מותר גם לי לפעמים?אני..

 

 

......

מה מותר גם לך לפעמים???קומפית
האייקון אומר הכל..אני..


נו מה קרה?קומפית
הרבה...אני..
נו טוב..


אמונה היא הדבר הכי חזק שהקדוש ברוך הוא נתן לנו בעולם.
אני יכולה לכתוב על שמחה, על הסבלנות, על התפילה – אבל כולם הם פלגים שנובעים מהמעיין המיוחד הזה שמשופע ישירות מאבא שלנו. השמחה היא אמונה – כי מי שמאמין שמח במציאות שה´ מנחיל לו, גם אם היא חשוכה. הסבלנות היא אמונה – כי לסמוך על ה´ יתברך שזה עוד מעט, תכף מגיע... והתפילה – הדעת שבאמונה, העשייה שבה – להאמין שה´ מחכה ושומע, ואוסף את הדמעות וסופרן... ולהתפלל ולהמשיך להתפלל ולא לעזוב, פשוט לא להניח. וליפול ולקום ולהתחיל מחדש, לצעוק ולצעוק ולצעוק. ממש - קוה אל ה´ חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה´.
למדתי על אמת ועל הקושי הנורא להגיע אליה ולהמשיך לאחוז בה, על כוחה של עזות דקדושה, על מסירות נפש בתוך החיים, ולא בקפיצה למוות, על יוקר ונחמדות התפילה. למדתי על השם יתברך – איך הוא נמצא בכל הדקויות של החיים, בפנים של כל אדם, באור של כל בריה, טמון ומחכה שנמצא אותו. וזה נשמע כל כך יפה – לראות את הקדוש ברוך הוא בתוך פרח יפה, בתוך שדה של שיבולים. אבל כמה, כמה זה קורע לעמוד מול שקר ולהוציא מתוכו אלוקות.(!!!)

אנחנו עומדים בהמון מצבים בחיים, בהם אנחנו לכאורה יכולים להיות בטוחים לגבי רצון ה´. נסיונות, הרפתקאות, צרות, סבל וייסורים – כותב רבנו, הם מנת חלקו של כל אדם בעולם, כי "אדם לעמל יולד". אבל לחפש בתוך כל אלו את רצון ה´, לנסות למצוא את השמחה, לעשות מהתורה תפילה – מהחיים רצון, זאת העבודה האמיתית שלנו.
ה´ שם אותנו במקומות הכי לא צפויים. מכירים את הסיפור על החסיד והאתרוג? לפעמים אנחנו בטוחים, בטוחים שאנחנו יודעים מה רצון ה´, מה העבודה הספציפית שלנו באותו רגע, אבל בעצם – ה´ מסתכל עלינו עכשיו ובוחן דבר אחר לגמרי. לפעמים אנחנו רוצים לברך על האתרוג הכי הכי מהודר, אבל אבא שלנו חותך אותו מול עינינו, ומקווה שנשאר שמחים, סבלנים ומאמינים.


ועכשיו קצת קשה...


זה קורה כנראה, וזה הרבה יותר ממובןמשה
לא חשבתי שזה לא מובן..אני..
אבל תודה.


זה קשה..... קשה מאודקשקשנית
מזדהה
איזה כיף שאת מזדההאני..
למרות שלא בדיוק פירטתי מה הקושי, זה עושה טוב על הלב. (:

תודה נשמה טובה. גרמת לי לחייך.


אשריכם ישראל!
אני רואה שזה קורה לכולםקשקשנית
אפילו לחזקים וגדולים כמוך...........
תמשיכי להיות חזקה
חחחחאני..
חזקים וגדולים כמוך..

אבל אני רק בת 20, לא כזאת גדולה;)

אכן, לפעמים גם אני עצובה. זה קורה, וזה לגיטמי. אני כלכך אוהבת לכתוב את זה כאן, וכתבתי את מה שאני הולכת לכתוב עכשיו כבר אינספור פעמים ובכ:ז אני חשה צורך בעיקר בגלל שזה מחזק אותי רבנו כותב( עד עכשיו הקפדתי לכתוב ר' נחמן ולא רבנו כדי לא לחשוף לאיזה כיוון אני מאוד נוטה בעבודת ה' שלי, כדי שלא יקטלגו אותי אוטומטית,אבל עכשיו כבר כתבתי בהודעה הקודמת רבנו בלי לשים לב אז כבר אין לי טעם להסתיר יותר.) אז כן- רבנו כותב שאדם שיש לו לב שבור, יבכה שעה אחת ביום על הלב השבור שלו. זה אומר שגם לעצב וצער וללב השבור יש מקום, ואפילו מקום משמעותי. אבל אסור להפוך את הרגשות האלו לעיקר ולמרכז, צריך שגם הרגשות האלו יקדמו אותנו בעבודת ה' ולא יובילו להרס עצמי חלילה. וכן, הלב שלי שבור.. אבל אני בטוחה ומאמינה שהקב"ה לא יבזה את הלב הנשבר והנדכא שלי. ואני שמחה שאני יכולה לעמוד בתפילה לפני הקב"ה מתוך שברון לב אמיתי...

