קודם כל, יישר כוח שאתם שואפים לכמה שיותר קדושה.

דבר שני, תקופת ההכנות לחתונה היא לא דבר קל לאף זוג ובטח אם ישנם מחלוקות עם ההורים.

כדאי להתייעץ עם הרב שלכם לגבי נקודות המחלוקת עם ההורים ולהחליט איפה אפשר להתפשר והיכן הם הקווים האדומים.

ברגע שתהיה לכם הדרכה של תורה ועמדה מגובשת כזוג ההתמודדות מול ההורים תהיה פחות קשה.

חשוב מאוד שהמחלוקת עם ההורים לא תיפגע בקשר שלכם.

שתזכו בעז"ה לבנות בית נאמן על טהרת הקודש.

המון פניות אישיות עם סיפורים דומים.

אבל זה כבר ברמה של תקוע!

הם רוצים אולם מאוד יוקרתי ונוצץ - ויתרתי.

השבת הגעתי למסקנה שאפשר להסכים על 3 עזרות (נשים, גברים, מעורב)

כשרות - קטע בעייתי מאוד, נראה לי שהאופציה היחידה היא לאכול לחמניה וחומוס בחתונה שלי ולבקש כך גם מהחברים.

תזמורת - אני דווקא לא מעוניין בחילוני ששר "משיח משיח" אולי אצטרך לוותר על ירמיהו שרציתי אבל אין לי אופציית ביניים...

שבת חתן - בעייתי מאוד - אין לנו בית כנסת שהמשפחה מתפללת בו...  וכל סידור אחר יגרוו חילולי שבת המוניים...

אשמח לרעיונות יצירתיים!

אני ממש רוצה לעבור את זה בטוב!

תודה

שבוע טוב!

קודם כל שיהיה לכם במזל טוב, אשריכם שזו דרככם.

נראה לי שצריך למצוא מישהו שיכול לדבר עם ההורים ולהסביר להם בדרך טובה ונעימה את השאיפות שלכם כדי להרגיע אותם וכך שיסכימו ל"התפשר" על כמה נקודות. תחשבו על מישהו, אולי על רב, שיכול בדבריו למצוא חן בעיני ההורים.

לגבי כשרות - יש הרבה אולמות "זוהרים" שמוכנים לקבל קייטרינג חיצוני או לארגן כשרות מהודרת מעבר לכשרות הרגילה אצלם.

הכי חשוב שמבחינה פנימית תחליטו שאתם הולכים עם השאיפה הגדולה של בניית בית של תורה. אתם תצטרכו את זה עוד בחיים, וזה דבר שהוא רק שלכם.

אחרי שאנשים חזקים בדרך שלהם - מגיע השלב השני, שהוא בדיקת מה אפשר "להתפשר" באופן זמני במה שנוגע גם לאחרים, בפרט ההורים - שגם היחס התקין איתם חשוב, גם אם אינם מבינים את דרככם.

אינני מכיר את ההורים - אך אם אלו אנשים ששייך לדבר איתם, כדאי לשבת בהזדמנות, להסביר להם שאתם בחרתם בדרך שאתם מאד מאמינים בה, ושיחד עם זה חשוב לכם ביותר היחס הטוב איתם, אז תשמחו אם יסכימו גם כן ללכת לקראתכם בדברים שחשובים לכם מבחינה דתית. ובפרט כשמדובר בחתונה - כדי שתוכלו להרגיש טוב בחתונה של עצמכם...

אחרי הכל - הורים זה הורים, מן הסתם אוהבים את ילדיהם; הנימוק הזה - שנרגיש טוב בחתונה של עצמנו - אם הוא נאמר בצורה לא מלחיצה, אלא כבקשת השתדלות, יש בהחלט סיכוי שיעבוד.. 

בענייניםהמעשיים: ישיבה נפרדת באירוע כזה זה בהחלט ראוי, והפשרה שהגעתם על שלש "עזרות" היא מצויה במקרים כאלה - וכנראה גם מראה שההורים לא לגמרי עם "ראש בקיר" כי אחרת לא היו מסכימים לכך...

