א- המחיר- לפחות כפול מהרגיל.

ב- שים לב שיש גדלים שונים בקלף- בעיקר של היד- מאוד משמעותי בהכנסה לבתים ובכתיבה (תבחר קלף דק, וגם אל תכתוב מרווח, שיכנס לבית בלי בעיות).

ג- כתוב לאט, ותראה שכשאתה בתוך זה- זה לא כ"כ נורא (למרות שלפעמים זה סיוט- בכתיבת היד).

ד- לפעמים, כשאתה רגיל לסטנדרטים גבוהים, אתה מתייאש מהכתב שלך בפצפונים. אז גם אם לא יוצא לך הכי יפה- אל תתייאש.

ה- תיוג- או רפידוגרף מס' 01, או מתייג מומחה ביותר.

ו- חשוב על הזכות שלך שאתה מחזיר עטרה לישנה ומזכה את האדם להניח תפילין עפ"ד רבותינו המקובלים, ובראשם רבינו האר"י זלה"ה, ותתעודד.

אשמח לעזור עוד (למרות שהיום אינני שש לקבל הזמנות לתפילין קטנות ואני מפנה לאחרים).

אני לא יודע איך זה בנוצה, אבל בקנה, אין להתפתות לחדד אותו יותר מדי, ושלא יהיה דק מאוד, כי אז הוא יישבר.

וגם אם בהתחלה אתה מצליח לכתוב אתו, והוא במידה הנכונה, רק שנראה לך שעוד צריך מעט שיפור- כתוב כך, אתה תתרגל ויצא יפה בע"ה.

תודה על ההשקעה

שלום אתה עושה חשק לעשות את זה עם נוצה אבל אני אחכה עם זה

אגב שאלה חשובה ביותר כי אני מתחיל בר"ת

מה צריך להיות אורך כל פרשיה? בעיקר ביד

דבר שני תקן אותי אם אני טועה

כדאי שהדיו יהיה מעט דליל? אני שואל כי בספר אני כותב עם נהרי סמיך

עושה חשק לקנה אבל נמשיך הפעם עם נוצה

אורך הפרשיות- אין לי מדות

תחשב לפי קדש לי שכתבת בהתחלה.

לגבי הדיו- לא סמיך מדי, כיון שלא יזרום בקלות, אך גם לא דליל מדי.

בהצלחה!!

כמו שאמר שלום,

זה קשה יותר מתפילין רגילות.

חשוב קלף טוב, לא מחוספס מדי.

אורך פרשיות ביד לא כ"כ חשוב. דווקא  בראש יש בעיה.

אם יהיה ארוך מדי פרשיות לא ייכנסו.

לגבי קולמוס, חשוב מאוד להכין קולמוס שממש טוב לך איתו

שיהיה חד מאוד. המדד שלי לקולמוס טוב: האם אני יכול לתייג איתו כסדרן

או  האם אני יכול לכתוב איתו כתב אשכנז.

אני עושה חריץ קצר כדי שיהיה לי שליטה על זרימת דיו.

אני דווקא הפוך משלום, מנסה לשכנע שעדיף לקנות תפילין גדולות, עדיף 4*4

מה גם כראה אבותי הקדושים לא הניחו תפילין  כאלה קטנות.

עוד מעט בלי"נ אמסור לך את המידות של קדש לי ווהיה אם שמוע בראש,

שלום  הקנה שלך ממש מפחיד בחדות שלו נראה לי שאם אכתוב שימושא רבה יהיה לי יותר אומץ

הניסיון שלי בקנה הוא אולי 3 מזוזות גודל 12 וגם  זה הרבה שנים אחורה

לגבי הפיצפונים אין לי שום הזמנה אני פשוט מחפש חוויה (כמו עם הקנה בזמנו) משהו לשינוי האווירה

אני מחכה למידות כי ההתחלה של הקלף שלי לא משהו אז אני רוצה לדעת כמה אפשר לדלג

צריך המון סבלנות עם הקולמוס הגעתי לרמה של גודל של ראש והייתי צריך לצאת לישיבה אני מקווה עכשיו לישועות כי אני מתחיל יד בע"ה (דעביד כמר עביד)

אות והדר חריץ קצר כדי שתהיה שליטה בדיו.    מה זה אומר לגבי הקירות?

ושוב תודה רבה לכם אני מרגיש כמו סופר צעיר שלומד בהתכתבות (חוויות ודעות יגיעו לאחר הניסיון)

אני כותב את כל היד באורך 48 ס"מ, אם תקח לך יותר לא יזיק

קדש לי ו"והיה אם באורך 24,8 ס"מ, מקסימום 25.5 ס"מ

בפצפונים אני לא מקפיד בכלל בקירות,

לגבי חריץ קצר, זה מספיק ארוך כדי שהדיו יצא שחור משחור.