ובע"ה, יהיה טוב.. גם אם כרגע כואב ועצוב. וכן, כרגע כואב ועצוב.
צריך לאזור סבלנות.

אני ממש מזדהה איתךסמדוש
אני באמת מרגישה כאילו אני כותבת את זה. לא, נכון לעכשיו אין לי תקופה כזאת. אבל זה קורה, ואם מישהו יגיד לךך שזה לא קורה לו הוא שקרן.
כי זה קורה לכולם. השאלה היא מה כל אחד ואחד עושה עם זה.
ממקום כזה- חובה עלינו להתרומם.
פעם שאלתי מישהי, איך אפשר להיות שמחה? (והיא לא סתם מישהי הררבנית שלי במקרה)
והיא ענתה תשובה כ"כ פשוטה,שקשה מאוד לבצע, אבל לי זה מאוד עזר.
היא אמרה ששמחה זה דבר כ"כ פנימי, שאי אפשר להחליט שאתה שמח וזהו אתה שמח, אתה חייב לפעול כדי להרגיש ככה. ואיך פועלים? מקיימים מצוות.
עושים דברים שאוהבים.
סבלנות? צריך בכל דבר. בשמחה צריך לפעול. ולא לחכות שיגיעו זמנים טובים יותר. כי הכל זה בסכך הכל החלטה שלנו.
לגבי הבכי- אותה רבנית אמרה שלבכות זה טוב. אבל אל שעה. זה כבר יצר הרע. וזה משתלט עלייך.וזה כ"כ מתחבר אחד לשני- בכי- פעולה שעושה אותך עוד יותר עצוב (כמובן שיש מקום להתפרקותאבל בגבול...) ושמחה- פעולה של מצווה משמחת. ובעיני זה ממש כמו שאומרים שבגד עושה לאדם המון. דוגמא קטנה לכך תשימי לב איך את כשאת מתפללת בבגד כזה או אחר.

תמיד בשמחה
ערב טובאנונימי (פותח)
עצבות זה דבר נורא שמוביל ליאוש וחידלון עד כדי אובדן
לב נשבר זה הדבר הכי נפלא בעולם שמממנו אתה מתחיל לפעול
יש סיפור בתנ"ך על דוד המלך שכאשר כבשו את עירו צקלג שרפו אותה באש
ולקחו את כל הנשים שלו בשבי
אז כל העם שהיה איתו התחיל לבכות עד שלא היה בהם כוח לבכות
(אנו יכולים לתאר לעצמנו מה זה לבכות עד שאין כוח)
וכתוב מיד אח"כ וויחזק דוד בה' אלוקיו
נראה לי שאותו בכי זה היה לב נשבר שהביא אותו להתחזקות
אבל לא חלילה עצב שמביא ליאוש ומחליש את האדם (שכאילו כיבכול אין כבר סיכוי והכל אבוד ח"ו)
הו לב נשבר זה באמת נפלא..אני..
סמדוש, תודה רבה רבה על הדברים המחזקים.

אני מסכימה איתך בעקרון.
אבל- דבר ראשון, בכי זה מעולה במינון הנכון. זה עוזר להתפרק, להתנקות. ואני מבינה את הסכנה שיש בזה. עצב זה ממכר, במודע או שלא במודע. בכי זה גם ממכר.
אבל צריך לדעת לתת מקום נכון לכל דבר, ולנתב גם אותו לעבודת ה'.

יצר הרע מסוכן ויש לו תחבולות לא מעטות, ואני מסכימה שברגע שאת מרשה לעצמך, מעט, יש מצב שהוא יקח על זה טרמפ. אבלאם העצב הזה לא יונק ממקום של רחצים עצמייים, של ביטול עצמי, של מסכנות של חוסר תקווה, של יאוש, אלא ממקום של שברון לב אמיתי,וחסרון אמיתי- אפשר לנטרל את היצר.

