פרויעקט השו"ט חלק ט"ו -בסימן חודש הארגוןהאריאלניקהנאמן

שאלה:'לכבוד מו"ר עט"ר עוקר תנועות וטוחנן מורנו הרב אשר כל רז לא אניס ליה בדיני החת"ת, הנוער והתנועות כ"ק הרב רבי אריאל עקיבא עזרא שליט"א, שאלה גדולה עלתה בראשי ואין בכוחי לתרצה, והיא- מכיוון שעולה ובא עלינו לטובה חודש הארגון נסתפקתי מה עליי לעשות בחולצת תנועה, של"ע בלתה ויצאה מכלל שימוש, כיצד עלי לנהוג בה? האם לגנוז או שמא אפשר לזרקה לאשפה ללא שום נדנוד עבירה?

                                                          בכבוד ובצפיה(בסי' אריאל) להתחזקות(בסי' עזרא) העבודה(בסי' בנ"ע) 

 

תשובה: לכבוד תלמידי המכובד ירום הודו וינשא סניפו, שאלה עצומה בדיני התנועות שאלת, אך לא פרטת באיזו חולצה מדובר, של איזו תנועה. לפיכך ומשום קוצר הזמן אשיב, אענה וארחיב בדיני שלשת התנועות:

בדין חת"ת דבנ"ע שבלתה: רבו האחרונים בדין זהוי מן האוסרים ויש מן המתירים- ראיתי נכוחות בספר 'מעורב ירושלמי' שכתב בזה"ל: 'ועל כן בעוונות ראיתי שלאחר חודש הארגון של תנועתינו(כוונתו לבנ"ע וק"ל) רבו החולצות שבלו ל"ע ואותם המדריכים והמדריכות, אינשי דלא מעלי, מרהיבים עוז בנפשם וזורקים את החולצה לפח האשפה, לא תהא כזאת בישראל! אלא יש לגנזן דרך כבוד' עכ"ל והסכים עמו בעל ה'דגי אמנון' דר' אמנון שפירא.

 ולפענ"ד אין נראין דבריו שכן היה דעת יחידאה ורבו החולקים עליו שכן אין לא בחולצתו ולא בתנועתו שום קדושה  (ומה ששרים צוות ההווי של מחוז דן ל"ע:'קדושה אני מבקש...' הרי זה בזיון דברי הרב, ששרים דבריו בערבוביא ב"מ ולכן אין בדבריהן כלום)      וכן כתב בעל ספר 'ורווח תשימו' ובעל 'בנין אריאל'(לא האמיתי): שבחולצותיהם אין קדושה ולא מידי(=כלום). על כן הרואה חת"ת של בנ"ע שבלתה יש לזרקה אחר כבוד לאשפה, ואם יכול יקרע את הסמל מעל החולצה ויניחהו בגניזה, הא לאו הכי, יש לזרוק את החולצה(אחר כבוד) לאשפה, וכן הסכימו עימי גדולי הדור.

בדין חת"ת דעזרא שבלתה: בחת"ת של התנועה ה'חרדית' לאומית- עזרא, שבלתה דינם קצת יותר סבוך מדין דלעיל. שכן הם אינם עושים נגד רצון גדולי הדור 'להכעיס', אלא דינם פשוט כדין תינוק שנשבה לבין האומות, ועל כן יש לדונם לכף זכות, ועל אחת כמה וכמה אם החולצה שייכת לעזרא רחובות שיש לגנוז את החולצה ואין לזרקה בשום פנים ואופן, הא בשאר הסניפים, יכול לזרוק לאשפה אך אין זה ראוי, לפיכך , על כל בר דעת להחמיר ולגנוז את חולצת התנועה של עזרא, והמיקל לזרוק, יש לו על מה לסמוך.

בדין חת"ת דאריאל של"ע בלתה: קודם לכל נקדים ונאמר שבדין של חת"ת של שבת אין חילוק כלל, ויש לגנזן אחר כבוד ואין לזרקן לאשפה כלל (ואין להקל! או ח"ו לסמוך על מה שכתב בעמחה"ס 'דגי אמנון' של ר' אמנון שפירא יצאו נגדו גדולי הדור ואין לחשוש לדעתו כלל)

החילוק בדיון חת"ת של אריאל הוא אחד, ואקדים את סיפור הדברים, בקוצר: עד לפני כמה שנים צבע חולצתינו היה דומה לצבעה של בנ"ע, עד שקמו אנשים בעלי שם והדרת כבוד ושינו את צבע החולצה, למרות שהיו רבים ועצומים שהתנגדו לזה(אחד מהם הוא בעל ה'שמעי צבי' של מו"ר מהר"ש הירש) על כל פנים במליאה הנקראת בלעז 'הועיד"ה' שונה הצבע.

