כשאני עושה התנדבויות כשאני מדברת עם חברה...וזה ממש קשה לי! (מניע לא טוב)

לכן עשיתי הפסקה ואני מקווה שזה יגמר מתישהו! ואני יחזור לפעול...

אצם זה שאתה לא רוצה להוא ייכשל זה כבר לא אישי,

ואם אתה מגיעע למצב שהאינטרס שלך זה הטובשל האחרים ,זה הכי טוב שיש..

בלי אינטרסים העולם לא היה מתקדם.

אינטרס זה לאו דווקא רע.

ממש לא.

אינטרסים זה דבר חיובי.

אז, למה אתה מתכוון ב"ואהבת לרעך"? 

גם אם תתן צדקה כי אתה רוצה שיהיה להם טוב ולא רק בגלל להשקיט מצפון- זה סוג של אינטרס שמשום מה שחכתי את שמו. (בעצם זה לא מפתיע במיוחד)

ולהגיע לעשות את זה מאינטרס כזה זה אפשרי.

ועדדין, זה אינטרס, אבל אני לא רואה את הבעיה.

אולי כל זה סתם היו בעיות ניסוח, תקן אותי

כי תמיד יהיה את האינטרס של כל אחד ממנו...

תחפשי ואין דבר מושלם..הכל בנוי על זה..

אם את מסכימה עם דברי לא הבנתי את דברייך..

לא ברור שאינטרסים זה לא טוב, למשל:  אתה מכבד הורים "למען יאריכון ימיך"

אתה עושה מצוות בשביל שכר בעולם הבא-- יש אינטרסים שהם אידיאל..

שום דבר לא מושלם כי משו מושלם צריך לבוא בלי שום אינטרסים

נגיד אתה עושה דבר טוב לא כדי שתרגיש טוב עם עצמך ולא שום דבר אחר פשוט משו טוב- תנסה זה לא עובד

כי לכל דבר יש אינטרסים ואפילו האינטרסים הטובים שעליהם אתה מדבר באים מתוך רצון לעשות טוב לעצמך

והאדם הוא אגואיסטי הכל הוא עושה מתוך אינטרסים משל עצמו ובגלל זה הוא ושום דבר אחר בעולם לא מושלם.

יש אנשים שזאת ההשקפת חיים שלהם ואז אם שום דבר לא מושלם אז למה להתאמץ אני ממש לא בדעה הזאת אבל אם כבר דיברנו על זה...

וברעים צריך לדעת איך להישתמש....

איפה אפשר לקיים מצוות ואהבת לרעך כמוך

בלי אינטרסים אישיים שפוגעים בקיום המצווה,

כלומר באיזו סיטואציה, או מה צריך לעשות בשביל זה?

לנסות לקיים את המצוות בלי חיפוש אינטרסים אישיים, אלא לקיים רק כי ה' ציווה.

זה לקיים את מה שה' אמר כדי שיהיה לך שכר בעוהב זה שוב בשביל עצמך...

אין חיים בלי אינטרסים, אין מצב שנוכל לחיות בלי אינטרסים.

זה חלק חשוב מאוד בחיים שלנו.

כי בעצם, כל האינטרסים אישים, אבל נהפוך אותם לכלליים.איך?!ע"י קיום המצוות.

'ואהבת לרעך', נקיים אותה מתוך אינטרס אישי, וכך הפכנו את אותו האינטרס לכללי(!) 

כשאת עושה מצוות בשביל עצמך, את '"מזכה'"אחרים, כמו 'ואהבת לרעך', ואז זה הופך לכללי, כי עזרת למישהו.

זכות המצווה-בשבילי, אבל אח"כ, עשיית המצווה-בשביל אחרים. היא כללית.

ואז אותו האינטרס הופך מאישי, לכללי.

אם אדם עושה משהו טוב-זה כי נראה לו שככה צריך לעשות ולא כדי להשקיט את המצפון...