שוב תודה, אנשים טובים שכמוכם.
עוד משהוסמדוש
טיפ הכי טוב שהוא מעיין מוטו אצלי
"תחשוב טוב יהיה טוב.." תאמין תצליח. זה ממש ככה.
משום מה אני לא מאמין בזה, לא יודע למה.אנונימי (פותח)
אני דווקא כן..אני..
מחשבה משפיעה על מציאות. תנסה.
את היית זו שחזקת אותיקשקשנית
אני מקווה שתמיד יהיה לך רק טוב
אני..אחרונה
גם לך.

תודה רבה!
חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאוודחדווית

חברה הכי טובה שלי מתחתנת

ואני כבר לא יכולה 

אני עדיין רווקה נכון לרגע זה..

אני לא יודעת מה הולך להיות אחרי החתונה שלה

עד כמה הקשר ישתנה

האם אני עדיין ירגיש קרובה אליה? או שכבר לא יהיה לנו את הביחד שלנו?

אולי כדאי פשוט לעזוב את החברות כי זה יהיה מידיי כואב??

האם היא עדיין צריכה אותי אחרי החתונה ? עדיין אני חשובה לה? היא עדיין חושבת עלי? 

איך זה מרגיש מהצד השני ,מהצד של מי שמתחתנת?
אני מרגישה אבודה לגמרי בעניין

 

 

 

מה פתאום אל תעזבי.Shandy
עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך ט"ו בסיוון תשפ"ו 13:55

עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך ט"ו בסיוון תשפ"ו 13:44

אני אענה לך ממבט של רווקה שחברות טובות שלה נשואות פלוס ילדה כל אחת

שתדעי שאני המקום הבטוח שלהן איתי הן מדברות על כל נושא כן גם על הזוגיות והילדה שלהן

זה כמה את באה פתוחה לשיחה איתן

זה שהיא אישה נשואה לא משנה אותה למישהי אחרת

היא אוהבת עדיין את אותו אוכל אותה מוזיקה ואותם בגדים

ושתדעי כן אולי בהתחלה היא תהיה עסוקה בבניה של הבית שלה אז פחות תהיה פנויה אבל היא רוצה אותך בחייה היא אוהבת אותך ותאהב תמיד תמיד יהיה לכן על מה לדבר תשתפו אחת את השניה בכל מני דברים לא חייב רק בחורים שנפגשת איתם או שיחות על הבעל יש מלא נושאים

תצאו לדייטים גם אתן

אל תשכחי שגם לה חדש הכל ואת העוגן השפוי והמוכר שלה

אם תעזבי אותה אז בכלל היא תהיה אבודה

נכון שיש כאלה שנעלמות לפעמים אבל הן חוזרות כי בעל הוא לא תחליף לחברה

וכמה שהוא אוהב אותה

הוא לא יבין כמוך ויקשיב 100 אחוז כמוך הוא לא אישה הוא בנוי אחרת

יש לו חסרונות שהם יתרונות גם

חח

קיצר אל תלחצי תשארי את

תתענייני בה אל תתרחקי מדי אבל גם אל תתאמצי יותר מדי גם

היא לא תוותר עלייך

אני אומרת לך מנסיון.

כל אישה צריכה חברה טובה בכל זמן

אם את תלכי ותעלמי ברור שהיא תמצא אחרת אבל זה מחוסר בררה כי ויתרת עליה

קיצר תנשמי עמוק תשמחי בחתונה שלה תחגגי כי את באמת שמחה בשבילה

ותמיד תשארי לצידה

תשלחי לה הודעות מדי פעם תגיבי על פוסטים שלה או משהו

אפילו תתקשרי אחרי השבע ברכות או מתי שנח לכן

אני נגיד חגגתי לה שבע ברכות ראשון יחד עם עוד חברה וכן אני רווקה והיינו בקשר כל הזמן כאילו אנחנו כדיין רווקות חח

ויאפ אני איתה בקשר מצויין ואני כמו דודה לבת שלה ( של כל אחת מהן יש לי 3 נשואות פלוס ילד.ה) ואני יוצאת איתן לאכול ולטייל ובאה אליהן חופשי שמסתדר לשנינו... או ישנתי אצלה שבעלה במילואים כי פחדה לישון לבד.

תמיד בחיים יהיה זמן שמתרחקים ומתקרבים

זה לא חייב להיות חתונה זה יכול להיות מעבר דירה או לימודים או מציאת עבודה

תמיד יש משהו משתנה זה שאתן לא באותו סטטוס לא משנה את האופי והחיבור שלכן


 

ונ.ב הזאת שהכי קרובה אלי  כמו אחותי (טוב נו 8 שנים זה כבר יותר מחברה חח )אפילו התקשרה אליי שהיחתה בחדר לידה לעדכן אותי שהיא הולכת ללדת


 

 

וןאן את נשמעת ממש מיוחדתתפוחית 1
תודה לה'.Shandy

 כי זה היה חשוב לי.

