האם הנהגות של קבלה באות כעסקת חוילה או לא?

כלומר אם אני עושה חלק מהעניין (כאן במקרה שאני לא עושה את סגירה וכו') האם יש בזה מעלה או לא?

אותה שאלה קיימת גם בכתיבת שם ה' בחילוקים, שיש פוסקים גדולים שטוענים שאין עניין לחלק אם לא כיוונת

אני דווקא חושב על שני טיעונים על כיוון של להתחיל בכתיבה של תש"י

- אומנם הזכיר בב"י את קדימת היד אבל לא הזכיר את זה בשו"ע

- הטיעון בקדימת היד אינו אלא לימוד בפסוק (לא שאני מזלזל, כן!?) ואילו הטיעון של קדימת הראש הוא בגוף התפילין "שקדושתו גדולה יותר". אם לא כתבת את היד לא הפסדת כלום בגוף התפילין. (אני לא בטוח שאלה דברי טעם אבל כך עלה במחשבתי!) 

א- יש עניינים שבהם כן יש "עסקת חוילה" (ולדוג' עיין בקונטרס השמיטה של הש"ש מה שהשיג על הסכמת מהרי"ט אלגאזי וחביריו, בענין תפילת ערבית בשמיטה), ויש עניינים שפשוט זה לא שייך.

ב- מה שמרן לא הזכיר בשו"ע מ"ש בב"י, מצינו בעוד הלכות רבות בשו"ע כע"ז, ומה גם שהרמ"א הביאו בפשיטות.

ג- הטיעון להקדים ש"ר, מפני שקדושתו גדולה יותר- הוא לא הטעם שהובא בשעה"כ, אלא במצ"ש ובעוד אחרונים, ומשעה"כ נראה שזה לא הטעם (ובשביל להבין הטעם צריך לדעת ולהבחין בדיוק מהם תש"ר, ומהם תש"י). וממילא אפ כותב, אבל לא מתקן וצובע אח"כ הבית ש"ר ורק אח"כ כותב ש"י- כבר לא מהני מה שכתבת ש"ר קודם.

ד- יש פוס' (לא זכור לי מי, כרגע) שהביאו עוד טעם לכתוב ש"י קודם, משום מעלין בקודש, ולא רק בגלל הלימוד מהפס'. 

ה- לגבי כתיבת שם הוי"ה בחילוק אותיות- הרי מוסכם גם על המקובלים המכוונים שלא תמיד יש לכוין בכתיבת השם (והדברים אמורים למי שיודע לכוין), ובכ"ז תמיד יש לכתבו בחילוק. ויש לזה עוד הרבה דוג' שהכוונה לא מעכבת המעשה. פה הנידון שונה, לענ"ד.

יישר כח.

ר' שלום, אתה מעלה את רמת הדיון לרקיעים עליונים ב"ה, ישר כח על הבקיאות. 

האמת היא שאני לא כ"כ מבין את עומק הדברים.

אני קצת קורא ענייני קבלה, מבין אותם באופן די בסיסי לא מתעסק בתורת הרש"ש כלל.

פעם ראיתי כתבה בעיתון משפחה שהרב מרדכי ע"ה כינה את הרב הלל שליט"א כ"מקובל ליטואק" אני חושב שהרב יעקב הלל פוסק בסברא מאוד ישרה וגם כך דרכו בקבלה.

אני אשית נמשך אחריו וגם אחרי הרב גרוס (שגם נוהג כמוהו בענייני קבלה)

ד"א אין מסורת מה היתה דעתו של הרב זצ"ל בזה?

אני יודע משיחה שהיתה לי פעם עם המנהל של עוטר ישראל (הרב קליין? איני זוכר בדיוק) שהרב זיע"א הדריך אנשים (פרטיים כמובן) שיקנו פרשיות של ראש, אח"כ יביאו אותם למפעל, במפעל יכניסו הפרשיות לבתים, ואחכ" יצבעו ויגמרו סגירת הבתים. כשזה מוכן, יתקשרו מהמפעל ללקוח, והלקוח יזמין מהסופר פרשיות היד וכו'.

אם מבקשים מסופר לעשות זאת, כמובן שזו סיבה טובה להעלות את המחיר. ועד כמה שאני זוכר, בעוטר ישראל אמרו לי בזמנו שהם עושים את זה באותו סכום.

