אז... ב"ה אתמול חזרתי משבוע התנדבות של תנועת "אריאל". היה פיצוצי. באמת שהיה מעולה... ונכון, היינו כ-ול-ה 9 בנות, אבל היינו חלק מקבוצה של כ-250 בנות ב-כ-ל הארץ! ולי לפחות זה עשה "וואו" כזה..
בחמישי, לפני שהתפזרנו הביייתה נפגשנו כל הבנות מכל הארץ, זה באמת הופך את זה למשו' גדול וחזק! כן! זה לא רק הקבוצה הקטנה [אבל המכובדת..] שלנו, זה לא רק ה30 משפחות שעשינו לילדים שלהם קייטנה. זה הרבה הרבה יותר מזה, זה קייטנות, ברכות, בתי אבות, "מיוחדים", מטעים, ועוד הרבה תחומים.
ואז חשבתי על הפרוייקט [כן.. אני עושה את זה הרבה..] וחשבתי על זה שתכלס, זה הרעיון של ה"מחוזות". זה לא רק ה-5 צפוניים וה-3 חברים שלהם. זה עשרות. עשרות בני נוער שיתנו בעז"ה כמה שעות כל שבוע-שבועיים כדי לתת. ויהיו חלק מקבוצה גדולה!
כשאני עזבתי לפני שבוע המצב היה כזה, התחילו לדבר ברצינות על הנדבות קבועה בבי"ח בי-ם, וחוץ מזה אני עוד לא ירדתי מהרעיון של לעבוד בקבוצות קטנות בכל הארץ.
ועכשיו אני אומרת מניסיון- עבודה בקבוצות קטנות, "מחוזות", בכל הארץ, ופגישה קבוע [של מי שיכול] פעם בשבוע [ואולי פעם בכמה חודשים איזה משו' כמו מה שעשינו לפני שבועיים בי-ם.. אבל עוד לא הגענו לשלב הזה..]
דבר כזה עובד! בדוק ומנוסה!
עד כאן מה שהתגבש לי במוח ביומיים וחצי האחרונים.. מה עודים עם זה הלאה? זה תלויי בכם!