כשרות: אפשר לבדוק אם זה אולם שאפשר להזמין אליו גם קייטרינג חיצוני, עם משגיח מ"כושרות".

אם לא - אפשר להסביר להורים, ללא שמץ התלוננות, את מה שכתבת על מה שתצטרך לאכול שם. אתה יכול אפילו להגיד בחיוך שזה חוסך הוצאות, כי אתה והחברים תאכלו רק...  העיקר בנחת: חשוב לי מאד להגיע איתכם לחתונה ביחס נעים, לא ע"י בעיה הלכתית, ולכן אם אתם דווקא רוצים את זה, לא שווה לי "לריב" על זה. אבל אני חייב להגיד את האמת, שלא נוכל לאכול שם. ישאלו למה - תסביר בדיוק למה ומה הבעייתיות במקום.

שבת חתן - האִם למשפחה זה חשוב (מסורתיים..) או לא מכירים את המנהג? אם לא - אפשר אולי לעשות בישיבה. אחרי הכל - אין בדיוק "הלכות" לשבת חתן חוץ מהמנהג לעלות לתורה (אגב, ספרדים או אשכנזים? לפני או אחרי?..)

העיקרון לענ"ד, מה שממש הלכה - לא עוברים. כמובן, אתה לא אחראי על כל העולם ואתה מונע מה שאתה יכול.

מה שמעבר לזה - אוירה שאתם רוצים וכד', שזה בהחלט דברים חשובים, לדבר עם ההורים בכיווון של הדגשת חשיבות האוירה הטובה איתם מצד אחד, הדגשת זה שלכם יש דרך שלכם שחשובה לכם מאד מצד שני, ו הזכרת זה שאתם רוצים שהם ירגישו נעים אבל בטח לא פחות חשוב להם שגם אתם תרגישו נעים בחתונתכם... זה "משחק" על רגשות ההורים - אבל משחק אמיתי ולגיטימי לגמרי.

נקוה שתצליחו,בעז"ה.

ועיקר בנין הבית - בהמשך. ואתם בכיוון מצוין.. מזל טוב. הרבה נחת ושמחה.

נ.ב. חלק מהכתוב לעיל - הוא ע"פ מה שהתרשמתי מהו ה"מבנה" כאן. כי כמובן הדברים משתנים ממשפחה למשפחה. יש משפחות שאם הילד אומר ש"לא בא בחשבון" בחתונה כך - ההורים זזים מיד.. יש משפחות שההורים כמעט "שוכחים" שמי שמתחתן כאן בעיקר, זה הילד.. או שיש להם דברים מאד מאד עקרוניים. יש הורים שנמסים מול אי נוחות של הילדים, וכו' וכו'.

בס"ד

דבר ראשון- מזל טוב! בשעה טובה! ברכת השם עליכם!

דבר שני-

אפשר למצוא את הדברים עליהם מתפשרים ואת הקווים האדומים, כמו שעקיבא אמר.

אצלינו בחתונה למשל- היה לי מאוד חשוב שהישיבה כולה תהיה נפרדת, אבל למשפחה שלנו זה לא התאים. אז סבבה, הישיבה הייתה מעורבת ועשינו גם שולחנות נפרדים למי שרצה [רבנים וכאלה...].

הריקודים היו נפרדים כמובן.

אולם- כל חיי חלמתי להתחתן בערת המכפלה [אולפניסטית שכמוני...] אבל מה לעשות וה' זימן לי בעל כהן... אז התחתנתי באולם, למרות שבכלל אני לא כ"כ אוהבת..

היום, במבט לאחור, היה לי כיף, נהנתי מכל שניה...

כשרות- בהנחה שתתייעצו עם הרב שלכם ולא ע"ג פורום, הוא בטח יעזור לכם להגיע לקיטיירינג מהדרין וטעים [יש לי כמה המלצות, מאיזה איזור אתם?]

