קודם כל, יישר כוח שאתם שואפים לכמה שיותר קדושה.

דבר שני, תקופת ההכנות לחתונה היא לא דבר קל לאף זוג ובטח אם ישנם מחלוקות עם ההורים.

כדאי להתייעץ עם הרב שלכם לגבי נקודות המחלוקת עם ההורים ולהחליט איפה אפשר להתפשר והיכן הם הקווים האדומים.

ברגע שתהיה לכם הדרכה של תורה ועמדה מגובשת כזוג ההתמודדות מול ההורים תהיה פחות קשה.

חשוב מאוד שהמחלוקת עם ההורים לא תיפגע בקשר שלכם.

שתזכו בעז"ה לבנות בית נאמן על טהרת הקודש.

המון פניות אישיות עם סיפורים דומים.

אבל זה כבר ברמה של תקוע!

הם רוצים אולם מאוד יוקרתי ונוצץ - ויתרתי.

השבת הגעתי למסקנה שאפשר להסכים על 3 עזרות (נשים, גברים, מעורב)

כשרות - קטע בעייתי מאוד, נראה לי שהאופציה היחידה היא לאכול לחמניה וחומוס בחתונה שלי ולבקש כך גם מהחברים.

תזמורת - אני דווקא לא מעוניין בחילוני ששר "משיח משיח" אולי אצטרך לוותר על ירמיהו שרציתי אבל אין לי אופציית ביניים...

שבת חתן - בעייתי מאוד - אין לנו בית כנסת שהמשפחה מתפללת בו...  וכל סידור אחר יגרוו חילולי שבת המוניים...

אשמח לרעיונות יצירתיים!

אני ממש רוצה לעבור את זה בטוב!

תודה

שבוע טוב!

קודם כל שיהיה לכם במזל טוב, אשריכם שזו דרככם.

נראה לי שצריך למצוא מישהו שיכול לדבר עם ההורים ולהסביר להם בדרך טובה ונעימה את השאיפות שלכם כדי להרגיע אותם וכך שיסכימו ל"התפשר" על כמה נקודות. תחשבו על מישהו, אולי על רב, שיכול בדבריו למצוא חן בעיני ההורים.

לגבי כשרות - יש הרבה אולמות "זוהרים" שמוכנים לקבל קייטרינג חיצוני או לארגן כשרות מהודרת מעבר לכשרות הרגילה אצלם.

הכי חשוב שמבחינה פנימית תחליטו שאתם הולכים עם השאיפה הגדולה של בניית בית של תורה. אתם תצטרכו את זה עוד בחיים, וזה דבר שהוא רק שלכם.

אחרי שאנשים חזקים בדרך שלהם - מגיע השלב השני, שהוא בדיקת מה אפשר "להתפשר" באופן זמני במה שנוגע גם לאחרים, בפרט ההורים - שגם היחס התקין איתם חשוב, גם אם אינם מבינים את דרככם.

אינני מכיר את ההורים - אך אם אלו אנשים ששייך לדבר איתם, כדאי לשבת בהזדמנות, להסביר להם שאתם בחרתם בדרך שאתם מאד מאמינים בה, ושיחד עם זה חשוב לכם ביותר היחס הטוב איתם, אז תשמחו אם יסכימו גם כן ללכת לקראתכם בדברים שחשובים לכם מבחינה דתית. ובפרט כשמדובר בחתונה - כדי שתוכלו להרגיש טוב בחתונה של עצמכם...

אחרי הכל - הורים זה הורים, מן הסתם אוהבים את ילדיהם; הנימוק הזה - שנרגיש טוב בחתונה של עצמנו - אם הוא נאמר בצורה לא מלחיצה, אלא כבקשת השתדלות, יש בהחלט סיכוי שיעבוד.. 

בענייניםהמעשיים: ישיבה נפרדת באירוע כזה זה בהחלט ראוי, והפשרה שהגעתם על שלש "עזרות" היא מצויה במקרים כאלה - וכנראה גם מראה שההורים לא לגמרי עם "ראש בקיר" כי אחרת לא היו מסכימים לכך...

כשרות: אפשר לבדוק אם זה אולם שאפשר להזמין אליו גם קייטרינג חיצוני, עם משגיח מ"כושרות".

אם לא - אפשר להסביר להורים, ללא שמץ התלוננות, את מה שכתבת על מה שתצטרך לאכול שם. אתה יכול אפילו להגיד בחיוך שזה חוסך הוצאות, כי אתה והחברים תאכלו רק...  העיקר בנחת: חשוב לי מאד להגיע איתכם לחתונה ביחס נעים, לא ע"י בעיה הלכתית, ולכן אם אתם דווקא רוצים את זה, לא שווה לי "לריב" על זה. אבל אני חייב להגיד את האמת, שלא נוכל לאכול שם. ישאלו למה - תסביר בדיוק למה ומה הבעייתיות במקום.