שמשהו חשוב לך ואת אוהבת את לא מוותרת😊

ותמיד תמצאי דרך להיות בסביבה.

וכנל גם עליהם

אני לא היחידה שמבקשת את הקשר

הן שואולות אם אפשר לצאת להליכה

לקפוץ אליהן לארוחת ערב כי הבעל באירוע או בעבודה

שאת פתוחה ונגישה אז גם הן מחזירות ככה בחזרה

תודה לה' עליהן

למה נראה לך? כאילו תודה אבל איך את רואה את זה?חדווית
וכן גם אותי זה הפחיד. אבל לא וויתרתי.Shandy

ושתדעי שהקשר הכי טוב וחזק שלי זה עם החברות הטובות שהתחתנו כי הוא נשאר כמעט אותו דבר כמעט.

הרווקות  כמוני זה סבבה והכל אבל גם הן בעולם שלהן של הלימודים השירות או מה שזה לא יהיה

כמו שכבר אמרתי לא רק חתונה מנתקת קשרים חח

זה כל דבר בחיים השאלה כמה את נלחמת ורוצה בקשר

עוד שאלה בענייןחדווית

תודה על התשובה שלך,

כן אשמח לשמוע איך עברת את התקופה שמבחינתי הכי מאתגרת -החודש הראשון אחרי החתונה.

אני יודעת שבסוף נתרגל לחברות קצת שונה

אבל איך עוברים את ההר הזה?

אני צריכה כלים.


חברות כמוך זה מתנהרקאני

ומצטרפת לכל מילה שאמרת

דווקא מהצד של הנשואה עם החברה הרווקה

יש לי חברה ואנחנו בקשר מצויין

ממש כמו שתיארת 

וזו מתנה ענקית

כן יש תקופות שפחות בקשר אבל לא רק בגללי

גם לה יש תקופות עמוסות ואין זמן

אבל בגדול בעל לא מספק את הצורך בחברה

 

זה באמת קשה וכואבתפוחית 1

ממה שאני חוותי (רווקה כרגע) זה תלןי בשתיכן.

לרוב הקשר חוזר אחרי תקופה

ואם זה יברןת ממש טובוצ אז הגיוני שימשיך ישר ולא תהיה את ההפסקה הזו.

אגב כמו כל דבר גם על זה אפשר לדבר..

לדעתי חבל לוותר מראש.

לרוב הצורך הוא הדדי. 

>>ברוקולי

 

זה לא כיף, 

תזכרי שחברות אמיתית היא כזו שיכולה לשרוד שינויים. 

בחיים יש כל מיני שינויים 

החברות לא נשארת אותה חברות כמו שהיה בימי התיכון למשל. 

 

תזכרי שהאיש שלה יהיה במקום הראשון. 

זה ממש לא סותר שהיא צריכה ותשמח גם בחברות שלה. 

רק שני הצדדים צריכים לזכור שהקשר מקבל גוון אחר.. 

 

ממליצה לך למצוא עוגנים שיעזרו לך קצת להרגיע את התקופה

ובעזרת ה' היא תשמח בשמחתך גם בקרוב 

לעזוב את החברות? כי טוב לה?הפי

אם יש משהו שאמא שלי לימדה אותי לשמוח באמת בשמחת האחר .. ותאמיני לי שה' ניסה אותי

תשמחי במה שיש לך

את בריאה? תודי על זה

את רווקה? נכון כואב לך במקום מסויים אבל תודי גם על זה .

גם אם הלב לא מרגיש שצריך להודות על זה תודי על זה

את יכולה לתת מקום לכל רגש אבל לקנאה.. לא אחותי זה רגש שקרן

 

כמובן הכל זה המלצה .. כותבת לך כאילו את חברה 

זה לא הקנאהחדווית

זה לא שאני מקנאה,

תאמת שאני הכי שמחה בשבילה, וגאה בה שהגיע לשלב הזה

העניין שמאתגר לי זה פתאום הלבד פתאום לא בטוחה בקשר,אני מרגישה שזה רועד

פתאום אני לא בטוחה שהיא רוצה אותי ,לא בטוחה עד כמה אני חשובה ,מאתגר שאני לא יכולה להתקשר או לצאת איתה סתם (כי היא צריכה להיות עם בעלה)

הבנת?

