למה כל דבר טוב שאני עושה אנשים חושבים שזה בא מתוך פראייריות או סתםץ בגלל שאני מוזרה..
אז מה אם שמתי חמישים שקל שקבלתי ככה ישר בצדקה אז זה אומר שאני במקרה הטוב פראיירית או במקרה הפחות טוב מוזרה או במקרה הגרוע משוגעת??
בגלל שהעולם שלנו כ"כ רע אז זה זהו? אין יותר דבר כזה אנשים טובים?!
בסדר, אז לקחתי על עצמי קצת יותר דברים מאחרים אז מה? אז אני פראיירית? לא! אני לא! זה בא לי ממקום תמים שאם אני יכולה לעשות עוד משהו אז למה לא?! למה לא להיות ראש גדול אם אני רוצה ואם בא לי?
נגמר! אין יותר תמימות בעולם הזה. לכל דבר יש הסבר ולרוב ההסברים יהיו לא טובים במיוחד..
כבר אמונה בקב"ה היא לא פשוטה ותמימה כמו פעם, גם לא האמונה שבית המקדש צריך להבנות, גם לא האמונה בעצמי, גם לא האמונה באחרים. הכל כבר מסובך יותר נדמה כאילו אין אפשרות של טוב, אין אפשרות של אמונה פשוטה ותמימה.