שבת חתן - האִם למשפחה זה חשוב (מסורתיים..) או לא מכירים את המנהג? אם לא - אפשר אולי לעשות בישיבה. אחרי הכל - אין בדיוק "הלכות" לשבת חתן חוץ מהמנהג לעלות לתורה (אגב, ספרדים או אשכנזים? לפני או אחרי?..)

העיקרון לענ"ד, מה שממש הלכה - לא עוברים. כמובן, אתה לא אחראי על כל העולם ואתה מונע מה שאתה יכול.

מה שמעבר לזה - אוירה שאתם רוצים וכד', שזה בהחלט דברים חשובים, לדבר עם ההורים בכיווון של הדגשת חשיבות האוירה הטובה איתם מצד אחד, הדגשת זה שלכם יש דרך שלכם שחשובה לכם מאד מצד שני, ו הזכרת זה שאתם רוצים שהם ירגישו נעים אבל בטח לא פחות חשוב להם שגם אתם תרגישו נעים בחתונתכם... זה "משחק" על רגשות ההורים - אבל משחק אמיתי ולגיטימי לגמרי.

נקוה שתצליחו,בעז"ה.

ועיקר בנין הבית - בהמשך. ואתם בכיוון מצוין.. מזל טוב. הרבה נחת ושמחה.

נ.ב. חלק מהכתוב לעיל - הוא ע"פ מה שהתרשמתי מהו ה"מבנה" כאן. כי כמובן הדברים משתנים ממשפחה למשפחה. יש משפחות שאם הילד אומר ש"לא בא בחשבון" בחתונה כך - ההורים זזים מיד.. יש משפחות שההורים כמעט "שוכחים" שמי שמתחתן כאן בעיקר, זה הילד.. או שיש להם דברים מאד מאד עקרוניים. יש הורים שנמסים מול אי נוחות של הילדים, וכו' וכו'.

בס"ד

דבר ראשון- מזל טוב! בשעה טובה! ברכת השם עליכם!

דבר שני-

אפשר למצוא את הדברים עליהם מתפשרים ואת הקווים האדומים, כמו שעקיבא אמר.

אצלינו בחתונה למשל- היה לי מאוד חשוב שהישיבה כולה תהיה נפרדת, אבל למשפחה שלנו זה לא התאים. אז סבבה, הישיבה הייתה מעורבת ועשינו גם שולחנות נפרדים למי שרצה [רבנים וכאלה...].

הריקודים היו נפרדים כמובן.

אולם- כל חיי חלמתי להתחתן בערת המכפלה [אולפניסטית שכמוני...] אבל מה לעשות וה' זימן לי בעל כהן... אז התחתנתי באולם, למרות שבכלל אני לא כ"כ אוהבת..

היום, במבט לאחור, היה לי כיף, נהנתי מכל שניה...

כשרות- בהנחה שתתייעצו עם הרב שלכם ולא ע"ג פורום, הוא בטח יעזור לכם להגיע לקיטיירינג מהדרין וטעים [יש לי כמה המלצות, מאיזה איזור אתם?]

תזמורת- לא חייבים לקחת את ירמיהו ולא מתנחלים אחרים אם זה כ"כ חשוב להורים שלכם.... שוב, ברמה של חוויה אישית- אני מאוד רציתי את הראל טל וכוכבא תור- ובעלי לא היה מוכן לשמוע על זה... [האמת שגם ההורים שלי, וגם ההורים שלו ...]

הלכנו בסוף על ענבי הגפן של נועם עם רועי ידיד. היה מקסים, הוא התאים את עצמו לקהל, הוא שר שירים דוסים, ישראלים, מזרחיים- ככה שכולם יצאו מרוצים.

שבת חתן- מה לגבי סופ"ש במלון או משהו? לכל המשפחה? [אפילו כל אחד ישלם קצת...]

מסכימה שזה לא ישיבה, וזה קצת מבאס, אבל אפשרלארגן חדר לחברים והם עושים ממש שמח...

העיקר שיהיה בשעה טובה ומוצלחת!

נפרד - האם הכוונה לריקודים או לארוע עצמו? חתונות של לא מעט מגדולי ישראל היו בישיבה משפחתית. ריקודים זה כבר משהו אחר.

אבל לגבי תזמורת - אין לי מושג כמה הוא לוקח, אבל בן-סנוף אולי יוכל להיות פתרון/פתרון חלקי?

