיארתי את התהליך שאני עברתי. זו אני, זו האישיות שלי, זו צורת ההתמודדות שלי עם העולם. לזרוק את השכל זה לא הדרך שמתאימה לי...

@דג כחול

הוא מוסר שאתה מוזמן לשאול, והוא יבחר אם לענות (או שהשאלות מכוונות אליי?)

הוא לא כ"כ פעיל בפורום הזה, וביקשתי ממנו לא להזדהות בניק שלו (כי הוא לא כ"כ אנונימי).

@מרגול

כנ"ל - אם תשאלי משהו ספציפית, אולי הוא ירצה\יהיה מוכן לשתף.

@הפי

מסכימה לחלוטין. אין דרך אחת נכונה. זה לא שרק אם רואים כוכבים נוצצים בדייט הראשון יהיה לכם זוגיות מוצלחת. החיים הרבה יותר מורכבים מזה, וכל אחד צריך למצוא את הדרך שלו, את הנתיב שלו בעולם. 

רק משום מה אנחנו שומעים בד"כ את הבשורה הטובה של הסוף, ולא שומעים על הדרך שהובילה לשם, על הקשיים והאתגרים וההתמודדיות בדרך, ואולי יש כאלה שמדמיינים איך שאצל אחרים הכל מושלם ורק אצלם שום דבר לא עובד, הדייטים לא מתקדמים וכו'.

אז ניסיתי לצייר קצת מהתמונה והדרך שלי..

@פתית שלג

בעיניי, זה לא קשור לגיל, זה קשור לאופי, למבנה האישיות, לצורה שבה מקבלים החלטות, לכלים שאיתם מתמודדים עם אתגרים.

מהניק שלך למשל…

שאלתי לארוס שלך:

איך היו התחושות שלך בתחילת הקשר? דומות לשלה או שיותר ניצוצות והתלהבות?

ובהמשך לכך- איך זה היה לך כשלראשונה שמעת אודות תחושותיה בתחילת הקשר?

ולשניכם- האם כרגע, כשאתם אחרי הבחירה אחד בשניה, ועוד לפני החתונה עצמה (או קצת אחרי, מניחה שטרי יחסית…), אתם מרגישים איזושהי התלהבות בפנים לקראת העתיד המשותף? או ציפייה, או כל רגש דולק אחר תנסחו זאת כפי שתרצו.

מזל טוב!