שפה גבוהה, עלילה יפה.

כלבבך

אך מייגעת לעיתים.

לקחתי ברצינות אמיתית את שר הטבעות וגמרתי בליבי לגמור אותו, באמת, אבל הגעתי עד לאותה ישיבה בחלק השני של הספר ו....התייאשתי!

וזאת לא הפעם הראשונה...

יש בו משהו שגורם לי לרצות לחשוב על אין סוף דברים חוץ מהספר עצמו ואחרי פרק שניים אני מבינה ששום מילה לא נקלטה במוחי הקטן..

בספר השני יש המון תאורים אז תדלגי מקסימום ;)

אם לא תקראי את הסידרה של חולית של פרנק הרברט 

קורים לסדרה חולית?

זה יצא נראה לי לפני 30-50 שנה, לפי מה שהבנתי הסופר חצי יהודי או משהו...

לכן במקור (אנגלית) יש מילה בעברית - "קפיצת הדרך" - מושג משעשע מאוד, בסרט רואים אותם אומרים "קוויצת הדרכ"

רוב האנשים לא קוראים את הספר בגלל השפה הדיי גבוהה (קראתי בכל זאת חח העלילה מגניבה) אז את מוזמת לנסות

ד"א למה את רוצה לדבר בשפה כזו? זה ההפך מכולם, וזה מוזר ;) 

ב. אני מוזרה גם ככה והשפה שלי נחשבת גבוהה בכל אופן, לפחות כך טוענים, אז אין לי בעיה עם מוזרות כלל וכלל

מתוך ויקיפדיה:

*ספר מסעותיו של בנימין מטודלה יצא לאור בכשלושים מהדורות שונות, הרשומות בבית הספרים. הספר נדפס בארצות שונות, על ידי מדפיסים שונים ובתאריכים שונים. כאן רק כמה דוגמאות.

• ‫ מסעות של רבי בנימן, רבי בנימן ב"ר יונה מטודילה, קושטנטינה : דפוס אליעזר בן גרשם שונצינו
• ‫ מסעות ר’ בנימין , שספר איש אחד מארץ נבראה <נאווארא> שמו רבי בנימין בר יונה מטדילה, ויבוא בארצות רבות ורחוקות, זאלקווא, דפוס ג’ ליטעריס, תקס"ו.
• ‫ מכולם אני ממליצה על: ספר המסעות של בנימין מטודלה , נערך והובא לדפוס על ידי מירה מאיר, איורים - ריצ’רד טיילור, ספרית פועלים, תל אביב, 1984.
• ספר מסעות של ר’ בנימן ז"ל, על פי כתבי יד עם הערות ומפתח, ממני מרדכי בן מהור"ר נתן אדלר הכהן, לונדון, שנת תרס"ז. נדפס מחדש, ירושלים, האוניברסיטה העברית - החוג להיסטוריה של עם ישראל, תש"ך 1960

*כל כתבי: עגנון, שלום עליכם, י.ל. פרץ, אורי צבי גרינברג, ביאליק, דבורה בארון, לאה גולדברג, נחום גוטמן, ע. הלל, אברהם שלונסקי, נתן אלתרמן, עודד בורלא, אפרים קישון, יצחק נוי, אורי אורלב.

*משלי בן סירא

*הרמח"ל כתב מחזות. נסה את זה.

התרכזתי בהצעות של ספרות עברית מקורית. כי תרגומים זה כבר משהו אחר, זה שילוב של המקור הזר והתירגום, ותלוי הרבה באופי התירגום.

בס"ד

אני כולי בשוק שלא הזכירו אותו עדייין...... תקראי אלכסנדר דיומא! 

שלושת המוסקטרים, הרוזן ממונטו כריסתו (-אינלי מושג איך כותבים את זה...) ועוד מלא ספרים בשפה

גבוהה ומשעשעת! אה, וגם שלושה בסירה אחת של אפשטיין ושל בורלא, לא של דני קרדמן, זאת לא שפה גבוהה...

את יכולה לקרוא את המחזה - "הקמצן" של מה שמו, משו' שמתחיל ב"רייש" עם ל ניראלי... תמיד שוכחת...

