כל הזמן מעירים לי על הפצעי בגרות שיש לי על הפרצוף...

אנשים תפסיקו להיות מגעילים ולהתייחס רק לחיצוניות!!!!!!

אני ממליצה לך לא לאכול בין הארוחות 

ואם אתה ממש רעב תוכל תפוח 

אם אתה שותה שתיה קלה אז תגביל אותך לכוס אחת ביום

או שיום /יומים בשבוע יהיה מותר לך לשתות שתיה קלה

תעשה פעם בשבוע או יותר הליכה....

אל תבדוק כל הזמן כמה ירדת רק פעם בשבוע

חשוב שמתי שתבדוק זה יהיה בזמן קבוע

זאת אומרת יום קבוע ושעה קבועה

אם אתה לא יורד ישר אל תתיאש יאוש זה עצה של יצר הרע...תאבק בזה..

תקבע לעצמך מטרה וכל שבוע תסמן לעצמך איפה שהוא את ההתקדמות שלך

בקשר לכינויים כשאנשים יקראו לך ככה /ירדו עליך תסביר שזה פוגע בך

ואם הם אוהבים אותך הם יקבלו אותך ככה (תגיד משו בסגנון אני לא יודעת איך בדיוק בנים מתקשרים)

תנסה לקנות בגדים שיותר יחמאו לך.....

אל תספר לאנשים חיצוניים שאתה עושה דיאטה רק למשפחה הקרובה

כשכולם יודעים ההתקדמות שלך הופכת לנחלת הכלל ולפעמים תגובות הם דבר מייאש(מנסיון...)

בהצלחה...וסליחה על החפירה....

אחותי היא שמנה גם כן, וכל הזמן אמרו לה תעשי דיאטה תעשי דיאטה וכו' וכל הזמן היא ניסתה ונכשלה...

לפני חודש היא החליטה לקחת את העניין לידיים מיוזמתה וזה מה ששינה הכל והיא הצליחה! ירדה 10 קילו כבר...

חוץ מזה אסור להתייחס לחיצוניות ועוד לא כזאת. אני יודע שמן הסתם שמעת את זה כבר אבל "שמן" זה לא קללה!

חוץ מזה שתדע שאני בדר"כ אוכל יותר מילד ממוצע ופשוט אני לא משמין לעומת חברי שאוכל רק ירק ומשמין מאוד.

אל תתייחס ומתי שתרצה תצליח!

ואני ממש לא מסכים עם בת של הקב"ה דווקא כן כדי להגיד לכולם שאתה בדיאטה במיוחד שאתה בפנימיה וגם כל יום לבדוק במשקל

אני אמרתי פעם אחת וזה תפוצץ לי בפרוצוף כל הזמן שאלו אותי אם אני יורדת שאלו מה משקל שלי ובאופן כללי ירדו לי לחיים...

ולא צריך לבדוק כל יום!!!אני מכירה מישו שהיה אצל דיאטקנית והיא אמרה לו לבדוק פעם בשבוע...

בת של הקבה- את עם כל הכבוד לא דיאטנית ולא תזונאית! אוכל צריך להיות מותאם לאדם!

דוד- אני ממליצה לך ללכת לדיאטנית או תזונאית (זה בלשון נקבה מנוחות נטו) ולא לקבל המלצות מחברי הפורום כי עם כל הכבוד אנחנו לא ממש יודעים מי אתה ולמה אתה  מסוגל.

אני באמת אומרת לך למישהו מקצועי אני הלכתי וזה עזר ואחרי שלוש פעמים שהלכתי הפסקתי ללכת וברוך ה' עכשיו אני פשוט שומרת יותר אבל לא מתחילים שום דבר בלי הכוונה מקצועית!!!!! ותזכרו את זה!!!

ישלי את אותה בעיה, וניסיתי כבר כמה פעמים לעשות דיאטה, אבל לא הלך. הלכתי לתזונאית, ובכל זאת לא כ"כ השתפר..