וכתב בעל ה'בנין דניאל'(אהמ...) בזה"ל: הרואה בעוונות חת"ת דאריאל דיום חול המתגלגלת ברחובות העיר לאחר חודש הארגון או שחולצתו גופא בלתה, יש להניחה אחר כבוד בגניזה הראויה לה, ואין להקל כמו שהקל חכם מחכמי אשכנז(התכוון בזה לבעל ה'דגי אמנון').  אך מידי ספק לא יצאנו, לאיזו חולצה של יום חול, התכוון בעל ה'בנין דניאל', לפני השינוי או לאחריו. לדידי פשיטא לי שהתכוון המחבר דווקא לצבע שלאחר השינוי(כחול פטרול) מכמה ראיות מוכרחות, ואלו הן:

א) בעל הבנין דניאל היה מחבשי ספסלי שבט אחי"ה וצבע החולצה שוּנה לפני הכנסו להדרכה על כן הצבע היחיד שהתכוון אליו היה הצבע הכחול פטרול.

 ב) בידוע שבעל הבנין דניאל היה בעד שינוי השמות וקרוב הדבר לומר שמי שבעד שינוי השמות יהיה בעד שינוי הצבע, ואין ראיה זאת מוכרחת, כמו שכתב בעהמח"ס בן ישי(ויזנר) שהיה בעד שינוי השמות אך לא הצבע והוכיח שם באריכות ובטוב טעם.

מכיוון שעל כל פנים נראה לומר שחת"ת בכחול פטרול שבלתה טעונה גניזה, לאפוקי חת"ת תכלת הטעונה אשפה. וכן נהגו לדינא בישיבה הקדושה 'אמרי הנא"ר' שלאחר שינוי הצבע נהגו בחולצות הישנות מנהג הזיון, כסמרטוטים, ואם היה צד לשמור על קדושתן בודאי היו עושים זאת.(כך אמר לי הגר"א שארף, האדמו"ר מבת-ים, וק"ל)

וראיתי בעיני בסמנריון הדרכה כשהגיע אחד עם חת"ת ישנה(תכלת), קם בעל ה'שִמְעֶי צבי' למרות היותו מתנגד(במלעיל) לצבע החדש, קם וקרע בחמתו את החולצה הישנה מעל אותו מדריך, ואמר:'לדבר זה אין דין של חת"ת כלל וכלל'. ופשוט. על כל פנים מכיוון שיש החולקים הרואה חולצה ישנה של יום חול ישתדל לפחות לקרוע את הסמל מעליו ויגנוז אותו, אך אם אין אפשרות לקרעו מעל דש הבגד, יש לזרוק לאשפה את החולצה, שהסמל בטל לצבע החולצה. ואמר לי פעם בעל ה'שמעי צבי' שהיה נוהג בחודש הארגון לצבוע את קירות הסניף בחולצה ישנה, מכאן שיש לה קצת דין של חת"ת.

למסקנא דדינא: הרואה חת"ת של בנ"ע מונחת בביזיון אושבלתה, יזרוק ולא יפחד כלל ואין להחמיר(אלא בקריעת הסמל ויניחהו בגניזה)

הרואה חת"ת של עזרא המונחת בביזיון או שבלתה, אפשר לזרוק לאשפה אך יש להחמיר לגנוזה. חוץ מעזרא רחובות שמחויבים לגנזה(ויש ממקהלות הספרדים שהחמירו גם בחת"ת של עזרא באר שבע והנח להם לישראל).

הרואה ל"ע חת"ת של אריאל מונחת בביזיון או שבלתה ל"ע. אם זאת חת"ת של שבת עכ"פ יגנוז.חת"ת של חול-

ישנה יזרוק(אלא בקריעת הסמל שאז יגנוז את הסמל ויזרוק החולצה)

חדשה- יגנוז ואין להרהר אחרי דברי, והחסידים ואנשי מעשה נהגו ליקח שרוך של חת"ת של אריאל שבלתה ולשימה בציצית כפתיל תכלת אע"פ שאינה מחילזון, ומנהג יפה הוא!

                                                             בכבוד ובהערכה רבה הצב"י אריאל עזרא עקיבא נ"י בצלב"א

אתם לא חייבים להגיבהאריאלניקהנאמן
בתגובה לפרויקט השטו"ת ט"ו בסימן חודש חוסר ארגוןעמישב
בס"ד לק"י

לכ' הרה"ג עוקר שיניים טוחנות שאינו מדבר עם בנות (שהרי הוא הקרוי בפי העם "האריאלניק הנאמן"), הרב ר' אריאל עקיבא עזרא שליט"א. (ושמך הוא בחינת גאולה, כי הוא בבחינת "יגור זאב עם כבש", והבן).

