תמיד בשמחה..

למות????? איך אפשר לומר דברים כאלה שהעולם כול כך טוב???

כן לפעמים יש דברים רעים ועצבות. נכון לא תמיד הכול טוב אבל הכול לטובה!!!!

למות זו פחדנות . אין לך כוח להיתמודד ולכן את רוצה למות.

אני יכול לומר לך רק תזכרי תמיד שה' איתך. דואג לך ושומר אליך תיתפללי אליו שיעזור לך והכול היה בסדר!!!!!

המוות לא יפתור כלוווום!!!!!!! זה מה שנקרא בריחה מהמציאות...

יש לי הרבה דברים לכתוב על זה אבל אינלי זמן עכשיו...(וגם לא כל כך נעים לי לכתוב את זה כשיש אנשים שמכירים אותי..)

אז אם את באמת רוצה לפתור את זה..תפני אלי לאישי...אם אני יצליח היום ואם לא אז שבוע הבא..מתי שנוח לך...

לא מבטיחה לפתור לך את הבעיות בחיים כי אני לא מכונה לפיתרון בעיות...אני יכולה לנסות לעזור בחלק מהדברים!!!!

אז..נשמה אהובה!!! שיהיה לך שבת שלום...ו..נדבר (אם את רוצה..אני לא מכריחה אפאחד..)

בס"ד

אם את בטוחה שאת אשמה (כמו שכתבת) איך את יכולה לכתוב שורה קודם "מאשימה את עצמי על דברים שאני לא אשמה" ??

די להכניס מחשבות מיאשות לראש!!!

אבל כשאני עושה משהו טוב אני רואה, וואלה עשיתי משו....

 "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב, ואת המוות ואת הרע…

הברכה והקללה ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך"

הצעדים שאנחנו עושים עכשיו בגיל הזה הם המשפיעים על הדורות הבאים בע"ה..

כל ס"מ קטן משנה שבילים גדולים!

החלטה!! חייב להחליט..

במה אני בוחרת? במה את בוחרת? במה אנחנו בוחרים??

אני עכשיו בוחרת לא בחיים... |משתדל להתנסח בצורה זהירה|

אם יש בחירה חופשית אז איפה היא?

כל הזמן אומרים בחירה חופשית בחירה חופשית בתכל'ס זה לא ככה...

כן אז נמאס לי, סבבה? יופי! למה אני כאןן.??

לא מרגישה שייכות לעולם בכלל....

"היום שבו נבראית הוא היום שבו החליט הקב"ה שהעולם אינו יכול להתקיים בלעדייך" לא נאמר עלי נ-ק-ו-ד-ה!

למה אני כאן בכלל????????????

אני לא בחרתי בחיים, בחרו בשבילי... אלוקים בחר לי....

תשובות שקולות וטובות :

http://www.makshivim.org.il/

(אבות, פרק ד', משנה כב')

(אלעזר300-תודה שחסכת לי את החיפוש בפרקי אבות!!)

אסור לך לבחור לא בחיים-ולכן את צריכה לשכנע את עצמך לבחור בחיים...אתגר מעניין

זו עצת היצר,זו מחשבה שאינה צלולה !.

מה פתאום זה אסור בתכלית האיסור.
 

בס"ד

אויש. התגובות בשירשור הזה כאלה פתטיות.

אני חושב שהתגובות כנות ,לא פתטיות.
 

אסור לך לבחור לא בחיים-ולכן את צריכה לשכנע את עצמך לבחור בחיים...אתגר מעניין.

לכן זה לא משנה אם החיים קלים או קשים-שכנעי את עצמך שזה טוב שאת חיה ושזה דבר שמח-את חייבת לעשות את זה!!

"תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹקיךָ
בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב"

הם נותנים לה עזרה בשכנוע העצמי-שהיא חייבת לעצמה...

בטעם מנטה.. חחחחחח..

פשוט ראיתי את זה והשיר הזה עלה לי לראש..

תחשבי שניה.. למה להאשים את עצמך אם את יודעת במילא שאת לא אשמה?

זה סתם נותן לך הרגשה רעה..

אבל צ'מעי.. לא מסכימה לך לגמור עם החיים.. זאת לא סיבה מספיק טובה..

בואי לאישי..

-אני יכול ללכת בלי ציוד עזר

-אני יכול לנשום בלי מכשירי עזר

-אין לי שום לקות כל שהיא 

-אני בריא, ב"ה. 

-אני יהודי, במדרגה אחת מעל שאר בנ"א מבחינת הקרבה לה'

-אני דתי, מבין את תכלית העולם- ויודע מה תפקידי בו

-אני חיי בא"י, אחרי שאלפיים שנה אנשים יכלו רק להזיל דמעות עליה

....

....

....

... 

זה אינסופי, יש כ"כ הרבה סיבות! המון המון!  משפחה, חברים שאוהבים...

אבל המודגשת היא זו שאנחנו יודעים מה תפקידנו בעולם- יש לנו ייעוד, כל יהודי מחייה את העולם- העולם עצמו נברא כדי שנוכל להתקרב ולהכיר בד'...

אני בטוח שכולם פה יוכלו להרחיב לך, ואני מקווה שזו קריזה קטנה שתעבור לה. 

גם לבנ"א שאין את כל הדברים שציינתי - יש לו תכלית בעולם- וזו הסיבה היחידה שהוא ימשיך לחיות- כי בלעדיו--העולם חסר. 

בקצרה- 'התנערי מעפר קומי' - עמיר בניון בחר להקדיש שיר לתמר פוגל- נערה בגילנו שנחרב עליה כל עולמה ברגע אחד. "התנערי...וחיי, בדמייך חיי..."