אני לא אגיד לך לא לנסות לרדת, כי אם יש לך כוח רצון- אז לך על זה, אבל לי אין, לכן מצאתי פתרון אחר- אני יורדת על עצמי. ז"א- אני צוחקת קצת על זה שאני מלאה, אבל דואגת שאחרים לא ירדו עלי. איך? הנה דוג' שקרתה לי לפני המון זמן: חברה שלי ירדה עלי על משהו שאני גדולה ממנה בכמה מידות (היא רזה מאוד), אז אמרתי לה שזה לא נעים לי שיורדים עלי.. אז היא אמרה לי אבל תמיד את צוחקת על עצמך, אז חשבתי שזה לא מפריע לך. עניתי לה שיש לי שתי אפשרויות: 1. להעלב מכל דבר שאומרים לי, ובכך כנראה ירד לי הביטחון העצמי והקשרים החברתיים, ו-2. לרדת קצת על עצמי, לקחת את הדברים בקלילות וכו'.. אז אני בחרתי באופציה השניה, אבל זה לא אומר שאני מצפה ממנה לבחור לרדת עלי. קיצור, היא אמרה לי שאני צודקת לגמרי, וראו את זה שהיא העריכה את מה שאמרתי, ומאז באמת זה מאוד השתפר..

קיצור ההמלצה שלי היא לא איך להרזות, אלא איך להתמודד עם מצב קיים...אתה יכול להגיד לאמא שלך ולחברים שלך שאתה לא מעוניין שירדו עליך, ושאתה יודע בדיוק מה מצבך וכו'..

אם את המעוניין בעוד עצות אני אנסה להזכר בעוד דברים, כרגע לא עולה לי ואני קצת ממהרת..

יצא קצת ארוך...לונורא...

אוכלים - משמינים לא אוכלים - לא משמינים..פשוט צריך לסתום תפה אבל לא באמה של להרעיב תצמך...לאכול פחות..

אם מישהו מעיר לך, תחשוב ככה: "וואיי... הבנאדם לא מבין כלום מהחיים שלו! מה הוא סך הכל? יצור שברא ריבונו של עולם! הוא מוגבל, רואה רק את הבחוץ! אבל רק אני וריבונו של עולם רואים את הבפנים האמיתי!"

תרחם עליו! הוא יוצא חסר טאקט, מגעיל והזוי! הוא התבלבל...

וזה בכלל לא נחמד

שמע אחי יש כל מיני דרכים להתמודד עם הבעיה אפשר להרגיש נחות (כזה להגיד לעצמי אני שמן אני לא יכול ל.............................................................)ואפשר כמובן להגיד כאילו אז מה אני שמן יש לכם בעיה ואפילו לצחוק על עצמך ואחי דיאטה זה דבר קשה אבל שמצליחים זה מטורףףףףףףףףףףףף זה כיף כולם מפרגנים לך אני בעיקרון הייתי בדיאטה ומתישהוא הפסקתי כי זה קשה אבל תנסה אחי זה כדי

לא, אתה עושה דיאטה כדי להיות בריא. ולא, אתה לא עושה את זה גם כדי להיראות יפה.

כמו שכבת הרמב"ם אבל בקביעות בלי להתעצל אני עכשיו אומר לך זה קשה אבל בע"ה תצליח ואם תצעשה ככה אתה תרד במשקל המון!!!אבל אתה צריך להיות עם משמעת עצמית גבוהה בהצלחה אחי!!!

כלפיך? ,כמו כן זה אסור הלכתית
 

שמעתי שהיה איזה שמן שבא ליעוץ.

והיועץ שאל אותו:

-במה אתה עובד?

-היי טק.

-ובמה אתה אוהב לעבוד?

-נגרות.

-לך תהיה נגר!

אחרי חודש הבנאדם חזר רזה חבל על הזמן.

כי כשאתה נהנה

אתה לא זקוק לאכילה כדי למלא אותך.

בהצלחה אחי,

                            העם איתך

זה שלך זה לא מפריע זה לא אומר כלום...

הוא ביקש עצות לא איך לזרום הוא לא רוצה להשאיר את זה ככה!!!

תאמין לי, זאת הדרך הכי קלה להתמודד עם דברים~

פשוט... תתחיל בהתחלה שכל פעם שיורדים עליך- תגיד להם, וואלה- אני שמן. וגאה בזה. כשמסתכלים עליכם זה נראה כאילו יש רעב בעולם... [אם הם יחזירו לך "כשרואים אותך מבינים למה", תגיד להם- מה אתם רוצים? האוכל טעייםם!!!]

קיצ, כל מיני חארטות כאלה...