על דבר התשובה הכושית אשר יצאה מפיך ביום ה' לחודש מרח-שוון, למניין "חמישית", סימן.

הנה ראיתי את התשובה הכושית הנ"ל, בעניין החת"ת הבלוי והבזוי, מה דינו, אם לשבט או לרחמים?

והנה נפלאו בעיני מאוד דבריך מיום הנ"ל, שכן מסקנתך מן הדיון ביום הנ"ל היתה כדלהלן: א. חת"ת בני עקיבא- לאשפה, הקרויה בפי העם, זבל. חת"ת עזרא- כנ"ל, למעט סניפים מיוחדים, אשר איני חפץ להזכירם מסיבות אישיות (או כמאמר הכתוב "רחובות נקניקים". מקווה שלא הבנתם מהו הסניף המדובר, אם כן, תשכחו). חת"ת אריאל- חת"ת שבת, גניזה. חת"ת חול ישנה לאשפה (וסמל, אי אפשי, לגניזה), וחדשה- כולה לגניזה.

ואין נראה בעיני כלל. ואסביר טעמי מחלוקתי עם כבוד יקר תפארת גדולתו ומלכותו:

א. בעניין חת"ת עזרא. הן ראינו כי סניף זה, ועוד מספר קטן של סניפים (כדוגמת: אפרת, קמק"ש ועוד מעטים), אינו הרוב בזו התנועה. והם הינם בטלים בשישים לכ"ע. אי-לכך, חזקתו רשע. אי נמי, שלא פלוג רבנן בגזרתם. ואם אמרת חת"ת עזרא לפח, אז כל החת"ת ילכו לפח, ולא פלוג רבנן, אי משל רחובות קאתי, אי משל מרכז קאתי. אי נמי, יש עניין של מראית עין. אומנם הגונז ידע לזהות בין רחובות ודומיה לשאר, אך מניין החניך העצלן הבטלן ידע לחלק?! וע"י עוד עלולים לבוא לידי שגגת כרת, ל"ע. ועל-כן אין נראה לי כלל. אלא כל חת"ת דבא מבית עזרא, לפח.

ב. בעניין חת"ת אריאל. בחילוק בין חולצה ישנה, הדומה לבני עקיבא, לבין החדשה, העשויה כחול חילזון. אכן, ניכרים דבריך שהחולצה הישנה דינה לאשפה, שכן מהטעם האמור לעיל, משום מראית עין, תראה כשל בנ"ע, ל"ע. וכמו שכתבת יש להוציא הסמל ולגונזו. אך הוספת אומר, והעזת פנים, וכתבת כי באם אשר לא עלה ביד המוצא חת"ת לתלוש הסמל מן החולצה, יש לו לזרוק הכל לאשפה. ואין נראה בעיני כלל. זאת משום, שידעו לזהות בין חולצה של אריאל לבנ"ע, בעוד יש עליה סמל תפארת וגדולה. ועל כן אין לחשוש למראית עין, ומפאת קדושת הסמל, לגנוז הכל. ועוד שחילקת בין חולצת שבת לשאינה כזו. וגם זה דברי הבל, אמר עמישב. שהרי תנועת אריאל היא כולה קודש ושבת. אך יש להסתפק, כי אין כאן שבתון, מטעם קפיצת החניכים וניקוצם את המדריך, וצ"ע. והגונז, והזורק יש להם על מה שיסמוכו.

ג. בעניין בלאי החולצה. הרי אין זה נכון כלל, כי בזיון הוא לחולצת אריאל לבלות. משני טעמים 1- לא יהי שישתמשו בה כולי האי עד שתגיע לידי בלאי, וק"ל... 2- זהו חלק מתפקידה, להוות שכבת מגן עזה, לתקיפת החניכים המוזכרת לעיל. שכן מועבר במסורת החניכים (וכן כתב בעל ספר "חובת החניכים"), כי יש להם להשיג לכל הפחות שלוש שריטות בכל פעולה, דהווי חזקה, וזה כאילו אבדו נפשו לדעת, וטירוף על כל פנים יש כאן. ועל כן, נראה דכבוד הוא לה הבלאי, ולא להפך, כי לכך נוצרה. ועל כן, נראה בעיני שחת"ת אריאל שבלתה, יש לתלותה אחר כבוד, התוך מסגרת מוזהבת, בחדר המדריך הנכבד, בעליה המוכים של החת"ת.