ממש בשפע רב!

ונראה לי גם בכל סוגי המחירים..

רק תפתח 'עולם קטן' יש כמה פרסומות בעמוד הראשון... ויש לי אולי עוד כמה על כרטיסי ביקור.

אני לא מכיר את הנוכחים, אבל תקליטן יכול לשחק עם סגנונות בצורה מוצלחת לרצון כולם (למשל, הרקדה חסידית ומוסיקה לא חסידית בין לבין ובזמן האוכל או אחרי הרקדה שניה)

א. יש דברים שאתם צריכים להתעקש עליהם ויש דברים שכדאי לוותר- וזה לימוד לעכשיו ולחיים אחר כך, בע"ה..

ב. הצעה אומנם קצת קשה ליישום, אבל אפשריתלא לתת להורים לממן את כל החתונה, אלא לממן בעצמכם חלק..

וכך בעצם הם לא ירגישו שיש להם אסמכתא מלאה לומר לכם מה לעשות. קחו בחשבון שברגע שהם מממנים הכל- החתונה יכולה להיות הרבה יותר שלהם מאשר שלכם.. 

ג. לא לכעוס עליהם.. הם רק רוצים בטובתכם, וחושבים שהצורה שהם רואים לנכון- היא הטובה האמיתית לכם.. השתדלו אומנם לעמוד על שלכם, אבל בנחת.

בהצלחה!

(עריכה: פרסומות בתשלום בערוץ)

(ובאופן כללי פרסום טלפונים ברשת זה לא רעיון טוב...)

קודם כל- מזל טוב! יהי"ר שתזכו לבית מלא אור!

חשוב שתתפקס- יש את הבעיות האלו אצל כל המתארסים! לא רק אצל מתחזקים

רק אצלכם זה על נושאים אחרים קצת-

במקום לריב על צבע המפיות- יש דיונים על ישיבה נפרדת...

אבל העיקרון הבסיסי דומה

שבו אתם ביחד- כזוג- ותרשמו-

מה הכי חשוב לנו שיהיה בחתונה שלנו? (כשרות, אווירה, מוזיקה חסידית, נפרד, שמלה צנועה, מפיות כתומות, וכולי)

תרשמו -את הדברים שראיתם שחשובים להורים שלכם- ואתם מוכנים לוותר עליהם (למשל- אולם יוקרתי, שיהיה קצת מוזיקה עברית יפה בזמן האוכל אולי, חמישה צלמי ווידאו, וכולי)

תרשמו- איזה דברים שחשובים לנו- יהיו חשובים להורים שלנו גם? (תנסו להכנס לראש שלהם...)

למשל- חשוב להורים שלאורחים יהיה אוכל טעים ומכובד בחתונה. >> חשוב להם שגם חברים שלכם יוכלו לאכול.

וכולי

ואז לכו לשבת איתם

תתחילו מהנושאים של- אנחנו מבינים מה שחשוב לכם פה, וזה חשוב גם לנו

ואז תסבירו מה חשוב לכם- ואיך זה יכול להתבצע בצורה נעימה ויפה

(למשל- סידור ישיבה מאוד מאוד מקובל בכל חלקי הציבור- נשים- מעורב- גברים.)

ההורים לא מבינים מה עובר עליכם?

ספרו להם באמת מה.

ובעז"ה-  בסוף זה יעבור...

ואנחנו גם קצת עקשנים.

תתפסו את העסק בידיים ותחליטו שפותרים בעיות ולא מתווכחים!!!

תראה איפה קריטי להם ואיפה קריטי לך!

תזמורת - תמצא איזה תזמורת בניים, ירמיהו כבר הבנת שלא יהיה, אז תלך על משהו מגוון יותר.

כשרות - תפנו ל"כושרות" זה יסגור לכם את הפינות מניסיון, יקר אבל שווה כל שקל!!!.

שבת - צריך למצוא פתרון יצירתי, תבין שגם להם זה טרוף להיות בישיבה שבת שלמה!

יש לך רב? תעלה מולו את השאלה!

אם פתרונות יצירתיים בסוף מגיעים לדרך טובה לכולם, זה שמחה שלכם אבל גם שלהם!!!

תנו להם כבוד!!! ואם הצלחת והתאורה יעשו להם את זה תוותרו!!!

בהצלחה

הוא שלושה מוקדים של ישיבה באולם-  במרכז מעורב- משפחות וכו' וצד לבנים וצד לבנות.

ומקום לבנות לרקוד. לא ראיתי בזה שום בעיה, לטעמי מחיצה הרמטית היא הגזמה והחמרה שאין לה טעם. גם אם יש רבנים מצדדים בה.