תזמורת- לא חייבים לקחת את ירמיהו ולא מתנחלים אחרים אם זה כ"כ חשוב להורים שלכם.... שוב, ברמה של חוויה אישית- אני מאוד רציתי את הראל טל וכוכבא תור- ובעלי לא היה מוכן לשמוע על זה... [האמת שגם ההורים שלי, וגם ההורים שלו ...]

הלכנו בסוף על ענבי הגפן של נועם עם רועי ידיד. היה מקסים, הוא התאים את עצמו לקהל, הוא שר שירים דוסים, ישראלים, מזרחיים- ככה שכולם יצאו מרוצים.

שבת חתן- מה לגבי סופ"ש במלון או משהו? לכל המשפחה? [אפילו כל אחד ישלם קצת...]

מסכימה שזה לא ישיבה, וזה קצת מבאס, אבל אפשרלארגן חדר לחברים והם עושים ממש שמח...

העיקר שיהיה בשעה טובה ומוצלחת!

נפרד - האם הכוונה לריקודים או לארוע עצמו? חתונות של לא מעט מגדולי ישראל היו בישיבה משפחתית. ריקודים זה כבר משהו אחר.

אבל לגבי תזמורת - אין לי מושג כמה הוא לוקח, אבל בן-סנוף אולי יוכל להיות פתרון/פתרון חלקי?

ממש בשפע רב!

ונראה לי גם בכל סוגי המחירים..

רק תפתח 'עולם קטן' יש כמה פרסומות בעמוד הראשון... ויש לי אולי עוד כמה על כרטיסי ביקור.

אני לא מכיר את הנוכחים, אבל תקליטן יכול לשחק עם סגנונות בצורה מוצלחת לרצון כולם (למשל, הרקדה חסידית ומוסיקה לא חסידית בין לבין ובזמן האוכל או אחרי הרקדה שניה)

א. יש דברים שאתם צריכים להתעקש עליהם ויש דברים שכדאי לוותר- וזה לימוד לעכשיו ולחיים אחר כך, בע"ה..

ב. הצעה אומנם קצת קשה ליישום, אבל אפשריתלא לתת להורים לממן את כל החתונה, אלא לממן בעצמכם חלק..

וכך בעצם הם לא ירגישו שיש להם אסמכתא מלאה לומר לכם מה לעשות. קחו בחשבון שברגע שהם מממנים הכל- החתונה יכולה להיות הרבה יותר שלהם מאשר שלכם.. 

ג. לא לכעוס עליהם.. הם רק רוצים בטובתכם, וחושבים שהצורה שהם רואים לנכון- היא הטובה האמיתית לכם.. השתדלו אומנם לעמוד על שלכם, אבל בנחת.

בהצלחה!

(עריכה: פרסומות בתשלום בערוץ)

(ובאופן כללי פרסום טלפונים ברשת זה לא רעיון טוב...)

קודם כל- מזל טוב! יהי"ר שתזכו לבית מלא אור!

חשוב שתתפקס- יש את הבעיות האלו אצל כל המתארסים! לא רק אצל מתחזקים

רק אצלכם זה על נושאים אחרים קצת-

במקום לריב על צבע המפיות- יש דיונים על ישיבה נפרדת...

אבל העיקרון הבסיסי דומה

שבו אתם ביחד- כזוג- ותרשמו-

מה הכי חשוב לנו שיהיה בחתונה שלנו? (כשרות, אווירה, מוזיקה חסידית, נפרד, שמלה צנועה, מפיות כתומות, וכולי)

תרשמו -את הדברים שראיתם שחשובים להורים שלכם- ואתם מוכנים לוותר עליהם (למשל- אולם יוקרתי, שיהיה קצת מוזיקה עברית יפה בזמן האוכל אולי, חמישה צלמי ווידאו, וכולי)

תרשמו- איזה דברים שחשובים לנו- יהיו חשובים להורים שלנו גם? (תנסו להכנס לראש שלהם...)

