שפה גבוהה, עלילה יפה.

כלבבך

אך מייגעת לעיתים.

לקחתי ברצינות אמיתית את שר הטבעות וגמרתי בליבי לגמור אותו, באמת, אבל הגעתי עד לאותה ישיבה בחלק השני של הספר ו....התייאשתי!

וזאת לא הפעם הראשונה...

יש בו משהו שגורם לי לרצות לחשוב על אין סוף דברים חוץ מהספר עצמו ואחרי פרק שניים אני מבינה ששום מילה לא נקלטה במוחי הקטן..

בספר השני יש המון תאורים אז תדלגי מקסימום ;)

אם לא תקראי את הסידרה של חולית של פרנק הרברט 

קורים לסדרה חולית?

זה יצא נראה לי לפני 30-50 שנה, לפי מה שהבנתי הסופר חצי יהודי או משהו...

לכן במקור (אנגלית) יש מילה בעברית - "קפיצת הדרך" - מושג משעשע מאוד, בסרט רואים אותם אומרים "קוויצת הדרכ"

רוב האנשים לא קוראים את הספר בגלל השפה הדיי גבוהה (קראתי בכל זאת חח העלילה מגניבה) אז את מוזמת לנסות

ד"א למה את רוצה לדבר בשפה כזו? זה ההפך מכולם, וזה מוזר ;) 

ב. אני מוזרה גם ככה והשפה שלי נחשבת גבוהה בכל אופן, לפחות כך טוענים, אז אין לי בעיה עם מוזרות כלל וכלל

מתוך ויקיפדיה:

*ספר מסעותיו של בנימין מטודלה יצא לאור בכשלושים מהדורות שונות, הרשומות בבית הספרים. הספר נדפס בארצות שונות, על ידי מדפיסים שונים ובתאריכים שונים. כאן רק כמה דוגמאות.

• ‫ מסעות של רבי בנימן, רבי בנימן ב"ר יונה מטודילה, קושטנטינה : דפוס אליעזר בן גרשם שונצינו
• ‫ מסעות ר’ בנימין , שספר איש אחד מארץ נבראה <נאווארא> שמו רבי בנימין בר יונה מטדילה, ויבוא בארצות רבות ורחוקות, זאלקווא, דפוס ג’ ליטעריס, תקס"ו.
• ‫ מכולם אני ממליצה על: ספר המסעות של בנימין מטודלה , נערך והובא לדפוס על ידי מירה מאיר, איורים - ריצ’רד טיילור, ספרית פועלים, תל אביב, 1984.
• ספר מסעות של ר’ בנימן ז"ל, על פי כתבי יד עם הערות ומפתח, ממני מרדכי בן מהור"ר נתן אדלר הכהן, לונדון, שנת תרס"ז. נדפס מחדש, ירושלים, האוניברסיטה העברית - החוג להיסטוריה של עם ישראל, תש"ך 1960

*כל כתבי: עגנון, שלום עליכם, י.ל. פרץ, אורי צבי גרינברג, ביאליק, דבורה בארון, לאה גולדברג, נחום גוטמן, ע. הלל, אברהם שלונסקי, נתן אלתרמן, עודד בורלא, אפרים קישון, יצחק נוי, אורי אורלב.

*משלי בן סירא

*הרמח"ל כתב מחזות. נסה את זה.

התרכזתי בהצעות של ספרות עברית מקורית. כי תרגומים זה כבר משהו אחר, זה שילוב של המקור הזר והתירגום, ותלוי הרבה באופי התירגום.

בס"ד

אני כולי בשוק שלא הזכירו אותו עדייין...... תקראי אלכסנדר דיומא! 

שלושת המוסקטרים, הרוזן ממונטו כריסתו (-אינלי מושג איך כותבים את זה...) ועוד מלא ספרים בשפה

גבוהה ומשעשעת! אה, וגם שלושה בסירה אחת של אפשטיין ושל בורלא, לא של דני קרדמן, זאת לא שפה גבוהה...

את יכולה לקרוא את המחזה - "הקמצן" של מה שמו, משו' שמתחיל ב"רייש" עם ל ניראלי... תמיד שוכחת...

מישו יודע מה המשמעות של המילה איפוא ? (לא איפה)

אלו הספרים האהובים עלי!

ואין, אין מה לומר- ספרות גבוהה מעשירה את אוצר המילים בטירוף!!!

והרהור, שימי פס על העולם, ותשתמשיבמילים גבוהות גם ביומיום.