אם אין שתיה חריפה, והתנהלות החתונה צנועה, לא צריכה להיות בעיה.

כשאני יהיה נשוי, וירצה לבוא לחתונה עם אשתי, אני לא ירצה לבוא לחתונה עם מחיצה. אני ירצה לשבת לידה.

א. ב"ה אני מאוד משתדל להוביך את כל הנושא בנחת.

ב. פשרות: אולם נוצץ, תזמורת מגוונת נבחרה, יהיה 3 עזרות כשהמעורה יהיה בצד, גם כי אין הרבה וגם זה לא שייך.

ג. ללביא - השיקולים שלך איפה אתה רוצה לשבת עם אשתך בחתונות שתוזמנו לא רלוונטים.

הב"ח כותב שבחתונה שיש נשים וגברים ללא הפרדה - לא יברכו את ברכת "שהשמחה במעונו" בגלל שה' לא שמח במקום שהעין שולטת!!!

אז גם אם לך זה לא מפריע - ברור שדעת תורה זה חתונה נפרדת.

ד. תקועים אם נושא הכשרות ואם השבת ( מישהי כתבה משהו כושרות ולא הבנתי אשמח לפרוט)

כשרות - בעייתי לי ולחברים מהישיבה(להורים לא אכפת)

שבת - מחפש פתרון יצירתי

הקים אותו הרב לבנון אאל"ט

http://www.kosharot.co.il/

זה לינק לאתר  שלהם- יפה, מושקע- כדי להכנס!

יש להם התמחות מיוחדת בכל הנושא של כשרות אולמות חתונה- אם זה להשגיח להכשיר מה שצריך

דבר איתם- זה יחסוך לך שערות לבנות..

לגבי שבת-

לא הבנתי אם אתה מתכוון לשבת חתן או לשבת שבע ברכות ("שבת חתן" בעגה הספרדית)

אולי הפיתרון הוא בדיוק הכפילות הזו!

בשבת חתן- לפני החתונה כלומר- לך לישיבה שלך. תהיה שם כמה חברים, תביא כמה עוגות קנויות לכבד, תקנה שקית טופי- ותארגן עם הרבנית שהיא תדאג שיזרקו עליך כדת וכדין..

יהיה לך נפלא מרומם מכין לחתונה. נהדר (ויש ישיבות שככה נוהגים לעשות לכתחילא- שבת שהחתן בישיבה ומקסימום ההורים שלו באים להתארח. בלי טררם.)

ושבת שבע ברכות- אחרי חתונה-

המשפחה שלך\ שלה- הורים אחים בנידודים וכולי...

מבחינת חילולי שבת וכאלה- עדיף שזה יהיה ביית מלון דווקא (או בית הארחה מכובד וכיוצא בזה) - ככה כולם ירצו להשאר עד הערב ולא לנסוע באמצע

יש מלונות יפים על כשרויות טובות - לסדר מניין אולי יהיה בעיה. או שזה יהיה במקום עירוני מרכזי- אפשר ללכת לביכנ"ס בסביבה- או שיש מנין של המלון? צ.ע.  (אולי תוכל להזמין לשבת גם כמה משפחות של חברים- שישלימו מניין, יעשו אווירה דוסית, יעשו שמח ויהיו חברים?)

שבתות כאלו זה ממש כיף- כל המשפחה ביחד, מכירים את המשפחות בצד השני...

הכי חשוב בכל הקשיים של אירוסין- לראות בהם הזדמנות לקשר ודיבור ועבודת צוות עם ארוסתך!

א.דיברתי איתם, נשמעים רציניים מאוד, מישהו מכיר השתמש בשרות שלהם? אשמח לשמוע המלצות

ב. לגבי שבת, ארוסתי התלהבה מההצעות שלכם, אנחנו בודקים ונעדכן...

ממש תודה לכל האנשים הטובים פה

ארוסתך עושה שבת כלה? (שבת לפני חתונה)

(אם ההורים שלה לא מפנים את הבית כדי לארח את זה\ או לא מתאים- שתמצא או שחברה תגיס למצוא לה- חברה שתארגן ותארח את השבת.)

(כלומר תברר בעדינות אצל ארוסתך מה קורה עם זה...)

רמת הכשרות שכושרות מביאים היא רמה מצויינת, וניתן לבקש רמה עוד יותר גבוה (בשר של בד"צים מסויימים וכדומה).

