נשמה יקרה. אם אני לא טועה יצאת לחופש כבר..

והחופש הוא זמן מועד לנפילות, זה זמן בו השאול נמצא לידינו,

הרוע הולך איתנו.ובעצם מי בכלל צריך אותך,חופש גדול?

אז זהו שכן אנחנו צריכים אותו.

כי כל השנה יש לנו את המסגרת שתחזיק אותנו .

את הרמי"ם שילוו אותנו

וחודשיים בשנה אבא החליט לתת לנו לצעוד לבד

לחפש משמעות מחוץ לפורמליות

לבדוק כיוונים חדשים

ואם לא תתיאשי מי יודע אולי אולי תמצאי..

בהצלחה ומוזמנת בש"א.

זה קשור לדברים שקרו לא עכשיו....

ההיפך בחופש הרבה יותר טוב לי בלי כל האנשים שמעיקים מידי ולא נותנים להתקדם ומחפשים תמיד 'לעזור' לך....החופש אצלי הוא זמן לעליות לחשוב על דברים להתקדם...באמת יותר טוב לי בחופש (טוב לי לא כיף לי !!)

ואבא לא משאיר אותי לצעוד לבד אף פעם אחרת כבר לא הייתי פה אבל אבא שצועד איתי תמיד איכשהו בכל זאת רחוק ....כי קשה להגיע אליו הוא תמיד פה ....אבל לא תמיד אני איתו.... ובכל זאת אחרי המון חיפושים(כנראה לא מספיק...) עדין לא מצאתי את הדרך להגיע אליו ולא מצאתי את האמת שלי ...את האמת בכלל ....

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....