ואני לא באמת יעזוב 

רק השאלה איך להתמודד

קשר אמור להיות הדדיהפי

הגיוני שאם היא התארסה אז יהיה לה יותר מאתגר למצוא זמן אבל גם שם.. דווקא חברות שלי היו צריכות יותר עזרה ועידוד הזמן הזה של חתונה לא פשוט בכלל.. מה שכן את צריכה לשים לב לא להיות בזה מאה אחוז מושקעת יש גם את החיים שלך .. תעשי לעצמך טוב .

נניח קניתי לחברה מתנה האירוסין קניתי גם לי מתנה (: חח 

דווקא שם הקשר שלנו התחזק והם העריכו את הקשר שלנו יותר

 

..

תראי יש בנות שלוקחות את זה למאה אחוז עם הבעל .. ולא משאירות זמן לקשר עם שאר העולם ..

להגיד לך שזה בריא בכלל לא אבל זה שלהן..

עם בנות כאלה את לא רוצה להיות בקשר

האם זה מאכזב? כן 

האם זה אומר שהיא תהיה כזו?? ממש לא

מובן כל כךלא יודעתת

לי זה קרה כשהחברה הכי טובה ואחות קרובה התחתנו באותו חודש..

זה לגמרי מייצר ריק בלב וחוסר ביטחון בקשר,

אבל קודם כל טוב שאת מודעת..

מה שלי עזר-לחזק קשרים אחרים,להיות בעשייה,כן להמשיך להשקיע בקשר ולהראות שהיא חשובה לך.

וגם להתבאס אבל להבין שהקשר לא נעלם פשוט השתנה,ואחרי כמה זמן יווצר יותר איזון והיא תצליח לתת ולהשקיע גם היא בקשר בע"ה.

בהצלחה!

תדעי לך שזה הכי מובן בעולם!!advfbאחרונה

נראה לך שיש ביניכם קשר שמאפשר לדבר על הנושא?

נשמע שאת חוששת בעיקר על הקשר, פחות הראת בהודעה מוטיב של קנאה (שגם הוא הכי לגיטימי שבעולם).. זה העניין?

איך מעוררים רצון להתחתן?Shandy

יש רצון לזוגיות ואהבה זה טבוע בבנו מאז ומתמיד ואצל בנות רואים את זה כבר מגיל 12 אנחנו חולמות על חתונה ועל הבעל

מעבירות בראש שמות ומשוות מה הכי מתחרז ואיזה שם משפחה היא מקווה בחיים לא לקבל🤣😂

קיצר אנחנו גדלים עם זה ושמגיע הרגע לצאת אז בכלל הרגש בשמיים וכו

יש כאלה שפשוט הרצון הזה מודחק להם הצידה בגלל עבודה ולימודים זה לא שהם לא רוצים פשוט כרגע לא מתאים.

יש כאלה שזה מפחיד אותם ומלחיץ וחושבים שהם לא בשלים אבל עדין הם רוצים.

אבל מה עם כאלה שפשוט לא מרגישים את זה

הם לא מפחדים. הם לא דוחקים. הם אפילו מנסים.

הם יוצאים. אבל זה לא מתקדם כי הם גילו שאין בהם רצון לזה...

איך מעוררים רצון להתחתן אצל מישהו

הם הכי שמחים שאחרים סוגרים ווארט אלא שרוקדים הכי הרבה ועושים הכי שמח בחתונות של אחרים

אבל לא מצליחים לדמיין את עצמם בשלהם...


 

לשלוח אותם למאמן.ת לחתונה זה רעיון שישבו עליו אבל מה עוד

איך אפשר לעודד לרצות את זה.

ו

אי אפשר לעודד לרצותמשה

רצון זה אנרגיה בגוף. לא בשכל. לא בתודעה. בגוף. בבטן.

 

אחר כך יש הרבה דברים שאפשר לעשות כדי להוריד חסמים או לעבוד איתה. אבל קודם כל צריך להבין שככה זה רצון.

תלישותאמה לעם קדוש

לקח לי זמן להבין 

להפנים

שוב

שאפשר להיות בין אנשים

ועדיין להיות בודדה.


 

לקח לי זמן להגדיר לעצמי מחדש-

אני לא פה ולא שם

כבר לא בחברת הצעירים הסוערים

ועוד לא עם אלה היושבים זוגות זוגות


 

ויודעת

אני מוקפת אהבה

באמת.


 

משפחה

חברות

לימודים


 

ועדיין

אתה, איפה אתה?


