צורת האותיות כמובן!

המכונה כתב המיוחס, בעקרון זה כתב רוסי שהיה נהוג בימים ההם עם כמה שינויים (נדמה לי כ-6-8) מיוחדים ע"פ מנהג חב"ד שהיה נהוג מדורי דורות. יש לכתב הזה ב' מקורות מאוד חשובות.

א) יש בידינו כתיבתו של הסופר של אדמו"ר הזקן  (שכחתי את שמו)

ב) מגילה של אדמו"ר המהר"ש (מיוצג באיזה שהוא מוזיאון)

לחב"ד יש נוסח משלו, שחיטה משלו וגם כתב משלו....

ב"ה

קצת רקע היסטורי

נוסח התפילה של חב"ד:

כידוע האר"י הקדוש לא תיקן נוסח תפילה מיוחד הוא רק כתב הנחיות עפ"י קבלה לדוגמה המיקום של הודו לפני ברוך שאמר.

לכן רבינו הזקן לקח כ-60 נוסחאות של סידורים ותיקן את הסידור "תורה אור". לאחרונה אם אינני טועה בזמן הרבי או בזמן הריי"צ יצא הסידור "תהילת ה'" שהוא בעצם סידור "תורה אור" ללא דילוגים. בסידור "תורה אור" כל תפילה מופיע פעם אחת בלבד ויש צורך לדפדף יתר על המידה.

שחיטה של חב"ד:

גם כאן מקורה ברבינו הזקן, בזמנו היו משתמשים השוחטים בסכינים עבים, והוא תיקן להשתמש בסכינים דקים, לכן בלי ידע היסטורי זה קשה להבין כיום במה חב"ד צריכה שחיטה משלה כשכיום כל השוחטים מכל הזרמים משתמשים בסכינים דקים.

כתב חב"ד:

המגיד הגדול ממזערטשיט ביקש מתלמידו רבינו הזקן, לכתוב שולחן ערוך שיתקבל בכל תפוצות ישראל, ראה בהקדמה לספר "אמרי יעקב" של הרב שטרן מחבר "משנת הסופר" על ההכרח ללמוד את ש"ע הרב כדי להבין את דיני חושן משפט. וכמו כן המגיד ביקש מתלמידו להכין כתב שיהיה מתאים גם לפי הש"ע וגם לפי דברי המקובלים.

אחת הדוגמאות היא הראשים של אותיות שעטנ"ז ג"ץ, שבכתב המיוחס יוצאים מנקודהכ מסויימת ואז הם גם כ"ו" כדעת המקובלים וגם כעיין "ז" לדעת הב"י.

ולהרש, משיח של חב"ד:

בחקירתו בפטרבורג, נשאל רבינו הגדול כ-60 שאלות, והאחרונה הייתה למה בתניא קדישה כתוב שכל טיבו דעבדין לגרמייהו עבדין (שכל טובה שעושה גוי, הוא עושה את זה אם אינטרס אישי) ולאחר שרבינו ענה בטוב טעם לחוקרים על כל השאלות הקודמות, הוא הסתפקת בחיוך לשאלה האחרונה, כאומר כמו שעניתי לכל השאלות, גם לזה אני יכול לענות אבל לטובתכם, עדיף שלא הענה לשאלה הזו.

אז גם אני על השאלה האחרונה הסתפק בחיוך 

א. ר' ראובן הסופר

ב. ספריית ליובאוויטש, זה לא מוזיאון, זה הספריה של הרבי הממוקמת בבנין הסמוך ל-770.

אני גם אסתפק בחיוך, יש פורום מיוחד כאן בשביל ויכוחים האלה.

ר' חיים אשמח שתעלה את הכתובה שכתבת (ששלחתי לי במייל) ואז הציבור יראה מה זה כתב מיוחס ואיזה אומנות זה

ב"ה

אני מרשה לך לעלות אותה, אני מסתבך אם העלעת קבצים.

אבל מאז ב"ה הכתב השתפר עוד, חשבתי להחליף את שמי לראובן, אבל יש לי עוד דרך ארוכה.

קיבלתי את החיוך, אבל הוא התחיל.

לשייק ולרחמים, זה סיפור ערוך אבל נעשה את המאמץ:

צרפתי, אמריקאי וישראל נתפסו בגונג'ל ע"י קניבלים, לאחר משפט קצרצר הביאו אותם לפני ביצוע הגזר דין (בישול איטי בסיר פויקה- מי שלא יודע מזה שיחפש), לפני ראש השבט.