האמת שבחתונה שלי, לא הייתי הכי מעורב בארגונים, ולכן אני לא זה שעבדתי ישירות מול כושרות. אבל אמא שלי נהנתה מאוד מהעבודה מולם, אנשים ישרים, נחמדים ובאמת נמצאים בתחום בשביל לעזור לזוגות מתחתנים. גם בעניין התשלום הבנתי שהם מקפידים לדבר עם המשפחה על התשלום רק אחרי השבוע של השבע ברכות, כדי שיהיה למשפחה זמן להנות ולרוות נחת מהחתונה ומהזוג הצעיר.

יש לי עוד חברים שעשו חתונה בפיקוח של כושרות, והם כולם גם היו מרוצים מאוד.

כושרות עושים אירועים בכל מיני מקומות, ככה שלא אמור להיות בעיה בין אם האולם הוא יוקרתי מאוד ובין אם הוא אולם פשוט מאוד.

בהצלחה ומזל טוב!!!

תיקון קטן למה שכתבת:

"כשאני אהיה נשוי , וארצה לבוא לחתונה עם אשתי , אני לא ארצה לבוא לחתונה ..."

כשתהיה אבא תרצה שהילדים שלך ידעו עברית

אז כדאי להתחיל להשתפר מעכשיו !

גם בחתונות של רבנים גדולים ראיתי שהמשפחה יושבת יחד! ולא נראה לי שהוריכם יתנגדו שחברי החתן לא ישבו עם חברי הכלה... (ולא, אין חובה הלכתית במחיצה מבטון! מספיק שהם לא באותו צד של האולם והמשפחה באמצע, כמובן אפשר להדר אבל בשום אופן לא על חשבון מריבות!)

לגבי שבת חתן אפשר לעשות 2 שבתות... אין בזה בל תוסיף ואם זה חשוב להורים שלך אז למה לריב?

לגבי כשרות אפשר למצוא המון אולמות בכשרות מהודרת ואפשר בהוצאה לא גדולה יחסית להזמין משגיח של "כושרות" שזאת כשרות מעולה.

לגבי תזמורת, יש היום ב"ה שפע של תזמורות "זורמות" ותזמורות מכל הסוגים והמינים ואפשר למצוא משהו שכולם יאהבו.באופן כללי אפשר למצוא פיתרון לרוב הבעיות  (אתה יכול לכתוב כאן עוד נקודות מחלוקת ולבקש רעיונות איך לפתור אותן...).

את ההלכה חשוב לשמור אבל שלום בית זאת גם הלכה וגם כיבוד הורים ואם משהו בסדר מבחינה הלכתית עדיף לא להחמיר ולא לריב... אם חומרה כלשהי מעוררת מחולקת אז עדיף לא לקיים אותה... ראיתי פוסקים שאמרו שזה ממש תועבה! (כמובן מדובר על חומרות ולא על ההלכה הבסיסית וכדאי להתיעץ עם ת"ח שמכיר את המציאות המשפחתית שלך)

הרבה הצלחה ומזל טוב!

ישיבה מעורבת אסורה חד וחלק!

ואתם כזוג שמתחיל את חייו מראשית.

עוונותיכם נמחלים ומתחילים דף חדש,

לוקחים על הגו שלכם את כל השחוק וקלות ראש של דיבור ונשים בישיבה מעורבת.

לא חבל לכם???

על ריקוד מעורב אני לא מדברת בכלל.

אבל אפילו ישיבה מעורבת סתמית הרי היא אסורה.

ועוד לא ראיתי רב שהתיר ישיבה מעורבת, ראו את צעקות הרבנים על הופעות

של זמרים בעניין גבים ונשים.

מזל טוב, המון אסרטיביות ונחישות מול ההורים.

אבל בשו"ת שכתב הרב שלי (פוסק גדול- בכוונה אני לא נוקטת בשמות) כתב מפורשות שמותר לשבת מעורב בחתונה

ויש עוד רבנים שמתירים

ובדור הקודם- היו עוד- זה היה הנורמה של הדוסים

נכון יש זרמים שאצלם זה אסור נקודה- אבל לא כולם כאלו

ולא צריך למרר את החיים של ההורים והזוג על חומרות שלא חייבים לתפוס

גם ההגדרה "הדוסים" זה קצת דבר שקשה לתחמו (קל וחומר כשצריכים להרחיק ולהגדיר על ההורים של הדור הקודם, שאירגנו את חתונותיהם).

זו שאלה הלכתית. יש דברים מסוימים בשאלות כאלה שמשתנים לפי נורמות, דברים שבני אדם כבר "גס ליבם" בהם (יש שרצו להקל בפסיקה הקדומה שאין מברכים "שהשמחה במעונו" במקום-תערובת, מסיבה זו); ויש דברים שלא משתנים או שצריכים תיקון.