והנה ניכרים דברי אמת. ואין בדבריך כלום, אלא על חת"ת בנ"ע.

ולסיום, כתבת על עניין שלוקחים החולצה לתכלת. והנה ברור כי לשיטת הרא"ש יצאו ידי חובה, שכן זהו צבע התכלת, ולשיטתו צריך רק כצבע החילזון, אך לאו דווקא ממנו ממש (זהו פסק אמיתי, לא צחוק). אך לרוב הראשונים אין זה כך. וכן פסק בעל "אין עוד מלבדו", הרה"ג שיבי קלר שליט"א, שאמר "תכלת דומה לים וכו'" עיין שם, ומשם פסקו חז"לינו. ועל כן יש להפסיק מנהג פוחזים זה מיד.

החותם לכבוד האמת, והבז לבלבלנים...

הגר"י רה-החלה
מעולה..אני..אחרונה
אתה שרוט.שירה חדשה

בס"ד.

[זה רק אני או שהשורש ש.ר.ט באתר משמש כמחמאה?]

דניאל-
כתובה בצורה ממש נחמדה. ישר כח.

חחגייטל רייזל
"לכ' הרה"ג עוקר שיניים טוחנות שאינו מדבר עם בנות (שהרי הוא הקרוי בפי העם "האריאלניק הנאמן"), הרב ר' אריאל עקיבא עזרא שליט"א."-חחחח אויש, קרעת אותי מצחוק!

"א. חת"ת בני עקיבא- לאשפה, הקרויה בפי העם, זבל. חת"ת עזרא- כנ"ל, למעט סניפים מיוחדים, אשר איני חפץ להזכירם מסיבות אישיות (או כמאמר הכתוב "רחובות נקניקים". מקווה שלא הבנתם מהו הסניף המדובר, אם כן, תשכחו). "

חחח...

אתם שניכם,
שרוטים על כל המוח!!


בברכת,
אריאל בראש!!!

אחת שנכנסה מעז-רע...
מעז רע? לא מבני הקִי-בָּה?עמישב
מפתיע פסקך בענין חת"ת דבנ"עיצ. יאיר

לכבוד הרה"ג עקיבא עזרא אריאל תליט"א  הופתעתי לראות את דברך אודות סמל חולצה דבנ"ע דיש לגנזו ותמוהני מה טעם ראית בזה שהרי עיקר הבעיה אינו בצבע כ"א בסמל גופא ומה טעם ראית בגניזתו וקשה ודו"ק

בברכה המרא דאתרא דאיו"ב חולון

ואכן לאחר עיון גדול בדברהאריאלניקהנאמן
והושפעה עלי רוח קדושה וטהרה, קיבלתי הארה כדעתך שאכן יש לזרוק ללא פקפוק כלל את כל חולצתם...
לכב' הגאונים עטרת ראשם!!~אהרלה~!נתניה
הרה"ג כ"ק הרב רבי אריאל עקיבא עזרא שליט"א
הגר"י רה-החלה.