מישו יודע מה המשמעות של המילה איפוא ? (לא איפה)

אלו הספרים האהובים עלי!

ואין, אין מה לומר- ספרות גבוהה מעשירה את אוצר המילים בטירוף!!!

והרהור, שימי פס על העולם, ותשתמשיבמילים גבוהות גם ביומיום.

זה מה שאני עושה. אנשים בהתחלה מרימים גבה ומלגלגים, אבל החברות הקרובות כבר  יתרגלו, ויקבלו אותך ככה.

[ובנוסף, זה ייתרון בפסיכומטרי]

והמלצותיי- כל הקלאסיקות:

האסופית- כל הסדרה

"עלובי החיים"

"הקטדרלה ליד הים"

"הבכור לבית אבי," וההמשך "אהבת איתמר"

"אבא ארך רגליים" של ג'ין אובסטר

תקוות גדולות, ניקולס ניקלבי של צארלס דיקנס

אגב, היתה לי תקופה בעבר, שחדר לי ג'וק לראש, והייתי הולכת בשוק הפישפשים וקונה לי ספרים עתיקים במלוא מובן המילה. ממש ענתיקות.

בינהם:

"אנו החיים" של איין ראנד

"בדרכי ניכר" של רחל פיינברג.

ויש לי גם את "ספר היער" (=ספר הג'ונגל של היום) ג"כם בהוצאה נראה לי הראשונה בעברית. תענוג משעשע לקרוא אותו!

א'קיצר, לכי על זה,הרהור, יצא לך רק טוב מהעניין!

דוגמה: 

היכן נפל הכוכב אם כך?

היכן נפל הכוכב אם כן?

היכן נפל הכוכב איפוא?

וכדי לבלבל עוד יותר: איפה איפוא נפל הכוכב?    איפה במילעיל, איפוא במילרע.

בס"ד

ואת כל הספרים האלה של ג'יין אוסטיין...

גאווה ודעה קדומה , על תבונה ורגישות, ויש עוד כמה שתורגמו...

וגם אוקסודוס!

אבל שי עגנון  הוא מהמם !! זה אפילו לא תרגום , אז את לא מפספסת כלום , וכן , זה שפה גבוהה.... 

והוא גם מעניין ועם עומק ..(אחרי שמתרגלים קצת ..) 

מומלץ ביותר!(=

אז עד הסוף!!

פעם קראתי את זה עם אח שלי לא שהבנתי חצי מהמילים אבל מילא...

אז שיקספיר - " מהומה על לא דבר"- רק את ההוצאה הישנה החדשה מעפנה בטרוףףףף בישנה יש המון מילים גבוהות ויפות.

כמובן " רומאו ולוליה" 

" עלובי החיים" 

" סיפור פשוט" 

"תהילה" -אני אישית לא אהבתי אולי בגלל שזה היה בשיעור ספרות...

יש ספר של ש"י עגנון שאני לא זוכרת את שמו...

" גיא עוני" - גם מילים גבוהות גם סיפור מהמם!!(הוצאה ישנה כמובן... תחפשי)

הספרים הישנים של דבורה אומר.

" אורי" - הוא עם מילים גבוהות אבל מעבר לזה הספרים שלה בספה די רגילה...

לא עולה לי עוד ספרים לראש... אבל שקספיר בהוצאה הישנה(התרגום ) זה אחד ה-דברים! המילים שם ממש ממש גבוהות ואת מוזמנת לנסות לדבר כמו שמדברים שם חחח

לש"י עגנון יש ספרים מרגשים בעברית בשפה גבוהה ממש מומלץ.

 כה אמר זרטוסתרא/.פרידריך ניטשה (מבטאים: ניצ'ה) ציטוט: 

" וזה דבר הצהריים הגדלים, בעמוד האדם באמצע מסלולו בין חיה ובין עלאדם והוא חוגג את הדרך אל ערבו כחג תקוותו העילאית: כי זו הדרך אלי מחר חדש." (תקראו רק את ההוצאה הישנה. כנ''ל לגבי טולקין. בחדשה השפה הרבה יותר נחותה.)