 

מחכה לך בסוף כל יום

כשהחושך יורד

וכולם מתכנסים איש אל ביתו.

מחכה לשתף אותך איזה דיבור שדיבר אליי הלב שלי היום.


 

מחכה לחגים של יחד

לשבתות של נחת.

בלי לחפש איפה להתארח או לבשל לעצמי, שוב.


 

מחכה לדעת שיש מי שרואה אותי ושמח בי,

ככה.

בדיוק כמו שאני.


 

מחכה לך

אולי היום תדפוק על מפתני?

אמן! את מוכנה לפתוח לו?אני:)))))
רק שיבואאמה לעם קדושאחרונה
"עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה"יהודי שואף לטוב

קיבלת הצעה, נשמע מעולה. בירורים, כמה דברים טובים. באמת, מעניין לפגוש את זו שכל הטוב הזה מסופר עליה. מעריך אותה עוד לפני היכרות ראשונית. טלפון, וואלה, היא בראש טוב, זורמת עם המקום שתמצא, לא מתוך ביישנות אלא מתוך בגרות וכבוד. כיף.

השקעת. מצאת מקום, מזג אויר שיבש, התאמצת ומצאת מקום אחר, קרוב לה אבל לא בין החברות. מקום נוח בלי חשש ייחוד. נסעת שעה. היה נהדר.

איכשהו היא הצליחה לפתוח שיחה זורמת בלי היכרות בסיסית, רק אחרי שעה היא ביקשה לשמוע פרטים בסיסיים, כי היא באמת לא שמעה כלום. פשוט דיברתם. וזה לא כי סתם קשקשתם. גם, אבל גם היה דייט 'עיון'. תחושות, מניעים, הגדרות חדשות שגילית על עצמך, והיא הצליחה לנתב אותך אליהן בטוב טעם ודעת. היא גם שיתפה וסיפרה. היא באמת מעניינת, ומוציאה ממך את המיטב. הרגשת אמיתי וחופשי.

אחרי שעתיים היא אומרת שהיא צריכה להתחיל לזוז. היא לא מתחמקת, יש לה לו"ז, דיברתם על זה כבר. פשוט לא שמת לב שעברו שעתיים. איך עברו? היה כ"כ כיף, הזמן עבר מהר. לא חותכים מיד. מתחילים להתקפל וממשיכים בשיחה עד הרכב. נפרדים לשלום ומסכמים לדבר בבוקר למחרת.

בדרך עוצר בצד. מחשבות. היה כיף. ממש. אף פעם לא היה לך ככה. היא מעניינת. עושה רשימה. מה מסקרן אותך, מה עוד רוצה לשאול אותה, מה עוד רוצה לשמוע או לשתף. מה אפשר לשפר בהתנהלות, איזה מקום יתאים לפגישה שנקבע מחר בטלפון. להגיע מוכן.

מגיע. חבר טוב מתעניין. משתף בשמחה.

אחרי שעה הודעה. מחילה שזה בהודעה, יש עיסוקים. לא מתאים לי. תודה.

מה עכשיו. איך מתקדמים.

אבל זו היא.

איך רודפים.

קודם כל לעזוב. נגיב עוד כמה שעות. נעכל ונחשוב.

הודעה קצרה. תודה על המאמץ, אם יש משהו להעיר או להאיר אשמח.

נהנתי מההשקעה, היה מקום מעולה. היה כיף. יכולת להיות יותר מתעניין.

את צודקת. אני רגיל להיות בעמדה של מדובב. פתאום שיחה פעילה. זה כיף, הייתי קצת בשוק, בעמדה של מספק תשובות. האמת שגם כתבתי לעצמי כבר בדרך אחרי שנפרדנו.

מעריכה מאד. לא מתאים לי.

מקבל. תודה על הכל.

אבל איך ממשיכים?

לילה קשה. קצר מאד.

למחרת, השדכן, דמות מוערכת, קרוב משפחה שלה, פונה ואומר שדיבר איתו, לדעתו לא הצגתי את עצמי נכון. מדברים קצת. נשמע שהיא נתפסה על נקודה לא מהותית. חבל.

לא מבקש. הוא אומר בעצמו שהוא לא מתייאש.

עוד יום שהיא בראש. עוד לילה. הרי הוא מטפל בזה. זה יכול לחזור.

למחרת הוא אומר שהוא מרים ידיים.

להרים גם?

אבל זו היא!

מישהו שואל אם פנוי.

לא יודע.

אני פנוי?

אין מישהי שטוענת בעלות..