הובאו לפני טענותייכם לעניין החת"ת המתגוללת באשפה העשיוה להיפנות ביום(מכות ו.
ואחר עיוני בספרו של מו"ר עט"ר הרה"ג אהרון וסרמן,(צאצא דרב אלחנן), בעל ה'זקן אהרון', מביא שם את עניין חת"ת דאריאל גופא. שכל המחלוקת היא רק בחת"ת דאריאל שצבעה כחול הדומה לצבע הכחול הדומה לים הגדול, המקובל בחסידות ראזדין כתכלת הציצית, אשר אנו לא קיבלנו הדבר הזה בחוגנו אנו.
דדווקא בצבע זה רבו הפוסקים אשר נתנו דעתם להקל, וכבר כתבו שאין כל חשש לזורקה לאשפה בין אם היא עשויה להיפנות ביום ובין אם היא עשויה להיפנות בלילה(צפרדאעע בלע"ז). שכן לדעת המקלים אין שום קדושה בגוף החת"ת החדשה, שכן צבעה הכחול אינו מתקבל על כל מחוזות התנועה.
כגון ק"ק נתניה תובב"א, ששם רבו האנשים אשר מהלכים בח"תת הדומה בצבעה לתכלת ראב"ד אשר נפוץ יותר במחוזותינו'. עכ"ל.
ואדרבה נראה שלפי דבריו אין כלל שאלה בחת"ת הדומה בצבעה לכחול, ולפ"ז אין בעיה לזורקה לאשפה שכן אין בה קדושה כלל.
וכבר הקשו על דבריו בשו"ת 'מים לדוד המלך' שהרי בסמל עצמו יש קדושה?
נראה לי, שאין לכך כל אסמכתא, וניתן להקיש מס"ת שכתבו גוי, שנפסקה הלכה שמצווה לזורקו ואין שום קדושה בו, ק"ו בבשק"ו שבחת"ת שמיוצר ע"י גויים ערלים במדינת הים, וודאי שלא כיוונו בכוונות האר"י ז"ל שרקמו שם 'אריאל' על הבגד, וכן אין בעיה לזורקו לאשפה.
מה שאין כן בחת"ת התכלת שאמנם יוצר אף הוא במדינת הים, אך השגיחו בו ת"ח יר"ש מטעם ישיבת 'אמרי הנא"ר' ואין בכך פקפוק.
ויותר מכך, הלא נצתוונו בתורה הקדושה, 'ישן מפני חדש תוציאו'(ויקרא כו' י') אל תקרי מפני, אלה לפני. דישן קודם לחדש.
ועוד,
דתנן, חת"ת תכלת דאריאל שבלתה, אין מוכרים אותה לגוי, ולא כותבים עליה פרוזבול ולא גט אישה, אבל כתובה מותר. ואין עושים אותה אפותקיי, ואין משמשין בה לכבד הקרקע, (סמערטו"ט בלע"ז), שכן מנהג אבותינו לכבדה, לתקנה, וללובשה, ואם אין לה תקנה, מכ"מ יתנה לאומן ויסימה במסגרת של כסף, והמהדרין במסגרת של זהב.
מכאן שיש לכבדה יתר על המידה.
ואין לנהוג לשיטת הפוסקים שאמרו שהזורקה יש לו על מי שיסמוך, כי שוטים הם, והם בבחינת 'ועשו הרע בעיני ה' וגו'(דברי הימים ב כט' ו') שכן חוטאים ומחטיאים את ישראל, ועונשם גדול מנשא שנא' 'כן יאבדו כל אויביך ה'(שופטים ה' לא').
לסיכום:
חת"ת כחול הדומה לים הגדול - אפשר לזורקו, אבל מ"מ עדיף לכבדו מפני מראית עין.
חת"ת תכלת דציצית -לכו"ע, אין לזרקה בשום אופן, ויש ליתנה לאומן שימסגרה.

בברכה

אב"ד (קומונעא"ר בלע"ז) קהילת קודש נתניה, ר' אהרלעך.
לכבוד ההוא גברא רבה אשר שמעו הולך מסניף גב"שהאריאלניקהנאמן
עד רמב"ש הוא צורבא מרבנן האנטי ציוני אשר בשמם של ר' אהרלעך נקרא קומונר דסניף נתניה הרב הגאון רעב אהאראלע ואסערמאן שליט"א

הובאו לפני גליונות תשובתו ונפלאתי מאוד על אשר כתב שאין לזרוק חולצה אשר באותו צבע התכלת אשר לבנ"ע יקרא, ובמחכ"ת אחלוק עליו בדברי ולא אשאיר בדבריו של כבודו שריד ופליט אשר דברי הבל אשר הניאו יצרו לדבר, ואלו הם דברי:

ראשית כתב כבודו שהצבע החדש הוא אשר דומה, בעוונות, לצבעם של חסידי ראדזין בטליתותיהם, וזה אינו שכן לאחר בדיקה עמוקה מני ים, במכון ואיצמאן(וואיצמאן אינסטעטוט בלע"ז) עלה ללא שום ספק שצבע החולצה החדשה הוא אכן כצבע התכלת המופקצ מארגמון קהה קוצים אשר שנינו בהכיריני אותך, לובשים יומם ולילה, ונפלאתי מאוד איך שערת בנפשך לכתוב כדבר הזה, ואכמ"ל.

שנית על אשר כתבת שלא התקבל הצבע החדש הדומה לים אשר דומה לכסא הכבוד, בכל מחוזות התנועה, וזהו הבל גמור במחכ"ת, שכן בסניפי הבנים אין אחד שח"ו ילך עם ההוא צבעא של בנ"ע שאינו מן הקדושה, וכך היה מעשה בראותי את שמעון הירש (בעל השמעי צבי המובא לעיל) גוער בההוא מדריך אשר משבא נצח דברחובות שהגיע לסעמינאריון עם חולצה בצבע הקודם ובעל השמעי צבי גער בו וקרע את חולצתו מעליו, וידוע שהחכם האחרון למרות שהיה מתנגד גדול לצבע החדש קיבל את הוראות והחלטות המליאה באשר הם(אך אולי יש לומר שזה מפני שהוא ממלכתי, וצע"ג) אך נראה יותר כסברא ראשונה. ואדרבה גם בסניף נתניה עצמו היחיד שנוהג ב''מידת חסידות" זו ואינו לובש חת"ת כחולה חדשה זהו רק כבודו הקומונר וידוע שפסיקותיך לא התקבלו בא"י שכן א"י אתרא דמרן(הרב עובדיה).
ועל כן ודאי שפסקי הראשון הוא הנכון שחת"ת עתיקה יש לזרוק אך לגנוז הסמל, וחדשה אין לזרוק לאשפה בשום אופן!