אנסה לצלם את הנוצה אבל תקח בחשבון שהיא ממש לא שגרתית.  

חוויות טובות

20110720234959.jpg

20110721000051.jpg

זה עשוי כמו קנה של שלום, הפוך ממה שסופרים עושים.

החידוד נעשה בתוך הקולמוס, אח"כ חיתוך מבחוץ כמעט ישר עם טיפה זוית.

מה הפוך ממה שהסופרים עושים? החידוד בפנים  או משהו שלא הבנתי

ומה נותן החידוד מבפנים?

ר' רחמים

האמת היא לא כ"כ משנהאיך אני עושה, אתה תעשה קולמוס כמו שאתה רגיל לעשות.

אז ככה

החלטתי להתאורר מהספר האשכנזי שלי

אז התאווררתי שבועיים בלי לכתוב כלום

לפני החזרה נדלקתי על הרעיון של לכתוב פצפונים בכתב ספרדי (אחרי כמה חודשים של ניתוק

מספיק תירוצים או ש....

טוב אז כתבתי בלילות (חצות ואילך) את הרוב כי ביום היה ממש יבש ואפילו כשהטבלתי את הקולמוס באות האחרונה היה כמעט יבש

אבל יצא טוב בע"ה והיה ממש חוויה כי באמת אחרי שמתחילים זה יותר זורם וגם הצלחתי ללמוד קצת על הכתב שלי

לגבי האורך יצא לי 57 ס"מ מה שאומר שצריך ישועות בראש (התחלתי לפני ההודעה על המידות)

יכול להיות שהייתי מצליח בפחות אם לא הייתי היסטרי להשאיר קילומטר וחצי לוהא"ש (בר"ת)

מבצע הבא ראש

המשך עדכונים בע"ה בהמשך

הרי ספרדים נוהגים לכתוב קודם את הראש!

כמדומני שבשו"ת תבו"ש הגר"ש ע"ה כתב שעדיף להתחיל מהיד (וכידוע שבד"כ פסק ע"פ הנגלה).

ואם ע"פ הקבלה, הגר"ש דרזי ע"ה אמר לי פעם שאם לא מכניס פרשיות הראש לבית, וצובע, ואז מתחיל לכתוב של יד, אזי אין שום טעם וסבה לכתוב של ראש קודם, ויכתוב מה שירצה קודם.

שמעתי כבר סברות אחרות בזה, אבל איני מכיר מישהו (בדור שלנו שעדיין חי..) בשיעור קומה של הגר"ש ע"ה שיכול לחלוק עליו בקבלה..

התחלתי ביד כי פחדתי מהגודל וחששתי שמא אני אסיים ראש ולא אצליח לכתוב יד אז אפשר לאמר שהחלק הקשה מאחרי....

וכיוון שידעתי שיש בזה שיטות אז הלכתי עם זה

עכשיו שאני יודע שזה אפשרי אז כנראה שפעם הבאה נכתוב ראש קודם

צילמתי בפלאפון והאיכות צילום עה"פ אז נשתדל בל"נ להעלות בהמשך

יותר קל לקרוא את קול יעקב (במהדורה ישנה) מאשר את ראשי תיבות שלך .

בסוף הצלחתי לפענח...

גם אני שמעתי את הסברא ששמעת מהרב דרזי ע"ה שאין משמעות וכו' אבל לא מזמן דברתי עם הרב גרוס על זה, והוא אמר כי אמר לו הרב יעקב הלל שוודאי שיש חשיבות לכתוב קודם את הראש ע"פ הקבלה. עצם הכתיבה לא תלויה בהכנסה והשחרה וכו'. וכן יש קצת חסרון בחפצא של התפילין ע"פ הקבלה עם יתחיל לכתוב מהיד.

כך גם מנהג חב"ד ע"פ אדמו"ז, וכך נוהגים אלה שכותבים בכתב האר"י.

ובאמת התשובה הובאה בתבו"ש (שו"ת תבואות שמש) בסופו, אך היא שייכת לרב דוד משאש, ולא לר' שלום ע"ה.

תודה על דברי הרב הלל, ובע"ה כשיהיה זמן נעיין בזה בל"נ.

אני חושב שהוציאו את המהדורה החדשה לפני 6-7 שנים..

כתב מרובע ור"ת פתוחים ברובם. (ולבושתי אין לי אותו...)

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.