אחי גיבורי התהילה / הווארד פאוסט  ? מדבר על מרד החשמונאים. לא מדויק הסטורית ודתית, אבל נהדר בכל זאת.

אני ממש מתביישת שעוד לא קראתי את עלובי החיים.

נורא.

אז הקטדרלה ליד הים, אחותי אמרה שהוא מאוד לא צנוע ודיי גררה אותי (במחשבותיה) לספריה להחזיר אותו.

בקיצור, תודה! יש לי כמה וכמה ספרים לחפש בספריה עכשיו

"הלב" הוצאת 1958 (אפשר להשיג אצלי, אם את רוצה)

שפה די יפה בשביל ילדה בת עשר (כמו שהייתי שקראתי אותו מיליון פעם)

הנרות בערו עד כלות - שנדור מאריי

תוך כמה זמן אתם מתכננים לענות?

עיין נא בכמה פורומים אחורה בפורום סופרים. כתבתי שם רשימה ארוכה.

בהצלחה!

מצד אחד יש זכויות יוצרים, ומוסר דרך ארץ וכו',

מצד שני יש שיאמרו שזה זוטו של ים וכו'.

ולמה ספרים בדרייב, אם אפשר לשאול? אתה קורא במחשב?

יש אפליקציות טובות לזה, בתשלום סמלי או יותר

אבל אני לא מכירה לעומק כי אני קוראת אותם מודפסים

פשוט יש לי קורא ספרים

ולא בא לי לשלם על כל ספר שאני קורא, אני קורא מלא ספרים ולוקח לי לילה לספר גדול, אז לא חבל על הכסף?

ויפה על הציטוט בחתימה

אילו היה לי כח הייתי קוראת שוב את הסדרה ומוציאה משם ציטוטים יפים לשמור לי

ייצבה אצלי המון יסודות לעבודת השם ולעבודה פנימית.

מי הכי אהבת מהדמויות, ואיזה ספר לדעתך הכי חשוב?

מה הכוונה ספר הכי חשוב? מבחינת מה?

מהדמויות מאוד התחברתי לטורנאל מהספר האחרון אבל יש עוד הרבה

אני חושבת שאיסתרק הוא הספר הכי הכי

אבל הדמות שהתחברתי אליה היא מהללאל

זה שאיסתרק קוצר את המקום הראשון זה דבר מוסכם

אמנם לצערי קראתי את הסדרה בסדר מבולגן, כך שזה מעט פגם לי בקריאת איסתרק שהסוף צפוי... אך חלק גדול מההנאה בקריאה הוא החזרה פעם שניה ושלישית ולא רק העלילה. כך שנותרתי עם הנאה

שקידה במסך,
אני רואה את זה עליי, ככל שאני יותר במסך
ככה אני פחות רוצה לקרוא ספרים...

אבל קראתי לא מזמן את נמר השלג של צ'ינגיס אייטמטוב

ואמנם לא לגמרי גלאט (לא משהו מוגזם או משהו)

אבל... וואו.

תודה על התגובה. אני כל כך אוהבת לנתח ספרים (טובים!)

"והיום איננו כלה" מתעלה עליו מכל בחינה ובייחוד ברמה הטכנית.

אבל אלה שני סיפורים שונים ואני חושב ש"נמר השלג" נוגע בעניינים מאוד מהותיים, בעומקם של דברים.

נראה לי על פניו ספר רציני. כן?

קראתי לפני שנים

ועדיין זוכרת לטובה את הדמויות, העלילה, המסרים.

תהני

יש סקאלה של ספרים, כמו סקאלה של רמה תורנית. ולדעתי זה תלוי בכותב וביראת שמים שלו..

אלה ספרים שהכותב או הספר מדברים על העולם הדתי:

אבידות- מיכאל שיינפלד

וגם מים שאין להם סוף - מיכאל שיינפלד

וגם עד שנגיע הביתה- מיכאל שיינפלד

הרב ליאור אנגלמן כתב ספרים יפים-

לא מפסיקים אהבה באמצע,

קשורה בנפשו

סולם גנבים

הספרים שלו כתובים טוב והדמויות מעניינות.