(נ.ב כתב הרב המחבר- מאיפה המציא כבוד קומונר דנתני'ה המצאה גדולה הזאת שבחת"ת הישנה עמד על גב הגוי יהודי יר"ש ולכן יש קדושה, ולא שם רבינו לבו למה שכתוב: "שכל שיש בקשירה יש בכתיבה" והגוי שאינו יכול להיות חניך באריאל וודאי שלא מדריך אין הבדל בין עמד על גביו יהודי או לא עכת"ד.)

ומכאן נבוא לדבריך בעניין הסמל-שהוצאת הלכה למעשה שבסמל אין שום קדושה מפני שנעשה ע"י גוי, ולמרות שהיה נראה לומר שנראין דבריך, מכל מקום, בסמלא דאריאל עסקינן! ובסמל של אריאל יש קדושה רבה, כמו שכתב הרב זצ"ל ב'ריש מילין' וז"ל:"נקודת האריאליות הנשמתית" ובדבריו ודאי התכוון לסמל אריאל שיש בו קדושה אע"פ שנכתב ע"י גוי, אך המיקל לזרוק יש לו על מה שיסמוך, והמחמיר תע"ב.

ובעניין האחרון מודה אני לך על אשר הארת את עיני שכן ודאי שאין מוכרין חת"ת לגוי אך אכן ראיתי כתובה הכתובה ע"ג חת"ת ישר כוחך!

ולסיכום: חת"ת אריאל אשר צבעה החדש כצבע כסא הכבוד יש לגונזה, אך החת"ת הישנות אשר נוצרו בתקופת הפוגרומים שפגרמו בנו המיזרוחניקים עשו צבע הדומה לחולצתם רק מפני פיקוח נפש וסכנת נפשות, ראוי לזורקה והמחמיר יגנוז הסמל.

בכבוד רב דניאל אעדרי מדריך סניף אריאל ראשל"צ בצלב"א וללימוד אליבא דהלכתא.




גם אני מצטרף לנ"לעמישב
בס"ד לק"י

רק עוד אוסיף אומר לדור אחרון, כי כתב הצעיר באדם, הקטן שבחכם, והטיפש שברקדן,] השוכב כל היום אפרקדן ומוציא סברות מכרסו המלאה דם ושיפודים, ר' אהראלעך מהעיר השסועה נתני"ה (ר"ת- ניסים תזמין ניידת יש הרוגים), ואמר שהחת"ת הישנה יש לכבדה מאוד, והביא מהברייתא שאמרה, שאין לעשותה פרוזבול וגט, אך כתובה יש להתיר. וא"א הוא הוכחה הפוכה, דהרי פרוזבול הוא דבר חשוב עד מאוד, והוא מסייע מאוד למיזרעחניקעס להתחמק מידי אלוקים בשנת השמיטה, וכן הכתובה, כמאמר הכתוב: "שמעו שמעו חברים והטו אוזן למבצעי הרבי מליובאוויטש, שכל אישה ובת תתקדש בטבעת וכל הילדים יכבדו את ההורים, ספר כריתות טוב לך אי אי אי אי, גרש בו את אישתך אי אי אי אי, ואז משיח בן דוד יבוא" [מלוקט ממספר סוגיות בקידושין, עם הוספות "קלות".]. והנה ראינו להדיה שגט הוא דבר חשוב. ומה שהתיר הכתובה, משום דהיא חוב לבעל, ודבר ביזיון וקצף היא, ועל כן התיר בה. ועוד דאף אם תאמר שהכתובה דבר חשוב היא, יש להקשות על הברייתא המובאת שכן כבר נאמר בגמרא בקידושין (פרק א') שהקיש הכתוב הוויה (של האישה לאיש) ליציאה (של האישה מרשות האיש), ומדוע זה חילקה הברייתא בין כתובה לבין גט, והלא השווה הכתוב ביניהם?! אלא י"ל כי טעות גירסאות היא, והכי קאמר: "והגט והכתובה אסור", והתיישבה הסוגיא על כנה.

