כשהבנתי מי אני במציאות ושהמשחק עובד באותה צורה בכיתה בסניף ובמפגשים על כל מיני חברים, המשכתי להיות דמות וירטואלית מרשימה וחיפשתי את החֶברה השתקנים מאחורה. מה לעשות, במציאות רואים רק את הניק שלך. הסמכותיות והכריזמה, הדעתנות והעמידה, חוץ מהמראֵה וצבע העיניים. ותוך כדי אני מתאמן, מחקה את המבע של ראם, את העמידה של עומר ואת הקול של רותם. ומשנן טוב טוב את המשפטים שאני ארצה להגיד כשנהיה שוב יחד, ואיך להגיד אותם כאילו חשבתי עליהם הרגע.
אבל כשאוהד התחיל לדבר שוב הקול שלי נעלם וכולם הסיטו ממני את המבט.
אין ברירה, כנראה אצטרך לצבוע את השיער. אולי לעשות ניתוח פלסטי.