למשל- חשוב להורים שלאורחים יהיה אוכל טעים ומכובד בחתונה. >> חשוב להם שגם חברים שלכם יוכלו לאכול.

וכולי

ואז לכו לשבת איתם

תתחילו מהנושאים של- אנחנו מבינים מה שחשוב לכם פה, וזה חשוב גם לנו

ואז תסבירו מה חשוב לכם- ואיך זה יכול להתבצע בצורה נעימה ויפה

(למשל- סידור ישיבה מאוד מאוד מקובל בכל חלקי הציבור- נשים- מעורב- גברים.)

ההורים לא מבינים מה עובר עליכם?

ספרו להם באמת מה.

ובעז"ה-  בסוף זה יעבור...

ואנחנו גם קצת עקשנים.

תתפסו את העסק בידיים ותחליטו שפותרים בעיות ולא מתווכחים!!!

תראה איפה קריטי להם ואיפה קריטי לך!

תזמורת - תמצא איזה תזמורת בניים, ירמיהו כבר הבנת שלא יהיה, אז תלך על משהו מגוון יותר.

כשרות - תפנו ל"כושרות" זה יסגור לכם את הפינות מניסיון, יקר אבל שווה כל שקל!!!.

שבת - צריך למצוא פתרון יצירתי, תבין שגם להם זה טרוף להיות בישיבה שבת שלמה!

יש לך רב? תעלה מולו את השאלה!

אם פתרונות יצירתיים בסוף מגיעים לדרך טובה לכולם, זה שמחה שלכם אבל גם שלהם!!!

תנו להם כבוד!!! ואם הצלחת והתאורה יעשו להם את זה תוותרו!!!

בהצלחה

הוא שלושה מוקדים של ישיבה באולם-  במרכז מעורב- משפחות וכו' וצד לבנים וצד לבנות.

ומקום לבנות לרקוד. לא ראיתי בזה שום בעיה, לטעמי מחיצה הרמטית היא הגזמה והחמרה שאין לה טעם. גם אם יש רבנים מצדדים בה.

אם אין שתיה חריפה, והתנהלות החתונה צנועה, לא צריכה להיות בעיה.

כשאני יהיה נשוי, וירצה לבוא לחתונה עם אשתי, אני לא ירצה לבוא לחתונה עם מחיצה. אני ירצה לשבת לידה.

א. ב"ה אני מאוד משתדל להוביך את כל הנושא בנחת.

ב. פשרות: אולם נוצץ, תזמורת מגוונת נבחרה, יהיה 3 עזרות כשהמעורה יהיה בצד, גם כי אין הרבה וגם זה לא שייך.

ג. ללביא - השיקולים שלך איפה אתה רוצה לשבת עם אשתך בחתונות שתוזמנו לא רלוונטים.

הב"ח כותב שבחתונה שיש נשים וגברים ללא הפרדה - לא יברכו את ברכת "שהשמחה במעונו" בגלל שה' לא שמח במקום שהעין שולטת!!!

אז גם אם לך זה לא מפריע - ברור שדעת תורה זה חתונה נפרדת.

ד. תקועים אם נושא הכשרות ואם השבת ( מישהי כתבה משהו כושרות ולא הבנתי אשמח לפרוט)

כשרות - בעייתי לי ולחברים מהישיבה(להורים לא אכפת)

שבת - מחפש פתרון יצירתי

הקים אותו הרב לבנון אאל"ט

http://www.kosharot.co.il/

זה לינק לאתר  שלהם- יפה, מושקע- כדי להכנס!

יש להם התמחות מיוחדת בכל הנושא של כשרות אולמות חתונה- אם זה להשגיח להכשיר מה שצריך

דבר איתם- זה יחסוך לך שערות לבנות..

לגבי שבת-

לא הבנתי אם אתה מתכוון לשבת חתן או לשבת שבע ברכות ("שבת חתן" בעגה הספרדית)

אולי הפיתרון הוא בדיוק הכפילות הזו!