כל הסבל- יהיה בדרגה שיהיה- (אמנם אני מדבר מלמטה- כי מה כבר עובר עלי?- אבל תדמייני, שתמר, שהמשיכה, למרות הכל- מדברת אלייך) ניתן לעוברו- כן, בדיוק כמו שאחרים הצליחו.

בס"ד

תפקידי בו

אךך מצבי בכי רע...

בס"ד

לא, לא מה, אלא איך אני יכולה ללמוד. אין לי *** לדברים שכוללים למידה... (ולא כי אני לא רוצה. ולא רק ללמידה...)

ולמה נראה לך שאת לא יכולה ללמוד?

ודאי שאת יכולה ללמוד!!

תלמדי למה להיות דתיה...תלמדי את תכלית העולם...מה מונע ממך ללמוד?

בתור בת אנוש-את יכולה ללמוד...

ובגלל זה שמתי את הסמיילי הזה-

יש כאן ילדים קטנים. [כמוני, למשל.]

בס"ד

יא פעור!!!

ישבתי הרבה מול ההודעה הזו ותהיתי איך אפשר לענות לך... והגעתי למסקנה שאין לי באמת איך לנחם אותך.

כן, קורים דברים רעים בחיים. ויש רגעים שרוצים לגמור אותם, שהדברים הרעים הם כל כך גדולים או תופסים מקום כל כך חשוב, שהדברים הטובים- רבים ככל שיהיו- כבר סתם מרגישים תפלים ולא באמת משפיעים.

אז מי יציל אותך וימשוך אותך בחזרה לחיים? האמת שרק את יכולה.. אני יכולה לכתוב כמה דברים טובים יש בחיים, או בשביל מה שווה לחיות. אבל ביננו זה מן הסתם לא מדבר אלייך עכשיו.

את יכולה להמשיך לשבת מול המסך ולחשוב כמה רע לך... ואת יכולה גם לקום ולחפש משמעות לחיים שלך. לפתח תחביב מסויים, להתנדב, לעבוד, לטייל... למלא לעצמך את הזמן בעשייה שתהיה משמעותית בשבילך.
ואם יש בעיות בחיים... כדאי להתמודד. ואם אי אפשר, אז לפעמים מותר לנו גם לברוח. כי אנחנו לא מלאכים ואנחנו לא יכולים להתמודד עם הכל. אפשר גם לשקוע בהן, אסור להתעלם. לבכות ולשקוע בהן ולכאוב, מותר. אבל אם רוצים לחיות, ולא לחיות כזומבי, אלא לחיות, לפעמים כדאי לשים אותן בצד.

את מאשימה את עמך על דברים.. את נשמעת לי בחורה נורא רגישה.. שבגלל זה אני מאמינה שקשה, קשה להתמודד עם הכל עוד יותר! אבל דווקא בגלל זה את זו שיכולה לחוות גם את היופי שבחיים בהרבה יותר עוצמה, לא רק את הכיעור.

אנחנו מאוד מנסים לעזור, אבל אנחנו לא באמת מכירים אותך. אני כל כך ממליצה ללכת למישהו שמבין ונמצא בסביבה שלך, ויש לו את הכלים לעזור. ממש כדאי. אבל שוב: אף אחד בעולם לא יוכל לעזור לך אם את לא רוצה.

מוזמנת בכל עת פה או באישי.

לידור.

כן. אני יודע שזה דבילי לשים בסך הכל משולש קטן בלי תחתית שמפנה לכיוון שלך וללכת. אמרת את כל מה שאני הייתי אומר. לו הייתי אומר. בעצם, את הרגש. וזה טוב שיש אנשים כמוך, שמבינים ומרגישים ומגיבים, ובאמת נמצאים במקום של להשקיע ולהגיב תגובה אמיתית.

(פעם ראשונה שאני יודע שהשם שלך הוא לידור. וזה קצת מוזר לי לחבר בין הניק לשם הזה. כי תמיד הסנה הבוער היה לי בראש כבן, נגיד בשם: אהוביה. ופתאום בת. ולידור. כן. אני יודע שזה לא קשור. אבל זה יצא לי אוטומטית. גם פתחתי בכך שהודעה זו אין לך יחס מהותי ואמיתי להודעה, ורק מן משולש דבילי. זהו.)

תמשיכי לחשוב על הדברים האלו

בראש, אבל לא ברמה של ביצוע ח"ו.

ועוד  כמה ימים או שבועות זה יעבור,

ויבואו ימים שתזדעזעי מהמחשבה שפעם רצית למות,

כי כבר תמצאי משמעות לחיים.

וחוץ מזה את לא היחידה שזה עולה לך,

אז תדעי שהעם איתך  בהצלחה 

את לא מיותרת-למה מיותרת?את מאשימה את עצמך סתם,לא?תחשבי על מה שאת כותבת.

במקום להאשים את עצמך תאשימי את האנשים הנכונים,אבל גם תאהבי אותם, תאהבי ואתם כי הם לא מושלמים והם טועים,מזל שהם טועים כי אם לא הם יהו אלוקים.

ואם פתאום תרצי למות תחשבי על התמונה הבאה-קבר לב ןשנושא את שמך,הורים שלך בוכיים,יודעים שהם לא יסלחו לעצמם בחיים,כי הם הרי לא מנעו את זה,לא ידעו,לא הקשיבו לך..אנשים שיאבדו את היקר להם..

ת

חשבי על זה ואולי תקלטי שאת לא רוצה למות.

בס"ד.

שאני אשמה....."

או--קי..

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....