[אני לא טובה בלרדת על שמנים, כי אני לא טובה בלרדת על חיצוניות של אנשים~ אני מומחית בלרדת על רזים, כי אני יורדת על עצמי בלי סוף!!]

מתישהו הם יקלטו שזה לא מעליב אותך [גם אם זה מעליב אותך, תשתדל לא להראות להם...], ופשוט יפסיקו, כי כבר אין קטע לרדת על מישו כשזה לא פוגע בו. זה לא מגניב~

אני אגיד לך מה, חברה שלי היא שמנה. ואני חולה עליה בכל רמ"ח איברי ושס"ה גידיי. אבל לרדת עליה- זה היה הדבר הכי כיף בעולם. ירדתי אצלה על הכל-- גם על חיצוניות וגם על אופי...

עכשיו, ישלי עוד חברה שמנה, שגם עליה ירדתי בלי סוף.

מתישהו החברה הראשונה שלי אמרה לי להפסיק לרדת על השניה. פשוט ככה. למה? כי היא יודעת שלשניה לא נעים עם המצב שהיא בו, היא כל הזמן מנסה להרזות ולהרזות ולהרזות ולא מצליחה. אז זה כבר מתחיל לפגוע בה כל הירידות...

אז הפסקתי לרדת על השניה... אבל על הראשונה- עד היום [אני מכירה אותה כבר 3 שנים...], כל פעם שאני פוגשת אותה: "שמנמנה... מה המצב?" "דובית... מה קורה...?" "סופגניה שלי, תביאי ת'אוכל..." "יא פרה, אחותי, תתקשרי אלי..."

וככה אני יורדת עליה עוד תוך כדי שאנחנו מדברות. וזה לא מפריע לה~ היא צוחקת איתי על עצמה, וזה הדבר הכי מצחיק לעשות... [זה עם שילובים של ירידות על האופי, אז בכלל זה מצחיק וכיף..]

אבל ברגע שזה לא נוח לך- תגיד להם את זה בדוגרי. אני בטוחה שלפחות אמא שלך תתייחס לזה ותבקש סליחה ולא תרד עליך~

בס"ד

לפני חודשיים אני וחברה שלי אכלנו אצל משפחה בשבת (לא מהישוב...). האמא לא הייתה רזה, והאבא היה אנורקס פחד!!! בסוף הארוחה האבא ביקש מהבת שלו שתביא לו איזה אלבום. אני וחברה שלי הסתכלנו אחת על השניה במבט של "אוי לא!". הוא דפדף לעצמו באלבום ואז הוא הראה לנו תמונה. בתמונה שהוא הראה לנו היה בן אדם, לא, לא שמן, לא שמן מאוד, הבן אדם היה ט-נ-ק! לא ראו לו את העיניים מרוב שהוא שמן. האבא אומר לנו בחיוך מאוזן לאוזן - "זה אני לפני שנתיים, כאן שקלתי 160, היום אני שוקל 70." תעשו חשבון פשוט, הוא הוריד מעליו 90 קילו, הוא הוריד מעצמו בן אדם שמן! אני וחברה שלי נחנקנו. מאיפה זה התחיל? מפה- בכל פעם שהוא הלך לרופא הרופא אמר לו שאם הוא לא לוקח את עצמו בידיים הלך עליו. שנה הרופא מטמטם לו את השכל, ואז הוא בא עם הצעה "ניתוח לקיצור קיבה". אישתו לא הסכימה, זה הרדמה מלאה, יש שם יותר מדי סיכונים, היא פחדה יותר מבעלה. עד שיום אחד היא באה לעבודה ואז המנהל שלה זרק לה הערה, משהו כמו- "כדי שתתחיל לרדת את בעצמך, כי עוד שנה את תהיה אלמנה והילדים שלך יתומים, אז לפחות כדי שתרדי במשקל כדי שיהיה לך יותר קל למצוא חתן חדש." - הוא עשה את הניתוח. עכשיו אתם אומרים לעצמכם "אה, ואללה יופי, עשה ניתוח, לא התאמץ, גמר עניין". אז זהו, שלא. הוא וחבר שלו שגם שקל 160 קילו עשו את הניתוח ביחד, החבר שלו עשה רק ניתוח והיום שוקל 120 קילו, נכון, 40 קילו זה עצום ומדהים, אבל לבן אדם שרוצה את החיים שלו בחזרה זה לא מספיק. מה הוא עשה?! אמר לעצמו שזה או ה"בטן" או אשתו והילדים, והוא כמובן בחר באישה ובילדים. הוא לא עושה דיאטה, כי לדבריו לדיאטה יש התחלה וסוף, הוא הציב לעצמו אורך חיים. הוא אוכל כל 3 שעות, בצורה מסודרת (וכן, "אני אוכל כל 3 שעות כמו ילד קטן, אבל אין לי בררה"), אוכל בריא, ו7 פעמים בשבוע הוא עושה ריצה. הוא הכניס את עצמו למודעות. אני וחברה שלי בהתחלה (לפני שנכנסנו אליהם לאכול...) אמרנו נהיה נחמדות, ונצא מהר, בפועל, היינו אצלם יותר מ4 שעות . הוא אמר לנו דברים באמת מדהימים, שסורי על הסטיגמה, אבל בחיים לא חשבתי שבן אדם כמוהו יגיד. הוא אמר שהדבר הכי חמור שאנשים שרוצים לרדת במשקל עושים לעצמם זה הלקה עצמית. לדוגמא, קבעתי לעצמי שאני לא אוכל עוגות יותר, ונשברתי ואכלתי, אסור לי באיסור חמור לשפוט את עצמי ולהגיד לעצמי "אוי, כמה מטומטם אני"- כי מה שיקרה זה שאני אתייאש ואשבור לעצמי ה-כ-ל אני אתחיל לאכול כל הזמן עוגות, "כי גם ככה אני לא שולט בעצמי... "(ואותו דבר ביהדות, לדוגמא, שמירת נגיעה, פעם אחת נפלתי, אני שופט את עצמי, אני מתייאש, אני כבר "פורץ את כל הגבולות" ולא שומר בכלל...).