בשבת חתן- לפני החתונה כלומר- לך לישיבה שלך. תהיה שם כמה חברים, תביא כמה עוגות קנויות לכבד, תקנה שקית טופי- ותארגן עם הרבנית שהיא תדאג שיזרקו עליך כדת וכדין..

יהיה לך נפלא מרומם מכין לחתונה. נהדר (ויש ישיבות שככה נוהגים לעשות לכתחילא- שבת שהחתן בישיבה ומקסימום ההורים שלו באים להתארח. בלי טררם.)

ושבת שבע ברכות- אחרי חתונה-

המשפחה שלך\ שלה- הורים אחים בנידודים וכולי...

מבחינת חילולי שבת וכאלה- עדיף שזה יהיה ביית מלון דווקא (או בית הארחה מכובד וכיוצא בזה) - ככה כולם ירצו להשאר עד הערב ולא לנסוע באמצע

יש מלונות יפים על כשרויות טובות - לסדר מניין אולי יהיה בעיה. או שזה יהיה במקום עירוני מרכזי- אפשר ללכת לביכנ"ס בסביבה- או שיש מנין של המלון? צ.ע.  (אולי תוכל להזמין לשבת גם כמה משפחות של חברים- שישלימו מניין, יעשו אווירה דוסית, יעשו שמח ויהיו חברים?)

שבתות כאלו זה ממש כיף- כל המשפחה ביחד, מכירים את המשפחות בצד השני...

הכי חשוב בכל הקשיים של אירוסין- לראות בהם הזדמנות לקשר ודיבור ועבודת צוות עם ארוסתך!

א.דיברתי איתם, נשמעים רציניים מאוד, מישהו מכיר השתמש בשרות שלהם? אשמח לשמוע המלצות

ב. לגבי שבת, ארוסתי התלהבה מההצעות שלכם, אנחנו בודקים ונעדכן...

ממש תודה לכל האנשים הטובים פה

ארוסתך עושה שבת כלה? (שבת לפני חתונה)

(אם ההורים שלה לא מפנים את הבית כדי לארח את זה\ או לא מתאים- שתמצא או שחברה תגיס למצוא לה- חברה שתארגן ותארח את השבת.)

(כלומר תברר בעדינות אצל ארוסתך מה קורה עם זה...)

רמת הכשרות שכושרות מביאים היא רמה מצויינת, וניתן לבקש רמה עוד יותר גבוה (בשר של בד"צים מסויימים וכדומה).

האמת שבחתונה שלי, לא הייתי הכי מעורב בארגונים, ולכן אני לא זה שעבדתי ישירות מול כושרות. אבל אמא שלי נהנתה מאוד מהעבודה מולם, אנשים ישרים, נחמדים ובאמת נמצאים בתחום בשביל לעזור לזוגות מתחתנים. גם בעניין התשלום הבנתי שהם מקפידים לדבר עם המשפחה על התשלום רק אחרי השבוע של השבע ברכות, כדי שיהיה למשפחה זמן להנות ולרוות נחת מהחתונה ומהזוג הצעיר.

יש לי עוד חברים שעשו חתונה בפיקוח של כושרות, והם כולם גם היו מרוצים מאוד.

כושרות עושים אירועים בכל מיני מקומות, ככה שלא אמור להיות בעיה בין אם האולם הוא יוקרתי מאוד ובין אם הוא אולם פשוט מאוד.

בהצלחה ומזל טוב!!!

תיקון קטן למה שכתבת:

"כשאני אהיה נשוי , וארצה לבוא לחתונה עם אשתי , אני לא ארצה לבוא לחתונה ..."

כשתהיה אבא תרצה שהילדים שלך ידעו עברית

אז כדאי להתחיל להשתפר מעכשיו !

גם בחתונות של רבנים גדולים ראיתי שהמשפחה יושבת יחד! ולא נראה לי שהוריכם יתנגדו שחברי החתן לא ישבו עם חברי הכלה... (ולא, אין חובה הלכתית במחיצה מבטון! מספיק שהם לא באותו צד של האולם והמשפחה באמצע, כמובן אפשר להדר אבל בשום אופן לא על חשבון מריבות!)