זה מה שאני עושה. אנשים בהתחלה מרימים גבה ומלגלגים, אבל החברות הקרובות כבר  יתרגלו, ויקבלו אותך ככה.

[ובנוסף, זה ייתרון בפסיכומטרי]

והמלצותיי- כל הקלאסיקות:

האסופית- כל הסדרה

"עלובי החיים"

"הקטדרלה ליד הים"

"הבכור לבית אבי," וההמשך "אהבת איתמר"

"אבא ארך רגליים" של ג'ין אובסטר

תקוות גדולות, ניקולס ניקלבי של צארלס דיקנס

אגב, היתה לי תקופה בעבר, שחדר לי ג'וק לראש, והייתי הולכת בשוק הפישפשים וקונה לי ספרים עתיקים במלוא מובן המילה. ממש ענתיקות.

בינהם:

"אנו החיים" של איין ראנד

"בדרכי ניכר" של רחל פיינברג.

ויש לי גם את "ספר היער" (=ספר הג'ונגל של היום) ג"כם בהוצאה נראה לי הראשונה בעברית. תענוג משעשע לקרוא אותו!

א'קיצר, לכי על זה,הרהור, יצא לך רק טוב מהעניין!

דוגמה: 

היכן נפל הכוכב אם כך?

היכן נפל הכוכב אם כן?

היכן נפל הכוכב איפוא?

וכדי לבלבל עוד יותר: איפה איפוא נפל הכוכב?    איפה במילעיל, איפוא במילרע.

בס"ד

ואת כל הספרים האלה של ג'יין אוסטיין...

גאווה ודעה קדומה , על תבונה ורגישות, ויש עוד כמה שתורגמו...

וגם אוקסודוס!

אבל שי עגנון  הוא מהמם !! זה אפילו לא תרגום , אז את לא מפספסת כלום , וכן , זה שפה גבוהה.... 

והוא גם מעניין ועם עומק ..(אחרי שמתרגלים קצת ..) 

מומלץ ביותר!(=

אז עד הסוף!!

פעם קראתי את זה עם אח שלי לא שהבנתי חצי מהמילים אבל מילא...

אז שיקספיר - " מהומה על לא דבר"- רק את ההוצאה הישנה החדשה מעפנה בטרוףףףף בישנה יש המון מילים גבוהות ויפות.

כמובן " רומאו ולוליה" 

" עלובי החיים" 

" סיפור פשוט" 

"תהילה" -אני אישית לא אהבתי אולי בגלל שזה היה בשיעור ספרות...

יש ספר של ש"י עגנון שאני לא זוכרת את שמו...

" גיא עוני" - גם מילים גבוהות גם סיפור מהמם!!(הוצאה ישנה כמובן... תחפשי)

הספרים הישנים של דבורה אומר.

" אורי" - הוא עם מילים גבוהות אבל מעבר לזה הספרים שלה בספה די רגילה...

לא עולה לי עוד ספרים לראש... אבל שקספיר בהוצאה הישנה(התרגום ) זה אחד ה-דברים! המילים שם ממש ממש גבוהות ואת מוזמנת לנסות לדבר כמו שמדברים שם חחח

לש"י עגנון יש ספרים מרגשים בעברית בשפה גבוהה ממש מומלץ.

 כה אמר זרטוסתרא/.פרידריך ניטשה (מבטאים: ניצ'ה) ציטוט: 

" וזה דבר הצהריים הגדלים, בעמוד האדם באמצע מסלולו בין חיה ובין עלאדם והוא חוגג את הדרך אל ערבו כחג תקוותו העילאית: כי זו הדרך אלי מחר חדש." (תקראו רק את ההוצאה הישנה. כנ''ל לגבי טולקין. בחדשה השפה הרבה יותר נחותה.)

אחי גיבורי התהילה / הווארד פאוסט  ? מדבר על מרד החשמונאים. לא מדויק הסטורית ודתית, אבל נהדר בכל זאת.

אני ממש מתביישת שעוד לא קראתי את עלובי החיים.

נורא.

אז הקטדרלה ליד הים, אחותי אמרה שהוא מאוד לא צנוע ודיי גררה אותי (במחשבותיה) לספריה להחזיר אותו.

בקיצור, תודה! יש לי כמה וכמה ספרים לחפש בספריה עכשיו

"הלב" הוצאת 1958 (אפשר להשיג אצלי, אם את רוצה)

שפה די יפה בשביל ילדה בת עשר (כמו שהייתי שקראתי אותו מיליון פעם)

הנרות בערו עד כלות - שנדור מאריי

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.