"משמעת עצמית"- צמד מילים פשוט שמשמעות שלהם קשה. זאת עבודה רצינית, זאת השקעה עצומה. אבל אל תרד בשביל ההורים שלך, ואל תרד בשביל החברים שלך, ואל תרד בשביל החברה שלך! תרד בשביל עצמך! כי אם לך זה לא אכפת! זה לא ישנה כלום! אם לך זה חשוב, ואתה מבין למה צריך לרדת במשקל, ולמה אתה מחליט בעצמך שאתה רוצה לרדת במשקל (אני רוצה להיות בריא, אני רוצה להיות רזה, אני רוצה להיות חתיך, אני רוצה להיות... השלם בעצמך את המשפט שמתאים לך!!!)- כי אם זה לא בשביל עצמך, אלא בשביל אמא\אבא\סבא\סבתא זה באמת לא שווה את זה. כל עוד זה לא בא ממך, אין טעם להתאמץ בכלל.

בסוף של שיחה אצל אותה משפחה האבא אמר לנו משפט- "אתן יודעות מה הכי מרגש אותי, ומעודד אותי להמשיך? שאני הולך לFOX והמוכרת אומרת לי 'אדוני, אני מצטערת, כדי שתלך לFOX KIDS כי לנו אין בגדים במידה שלך'- זה מעודד אותי להמשיך! שפעם לא הייתה לי חנות שהבגדים עולים עלי, והיום הכל גדול עלי".

אגב, אשמח לדבר איתך בשיחה אישית.

בדיוק במצב שלך....(רק שאני בת....)

פשוט קשה לכתוב על דבר שמציק וכואב באמת-אנסה...

אני עד עכשיו נפגעת מכל דבר שזורקים לי- אז מי שאמר שפשוט צריך לזרום פשוט לא מבין את המצב...

גם אני בהתחלה ניסיתי להתאפק וזה רק הזיק.

הקטע הוא שכל מי שמעיר\ה לי רזה כמו מקרוני וזה עוד יותר מציק!! (עם שמנים אני מסתדרת מצויין)

לפני חודש בערך הייתי במטבח בביתי הקט ו.......אמ..אמ... ואז אחותי אמרה לי:"תפסיקי כבר..את תיראי כמו..."

אני יודעת שזה מפריע לי איך אני נראת, ותאמינו לי שיותר מפריע לי מכל העולם כולו!!!!!

קיבלתי כבר מפשטים כמו"בן או בת" "מתי?"וכו'...