אבל אני ממש לא פנוי.

שבוע שהיא מפריעה בתפילות ובלימוד. בעשייה יש קצת מנוחה ממנה. משתדל לסלק אותה, לפעמים גם מצליח. ואני לא בטוח שאני רוצה בכלל לסלק. להפנים כבר. היה ונגמר. מה נגמר? מי נגמר. אני.

הצעה אחרת. נשמע טוב, באה מ3 כיוונים במקביל, בלי תיאום. דמויות שמכירות אותי.

בירורים, שוב, נשמע מעולה.

אבל אני פנוי?

בסדר, ננסה. אין הרבה חשק, קשה לחשוב על להיפגש ככה. אבל חייב להמשיך.

באסה. היא לא רוצה.

מזל. היא לא רוצה.

הצעה נוספת. בירורים. שומע דברים טובים. אבל הכל טפל. איך אפשר להתחיל ככה? בינתיים לא.


וזו רק פגישה אחת. מה עוברים אנשים.

ירחם ה'.


"אמר רבי יונתן היוצר הזה אינו בודק קנקנים מרועעים, שאינו מקיש עליהם אחת עד שהיא פוקעת, ומה הוא בודק קנקנים יפים, שאפלו הוא מקיש עליו כמה פעמים אינו נשבר, כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה אלא את הצדיקים" (בראשית רבה לד, ב)

"עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה"

וואו. איזה דבר זהנקדימון

הכתיבה מכניסה אותנו ממש פנימה.

אין לי עצות טובות לתת, אבל מזדהה

אבל שלא תהיה טעות - היא עושה נכון.מי האיש? הח"ח!

וצריך שתקבל שהיא עושה נכון. ובהגיע הרגע, והוא יגיע, גם אתה כך תעשה וזה נכון.
איבחת גרזן. מכה אחת. מאצ'טה. בלי נקיפות המצפון המיותרות. וזה הנכון.

מסכים, זה כואב מאודארץ השוקולד

אבל אם צד אחד חושב שנכון להיפרד אז כנראה נכון להיפרד וצריך להיות ברור שנפרדים.

אפשר לקחת תקופה לחשוב בנושא גם, אבל כאשר מחליטים להיפרד הפרידה ברורה.

איזו תגובה מתוקה.נחלת
כואב מאודאנימה

אבל בלתי נמנע

איפה שיש סיכוי יש סיכון, וכשפותחים את הלב לאהבה נכנסים למצב פגיע.



בעזרת ה' הזמן יעבור והכאב ישכח והמסע שלך ימשיך למקומות חדשים וטובים.



לא חושבת שלזה התכוונת, אבל המסר העיקרי שאני לוקחת ממה שכתבת זה שתמיד עדיף לשקף את הרגשות והכוונות שלי ולא לטייח בחביבות. אם לא נחמד לי לא להיות נחמדה וזורמת במיוחד

בזמן האחרון קרה לי יותר מידי, היום הייתה לי הברקהintuscrepidam
עבר עריכה על ידי intuscrepidam בתאריך ט' בסיוון תשפ"ו 2:38

אבל אני כנראה לא אתעמק בה מספיק עד שבת.

אבל אני אשלח לך הודעה בפרטי מעניין אותי לשמוע אותך על הנושא.

בינתיים, כמה חכם ותורני אתה לדעתך?

17 כזה, קצת לפה קצת לשם.יהודי שואף לטוב
לא יודע איך יוצאים מזהשפלות רוח
אצלי זאת הייתה תקופה מאוד מאוד ארוכה(הרבה הרבה מעל שבוע) ועד היום יש מחשבות פה ושם, כשאני מתעסק בזה זה כואב, וכשאני בעשיה לשם עשיה זה לא פותר כלום כי אחרי שהעשיה נגמרת אז הכל חוזר, אבל שמתי לב שכשאני בעשיה לדבר גדול יותר ובנוסף מכניס המון חיוביות והמון מחשבות טובות על עצמי ועל איפה שאני רוצה להגיע וממש מדמיין את עצמי שם ורואה את זה ברור כשמש, זה מעין ניצחון קטן שעוד לא הגיע אבל זה מאוד עוזר ממליץ בחום לנסות.
אהבה, קודם כל לעצמי. כי אם אין אני לי מי לינחלת

גם לא היא. אני בלי קשר אהוב, חשוב, מתוק....

ווואי. רק להגיד שקראתי בנשימה אחתאמה לעם קדוש

הצלחת ממש להעביר אותי דרך הסיפור.

כואב.