שמונה דקות אור- של ליהרז טויטו פרומן,

מספר על הרב מנחם פרומן זצ"ל, כביכול מנקודת המבט של אשתו אבל בצורה של סיפור עלילתי מעניין ויפהפה לדעתי.

הקדוש ברוך הוא וארבע רווקות מהשומרון- יפה ממש ברעיון המרכזי וגם הספר עצמו כתוב טוב

השנה שאחרי הפור- אברהם אליצור- ספר טוב באווירה ישיבתית

וכמובן חרשתא- של יהודית קגן. ספר ביכורים אבל כתוב ממש טוב, ברמה איכותית מאד

ספרי סיפורים ששווה לקרוא:

וופלים לימון, של יהודה גזבר

סיפור קטן- ספר שיצא לפני בערך 17 שנים עם הסיפורים של העלון עולם קטן

גלגל חוזר- איתן הוד

חצי חלון, חצי מראה- של מוני אנדר. זה בעצם ספר חרדי אבל אנושי מאד, ולכן הוא לא חרדי קלאסי.

יש עוד כמה, אבל נראה לי זה מספיק להפעם.

ויש גם ספרים חילוניים שאהבתי, לרשימה אחרת

סולם גנבים לא אהבתי - זה של הרב ליאור אנגלמן?!

4 רווקות מהשומרון - לא הייתי ממליצה. לגמרי לא. מאוד לא צנוע

בלשון המעטה. רק הולך ומדרדר. די הזדעזעתי . בכל זאת, בחורה דתית.

אנסה בלי נדר את היתר.

ספרים חילונים אני מכירה , ראי את הרשימה שלי

אם את רוצה, כדי למנוע כפילויות (בערך מלפני חודש וחצי,

חודשיים).

מוכנה לשמוע עוד. אין הרבה ספרים טובים, לצערי.

תבורכי.

ושהמסר שלהם צנוע וטהור?

לי ב"ה יש מספיק ספרים בספריה- קוראת הכל.

ואני חושבת שלפעמים המסרים גדולים יותר מהסיפור עצמו...

באמת בספר "הקב"ה וארבע רווקות מהשומרון" יש תיאור של תהליך שהבחורה עוברת.

כן היא נהיית פחות "שומרת" על ההלכה ועל הגדרות והצניעות.

אבל המסר הוא, ובכן, המסר הוא, שהשם יתברך נמצא איתה. 

שם שום מסר מיוחד מלבד קלות ראש וחוסר גבולות.....לא הרגשתי שום שום הערכה

לבחורה הזו. וגם הספר לא מעניין במיוחד בכלל.

בודאי שהקב"ה נמצא איתנו בכל, אבל אנחנו נעשה את כל התועבות ונאמר בגלגול עיניים צדקני

שהשם איתנו?  במה זה בדיוק מתבטא? מה הקשר שלך לבורא העולם, איך את מבטאת אותו מלבד

לעשות ככל העולה על רוחך ולהגיד שאת מחוברת להשם? זה קצת נוצרי, הייתי אומרת...

אני מדברת על הספר כמובן.

אבל באמת, מעדיפה אם אין ברירה לקרוא משהו לא צנוע

של גויים או חילונים, רק לא פריצות במעטה של יראת שמים.

אני קוראת גם ספרים לא משלנו ולא דתיים ולא עם מוסר יהודי דווקא.

כן מאוד מעדיפה לקרוא ספרים נקיים. אבל לצערי, אין כאלה כמעט.

אם תעייני ברשימת הספרים ששלחתי לפורום פעם, תראי שרוב

הספרים, בעצם, כולם כמעט, הם ספרים לא משלנו.

אם את לא מוצאת את הרשימה, תכתבי לי ואשתדל לחפש ולשלוח

(אם אדע איך, אני די סתומה לגבי כל הקשור למחשבים, טכניקה

וכו'....)

נורא תודה על ההתייחסות שלך. זוכרת שענית לי פעם כששאלתי אם

קוראים שאת קוראת.