לגבי שבת חתן אפשר לעשות 2 שבתות... אין בזה בל תוסיף ואם זה חשוב להורים שלך אז למה לריב?

לגבי כשרות אפשר למצוא המון אולמות בכשרות מהודרת ואפשר בהוצאה לא גדולה יחסית להזמין משגיח של "כושרות" שזאת כשרות מעולה.

לגבי תזמורת, יש היום ב"ה שפע של תזמורות "זורמות" ותזמורות מכל הסוגים והמינים ואפשר למצוא משהו שכולם יאהבו.באופן כללי אפשר למצוא פיתרון לרוב הבעיות  (אתה יכול לכתוב כאן עוד נקודות מחלוקת ולבקש רעיונות איך לפתור אותן...).

את ההלכה חשוב לשמור אבל שלום בית זאת גם הלכה וגם כיבוד הורים ואם משהו בסדר מבחינה הלכתית עדיף לא להחמיר ולא לריב... אם חומרה כלשהי מעוררת מחולקת אז עדיף לא לקיים אותה... ראיתי פוסקים שאמרו שזה ממש תועבה! (כמובן מדובר על חומרות ולא על ההלכה הבסיסית וכדאי להתיעץ עם ת"ח שמכיר את המציאות המשפחתית שלך)

הרבה הצלחה ומזל טוב!

ישיבה מעורבת אסורה חד וחלק!

ואתם כזוג שמתחיל את חייו מראשית.

עוונותיכם נמחלים ומתחילים דף חדש,

לוקחים על הגו שלכם את כל השחוק וקלות ראש של דיבור ונשים בישיבה מעורבת.

לא חבל לכם???

על ריקוד מעורב אני לא מדברת בכלל.

אבל אפילו ישיבה מעורבת סתמית הרי היא אסורה.

ועוד לא ראיתי רב שהתיר ישיבה מעורבת, ראו את צעקות הרבנים על הופעות

של זמרים בעניין גבים ונשים.

מזל טוב, המון אסרטיביות ונחישות מול ההורים.

אבל בשו"ת שכתב הרב שלי (פוסק גדול- בכוונה אני לא נוקטת בשמות) כתב מפורשות שמותר לשבת מעורב בחתונה

ויש עוד רבנים שמתירים

ובדור הקודם- היו עוד- זה היה הנורמה של הדוסים

נכון יש זרמים שאצלם זה אסור נקודה- אבל לא כולם כאלו

ולא צריך למרר את החיים של ההורים והזוג על חומרות שלא חייבים לתפוס

גם ההגדרה "הדוסים" זה קצת דבר שקשה לתחמו (קל וחומר כשצריכים להרחיק ולהגדיר על ההורים של הדור הקודם, שאירגנו את חתונותיהם).

זו שאלה הלכתית. יש דברים מסוימים בשאלות כאלה שמשתנים לפי נורמות, דברים שבני אדם כבר "גס ליבם" בהם (יש שרצו להקל בפסיקה הקדומה שאין מברכים "שהשמחה במעונו" במקום-תערובת, מסיבה זו); ויש דברים שלא משתנים או שצריכים תיקון.

לכתוב "חומרות שלא חייבים לתפוס" - זה קצת מוגזם.  הרי הפורום הזה אינו פורום פסיקת הלכות; ודומני שגם רוב משתתפיו לא באו למידה זו וגם לא מתיימרים לכך.  אז לכל היותר, אפשר לייעץ לעשות שאלת חכם.

ולכתוב שם של "פוסק גדול" שכתב שמותר - אין בכך, כמובן, כל לשון הרע..  כמו שאומרים: ניתי ספר ונחזי.

ולענין ישיבה של איש ואשתו, או משפחה קרובה - הרי לא זו הבעיה שדובר עליה, אלא שיש שם עוד כמה וכמה אנשים ומשפחות אחרות..