על כן באתי על החתום לכבוד התנועה הנאצלת ולביזיון מתחרותיה,
הגר"י רה-החלה
לכבוד החשובים שכאן, שאלה קשה באה לפיתחי-שדמות בחולות

הרמב"ם כתב שיש לשלב פעילות גופנית למען בריאות הגוף והנפש,

מהו ענף הספורט המומלץ ליושבי מחשב / מושב נסיעה.

העונה להגדרות הצניעות ?

פילאטיס מכשירים לנשיםפ.א.
לפי פריינטה הדרשןדורין השמיני

אפשר פילאטיס ולא זומבה

גם לגברים וגם לנשיםשדמות בחולות

כמובן.

 

ואם יש משהו מותאם לזוגות כרעיון לחיזוק בית של תורה ואמת - זה יהיה נהדר

הרעיון הטוב ביותר במחשב הוא הליכוןשמיניסט באמ"ש

לזוג, הליכון זוגי

נמכר ב3000 ש''ח להליכון ו4900 לזוג

בריכהelicoאחרונה
האם להגיד הלל כל יום(פירוט למטה)שמיניסט באמ"ש

הרי כל יום אנו צריכים להודות שכ"מ ביבי שליט"א יצא למבצע נגד מ"ה איראן ימ"ש

הרי לכאורה נראה לענ"ד שצריך להגיד הלל כל יום, שהרי כל יום אנחנו ניצלים מחדש מאותה אימה שהייתה יכולה להרוג בנו רבים וטובים

ואכן אנחנו אומרים מודיםאנונימי (2)
3 פעמים ביום בכל יום, ועוד כהנה וכהנה תודות, שירות והללים.


הלל המיוחד אומרים רק בזמן המיוחד כדי שלא נהיה דשים את ההלל בעקבינו ונמצא שכרינו בהפסדנו

בין כה וכה אנו דשים את ההלל,אז מה הבעיה להוסיף?שמיניסט באמ"ש
אבל אז מה יעשו בתפילהדורין השמיניאחרונה

של הרב מרדכי אליהו לקום כל יום ותיקין זה קשה

למי שלא מעודכן בעולם הישיבותדורין השמיני

יש שאלה שממש עולה בזמן הזה בכול עולם הישיבות (התיכוניות) ומה שמתחתיהם

האם כשסופרים ספירת הגומר סופרים גם ימי חופש או לא 

על כן הגעתי אל כבוד תורתכם על מנת שתדונו בשאלתי ותענו לי תשובה המניחה את הדעת

מה הדיןקעלעברימבאר
של שמיניסט שנהיה בן 18 במהלך ספירת הגומר? האם הופקע מכלל תלמיד ומפסיק לספור בברכה?
לִכְאוֹרֶה לאדורין השמיני

 כיוון שזה טבעי שבשמינית נהיים בני שמונה עשרה על כן הם קרויים שמיניסטים

אבל האם שמיניסט שעשהדורין השמיני

בגרויות חורף פטור מלספור  

כשם שמי שעושה פסח שניקעלעברימבאר
סופר מהראשון, כך מי שעושה מועד ב סופר ממועד א
ומה עם השמיניסט שלא עשהשלג דאשתקד
אפילו בגרויות קיץ? יספור עד מועד ג? או שאצל שמיניסט כזה החופש התחיל מספטמבר של 6 שנים לפני כן...
כנראה שלא כי זה כמו פסח שנידורין השמיני
האם סופרים שמונה שמיניות בספירת הגומר?קעלעברימבאר
או שהשמינית שנה הזאת היא שמינית שבשמינית שבגאו"ה (ישיבה גאונית הונללו)? 
אין גוזרים גזרות שהציבור לא יכול לעמוד בהםדורין השמיני

והרי אם כשסופרים ספירה אחת מתבלבלים קל וחומר בשתיים

וגם שמצינו בדוד המלך שכאן זה עדיין ספירת העומר ואין מערבין ספירה בספירה

וכי מתבלבלים מאי הוי?125690
אם טועים בספירה ומוסיפים ימים, ראוי להם שיתווספו ואם מורידים ימים, למעליותא הוא
שמיניסטים לא סופרים125690
הלימודים בשמינית נגמרים מוקדם יותר (החופש בפועל שלי התחיל היום)
יא עוקץדורין השמיני

אנחנו נשארים אחרי היסודי

אבל כשאתה סופר ספירת העומר אתה מכוון גם על הגומר

יכול להיות שכיוון שישדורין השמיני

בזמן הזה גם ככה אווירת סופא דקורסא ואם היית פוטר את החופשים היית יכול גם לפטור הכל 

על כן צריך לספור הכל

הרמוניהאחרונה

אתם שטוניקים גאוניים

..מפוצלשת(:

@אני))))

זוכרת תמקום הזה???