ראש השבט, שלמד באירופה, אמר להם בדרך כלל אצלינו המנהג הוא ישר לבצע את גזר הדין אבל אני מכיר את המנהגים אירופיים לכן אתן לכם את זכות הבקשה האחרונה:

האמריקאי ביקש לשחות במשך 24 שעות בבריכה אולימפית מלאה בקוקה קולה (בראשו היה שעד שיבנו את הבריכה, ועד שיביאו לתוך הגונגל את הכמות הנדרשת של קולה למלא ועוד 24 שעות הוא יספיק לתכנן איזה דרך מילות. ולא כך היה, תוך שעות ספורות כל השבט, חפר וחפר ומסוקי כיבוי מלאים בקולה מילאו את הבריכה. בעיה נשאר רק 24 שעות.

הצרפתי ביקש לבחור אשה מתוך השבט ולבלות איתה ירח דבש של 7 ימים, לאחר הכשלון של האמריקאי, הוא כבר היה יותר חכם. הוא בחר בבת ראש השבט, כדי שיתחילו ויכוחים בסגנון למה הבת שלי כן והבת שלך ראש השבט לא, אבל גם הוא טעה, וראש השבט הסכים ללא היסוס וללא ויכוח.

חברנו הישראלי ביקש שהגיבור הכי חזק מהשבט יתן לו ביטה ללא רחמים הכי חזק שאפשר, כולם חשבוהו למשוגע, אבל כבודו זהו רצונו, הביאו גלבר כעוג מלך הבשן שהעיף את חברינו כ-50 מטר. חבירנו קם על רגליו הוציא עוזי והתחיל לירות לכל כיוון.

בבאלגן שנוצר, הצרפתי והאמריקאי ברחו ונפגשו עם הישראלי ואז שאלו אותו: "אם היה לך עוזי למה נתתה לנו למות מפחד למה לא ירת קודם? אני מכיר אותכם, תמיד אתם אומרים שאנו הישראלים מתחילים במלחמה, הפעם הוא התחיל !!!

נקרא בעיתון צרפתי פרו ישראלי (דבר נדיר מאוד) במאמר המערכת לאחר מלחמת יום כיפור. היה שם עוד סיפור נגד אנטישמיות אבל נשאיר לפעם אחרת.

עדות המזרח יחזיקו בסת"ם הכתובים בכתב ספרדי

עדות אשכנז - בית יוסף/אר"י

חב"ד-אדמוה"ז

לכתחילה כל אחד ירכוש סת"ם הכתובים כמסורת אבותיו--והכל מהודר!

יש כאלה שמעדיפים כתב האר"י בגלל שטוענים שמסורת לא ברורה, ויש כאלה מעדיפים כתב אדמו"ז

הרב ויינר (מחבר אותיות הרב) כתב חלילה להוציא לעז על כתב המיוחס ויש לו יסודות איתנים.

פעם שמעתי שלרבי נ"ע היה כתב האר"י בתפילין , שזה פלא פלאים אם זה נכון.

בחב"ד טוענים שקדושתו של כתב המיוחס יותר גדול מכתב האר"י ואם יהודי מניח פרשיות כאלה אסור לו להחליף אח"כ לפרשיות אחרות. ויש כאלה (מגזימים לדעתי) שאומרים שאסור להניח פרשיות אפילו באופן ארעי.

טוב, את אלה אני כותב כי אני  מחבב מנהגי חב"ד (מרחוק)

נ.ב חיים אתה סופר??

וכן חיים הוא סופר סת"ם בהחלט...

ב"ה

לכתחילה מסורת הסופרים היא קבלה איש מפי איש.

דבר שאין במובן הפשוט לגבי הכתב המיוחס.

אבל לאידך גם לכתב האר"י הירושלמי אין את המסורת הזו, מה שנקרא כתב האר"י של היום הוא הכתב שהניג הרב תפילינסקי ע"ה, סופר ירושלמי מומחה מהמאה הקודם.

שחלק לדוגמה על האות "פ" הנהוגה בדורות לפניו.

לכן מי שרוצה לכתוב לפי המסורת איש מפי איש, רק הכתב ספרדי יש לו את המסורת/שרשרת הזו.

ואם כיום המצב שלומדים מתמונות את צורת האותיות אין שום מניע לא לכתוב את הכתב המיוחס.

החוששים מהכתב המיוחס, בראשם רבו של כפ"ח, הוא לא בגלל המסורת , אלה בגלל שאי דיוק, לדוגמה, בעקב של הבית, יכול לפסול את התפילין.