ואגב, יש גם מצוות ש"אין להן מזל" בתקופות מסויימות ואח"כ חוזרות לסידרן, כך שזו לא ראיה. דוגמה לדבר: אצל ה"יקים" בגרמניה, היה זמן - כפי ששמעתי - שכיסוי ראש לנשים היה דבר נדיר ביותר, ואצל שומרי מצוות. אני מניח שאף אחד לא יחשוב כעת שזו סיבה להקל..    כך גם בעל הסמ"ג (אם אינני טועה) עשה מסע גדול והחזיר אלפים מישראל להניח תפילין בקביעות (שומרי מצוות!) לפני שנים רבות..

"הפורום איננו מענה רבני הלכתי מוסמך, בכל מקרה יש לשאול את הרב-הפוסק שלך"

אני כ"כ הרבה פעמים מוצאת את עצמי קוראת\ כותבת את המסר הזה

|מסכימה איתך ד בנק' הזו|

אבל בד"כ לא מדובר בלהושיב את החברים של החתן והחברות של הכלה באותו שולחן שעם זה כולם מסכימים שיש בעיה.

למה אסור לאדם לשבת עם אשתו ביחד עם אחים/גיסים/חברים?

למה בשולחן שבת אצלי בבית אפשר לשבת ביחד עם שכנים ובחתונה אסור?

שמעתי כבר על כאלה שבאמת בשבת כשיש אורחים הנשים אוכלות לבד במטבח אבל לא מדובר בציבור שלנו וגם בציבורים אחרים זה דבר מוקצן...

גם בישיבה שלי שנחשבת לאחת מהישיבות הרציניות ביותר, בחגים כשגם האברכים והרבנים אוכלים בחדר אוכל הם יושבים ביחד. מקסימום שמים מחיצה בינם לבין הבחורים.

שהיה לנו 2 מקומות פנויים בשולחן והושיבו שם 2 נשים  שחסכו על הלבוש, לא היה נעים בכלל, לא הלכתי ולא חברתי.

וכן אוירת חתונה היא שונה מאוירת שולחן שבת שאתה מנהל בבית.

וגם כולם בשולחן שלך הם משפחה- בשולחן ליד לא, ואין כל צורך להתחכך איתם ולהסתכל עליהם. במיוחד שלפעמים זה מאד דומה ללשבת באמע רחוב בת"א. 

זה לא קשור לדיון המקורי של השרשור. אלא רק לטענות האחרונות.

כמובן, בשעות הדחק יש היתרים לדברים כאלו. השרשור לא התחיל ממצב של לכתחילה.

אז מה אם הם משפחה, אז זה מותר??

על ישיבה מעורבת של חברים זה פשיטא שלא יושבים יחד.

איש ואשתו שישבו יחד.

הבעיה מתחילה שהחתן והכלה לא מארגנים את סדר הישיבה באולם,

ודודים יושבים עם חברים וחברות וגיסות וגיסים וחברי משפחה

והשמחה גואה.

כל העניין של ההפרדה נועד כדי למנוע מצב של קשר בין שני המינים.

במיוחד שלצערנו רמת הפריצות של היום גבוהה. וקשה מאוד גם לצדיק שבדור,

לשמור על העיניים כל כך הרבה זמן.

וסתם כנקודה, לא יקרה לזוג נשוי שום דבר אם 3-4 שעות הם לא יישבו יחד. (אבל זו כבר דיעה אישית)

הרי כתוב בתורה עצמה שלא להתיר את האסור ולא לאסור את המותר, אז  למה את משמשת שופר למגמת ההקצנה והפירוד?

לפי שיטתך ברק ודבורה לא היו נפגשים לעולם. אולי הגיע הזמן שתפשפשי במעשייך ודברייך?

ומאיפה הקביעה הנחרצת שעוונותיהם של הזוג נמחלים ומתחילים דף חדש? היתה לך שיחה עם מלאך או הממונה על המלאכים? על כל קביעה כזו של יהודי לגבי איך מתנהל פנקס החשבונות השמיימי יש קביעה שונה או הפוכה בדיוק של יהודי מלומד אחר.