ובכדי שלא תהיה פרסומת לא הוגנת אספר שכששאלנו את הרב מאיזה מפעל לקנות הבתים, הרב אמר עוטר ישראל. ואח"כ שאלוהו על תפילין בית אל, והוא אמר שגם זה טוב, ואח"כ הרב אמר שהכי טוב זה לקנות מכד'ורי, אבל לרוב האנשים אין זמן לזה, כיון שאצלו מזמינים הבתים שנים מראש (כך זה היה באותה תקופה, כמדומני שהיו זה חדשים מראש)...

לגבי הרב י"מ הלל שליט"א, אין ספק כלל שהוא בעל סברא ישרה ואמיתית בפשט ובקבלה, ואפשר להסכים בכל לב להגדרה: מקובל ליטואק, כיון שהוא מאוד שמרן, ודרכו בלימוד מאוד ברורה, וכן בהנהגות השונות. יש לי את ספריו ומאמריו, ואני נהנה מהם מאוד. ובאמת באופן כללי, דרכו בהחלט עולה עם דרכם של המקובלים שהיו בירושלים ובסביבתה מדור דור (עם שינויים מעטים פה ושם).

ידוע לי שיש שמעדיפים בכ"ז לכתוב של ראש קודם, ואני רק כתבתי את דעתי, ודעתי נסמכת על פוס' ומקובלים אחרים.  

וגם רציתי לתקן הרושם שמנהג הספרדים לכתוב הראש קודם, כיון שלא נראה לי שיש מנהג בזה כלל- לא לכאן ולא לכאן.

חזק וברוך!

החכמתם אותי והרגעתם אותי

ישר כח על הדיון המעניין והמרוד מעשי... כבר חשבתי להוריד במחיר

לגבי המנהג לכתוב של ראש או יד קודם. אם שלום כותב קודם יד באופן קבוע (ולא כמוני חד פעמי) אז שלום הוא הראשון שאני שומע שנוהג כך כי לפי כל הסופרים שאני מכיר  כראה שכן נפוץ איזה מנהג בזה

לגבי הבתים של כדורי אשמח לדעת כמה הם עולים?  בערך? יש לבן שלי ברמיצווה עוד 3 שנים ונראה לי שסיבת ההמתנה אצלו זה כדי לחסוך עד לתשלום

אגב גם הבבא סאלי זיע"א קנה ממנו בתים (והיו לו בקשות מיוחדות כתוספת)

בינתיים נרד לעם

מישהו שמע על יצרן בתים בשם אוחנה? בירושליים.  איך הוא בפצפונים? 

ממ"ש לעיל שבנסיבות כיום עדיף לכתוב ש"י קודם, אך לפעמים אני כותב ש"ר קודם, מכמה סיבות:

א- הגר"ש דרזי זצ"ל אמר לי שלא משנה איך אכתוב.

ב- לפעמים אין לי קלף לתש"י ויש לי רק ש"ר.

ג- לפעמים אני מרגיש קושי מסויים לעבור מכתב גדול של ס"ת לכתב קטן, ובכתיבת הראש אני מתרגל לזה.

ד- הקלף ש"ר תמיד הרבה יותר נוח וידידותי (מעבר לגודל הנוח) מהקלף של היד, ולכן בימים חמים ויבשים אני מתפנק על של ראש, ומשאיר העבודה הקשה לימים צוננים וקרירים יותר.

ואגב, אם מישהו מכיר קלף של יד טוב ונוח- אנא לעדכן, כי נראה לי שזה יקר המציאות (ונא, לא של אשר יאקאב, כי אני לא מסתדר בכלל עם הקלף שלו). תודה.

ממש לא צריך להוריד מחיר בשביל זה ולא צריך להודיע לקונה כפי ששלום הסביר בטוב טעם ודעת שזה לא בהכרח להתחיל מהראש אפילו ע"פ הקבלה.

חוץ מזה (תתקנו אותי אם אני טועה) לכל מיני ענינים בקבלה רק מוסיפים מחיר אבל בחסרונם לא מורידים. (למשל שתיקה, כוונות וכו')

ר' שלום, תנסה את נפרשטק בירושלים.

ראשים מעולים, אם אתה כותב לא ארוך מדי לפעמים גם מוצאים ידים טובים מאוד. (וגם זול יחסית לעבודת יד של יאקאב)

מוכר רק עבודת יד (בד"צ)

אני מכיר מקום מצויין בבני ברק.

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.