אני מאוד אוהב את בי"ת של כתב הזה, דווקא זה לא קשור למסורת כתב המיוחס אלא כך עשו את בית בכתב רוסי ואילו מ"ם סופית (שיש לו עקב כמו בית) היא דווקא אחד החידושים של כתב המיוחס.

ב"ה

כפ"ח ר"ת כפר חב"ד, והרמראה דאצתרא הוא הרב אשכנזי שי'.

צריך לשים את זה גם ברשימת ר"ת

ב"ה

אני יודע שאני מסתכן שוב בחיוך של אות והדר:

"אני גם אסתפק בחיוך, יש פורום מיוחד כאן בשביל ויכוחים האלה."

אבל 770 זה גמטריא מדוייקת לא תוספות וכולל וכו' של "בית משיח"

ידוע הסיפור מהאדמו"רים אמר אמר בהלצה ש"טשולנט" בגמטריא "תענוג שבת", חסידיו מהירה החישוב העירו לו שזה לא מסתדר ואז הוא אמר להם מה הבעיה שיוסיפו עוד כפית ועוד כפית עד שיגיעו לגמטריא המדוייקת !

אם תזכה בלוטו אז אני אאמין ששם זה בית משיח.

הכותרת למעלה בגימטריה 770

זה בדיוק המצב, הבדלי גישות.

כנראה הגימטריאות לא יושיעו אותנו...

ב"ה

מה קרה, כבר לא מחייכים !!!???

ולסיפור:

עבדתי לפני הרבה שנים בבית דפוס שהיה בבעלות קיבוצניק נשבע, בקביעות היה מגיע ביום ראשון, טנקיסט (כינוי למי שעושה את מבצעים של הרבי כל היום בניידות חב"ד) בשם יגל ומתווכח עם בעל העסק בכל מיני דרכי שיכנוע שיסכים לו פעם אחת להניח תפילין. זה לא תמיד היה ויכוחים, אפשר לכנות את המפגש השבועי כשיחות נפש, ובאחד הימים יגל ובעל הבית הגיעו למן הסכם, אם ביום שלישי הבעל הבית זוכה בפרס הראשון בלוטו הוא חוזר בתשובה שלימה, לחצו את ידיהם כמנהג התגרים, ונפרדו לשלום.

ביום שני, כשעגתי לעבודה, הבעל הבית אומר לי, תעזוב את הכל ותתקשר ליגל, אני לא מסוגל לעמוד בהסכם ! לא היה לי את המספר והוא לא הרפה ממני עד שהרמתי כמה טלפונים ולבסוף הגעתי ליגל שפרץ בצחוק והוסיף חלש הבעל הבית שלך!

אני למדתי ממעשה זה, שגם תמורת הפרס הגדול, אסור לוותר על העקרונות, זה דוקא לא חלישות, זה גבורה.

לכל גימטריא אפשר למצוא אלף פירושים, ההבדל הקטן הוא ש-770=בית משיח כתובה בקונטרס בית רבינו שבבל, שהוגה ע"י הרבי ולא המצעה אם כל הכבוד, ויש כבוד, ע"י ידידי שי.ק וסו"ס (זה ר"ת לא רמז ח"ו).

בכלל לא קשור אבל את הסיפור הבא העוסק בגמטריות ובחב"ד בטח ימצא חן בעינכם, (קריצה לרחמים) :

חב"דניק אחד עלה לתורה בבית כנסת חב"ד, לאחר עליתו כנהוג הגבאי עשה מי שברך:

- "בעבור שהוא מנדב?..."

- "פעמיים חב"ד"

הגבאי עושה בראשו חישוב מהיר, 14 ועוד 14 שווה 28 (יחי)

- "למה שלא תגיד יחי, ישר בלי לסבך אותי בחישובים?"

והנ"ל עונה לו: "מה אתה לא יודע שבגלל ה"יחי" יש פעמיים "חב"ד" !!!"

באמת קונטרס בית רבנו שבבל הוגהה ע"י רבי?

זה אחד הקונטרסים הכי מצחיקים שיש אצל חב"ד...

ב"ה

מוצרי סת"ם קונים ישירות מהסופר, לא מהסוחר

ההבדל בגמטריא הוא 72, והמקובלים שבתוכנו יסבירו לנו מה הוא השם ע"ב.

"הכי כדאי ב"=72

אז לכן: "הכי כדאי ב לרכוש ישירות מהסופר"

מה גם שהגימטריה של המילים:

"קנה ישר מהסופר" שוות לגימטריה של המילים: "ימלא יהוה כל משאלותיכם לטובה"=1056

וזה סוד ורז גדול ליודעי ח"ן 

על הפרסומות,

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..