מתפללת שתמצא כח להמשיך במסע, ובקרוב למצוא.

כל כך אמיתי. קצת (הרבה?) כואב. מוכר. עובר. תבוא זונחלת

שלך וזה יהיה פתאום כל כך שלך. וכל כך ברור. ישועת השם...

הכתיבה... מרגישים ממש את הלב.אשר בראאחרונה
עוד אחתאנונימיכלשהו

משחק לרווקים מבוגרים המבוסס על “20 שאלות”,
רק שבפועל צריך שתיים. כי כולם כבר מכירים את כולן.


איך משחקים:
מקריאים כרטיס משודכת:
“בת 31, עמוקה, שמחה, מחפשת בית של תורה, אוהבת אנשים ותהליכים.”


מותר לשאול עד שתי שאלות.
למשל:
“זאת ההיא שכתבה ‘לא שטחית’ חמש פעמים בכרטיס?”
“זו לא זאת ש’זורמת’ אבל רק על בוגר ישיבה גבוהה, גבוה, קליל, עמוק ומצחיק?”


מטרת המשחק:
לזהות מי המשודכת לפני שנגמרות שתי השאלות.
 

איך מנצחים:

אין מנצחים כאן.

 

נמאס לי לגור אצל ההורים אבל אני לא יודע איפה ישאולי1

דירות שותפים לחבר'ה בוגרי ישיבות גבוהות.. מישהו יש המלצה?

למה חשוב לך לגור עם בוגרי ישיבה גבוהה?פשוט אני..

אני לא יודע בדיוק בן כמה אתה ומה אתה עושה בימים אלה,

אבל בגדול בדירת שותפים אתה לא מחפש אהבה גדולה וחיבור נשמות, אלא אנשים סבבה ולא בלתי נסבלים...

אם במקרה הם יהפכו להיות חברים שלך, זה בונוס נחמד אבל לא חובה.

 

 

אני מחפש משהו שכן יתן כיוון יותר חברותיאולי1
בקרית משה אני יודעת על כמה דירותברוקוליאחרונה
לבבות נשבריםש.א.צ

בס"ד

לבבות נשברים, חלומות מתנפצים, אותיות פורחות באוויר

דיבורים, סיפורים, קשרים עמוקים, מתנפצים כגלים על הסלעים המשוננים.

דמיונות, הרפתקאות, חוויות משותפות הולכות לאיבוד. 

גלגלים מפונצ'רים, מפרשים מרוקנים. חבילות טישו ריקות. לילות לבנים. עיינים אדומות.

תחושת נבגדות. אי אמון באדם. הוצאות כספיות שהלכו סתם. אין עתיד. על העבר עדיף שלא לחשוב.

קרח מכאן ומכאן. אבוד. אין תקוות. לא הועילו הפשרות.

כל ההדרכות, כל המחשבות, שעות של דיבורים והתיעצויות. האם לא היה כאן משהו אמיתי?
ובאמת כבר חשבתי שמצאתי את בת זוגי! הקרקע כבר הייתה יציבה. הכל היה מוכן. הייתכן שהכל פתאום נגמר? ככה סתם? מדוע? האם אינני טוב? נחיתה קשה על רצפה קרה. הלב מסרב להאמין. כל רגע נראה פתאום נצח נצחים. עדיף כבר לישון לנצח. לא לראות אור יום. להתחפר עמוק בתוך המגנן והמסתור. אולי יום אחד תציץ אלי עוד קרן שמש שתתן  תקווה למציאות קצת אחרת. למקום בו אמון ושלווה נפגשים למקום בו השמחה טבועה בלבבות האנשים. למקום בו אין עוד צער ומכאוב. למקום בו אאמין שיהיה יותר טוב. למקום בו אנשים יפסיקו לספר לשון הרע. ליום בו תגיע כבר

הגאולה.

(נכתב מלבי בעקבות כמה סיפורים של חברים וקרובי משפחה שביטלו אירוסין/התגרשו אחרי כמה חודשים)

שושיאדיתאחרונה

עצוב...

אין דבר שיותר מרחיק אותי שלוחצים עליהפי

רוצה לצאת? אבל למה לא?  תחשבי על זה ! חשבת?

צהריים טובים ערב טוב לילה טוב בוקר טוב די שקט

למה לא ענית לי??  התקשרת, ראית שהתקשרתי?


גם אם הוא יהיה מושלם ברגע שאתה לוחץ אין אותי

אין אני לא עובדת בלוז שלך

שקט כבר

נכון. זה לא חכם.אני:)))))אחרונה

אולי יעניין אותך