ואחרי זה 

אם זה באמת "שינוי קל בצורתה שאינו מצריך תינוק" אז =="הרי זו כשרה"

והדין הוא שלא מתחשבים בקריאתו , (יש פוסלים), ולהלכה יש להכשיר.

הילדים ישנים ב"ה

אם יש ריעותא באות אז יש דעה (בלי שמות) שאומרת שנפסק להלכה כמו התינוק

מעשה ששלח לי ר' חיים במגיה שהגדיל ראש ושאל תינוק שפסל

ובעל הפרשיות הלך איתם לרב (שטרן?) שפסק לפסול בגלל התינוק אע"פ שאם היו מביאים לו את השאלה כמות שהיא היה מכשיר

אות והדר אני לא בטוח אם זה כל ריעותא באות או שיש דברים שלא מתחשבים בו

סי' לב אות סה (ע"פ רבינו החיד"א ועוד).

ועיין ביר"ש (פי"ג ס"ג) שכ"פ להלכה ולמעשה.

ביריעות שלמה כתב שכשר אם יש שינוי קל וצורתה עליה ולא מתחשבים בתינוק

אמנם ציין שיש פוסלים

אבל שורה תחתונה כתב שיש להכשיר

וכותב במפורש שיש להכשיר

בוייקר טוב

"אם יש באות קצת שינוי ועדיין צורתה עליה כגון ואו שראשה מרובע הרי זו כשרה ואין צריך להראותה לתינוק,

ואם עבר והראה לו ולא קראה לאות יש פוסלים ויש מכשירים שכיוון שכשרה מן הדין אין מתחשבים בקריאתו, וכן עיקר 

אני רואה שאתם ציפורי לילה...צדקתם, שזה מחלוקת בין ספרדים לאשכנזים.

בינתיים, יריעות שלמה זה לא הלכה משה מסיני וגם מ"ב לא...בשאלה מסוג כזה כל אחד הולך אחר הרב שהוא בוחר. אני חושב שהרב שטרן לא יפסוק לספרדי לפסול אבל לא בטוח.

תשובה עם מקורות:

משנ"ב (ס"ק קכב וביה"ל ד"ה כשר): הולכין אחר התינוק להחמיר, שוב אינו יכול לתקן.

קול יעקב (ס"ק ס"ה): בתו"ם שכתב אחריו, יש להקל כדי שלא להצריכן גניזה, אבל בס"ת צריך לתקן

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.