בהצלחה להם..

טוב אריאל (הבת) תאלץ לספוג תבלאגנים שנעשה בעקבות כך |זומם|

יאלה בלאגנים!!

זוכרים את המלחמת כריות שעשינו פעם בפורום?

אז הבת של אבא- קבלי כרית ענקית על הראש והוא הרס לך את הקוקו!

|הולכים לכפכף אותי כאן|

שנותנים לנו דוגמא אישית ויוצאים להתנדב.

ובנוסף לא שוכחים אותנו ומוסרים התנצלות.

תודה ארי על השליחות

בס"ד

חברים יקרים-

אם מישהו יעשה פה בלאגנים...|מאימת באקדח| אני אטפל בו טוב, טוב...

אם אתם חושבים שאני לא כזאת קשוחה אתם טועים ובגדול, אני יותר קשוחה מאריאל וברוך ביחד- ראו הוזהרתם! טוב, נו לא מאריאל...כי הוא ממש ממש קשוח!

זה שאני בת, מתוקה, חמודה, ונחמדה-זה רק בתיאוריה...(אודיה)

אז בבקשה תתנהגו יפה  |ילדה קטנה וחמודה בת שלוש עם 2 קוקיות וסוכריה על מקל ביד ועיני עגל| (או עיניים של החתול משרק, אותו דבר...)

וגברת חזרזיר היקרה- מלחמת כריות?! תבחרי פינה ותעמדי בה

היית בחדר הראשי ביום של העוגות גירושין?

משום מה בכל התמונות-האשה היא המחזיקה בנשק..

יש לי טראומה זהבה תתבישי לך!!

ואם הם בקיטנה איך אריאל מחובר?

הן היו של גירושין!!!!

מילא עוגות מגניבות של נישואין אבל של גרושין???

אני לא אוהבת גירושין זה דבר עצוב לפעמים (טוב הוא גם טוב לפעמים אבל...)

עכשיו ספציפית, אני אצל דודים- קפצתי אליהם בטרמפים- אני ארד לישיבה שלי של שנה הבאה אח"כ.

אריאל, ברור שאת יותר קשוחה ממני! ()

בזאת אני פותח סקר דעת קהל!

בכל זאת אין כמו <אריאל>

( וטוב שאין) 

אההה...וחזרזיר..ייאללה בואי נמשיך ת'מלחמה...

|זורק 2 כריות ענקיות על גברת חזרזיר ופוגע לה באוזן| |אוווץ'|

חחח....יייאלה בואו נמשיך...|חיוך שטני|

בס"ד

|בהלם|

אריאל, שינת לי את מה שאני כתבתי?! |בשוק|

חשבתי להתנקם, אבל אני פשוט כ"כ כ"כ מפחדת!

וזאת אני, תעמדי בפניה השניה- ושלא תעיזו לדבר אחת עם השניה

חחחעעעע......

מישו אחר שימשיך...

אני לא רשמתי את זה !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אם ככה,תמחק גם את הנשיקה

התכוונתי שתשיב את מצב ההודעה לקדמותה..|מתרעם|

אז..אוף..דיקטטור! גם אם הייתי רושמת עכשיו מה שאני רוצה לרשום היית עורך..! ארג.

כאילו איפה... גם אחותי בקייטנת איל"ן השבוע...

בהצצלחה לכולם!!

אני באמצע החדר!

זאת אני קבלי כרית בבטן והבת של אבא שלא תעזי לקרוא לי תיף! וקבלי 3 כריות אחת באוזן אחת באף אחת בבטן

עוד מישו רוצה משהו?

יאלה בלאגן בלאגן! יאלה בלאגן בלאגן!!

ו<אריאל> הכי קשוח!

[כאילו שברוך גורם לכל הסדר פה]

ווווו...|מפוצץ כרית על גברת חזרזיר ונפלו לך הנעליים| חחח....יאאאלה להמשיך!!!!!!!!!

קדוש, קדוש, קדוש!! |קול צפוני מזועזע ממש!!|

זורקת כרית ענקית על המשקפים שאין לך  [או שיש לך?]

אריאל, נתחשבן בכיתה בשנה הבאה, טוב?

