שאלה:'לכבוד מו"ר עט"ר עוקר תנועות וטוחנן מורנו הרב אשר כל רז לא אניס ליה בדיני החת"ת, הנוער והתנועות כ"ק הרב רבי אריאל עקיבא עזרא שליט"א, שאלה גדולה עלתה בראשי ואין בכוחי לתרצה, והיא- מכיוון שעולה ובא עלינו לטובה חודש הארגון נסתפקתי מה עליי לעשות בחולצת תנועה, של"ע בלתה ויצאה מכלל שימוש, כיצד עלי לנהוג בה? האם לגנוז או שמא אפשר לזרקה לאשפה ללא שום נדנוד עבירה?

                                                          בכבוד ובצפיה(בסי' אריאל) להתחזקות(בסי' עזרא) העבודה(בסי' בנ"ע) 

תשובה: לכבוד תלמידי המכובד ירום הודו וינשא סניפו, שאלה עצומה בדיני התנועות שאלת, אך לא פרטת באיזו חולצה מדובר, של איזו תנועה. לפיכך ומשום קוצר הזמן אשיב, אענה וארחיב בדיני שלשת התנועות:

בדין חת"ת דבנ"ע שבלתה: רבו האחרונים בדין זהוי מן האוסרים ויש מן המתירים- ראיתי נכוחות בספר 'מעורב ירושלמי' שכתב בזה"ל: 'ועל כן בעוונות ראיתי שלאחר חודש הארגון של תנועתינו(כוונתו לבנ"ע וק"ל) רבו החולצות שבלו ל"ע ואותם המדריכים והמדריכות, אינשי דלא מעלי, מרהיבים עוז בנפשם וזורקים את החולצה לפח האשפה, לא תהא כזאת בישראל! אלא יש לגנזן דרך כבוד' עכ"ל והסכים עמו בעל ה'דגי אמנון' דר' אמנון שפירא.

 ולפענ"ד אין נראין דבריו שכן היה דעת יחידאה ורבו החולקים עליו שכן אין לא בחולצתו ולא בתנועתו שום קדושה  (ומה ששרים צוות ההווי של מחוז דן ל"ע:'קדושה אני מבקש...' הרי זה בזיון דברי הרב, ששרים דבריו בערבוביא ב"מ ולכן אין בדבריהן כלום)      וכן כתב בעל ספר 'ורווח תשימו' ובעל 'בנין אריאל'(לא האמיתי): שבחולצותיהם אין קדושה ולא מידי(=כלום). על כן הרואה חת"ת של בנ"ע שבלתה יש לזרקה אחר כבוד לאשפה, ואם יכול יקרע את הסמל מעל החולצה ויניחהו בגניזה, הא לאו הכי, יש לזרוק את החולצה(אחר כבוד) לאשפה, וכן הסכימו עימי גדולי הדור.

בדין חת"ת דעזרא שבלתה: בחת"ת של התנועה ה'חרדית' לאומית- עזרא, שבלתה דינם קצת יותר סבוך מדין דלעיל. שכן הם אינם עושים נגד רצון גדולי הדור 'להכעיס', אלא דינם פשוט כדין תינוק שנשבה לבין האומות, ועל כן יש לדונם לכף זכות, ועל אחת כמה וכמה אם החולצה שייכת לעזרא רחובות שיש לגנוז את החולצה ואין לזרקה בשום פנים ואופן, הא בשאר הסניפים, יכול לזרוק לאשפה אך אין זה ראוי, לפיכך , על כל בר דעת להחמיר ולגנוז את חולצת התנועה של עזרא, והמיקל לזרוק, יש לו על מה לסמוך.

בדין חת"ת דאריאל של"ע בלתה: קודם לכל נקדים ונאמר שבדין של חת"ת של שבת אין חילוק כלל, ויש לגנזן אחר כבוד ואין לזרקן לאשפה כלל (ואין להקל! או ח"ו לסמוך על מה שכתב בעמחה"ס 'דגי אמנון' של ר' אמנון שפירא יצאו נגדו גדולי הדור ואין לחשוש לדעתו כלל)

החילוק בדיון חת"ת של אריאל הוא אחד, ואקדים את סיפור הדברים, בקוצר: עד לפני כמה שנים צבע חולצתינו היה דומה לצבעה של בנ"ע, עד שקמו אנשים בעלי שם והדרת כבוד ושינו את צבע החולצה, למרות שהיו רבים ועצומים שהתנגדו לזה(אחד מהם הוא בעל ה'שמעי צבי' של מו"ר מהר"ש הירש) על כל פנים במליאה הנקראת בלעז 'הועיד"ה' שונה הצבע.

וכתב בעל ה'בנין דניאל'(אהמ...) בזה"ל: הרואה בעוונות חת"ת דאריאל דיום חול המתגלגלת ברחובות העיר לאחר חודש הארגון או שחולצתו גופא בלתה, יש להניחה אחר כבוד בגניזה הראויה לה, ואין להקל כמו שהקל חכם מחכמי אשכנז(התכוון בזה לבעל ה'דגי אמנון').  אך מידי ספק לא יצאנו, לאיזו חולצה של יום חול, התכוון בעל ה'בנין דניאל', לפני השינוי או לאחריו. לדידי פשיטא לי שהתכוון המחבר דווקא לצבע שלאחר השינוי(כחול פטרול) מכמה ראיות מוכרחות, ואלו הן:

א) בעל הבנין דניאל היה מחבשי ספסלי שבט אחי"ה וצבע החולצה שוּנה לפני הכנסו להדרכה על כן הצבע היחיד שהתכוון אליו היה הצבע הכחול פטרול.