עוד פעיל?קעלעברימבאר
שבירכת אותי ביומולדתאני:)))))
ישןן
וואי נכוןןמפוצלשת(:
איזו תקופהאני:)))))

פעם היינו חברות;)

נכון ואז נטשת אותי😪מפוצלשת(:
בואי, אנחנו יודעים מי באמת נטשה..אני:)))))
סתם.. אבל מסיבות טובות לפחות🤭מפוצלשת(:
זה כן.אני:)))))
לא בא לי לדבר בפורום הזה
העלאה באוב אסורה מהתורהזיויק
כן, אבל יש לעיין אם גם העלאה באוב דיגיטלי125690
האמת דנו בזה במשפחהאני הנני כאינני

מצד מה שהיה בטקס המשואות השנה, שהעלו באוב את חיטמן וכו'.

מה היה שםדורין השמיניאחרונה

 בשביל הלא מעודכנים

תרצו שנעיר פה את הפורום הזה?שדמות בחולות

יש לכם ממנו זכרונות טובים?

 

יש שרשורים שחקוקים לכם עמוק עמוק בראש?

 

תשתפו אותי (החדשה שבא לה להכנס ל"חבורה")

אני ארצה למרות שלא הייתי פהקעלעברימבאר
כנ"ל125690
...שדמות בחולותאחרונה

@משה תספר לנו מה היה פה ואיך מעירים פה ת'עניינים?

 

נשאלה שאלהשמיניסט באמ"ש
האם אדם המשחק כדור מים ונתן מכה תוך כדי ריחוף בפחות מג טפחים והכניס, נחשב שער או אינו נחשב שער?
למה שלא יחשב?אניוהוא
הוא לא במים ואם לא במים אז לא נחשבשמיניסט באמ"שאחרונה
הניגון הוא בשהרגלים יצאו מחוץ למים
שאלה רבתיקופת חיסכון

אם אתה יושב לך על חוף הים, ולפתע פתאום אתה רואה לא פחות ולא יותר- את אבו מאזן טובע! כן, בהחלט שווה! אבל כעת עומדות בפניך שתי אפשרויות, או להציל אותו או לשבת על פסק זמן ובירה. מה היית בוחר גולדסטאר או מכבי?

הייתי הולך לעזור לואניוהואאחרונה
לוודא שהוא טובע לגמרי.
שאלהשמיניסט באמ"ש
אם עברתי בשבת מרשות היחיד אחת לאחרת ע"י שיגור ולא עברתי ברשות הרבים שבאמצע, האם הוצאתי מרשות לרשות?
לא125690

זאת מחלוקת ר' מאיר וחכמים אבל להלכה, אם אתה מעביר חפץ מרשות היחיד לרשות היחיד שלא דרך רשות הרבים אתה פטור, אני לא רואה סיבה שזה יהיה שונה במקרה הזה.

יותר מעניין לשאול מה הדין במקרה של שיגור למרחק של יותר מד' אמות ברשות הרבים עם משהו שיש בו כדי הוצאה ביד

מה הדין בשיגור מרשות היחיד לרשות היחיד שרחוקההוד444
יותר מאלפיים אמה?
בעיקרון השאלה היא איך מתבצע השיגור125690

אם החלקיקים של האדם עוברים באוויר ומתחברים מחדש בנקודה אחרת (ע"ע צ'רלי בממלכת השוקולד) נראה שזה אסור. אם זה לא כולל מעבר בשטח שבין המקומות אני חושב שזה מותר. כמובן שבמקרה כזה יהיה מותר למשתגר ללכת רק ד' אמות מהמקום שאליו הוא שוגר.

אני חושב שברשות היחיד השאלה לא רלוונטית, אני לא זוכר בדיוק את הכללים אבל נראה לי שלפחות לרוב, המדידה של אלפיים אמה מתחילה מקצה רה"י, אם זה נכון, מה שכתבתי נכון רק כשמדובר על רה"ר

אוקי מגניבהוד444
מה הדין במנהרת קוונטים?ימח שם עראפת
או במנהרת הזמן?
עברת ברה'ר מעל י' טפחים או מתחת לי טפחים?אניוהוא
מסתומא אם הוא נזרק,ימח שם עראפתאחרונה

זה היה מעל עשרה טפחים, כי דרך בני אדם כשהם זורקים זה מגובה החזה בדרך כלל, ובהנחה שאנחנו לא עוסקים כאן בילדון אלא בבחור, יש לשער שהוא זרק מעל עשרה טפחים.

אולי יעניין אותך