וגם אז נראלי יותר צופה אבל גם קורא הרבה (בעיקר בפורום)

כאילו, התחלתי לקרוא, ממש בעמודים הראשונים, ונראה אמנם מחוספס אבל מלבב.

סיימתי זה עתה את "חתול נודד וחברים" ולהערכתי הוא פשוט יפני מדי לקרוא הישראלי. והאמת גם לא כזה מרשים כמו הספר הראשון.

נמר השלג של צ'ינגיס אייטמטוב קצת מסובך לקריאה, לא מדהים ברמה הטכנית כמו והיום איננו כלה, אבל אדיר. לא 100% גלאט אבל בגבול המאופק. מאוד מדכא בהסתכלות הכוללת.

שירה: חוץ מהידועים, ממליץ על דוד פוגל. גם אהבתי את "זמירות ירוקות" של זרובבל גלעד, נדמה לי שתאהבי.

גם די עצוב. אבל שווה. 

לא מכירה את החתול....

אייטמטוב - שמעתי שלא ישווה להיום איננו כלה. אנסה, בלי נדר.

דוד פוגל - משורר שואה, אא"ל (אם איני טועה). נכון?

אני אוהבת את זלדה, מבלי להבין מרגישים ש ז ו   שירה!

אולי את יהודה עמיחי (ממה שקצת קראתי. חוששת קצת מהחילוניות שלו....)

אנסה אולי בעז"ה את חלפי וזרובבל גלעדי גם.

מהו הספר הראשון של חתול נודד...?

קרא, לענ"ד, את חכמת (או מתנת, לא זוכרת, כתבתי ברשימה) היפני; מאוד פשוט במובן החיובי ויפה. יש בו משהו שמעבר.

גם גן הפרחים הלבנים, יפני, מלחמת העולם השניה, מנקודת ראות יפנית. ספר טוב. לענ"ד

סודוקו רוצה לחיות- ילדה שנפגעה בפצצה האטומית על יוון. יפה מאוד ועצוב. מה שמוזר זה שהכותב הוא....גרמני. לא יודעים

כנראה מי הוא. נכנס ונתן את מה שכתב וזהו. נדמה לי.

גיט שעבאס לכולם!

יחסי אליו הוא קצת אמביוולנטי. ממש אהבתי אותו כשקראתי אותו. גם ברמה הטכנית, זה הרגיש שהוא כתוב מצוין וייחודי. העלילה היא קצת צפרדע מתבשלת כזה והחלק הכי טוב בעלילה אני חושב הוא מתי הצפרדע (הקורא) קולטת שהיא מתבשלת. בכיתי לא מעט. ואז ברטרוספקט, הרגיש קצת קיטש. אבל אם זה עובד, זה עובד. אגב, יצא לזה גם סרט – נקי לחתולין, קיטש עוד יותר מהספר, די קלאמזי אבל יש פסקול של הזמרת קוטרינגו שזה נחמד מאוד.

כן דוד פוגל משורר שואה וגם נספה בשואה. שירים מאוד, מאוד כבדים. אבל יפים.

זלדה מהממת. למרות שלא לכל ממש התחברתי. יש לה סגנון כזה מחובר, אנושי ואותנטי, יחד עם העדינות הדתית.

אולי זו סנוביות. (יש בזה משהו....), אבל מהמעט שקראתי, לא התרשמתי במיוחד. 

כן נהניתי מפסיעות (?) בחול של אורנה....(?)

 על מה הספר?

גיט שעבאס!

כנראה שאני שייך לפורום אנשים רגישים

לא קראתי את הספר

ורגישות זו תכונה טובה

עם כל אווזי הבר

היא ניסתה ללמד גיאורפיה כך, נכון? צריכה אולי לנסות שוב.

החלפתי בספריה את הסיפור שלא נגמר - אבל הוא כתוב כולו ב...ירוק!

מבינה את המחבר, אבל קשה לקרוא כך!

וזכור בתור ספר חמוד שאהבתי

לגבי הסיפור שאינו נגמר – חלקו כתוב באדום!

וזה חלק מהעניין, זה ספר ישן וחמוד מהזמן שבו סופרים היו מאוד יצירתיים