לכתוב "חומרות שלא חייבים לתפוס" - זה קצת מוגזם.  הרי הפורום הזה אינו פורום פסיקת הלכות; ודומני שגם רוב משתתפיו לא באו למידה זו וגם לא מתיימרים לכך.  אז לכל היותר, אפשר לייעץ לעשות שאלת חכם.

ולכתוב שם של "פוסק גדול" שכתב שמותר - אין בכך, כמובן, כל לשון הרע..  כמו שאומרים: ניתי ספר ונחזי.

ולענין ישיבה של איש ואשתו, או משפחה קרובה - הרי לא זו הבעיה שדובר עליה, אלא שיש שם עוד כמה וכמה אנשים ומשפחות אחרות..

ואגב, יש גם מצוות ש"אין להן מזל" בתקופות מסויימות ואח"כ חוזרות לסידרן, כך שזו לא ראיה. דוגמה לדבר: אצל ה"יקים" בגרמניה, היה זמן - כפי ששמעתי - שכיסוי ראש לנשים היה דבר נדיר ביותר, ואצל שומרי מצוות. אני מניח שאף אחד לא יחשוב כעת שזו סיבה להקל..    כך גם בעל הסמ"ג (אם אינני טועה) עשה מסע גדול והחזיר אלפים מישראל להניח תפילין בקביעות (שומרי מצוות!) לפני שנים רבות..

"הפורום איננו מענה רבני הלכתי מוסמך, בכל מקרה יש לשאול את הרב-הפוסק שלך"

אני כ"כ הרבה פעמים מוצאת את עצמי קוראת\ כותבת את המסר הזה

|מסכימה איתך ד בנק' הזו|

אבל בד"כ לא מדובר בלהושיב את החברים של החתן והחברות של הכלה באותו שולחן שעם זה כולם מסכימים שיש בעיה.

למה אסור לאדם לשבת עם אשתו ביחד עם אחים/גיסים/חברים?

למה בשולחן שבת אצלי בבית אפשר לשבת ביחד עם שכנים ובחתונה אסור?

שמעתי כבר על כאלה שבאמת בשבת כשיש אורחים הנשים אוכלות לבד במטבח אבל לא מדובר בציבור שלנו וגם בציבורים אחרים זה דבר מוקצן...

גם בישיבה שלי שנחשבת לאחת מהישיבות הרציניות ביותר, בחגים כשגם האברכים והרבנים אוכלים בחדר אוכל הם יושבים ביחד. מקסימום שמים מחיצה בינם לבין הבחורים.

שהיה לנו 2 מקומות פנויים בשולחן והושיבו שם 2 נשים  שחסכו על הלבוש, לא היה נעים בכלל, לא הלכתי ולא חברתי.

וכן אוירת חתונה היא שונה מאוירת שולחן שבת שאתה מנהל בבית.

וגם כולם בשולחן שלך הם משפחה- בשולחן ליד לא, ואין כל צורך להתחכך איתם ולהסתכל עליהם. במיוחד שלפעמים זה מאד דומה ללשבת באמע רחוב בת"א. 

זה לא קשור לדיון המקורי של השרשור. אלא רק לטענות האחרונות.

כמובן, בשעות הדחק יש היתרים לדברים כאלו. השרשור לא התחיל ממצב של לכתחילה.

אז מה אם הם משפחה, אז זה מותר??

על ישיבה מעורבת של חברים זה פשיטא שלא יושבים יחד.

איש ואשתו שישבו יחד.

הבעיה מתחילה שהחתן והכלה לא מארגנים את סדר הישיבה באולם,

ודודים יושבים עם חברים וחברות וגיסות וגיסים וחברי משפחה

והשמחה גואה.

כל העניין של ההפרדה נועד כדי למנוע מצב של קשר בין שני המינים.

במיוחד שלצערנו רמת הפריצות של היום גבוהה. וקשה מאוד גם לצדיק שבדור,

לשמור על העיניים כל כך הרבה זמן.

וסתם כנקודה, לא יקרה לזוג נשוי שום דבר אם 3-4 שעות הם לא יישבו יחד. (אבל זו כבר דיעה אישית)

הרי כתוב בתורה עצמה שלא להתיר את האסור ולא לאסור את המותר, אז  למה את משמשת שופר למגמת ההקצנה והפירוד?

לפי שיטתך ברק ודבורה לא היו נפגשים לעולם. אולי הגיע הזמן שתפשפשי במעשייך ודברייך?