אז בתור אחת שמרגישה (לפחות נראה לי..) כמוך, אני יכולה להגיד שזה לא איך אנחנו צ'כים להתמודד עם התגובות של אנשים אחרים- ממש לא!!!-הם יתבגרו (מקווה בשבילינו שמהר) ויבינו זה הדבר הכי חסר טאקט שאפשר להגיד לאדם שמן וגם הכי פוגע.

אני לא שיתפתי אף 1בתוכניות שלי, במיוחד לא את המשפחה עד שאני יראה תוצאות באמת (אח"כ המשפחה תזכיר כל פעם את זה...וזה יכאב הרבה יותר....!!)

אני ממליצה שאם אתה לא פוחד מהקטע של התזונאית והאוכל לך על זה...(כמובן אם אתה מרגיש שאתה יכול ומאמין בעצמך!)

שב עם דף לעט ותכתוב לעצמך ממה אתה מצפה מעצמך באמת באמת!ולפעמים (לפחות פעמיים בשבוע) ותקרא את זה לפני השינה או בבוקר!!!!!!!

לבנתיים תפסיק!!!!!! באמת שתפסיק לאכול שטויות!!!!!!- בהתחלה זה קשה אבל אח"כ לומדים...

(שטויות-חטיפים, שתיה מתוקה,מסטיקים עם סוכר,גלידות וארטיקים)

מידי פעם תרשה לעצמך לאכול משו (רצוי קטן) כדי שלא תתיאש לחלוטין ותחליט שנשבר לך!!

אל תגיד שזה קצת ורק זה-כי אח"כ זה מצטבר למלא...והמלא הזה זה מה שמשמין!!

אח"כ לאט לאט תתחיל לאכול לחם מלא ו.....יותר פירות וירקות...

עד עכשיו ירדתי קצת...עדיין לא שיתפתי אף 1 כי עדין לא רואים כלום...

ובאמת שתדע שצרת רבים חצי נחמה-למרות שעכשיו זה לא נראה לי כ"כ מעודד אותך....

מבינה אותך כ"כ כ"כ וכואב בשבילך ובשבילי!

 בהצלחה רבה!!

תעדכן אותי מה החלטת...(כאילו רק אם אתה רוצה...)

בשבילך כאן באישי....

זה מכווץ את הקיבה שזה די טוב אבל אח"כ אוכלים את מה שלא אכלת כל הזמן ואז יש כאבים חזקים כי הקיבה גודלת.

מקווה שלא חפרתי מידיי

שלום לאמונות-תודה רבה!

אם אתה בקטע של כושר אז לך על זה!!!!!

חוצמזה שזה בריא סתם....

ויש גם זמן של לחשוב על הכל.....מומלץ!!

בהצלחה

אין שום הכרח לחשוב על דיאטה בכלל. 

מי קבע בכלל שרזה זה יפה ושמן לא? כי זה התרבות? כי ככה נראים הכוכבים בסרטים? 

שים פס, באמת. 

אני ממש רזה, יותר מדי. נו ו.. צוחקים עלי שכנראה השואה הגיעה גם להודו. משום מה, רוב העולם קובע נורמה- שמי שלא עומד בה, יצא חסר- יצא פגום.

לפעמים יש דברים גנטים- דברים מולדים שאי אפשר כמעט להלחם בהם.  

כבריאה, יצירה שהקב"ה עמל עליה-  זה עצוב שהם צוחקים...כי אתה, לא צריך להפגע- הגוף לא שלך, הגוף לא אתה- הגוף של הקב"ה. לא אותך מחרפים פה אחי, לא עליך צוחקים...

אז שוב, אם עניין של ונשמרתם-- שים פס, ותהיה עצוב שהם לא מבינים כלום מהחיים שלהם.

מישהו פה ראה פעם זקן שמן?

לא?

ככה חשבתי..

וזה גם לא נעים ולא נוח לתפקד כך... בלי קשר ליפה ולא יפה. ולדעתי לגיטימי שאדם רוצה להיראות טוב (לפחות אם זאת בת^^).... מה הבעיה? כל עוד זה לא בא על חשבון בריאותו...

יש בזה ה-מ-ו-ן(!) בעיות בריאותיות!!!

מעבר לבעיות הבריאותיות שפשוט הורסות לך את החיים, טבעי שבחורה פחות תתקרב אליך אם אתה ממש שמן (אני לא מדברת על להיות קצת "מלא"). כנ"ל בחור...