 ב) בידוע שבעל הבנין דניאל היה בעד שינוי השמות וקרוב הדבר לומר שמי שבעד שינוי השמות יהיה בעד שינוי הצבע, ואין ראיה זאת מוכרחת, כמו שכתב בעהמח"ס בן ישי(ויזנר) שהיה בעד שינוי השמות אך לא הצבע והוכיח שם באריכות ובטוב טעם.

מכיוון שעל כל פנים נראה לומר שחת"ת בכחול פטרול שבלתה טעונה גניזה, לאפוקי חת"ת תכלת הטעונה אשפה. וכן נהגו לדינא בישיבה הקדושה 'אמרי הנא"ר' שלאחר שינוי הצבע נהגו בחולצות הישנות מנהג הזיון, כסמרטוטים, ואם היה צד לשמור על קדושתן בודאי היו עושים זאת.(כך אמר לי הגר"א שארף, האדמו"ר מבת-ים, וק"ל)

וראיתי בעיני בסמנריון הדרכה כשהגיע אחד עם חת"ת ישנה(תכלת), קם בעל ה'שִמְעֶי צבי' למרות היותו מתנגד(במלעיל) לצבע החדש, קם וקרע בחמתו את החולצה הישנה מעל אותו מדריך, ואמר:'לדבר זה אין דין של חת"ת כלל וכלל'. ופשוט. על כל פנים מכיוון שיש החולקים הרואה חולצה ישנה של יום חול ישתדל לפחות לקרוע את הסמל מעליו ויגנוז אותו, אך אם אין אפשרות לקרעו מעל דש הבגד, יש לזרוק לאשפה את החולצה, שהסמל בטל לצבע החולצה. ואמר לי פעם בעל ה'שמעי צבי' שהיה נוהג בחודש הארגון לצבוע את קירות הסניף בחולצה ישנה, מכאן שיש לה קצת דין של חת"ת.

למסקנא דדינא: הרואה חת"ת של בנ"ע מונחת בביזיון אושבלתה, יזרוק ולא יפחד כלל ואין להחמיר(אלא בקריעת הסמל ויניחהו בגניזה)

הרואה חת"ת של עזרא המונחת בביזיון או שבלתה, אפשר לזרוק לאשפה אך יש להחמיר לגנוזה. חוץ מעזרא רחובות שמחויבים לגנזה(ויש ממקהלות הספרדים שהחמירו גם בחת"ת של עזרא באר שבע והנח להם לישראל).

הרואה ל"ע חת"ת של אריאל מונחת בביזיון או שבלתה ל"ע. אם זאת חת"ת של שבת עכ"פ יגנוז.חת"ת של חול-

ישנה יזרוק(אלא בקריעת הסמל שאז יגנוז את הסמל ויזרוק החולצה)

חדשה- יגנוז ואין להרהר אחרי דברי, והחסידים ואנשי מעשה נהגו ליקח שרוך של חת"ת של אריאל שבלתה ולשימה בציצית כפתיל תכלת אע"פ שאינה מחילזון, ומנהג יפה הוא!

                                                             בכבוד ובהערכה רבה הצב"י אריאל עזרא עקיבא נ"י בצלב"א

הרמב"ם כתב שיש לשלב פעילות גופנית למען בריאות הגוף והנפש,

מהו ענף הספורט המומלץ ליושבי מחשב / מושב נסיעה.

העונה להגדרות הצניעות ?

הרי כל יום אנו צריכים להודות שכ"מ ביבי שליט"א יצא למבצע נגד מ"ה איראן ימ"ש

הרי לכאורה נראה לענ"ד שצריך להגיד הלל כל יום, שהרי כל יום אנחנו ניצלים מחדש מאותה אימה שהייתה יכולה להרוג בנו רבים וטובים

יש שאלה שממש עולה בזמן הזה בכול עולם הישיבות (התיכוניות) ומה שמתחתיהם

האם כשסופרים ספירת הגומר סופרים גם ימי חופש או לא 

על כן הגעתי אל כבוד תורתכם על מנת שתדונו בשאלתי ותענו לי תשובה המניחה את הדעת

@אני))))

זוכרת תמקום הזה???

יש לכם ממנו זכרונות טובים?

יש שרשורים שחקוקים לכם עמוק עמוק בראש?

תשתפו אותי (החדשה שבא לה להכנס ל"חבורה")

אם אתה יושב לך על חוף הים, ולפתע פתאום אתה רואה לא פחות ולא יותר- את אבו מאזן טובע! כן, בהחלט שווה! אבל כעת עומדות בפניך שתי אפשרויות, או להציל אותו או לשבת על פסק זמן ובירה. מה היית בוחר גולדסטאר או מכבי?