ומאיפה הקביעה הנחרצת שעוונותיהם של הזוג נמחלים ומתחילים דף חדש? היתה לך שיחה עם מלאך או הממונה על המלאכים? על כל קביעה כזו של יהודי לגבי איך מתנהל פנקס החשבונות השמיימי יש קביעה שונה או הפוכה בדיוק של יהודי מלומד אחר.

מספיק להיזכר שרמב''ם נדחה והוחרם בתחילה ולקח יותר מחמש עשרה שנים עד שהתקבל. גם על רש''י חלקו רבים בתחילה, ואלו שני ענקים שלא מיהרו להתהדר בידיעה כביכול של מה שהולך בספירות העליונות.

המפגש והדיבור מותרים גם מותרים, וראי מעשה אביגיל ודוד, רות ועובד ועוד מגדולי האומה. נא לא להמציא שטויות שיביאו אותנו למצב של החברה הסעודית, אפילו אם את יודעת לכתוב "הרי היא אסורה".

באנגלית  יש משפט- Know Your Bible . המשפט הזה נעשה אקטואלי מאוד מאוד לאחר קוממיות היהודים בזמן החדש.

מאחל לך שתראי את האמת כדי שלפחות תהיה אפשרות שהבת שלי תוכל להכיר את הבן שלך כשני בני חורין.

שאלה - 67414
שלום לכבוד הרב
יש לי אחין שעושה בר מצווה וזה מעורב ויש מקום ניפרד רק לגברים
א האם ללכת כדי שלא אהיה מריבה וכמה זמן
ב מ עם אמא שלי ???
תשובה
לא הולכים למקומות שמזלזלים בתורה וביהדות. זה בר מצוה עם עבירות ? יש גבול לצביעות.

אבל לא כל מקום שעושים חלק מעורב זה זלזול בתורה וביהדות.

הדבר הראשון והנכון ביותר לעשות כשיש חלוקי דעות הוא לדבר, נסו להסביר להורים מה עובר עליכם (אמרת שהם לא מבינים..), מה חשוב לכם יותר ועל מה אתם מוכנים להתפשר, הם אוהבים אתכם, אני בטוחה שיבינו וילכו לקראתכם.

בעניין הישיבה הנפרדת- אפשר להפריד את הרווקים והרווקות ושאר המשפחות ישבו בצורה מעורבת. (זה מעוגן הלכתית אאל"ט). תמיד אפשר למצוא פשרה שמקובלת על כל הצדדים.

המון בהצלחה ומזל"ט

ועם הרב אבינר בעיקר.הוא הרב שתאמין לי יעזור לך.תתקשר אליו

באמת המון שנים. מהבר מצווה וכיום הו א בן 38 עד 120..

אבי וגם כן שומר מצוות אך אימו ,שמקפידה ב"ה על כשרות (ברמה מצוינת- בשר חלק, ירקות גוש קטיף, ואם יש לנו ספק במשהו- אפשר לא לאכול כי הרוב מאה אחוז) רצתה מאוד לשבת ליד אחיה בחתונה והתנגדה בתוקף לישיבה נפרדת.

התנגדה בתוקף ובעלי- אוהב ומעריך את אימו מאוד ולא רצה לריב איתה (והיא באמת כעסה ..) ראינו שאי ןבררה אז ארגנו כמה שולחנו תשל משפיחתה ביחד..

ונהנ ומאוד בחתונה מהתזמרת ומהכל כי באמת החתונות הללו שמחות ..

ב ה צ ל ח ה  ענקית ושתבנו בית כשר ונאמן בישראל

– בנוגע ללבוש אל תלבש משהו שלא היית לובש ביום־יום.

– בנוגע למה כן זה תלוי בבחורה ובנישה שלה יש כאלה שאוהבות לוק גלופות בלנדסטון ג'ינס יש כאלה שאוהבות יותר סולידי.

– לפיכך אם נפל הכותל האבנים והמקום של שניהם.

– לפיכך יש שתי גישות אפשריות, אחת פשוט תביא את עצמך השנייה תביא משהו נייטרלי סולידי לא שלוחי לא מאיים. אבל באמת נראה לי שאין בזה נכון או לא־נכון.

– בהחלט תבחר משהו נוח שלא יהיה לך חם או שתצטרך להתגרד כל־הזמן.

– לגבי מיקום קח אותה לציון ריש לקיש המקום הכי נידח במדינה כנראה.

– או לסרט טוב (הייתי ממליץ על "שואה" אבל תפנו לפחות תשע וחצי שעות)

סתם מה שאני הייתי מציע לך זה מקום נייטרלי שבו לשניכם יש אפשרות לבטא את עצמכם ולהתרכז אחד בשני. נניח בית קפה מסעדה קלילה טיילת פיקניק פארק יפה. שיהיה נוח לשבת וקצת להסתובב (אבל לא יותר מדי כי זה לא הכי נוח לדבר ולהתרכז בהליכה).