זאת גם בעיה למצוא בגדים...

אני מכירה מישהי שמנה שקונה רק את הבגדים שעולים עליה (במיוחד אם את דתיה אז עוד יותר), למרות שיש לה טעם שונה, אבל אין זה במידות שלה... היא ממש מתחרטת על זה שהיא השמינה כ"כ ובאמת יש לה בגלל זה הרבה בעיות בריאותיות. לא מומלץ להיכנס לזה מהיכרות אישית, ומומלץ לצאת מזה מהר מאוד...

עשיתי דיאטה (חוץ מדיאתת ממתתקים אוכלים רק ממתקים) אבל זה רק כי אני עצלנית אבל בתחלסס אני ממש לא צריכה ניסית לעסות בשבילהחברה שלי איתה שלא תרגיש לבד אבל נשברתי אחרי חצי שעה

אז

הוא אומר שהוא די שמן וזה לא נעים לו....

לא חייבים להיות סופר שמנים בכדי שהרופא יגיד לך שזה לא בריא ושאתה חייב לרדת במשקל!!!

וחוצמזה זה קצת קשה לשים פס על הכל...

אז אתה מידי רזה....אני הייתי מעדיפה להיות קצת מידי רזה מאשר קצת מידי שמנה!!!!(כאחת שעברה את שתיהם!!!)

רוצה להסביר??

תחשוב שגם להורים זה קשה להתמודד עם ילד כזה..(או שזה רק אני..)

Copy מאוד מעודד מה שאת\ה אומר\ת....!!!!!

הוא פשוט עד כמה אתה באמת רוצה!

הכל תלוי בכח רצון.

אז ככה- עד כיתה י' הייתי ככ שמנה.. הגעתי אם אני לא טועה ל100 קילו.

יום אחד, זה היה בתחילת כיתה יא, פשוט קמתי בבוקר והחלטתי שדיי!! נמאס לי , נמאס לי להיות השמנה של הכיתה. נמאס לי שכולם מסתכלים עליי ברחוב, נמאס לי שאני לא יכולה ללבוש בגדים כמו של כל החברות שלי! נמאס לי!! פשוט!

והתחלתי עם דייאטה, הגישה שלי היתה להסתכל על השוקולד/הבורקס/כל דבר משמין אחר, ולהגיד לעצמי - "בשבילך אני אהיה שמנה? בגלל אותו תענוג רגעי? ככ לא!!"

וזהו זה מה שהוביל אותי.. הייתי פשוט מתנזרת מכל השטויות האלה.

בסופו של דבר יירדתי תוך שנה קרוב ל40 קילו. כיום אני נראית רגיל ( נראלי) כמו כולם. בחורה נורמאלית, ואין כיף מזה. ומעבר ללהראות טוב, שזסה משו באמת גשמי, והחלק הקטן שבעניין, קיבלתי אלי בחזרה את הביטחון העצמי שלי- שבאותה תקופה פשוט לא היה קיים אצלי, היתי מתביישת מהצל של עצמי,בנוזסף גם למדתי  לעבוד על המידות, שאין מה לעשות, הקב"ה מביא לכל אדם בעולם תיק, אני קיבלתי את ההתמודדות עם העניין הזה. ב"ה שאני לא מתמודדת עם דברים יותר מסובכים. ואם זון ההתמודדות שלי? אני יראה לעולם שאני מ סוגלת!

בקיצור הסוד הוא כח רצון, הרבה התמדה- ו-תאמין בעצמך!!!

היום אני מסתכלת על תמונות מפעם, מחייכת לעצמי ואומרת, "לשם אין מצב שאני חוזרת."

בהצלחה! 

לכל שאלה, בקשה, תמיכה וכדו

 אני באישי!!

ואיי בהצלחה רבה! זה ככ שווה את זה

כל הכבוד!!!

רוצה לתרום לי קצת מהכח הרצון הזה???אני כ"כ חלשה בו!!!

 ותאמיני לי שאני רוצה!!!!!!כ"כ רוצה!!!!!

לא יכולה!!!!

במיוחד שכל המשפחה רזה...

הכל מתחיל משתדלות- שוב ושוב- עד שמצליח!!!!

א-י-ן יאוש בעולם!!!

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!