מספיק להיזכר שרמב''ם נדחה והוחרם בתחילה ולקח יותר מחמש עשרה שנים עד שהתקבל. גם על רש''י חלקו רבים בתחילה, ואלו שני ענקים שלא מיהרו להתהדר בידיעה כביכול של מה שהולך בספירות העליונות.

המפגש והדיבור מותרים גם מותרים, וראי מעשה אביגיל ודוד, רות ועובד ועוד מגדולי האומה. נא לא להמציא שטויות שיביאו אותנו למצב של החברה הסעודית, אפילו אם את יודעת לכתוב "הרי היא אסורה".

באנגלית  יש משפט- Know Your Bible . המשפט הזה נעשה אקטואלי מאוד מאוד לאחר קוממיות היהודים בזמן החדש.

מאחל לך שתראי את האמת כדי שלפחות תהיה אפשרות שהבת שלי תוכל להכיר את הבן שלך כשני בני חורין.

שאלה - 67414
שלום לכבוד הרב
יש לי אחין שעושה בר מצווה וזה מעורב ויש מקום ניפרד רק לגברים
א האם ללכת כדי שלא אהיה מריבה וכמה זמן
ב מ עם אמא שלי ???
תשובה
לא הולכים למקומות שמזלזלים בתורה וביהדות. זה בר מצוה עם עבירות ? יש גבול לצביעות.

אבל לא כל מקום שעושים חלק מעורב זה זלזול בתורה וביהדות.

הדבר הראשון והנכון ביותר לעשות כשיש חלוקי דעות הוא לדבר, נסו להסביר להורים מה עובר עליכם (אמרת שהם לא מבינים..), מה חשוב לכם יותר ועל מה אתם מוכנים להתפשר, הם אוהבים אתכם, אני בטוחה שיבינו וילכו לקראתכם.

בעניין הישיבה הנפרדת- אפשר להפריד את הרווקים והרווקות ושאר המשפחות ישבו בצורה מעורבת. (זה מעוגן הלכתית אאל"ט). תמיד אפשר למצוא פשרה שמקובלת על כל הצדדים.

המון בהצלחה ומזל"ט

ועם הרב אבינר בעיקר.הוא הרב שתאמין לי יעזור לך.תתקשר אליו

באמת המון שנים. מהבר מצווה וכיום הו א בן 38 עד 120..

אבי וגם כן שומר מצוות אך אימו ,שמקפידה ב"ה על כשרות (ברמה מצוינת- בשר חלק, ירקות גוש קטיף, ואם יש לנו ספק במשהו- אפשר לא לאכול כי הרוב מאה אחוז) רצתה מאוד לשבת ליד אחיה בחתונה והתנגדה בתוקף לישיבה נפרדת.

התנגדה בתוקף ובעלי- אוהב ומעריך את אימו מאוד ולא רצה לריב איתה (והיא באמת כעסה ..) ראינו שאי ןבררה אז ארגנו כמה שולחנו תשל משפיחתה ביחד..

ונהנ ומאוד בחתונה מהתזמרת ומהכל כי באמת החתונות הללו שמחות ..

ב ה צ ל ח ה  ענקית ושתבנו בית כשר ונאמן בישראל

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.

אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"

יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע

דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום

לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש

בהנחה והן נראות טוב בלי איפור

. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט

הכי אומרים כן..

ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא

הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.

אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה  מאשר בחורה יפיפיה .

זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית

לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים

ותבני ששם זה הכי כואב

כל גבר רוצה אשה יפה

מה יש לו להיות מאוים, הוא לא עוד אישה שיכולה לקנא ולהרגיש מאוימת

מי שנראת טוב וזה יכול לתרום לה להתקדם.... למה לא.

רק חשוב שזו תהיה תמונה משקפת.. לפעמיים יוצאות תמונות ממש טובות שלא תואמות למציאות.

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!