– לגבי טלפונים אני לא יודע מה זה אם אני צריך משהו ממישהו אני שולח לו מכתב בדואר.

– לגבי אוטובוסים נראה לי מספיק ללוות אותה לתחנה ודי מה עכשיו תשבו/תעמדו awkwardly חצי שעה באיזו תחנה כשיש שם אנשים (וגם אם אין).

תרומות בביט

אל תבוא עם חולצת גלופה בדייטים ראשונים גם לא בחול המועד, תבוא מכובד יחסית.

מיקום- עדיף בחוץ (במיוחד אם זה פעם ראשונה שלך) כדאי ליד מקלט אבל.

תלווה אותה לתחנה ולגבי לחכות תציע ואם היא תסרב אז לא צריך.

כדאי שתשתף אותה שזה פגישה ראשונה שלך, זה יוריד ממך מתח והיא תהיה פחות שיפוטית אם תעשה טעויות (:

בהצלחה!

וכדאי להביא שתייה.

בקבוקים נפרדים.

פשוט להביא את הגרסה הטובה ביותר של עצמך

ושיהיה בהצלחה🙌

אם יש עוד טיפים להוריד לחץ וכו' יתקבלו ביותר משמחה

ולגבי אותו הערב/יום אחרי - הבנתי שנהוג לשלוח הודעה/להתקשר לגבי הפעם הבאה או משהו כזה

מישהו יכול לפרט?😅

תזכור שגם היא לחוצה כי לא רק אתה נבחן אלא גם היא.(:

וה' מזווג זיווגים תשליך עליו, תכניס לך לראש שאתה בסה"כ עושה את ההשתדלות שה' ציווה עליך. אתה עושה מצווה. עם אפילו קצת מסירות נפש. וזהו תשליך לה'.

וזה מרגיע כי כרגע גם לא מצופה שתדע מי זאת אלא פשוט תכירו

עדיין אין מחוייבות משמעותית שתגרום ללחץ.

המחוייבות היא בעיקר לכבד ולבוא בטוב ;)

ויש אווירה של מתח שהיא מאוד טבעית, כי לא יודעים ב"ה מה קורה במחשבות של כל אחד. וגם לורח זמן לעכל, לא לנסות בכוח להגיד ישר שמתאים או שלא מתאים אלא לתת זמן. גם זמן אחרי הדייט לעכל, איך אתה מרגיש ומה אתה חושב.

לגבי ההודעה/טלפון יום אחרי - תחשוב שאתה בצד שלה, במידה והלך טוב - אתה תרצה להיות באוויר ולא לדעת לאיפה זה הולך? כמובן שלא.

בעיני, יותר הגיוני לשלוח הודעה לפני בשלב הזה כדי לרכך את העניין. עדיין יכולה להיות התרגשות.

להביא כיבוד (בקבוק שתיה- חדש כמובן, וחבילת עוגיות)

לגבי ליווי להציע ולראות מה אומרת

לגבי מיקום - לדעתי בפגישה ראשונה לרוב נוח בחוץ. אני כבר רגילה שלרוב לפני דייט ראשון בחור שאת אותי איפה נוח לי  להיפגש.

למחרת לשלוח הודעה מתי נוח לדבר ואז לפי השעה שתגיד להתקשר.

בהצלחה!

בעיקרון ממש ניסיתי לקבוע לאחרי פסח אבל לצערי לא התאפשר

מנסים לעבוד עם מה שיש לנו

היה נחמד ואתם רוצים להמשיך

השיחה לפני הפגישה מטרתה לקבוע יום וזמן לפגישה 

לא חולצות גלופה לפני דייט רביעי

בפסח להביא שתיה בקבוק חדש וכוסות חדפ

להציע ליווי

היכרות טבעית ולא ראיון

תהיה נעים ואכפתי כמובן לא הצגה אלא שככה כל אדם צריך להיות...

אני בעד הכלל שאומר שאין כללים אפשר לזרום רק לא לעשות דברים משונים...

משונה זה הרבה פעמים לא רק המעשה אלא האופן שבו הוא נעשה...

והעיקר ליהנות...זה עיקר העניין בפעמים הראשונות ליצור חיבור, נעימות בצורה הכי פשוטה...

ואפשר גם לדבר על דברים רציניים אבל הכל לפי הענין זה גם חלק מהנעימות...

בהצלחה צדיק!

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.