לא ה-, אבל מתחרה רציני על מקום בעשיריה הפותחת.

רצוי גם תמצית של הספר...

אחרי שקראתי את בעקבות הכלב של קוני וויליס בעקבות המלצתך, וגם את מועדון גרנזי, אני די סומכת על טעמך... המעמד מחייב...

סטלני , גיבור הספר , נשלח למחנה של עברינים צעירים באמצע המדבר, בגלל שחושדים בו שניסה לגנוב זוג נעלים של איזה כוכב ספורט מפורסם. במחנה כל ילד\אסיר חייב לחפור בור בגודל של מטר וחצי על מטר וחצי בכל יום.

יצא גם סרט על הספר לפני מספר שנים.

קראתי את הספר לפני כמה שנים , ולא הייתי מגדיר אותו בדיוק כ"אחד הספרים הטובים שקראתי בחיי" אבל הוא באמת נחמד.

אברהם איתן כתב איזה שהוא תקציר, אבל האמת-

כשאבא שלי נתן לי לקרוא את הספר הזה הוא אמר לי- אל תקראי את מה שכתוב מאחורה. זה יהרוס לך.

אז סיימתי את הספר וקראתי את המאחורה כדי להבין מה היה שם (איזה צייתנית אני, אה?)

ולא הבנתי מה.

ורק אחרי עוד כמה פעמים של לקרוא ואחרי התקציר הזה אני מבינה-

זה ספר עם קסם. הכתיבה, הניואנסים. פשוט ספר מקסים.

הוא נגמר, אגב, מהר מאוד. קחי איתו מהספריה עוד שני ספרים אם זה לשבת...

באמת מהאהובים עלי.

ונהנית מ'מלבד הכלב'?

אם תצליחי למצוא את 'המשכוכית' (גם של וויליס) נסי גם אותו, הוא מקסים גם (ונדיר בטירוף משום מה)

לא הבנתי מה יהרס לי, אבל התקציר פשוט לא מצליח להעביר את המתיקות שבספר הזה, לכן זה הרס.

ההמלצה שלך בהחלט מעודדת קריאה...באמת התקציר ההוא לא עשה הכי חשק...אבל כעת בהחלט נכנס לרשימת הקריאה! תודה!

אהבתי מאד את מלבד הכלב! פשוט התלקקתי מתענוג........

חיפשתי את המשכוכית בספריה והתאכזבתי לגלות שאין להם... כנראה זה באמת ספר נדיר. אני מקוה שעוד אשיג אותו.

תמשיכי להמליץ!

כזה שתמיד כיף לחזור אליו!

אז כמו שאמרו, סטנלי ילנטס [שם המשפחה הוא ההופכי של הפרטי, שמתם לב?] נשלח ל"מחנה לילדים רעים", שם, כדי "לחשל את האופי", כל ילד צריך לחפור בור ביום, בעומק של מטר וחצי ובקוטר זהה. כמו כן, הם מחוייבים לדוח על כל מציאה שהם מוצאים למפקח, אותו מעולם לא ראו אע"פ שהוא גר בבקתה בין הברושים- נקודת הצל היחידה ב"גרין לייק" [אגם ירוק], המדבר בו הם חופרים.

סיפור מעניין, מרתק ומעלה חיוך!

נ.ב

יש לו גם המשך- צעדים קטנים. סגנון שונה קצת אבל גם כן, אהוב עליי מאוד.

אם את מתכוונת לספר המשך - קראתי אותו ממש מזמן, אבל זכור לי שהתאכזבתי ויכול להיות שהוא גם היה לא נקי... אני לא ממש זוכרת - בכ"ז - זה היה מזמן...

עמוק ואישי במעטפת של פשטות

ממליץ!

בסוף הכל מתחבר להכל.. בלי טיפת קיטשיות!!!

דווקא ספר ההמשך שלו מאכזב. ציפיתי למשהו ברמה של בורות, וגיליתי ספר רגיל לחלוטין.

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.