מניסיון אם תאהבי אותן ותראי להן כמה את אוהבת אותן היחס ביניכן ישתנה פלאים!!!

זה לא מתאים לי, זה לא נוח לי...

אבל מה שאת כותבת ממש זועק אני מתה לעזוב...

תעשי מה שטוב בשבילך אולי אחרי שאת תצאי תיכנס מישי שיותר תועיל לשבט...

תבואי כמובן לבקר אותם הרבה.......וכשתעזבי אותם תדגישי להם שאת אוהבת אותם

ואת פשוט מרגישה שאת מיצית את התקופה הזאת בחיים או משו בסגנון

תודיעי להן עליה מספיק זמן מראש, תכיני הזמנה אישית.

תנסי תוך כדי הפעילות להעביר כמה מסרים קטנים.

דוגמא קטנה, לא הכי טובה אבל זה מה שעלה לי-

במהלך הפעילות לעשות נגיד פונדו עם שוקולד, חטיפים והכל ואח"כ לחלק פתק שאם היה חסר את השוקולד,המרשמלו או השמנת אז הפונדו לא היה פונדו ככה זה  גם בשבט אם משהי אחת מחליטה שהיא מבריזה תמיד ולא באה זה הורס לשבט.(במיוחד שזה שבט קטן)

תנסי באמת באמת לפתוח איתן סוג של דף חדש,

תנסי ליזום יותר, לחשוב מה את אהבת בתוך חניכה במדריכה או בפעולות.

תעזרי בחומרים של מדריכות אחרות.

ברגע שיהיה יותר פעולות ,יותר תצרי קשר עם החניכות שלך ותכירי אותן ואז הן יוכלו גם לפנות אליך בשמחה.

תנסי לחשוב מעבר לפעולות שזה יפה כי זה דיבור על אידיאלים ומה צריך לעשות- גם לפעול.

במיוחד שהן כבר גדולות.

לדוג'- לארגן התנדבות שבטית.

לחלק סטיקרים ומדבקות של פולארד,גלעד שליט.

אם יש הפגנה כלשהיא או עכשיו עם כל הסיפור של מגרון לבוא עם השבט.

מקוה שעזרתי קצת....

בהצלחה! ואל תתיאשי!! לא הכל בא בקלות!!

"אין לי כוח לסניף, הסיבה שאני לא יוצאת מההדרכה היא שאין מי שתחליף אותי..."

אבל כשהיא תעזוב הם יעשו יותר מאמצים כדי למצוא....

לוקח זמן, עוד כמה שנים שתפגשי אותם הן יודו לך על שהיית איתם 

ולא השארת אותם להתפרק.

תני להן להנות עם קצת מוסר פה ושם 

תנסי לפתוח איתן שחנשי"ם

ובעז"ה תצליחי!

את יכולה לתת להן פה ושם להשתתף איתך בפעילויות. להגיד להן- "זלדה, בשבת את מעבירה פעולה וכולן באות!"

"רוחמה, באלך להכין צ'ופרים חמודים כאלה למחנה?" "מתילדוש- היום אצלי בארבע, הולכים לקנות חומרים לפונדו"

ככה הם יותר יאהבו אותך, מבטיחה לך!!♥♥♥

אבל בכ"ז, אם זה כבר לא בשבילך ואין לך כח אליהן, פשוט תצאי! כי זה מה שנראה לך טוב בשבילך...

בהצלחה!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...