בס"ד.

ואיך כיום..

עדיף נראלי כמה שיותר סיפורים על ניסים שה' עשה שם, על האווירה הנהדרת...

יותר על מה שהיה ופחות על הגירוש ועלל החורבן שיש היום... בכל זאת זאת שבת קודש...

מה שמעניין ת'נוער....

זה הנוער...

לספר על הנוער המטורף שהיה שם שהרים את הכל...

על המאבק...

על החיים בגוש..

על האוירה...

וגם להכניס סיפורים כאלה...

לא חייב שלך אבל סיפורים..

תהילול..רוצה לתת לי כמה סיפורים עלייך???

אני לא יודעת לאיזה סוג נוער זה , אבל אני לא הייתי ממש חלק מהמאבק היתי בכיתה ג'-ד' וההורים שלי אז אבא שלי היה בהסברה עם פוליטיקאים ולא עם ההפגנות (היה אסור לו להשתתף בהם)

אז אני הייתי באמת רוצה לשמוע על החיים לפני הגוש כל הפרטים שלך נראים לא חשובים כמו למה הגוש היה מיוחד אז זה ממש שווה.

גם המאבק לדעתי מיוחד אבל מה הרגשת כשהם נכנסו וכזה מקווה שעזרתי

האמת שהרבה אמרו לי את זה...

אנשים אמרו לי: "ידענו שיש גירוש...לא הכרנו ת'גוש, לא ידענו מה המשמעות של המקום הזה ולא הבנו מה מרגישים כשלוקחים לך ת'בית...את זה הרגשנו רק אחרי שהסברת ודיברת..."

חברה שלי אמרה לי: "ההורים שלי אמרו לי לי שזה טוב בשבילם כדי שלא יפגעו מהפצמרי"ם...אז אפילו זה לא היה במודעות שלי...שכחתי בכלל שהיה דבר כזה.."

לי זה עדיין קשה וכששואלים אותי מאיפה אני אז אני אומרת ת'שם של המקום שאני גרה בו ולשעבר מגוש קטיף...

לפעמים רק מגוש קטיף כי למרות שעברו 6 שנים זה עדיין הבית שלי וזה גם תמיד יהיה!!!!!

תודה שאמרת כי שכחתי מזה לגמרי!!!!

כמו שתהילול אמרה, להסביר הרבה על הנוער..

ת'אמת שאין לי יותר מידי רעיונות...

המון בהצלחה!!!

בהתחלה תספרי בקצרה על הגוש לפני שהכל התחיל ובאיזה מצב את היית.(וכאן את יכולה להכניס את כל הניסים שלך..)

אח"כ על התקופה שלפני הגירוש, הנוער, השבח"ים ואז בסוף על הגירוש וכל מה שאת מרגישה עליו..

וכדי שלא תגמרי בעצוב, תספרי עליכים איך השתקמתם עד היום מאז.

בהצלחה!

אין לי מושג מה קורה איתה בדיוק,

אבל-"איך השתקמתם" בד"כ זה עדיין עצוב

אבל בע"ה עוד שנה וחצי\שנתיים אנחנו ניכנס לבית הקבע..(אם הממשלה הזאת תפסיק לתקוע אותנו על דברים מטומטמים כמו נדידת הפרפרים וכו'..)

ואז אולי נשתקם!!!!!

אני מקווה!!!!

יגמר בעצוב..

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...