ואני מבטיחה לכם חברי פורום יקרים שהחדר שלי מסודר!

הוא ערך לי את ההודעה וכתב שהוא יותר קשוח!!

אריאל- אין על בנות! את קשוחה מש'ו מש'ו!

מצטערת, זה השרשור היחיד שנתנו לי הסכמה לעשות בו בלאגן!! בואו ננצל את זה חבר'ה!

הבת של אבא - אם עוד פעם אחת את תקראי לי בשם חיבה - אני אקרא לך בשמך הפרטי! |מאיים| זה לא יהיה נחמד!...

אנשים כלל ברזל! גם לחברות שלי- לא קוראים לי בשמות חיבה, ברור? ברור! יופי. תודה.

ומניי- כל הכבוד שהצטרפת למאבק שלי נגד סדר!

ובי לא בועטים! מה אתה לא יודע? עכשיו אתה יודע. זה לא כמו הסיפור עם הנעלים בת"מ. אני שומרת נגיעה |נסחפנו|

בכ"מ מפוצצת עליך כרית בחזרה ומפילה לך את הכיפה!

|נעלב|

(אם נשארו כריות...) אני אדבק לרגע במידותיה של הרמיוני- "נקרעת בין שעשוע לזעזוע" (משו כזה...) אבל זה היה מצחיק בעיקר (:

שמתי לב למשהו- אני לא אמרתי שבנות יותר קשוחות! זה מישהי אחרת מעלי אמרה!!

ו- לא אכפת לי שנהרס לי הקוקו!!

אין לי כרית אז אני צועקת -שמישהו יביא לי כרית! שמישהו יביא לי כרית! אני צריכה לזרוק על מניי על זה שהוא אמר שאני אמרתי שהבנות יותר קשוחות..

יאלה בנות- help me !!

[אני מנסה לדמיין את הפרצוף של ברוך כשהוא יראה איזה בלאגן הלך פה..]

קבלי כרית, לוקחת כרית וזורקת בזעם על מניי.

בנות לא לבייש אותי, קדימה להתעורר...

|לוקחת כרית בכל יד וזורקת על הבנים שממשתתפים (אם יש כאלה חוץ ממניי...)|

ואינלי משקפיים!!!!אבל פגעת לי בעיניים!!!!!!!!!נו נו נו נו!!!!!!|זורק על הנאות שלך עוד כרית|

ולגביי מניי- |נותן למניי כאפה ללחי והיא נהיית אדומה|...חחחעחחחעעעע...יאאאלה להמשיך אנשים.....

אבל אל תדאגי אנחנו כמות מספקת של בנות בשביל לנצח את הבנים.

<אריאל> אתה לא בסדר! ממש לא יותר קשוח.

הייתי בטוחה שתלחם על המקום שלך!

במקום זה אתה עורך את ההודעות של כולם! |מחכה לראות כמה זמן ייקח עד שההודעה שלי תערך|

אריאל נשמה! למה את לא מחזירה לו ועורכת הכל למען כולם יידעו שאת הקשוחה ביותר? ואז יהיה קרב מנהלים

אוהבים אותכם מנהלים!    נכון פורום?

אולי נקדיש את הכריות לעבודה המדהימה שהמנהלים שלנו עושים פה?

צדיקים! ברוח טובה זו, הזדמנות לומר תודה על הכל..

בס"ד

כי אני לא ילדה קטנה כמוהו. |מסתובבת והולכת|

מישהו רוצה שאני אספר ת'פדיחה של אריאל?

(אריאל, פעם הבאה שאתה עורך את ההודעה שלי תשם בס"ד...רק שזה יהיה אמין יותר...)

חזרתי והיה מעולה..

תודה לשותפיי היקרים שניסו לשמור פה על הסדר,אריאל הבת צכה ללמוד להיות דיקטטורית כמו הגרסה הגברית..

הרי הסמס ששלחתי לצבי ותראו שדבריי הוצאו מהקשרם:

בבקשה תמסור בשמי בנוג"ה שאני באיל"ן כל השבוע ושם <אריאל> לא נמצא ואנחנו מתנצלים..

לא שהוא באילן גם..

שבוע טוב!!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...