בס"ד

רק טוב

די נרגעתי מהדברים שכתבת

אבל בכל מקרה צריך לזכור שה' גם מסתכל על הפעולות וגם עם זה היה בשביל אינטרס את\ה כן עשית פה מעשה טוב וה' ישלם לך על זה
(אם עושים מצווה כדי לקבל שכר זה עדיין נחשב מצווה והלוואי שכולם יחשבו ככה עם זה יגרום להם לעשות את המצוות..)
אם רוצים לתת ולהרגיש יותר טוב בידיעה שזה בלי אינטרס אישי אז הנה זה שוב אינטרס אישי..

מצטערת, להגיד שאני עוזרת לאחרים רק כדי שלי יהיה טוב ואני לא ארגיש כאב- זה לחפש מתחת לאדמה אגואיזם... עצם זה שכואב לי על האדם שקשה לו, מראה שבאמת אכפת לי ממנו! וכשאני עוזרת לו זה הרבה מאוד פעמים בגלל שהוא צריך עזרה ולא רק כדי שאני אטפח לעצמי על השכם ואגיד "וואו, איזה תותחית את..." אם הייתי לגמרי אגואיסטית- לא הייתי הולכת לשירות לאומי. אז נכון שזה קשור גם במה שהחברה עושה, ואני גם מאמינה שלי באופן אישי זה יעזור בחיים, אבל בשורה תחתונה- כן, אני רוצה לעזור לאנשים כדי שיקבלו עזרה. נקודה. ונגיד שזה נכון וזה אגואיסטי לעזור לאנשים- אנחנו צריכים להגיד תודה שלעזור לאחרים זה מה שעושה לנו טוב, ולא לאכול שניצלים... (אולי גם

את הדבר הזה עם היד מאחורי הראש שמנסה להגיע לצד השני.. 

בחיים לא חשבתי על זה שכשאני עוזר למשהו אני עושה את זה בשביל עצמי.

אבל עצם העובדה שאתה חושב על אנשים ומנסה לעזור להם זה "ואהבת לרעך כמוך".

אף פעם לא חשבתי לעזור למשהו כדי שזה לא יפריע לי..

זה תלוי בנקודת מבט שלך..

שאפו על הרעיון!

א לפגוש את החבר'ה,

ב להראות להם שלא הורדתי את הכיפה, או שאני שווה אליהם.

ג אני לא מתפלל בשביל הקב"ה אלא בשביל השקט הנפשי שלי.

אלו רעיונות עקרוניים, אני באופן אישי כן רואה בתפילה אינטרס,

אפשר לשאול "מה האינטרס שלך להתפלל?" בנאדם שלא מכוון בתפילה.

חוץ מזה כל התפילה היא בקשות אין בעיה למצוא בה אינטרסים.

אתה חבר של מישהו רק בשביל לקבל מימנו ואתה נותן רק בשביל לקבל!!!!!!

תמיד זה ככה משהוא רוצה להתווכח? מוזמן!!!

אתה מתנדב כי זה נותן הרגשה של סיפוק!!!

הכול זה רק מתוך רצון לקבל. מה לעשות אנחנו בני אדם.

אז בבקשה לא להתכחש לטבע שלנו!!!!!

שובבה אל תפסיקי להתנדב...!! זו עצת היצר..

עצה שלי תמיד לפני כל מצווה תגיד.. "לשם יחוד קודשא..... הריני מתכוון לקיים את מצוות...כו'"

הסרט:"עקבות בחול", מכירים? על אדם בשם דוד חטואל שכל משפחתו נרצחה בפיגוע והוא החליט להמשיך, לחיות.

איך מהדברים שהתבאר לי שם זה שהוא לא חי רק את ההרגשה שלו- שבא לו שיהיה לו ככה. אם זה היה ככה אז הוא היה כל הזמן ח"ו מעלה טענות כלפי שמיא. אלא הוא חי בהרגשת שליחות. הוא היה מנהל בביה"ס ניסויי ורואים איך שהוא באמת מנסה לשנות. 
 

פתאום הבנתי שכן, אין מקום לאינטרסים אישיים. האינטרסים שלנו (שאכן יש אותם) צריכים להיות רק לטובת הציבור ולקידוש שם שמים. זה לא תמיד מצליח. אבל אם משנים גישה אני מאמינה שזה כן מצליח. הכל תלוי בדרך הסתכלות. שנזכה לדרך הסתכלות כזאת....

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...