בס"ד לק"י

לכ' הרה"ג עוקר שיניים טוחנות שאינו מדבר עם בנות (שהרי הוא הקרוי בפי העם "האריאלניק הנאמן"), הרב ר' אריאל עקיבא עזרא שליט"א. (ושמך הוא בחינת גאולה, כי הוא בבחינת "יגור זאב עם כבש", והבן).

על דבר התשובה הכושית אשר יצאה מפיך ביום ה' לחודש מרח-שוון, למניין "חמישית", סימן.

הנה ראיתי את התשובה הכושית הנ"ל, בעניין החת"ת הבלוי והבזוי, מה דינו, אם לשבט או לרחמים?

והנה נפלאו בעיני מאוד דבריך מיום הנ"ל, שכן מסקנתך מן הדיון ביום הנ"ל היתה כדלהלן: א. חת"ת בני עקיבא- לאשפה, הקרויה בפי העם, זבל. חת"ת עזרא- כנ"ל, למעט סניפים מיוחדים, אשר איני חפץ להזכירם מסיבות אישיות (או כמאמר הכתוב "רחובות נקניקים". מקווה שלא הבנתם מהו הסניף המדובר, אם כן, תשכחו). חת"ת אריאל- חת"ת שבת, גניזה. חת"ת חול ישנה לאשפה (וסמל, אי אפשי, לגניזה), וחדשה- כולה לגניזה.

ואין נראה בעיני כלל. ואסביר טעמי מחלוקתי עם כבוד יקר תפארת גדולתו ומלכותו:

א. בעניין חת"ת עזרא. הן ראינו כי סניף זה, ועוד מספר קטן של סניפים (כדוגמת: אפרת, קמק"ש ועוד מעטים), אינו הרוב בזו התנועה. והם הינם בטלים בשישים לכ"ע. אי-לכך, חזקתו רשע. אי נמי, שלא פלוג רבנן בגזרתם. ואם אמרת חת"ת עזרא לפח, אז כל החת"ת ילכו לפח, ולא פלוג רבנן, אי משל רחובות קאתי, אי משל מרכז קאתי. אי נמי, יש עניין של מראית עין. אומנם הגונז ידע לזהות בין רחובות ודומיה לשאר, אך מניין החניך העצלן הבטלן ידע לחלק?! וע"י עוד עלולים לבוא לידי שגגת כרת, ל"ע. ועל-כן אין נראה לי כלל. אלא כל חת"ת דבא מבית עזרא, לפח.

ב. בעניין חת"ת אריאל. בחילוק בין חולצה ישנה, הדומה לבני עקיבא, לבין החדשה, העשויה כחול חילזון. אכן, ניכרים דבריך שהחולצה הישנה דינה לאשפה, שכן מהטעם האמור לעיל, משום מראית עין, תראה כשל בנ"ע, ל"ע. וכמו שכתבת יש להוציא הסמל ולגונזו. אך הוספת אומר, והעזת פנים, וכתבת כי באם אשר לא עלה ביד המוצא חת"ת לתלוש הסמל מן החולצה, יש לו לזרוק הכל לאשפה. ואין נראה בעיני כלל. זאת משום, שידעו לזהות בין חולצה של אריאל לבנ"ע, בעוד יש עליה סמל תפארת וגדולה. ועל כן אין לחשוש למראית עין, ומפאת קדושת הסמל, לגנוז הכל. ועוד שחילקת בין חולצת שבת לשאינה כזו. וגם זה דברי הבל, אמר עמישב. שהרי תנועת אריאל היא כולה קודש ושבת. אך יש להסתפק, כי אין כאן שבתון, מטעם קפיצת החניכים וניקוצם את המדריך, וצ"ע. והגונז, והזורק יש להם על מה שיסמוכו.

ג. בעניין בלאי החולצה. הרי אין זה נכון כלל, כי בזיון הוא לחולצת אריאל לבלות. משני טעמים 1- לא יהי שישתמשו בה כולי האי עד שתגיע לידי בלאי, וק"ל... 2- זהו חלק מתפקידה, להוות שכבת מגן עזה, לתקיפת החניכים המוזכרת לעיל. שכן מועבר במסורת החניכים (וכן כתב בעל ספר "חובת החניכים"), כי יש להם להשיג לכל הפחות שלוש שריטות בכל פעולה, דהווי חזקה, וזה כאילו אבדו נפשו לדעת, וטירוף על כל פנים יש כאן. ועל כן, נראה דכבוד הוא לה הבלאי, ולא להפך, כי לכך נוצרה. ועל כן, נראה בעיני שחת"ת אריאל שבלתה, יש לתלותה אחר כבוד, התוך מסגרת מוזהבת, בחדר המדריך הנכבד, בעליה המוכים של החת"ת.

והנה ניכרים דברי אמת. ואין בדבריך כלום, אלא על חת"ת בנ"ע.

ולסיום, כתבת על עניין שלוקחים החולצה לתכלת. והנה ברור כי לשיטת הרא"ש יצאו ידי חובה, שכן זהו צבע התכלת, ולשיטתו צריך רק כצבע החילזון, אך לאו דווקא ממנו ממש (זהו פסק אמיתי, לא צחוק). אך לרוב הראשונים אין זה כך. וכן פסק בעל "אין עוד מלבדו", הרה"ג שיבי קלר שליט"א, שאמר "תכלת דומה לים וכו'" עיין שם, ומשם פסקו חז"לינו. ועל כן יש להפסיק מנהג פוחזים זה מיד.

החותם לכבוד האמת, והבז לבלבלנים...

הגר"י רה-החלה

הרמב"ם כתב שיש לשלב פעילות גופנית למען בריאות הגוף והנפש,

מהו ענף הספורט המומלץ ליושבי מחשב / מושב נסיעה.

העונה להגדרות הצניעות ?

הרי כל יום אנו צריכים להודות שכ"מ ביבי שליט"א יצא למבצע נגד מ"ה איראן ימ"ש

הרי לכאורה נראה לענ"ד שצריך להגיד הלל כל יום, שהרי כל יום אנחנו ניצלים מחדש מאותה אימה שהייתה יכולה להרוג בנו רבים וטובים

יש שאלה שממש עולה בזמן הזה בכול עולם הישיבות (התיכוניות) ומה שמתחתיהם

האם כשסופרים ספירת הגומר סופרים גם ימי חופש או לא 

על כן הגעתי אל כבוד תורתכם על מנת שתדונו בשאלתי ותענו לי תשובה המניחה את הדעת

@אני))))

זוכרת תמקום הזה???

יש לכם ממנו זכרונות טובים?

יש שרשורים שחקוקים לכם עמוק עמוק בראש?

תשתפו אותי (החדשה שבא לה להכנס ל"חבורה")

אם אתה יושב לך על חוף הים, ולפתע פתאום אתה רואה לא פחות ולא יותר- את אבו מאזן טובע! כן, בהחלט שווה! אבל כעת עומדות בפניך שתי אפשרויות, או להציל אותו או לשבת על פסק זמן ובירה. מה היית בוחר גולדסטאר או מכבי?