בתור אחת שיש לה כמה חברים חילונים, יכולה להגיד בוודאות, שזה לא מזיק. וההפך, זה מחזק.

חילונים, זה לא עולם רע! רק הדרך חשיבה שלהם שונה.וזה בסדר.

לגבי הילדים שלי-ברור.

שיכירו גם צד שונה. לפחד שהם ילכו אחריהם?!אני מאמינה שאני יחנך אותם בדרך כזאת שהם לא ירצו את זה..

 אם בסופו של דבר הם יבחרו בדרך שלהם, אני יבין. ואני לא ימנע מהם לעשות את הצעד הזה. אני יסביר להם אולי שלפי דעתי זה לא נכון. אבל אני לא ימנע..

יש לי הרבה משפחה (די רחוקה..) חילונית שאנחנו בקשר איתם.

באים אליהם אפילו לשבתות.

(תמיד אבא שלי מרגיש רב כזה.. )

כל עוד הם מהחילונים המקבלים והסבלניים.. אני לא רואה שום בעיה!

(דודה של אבא שלי קנתה פלטה, שעון שבת וכו' בשביל שנבוא לשבת.. בערב אחרי האוכל המבוגרים המשיכו לדבר, הקטנים נרדמו, ואני ואחותי הלכנו ללבוש פיג'מה. קיצר, האור במקלחת היה מכובה והיה חושך גמור, אז אחותי אמרה לי שאני ילך ויגיד לאמא שלי בשקט -שלא יהיו פאדיחות..- שאין אור. ולא הצלחתי להגיע לאמא שלי אז היא כזה תגידי לי משם וכולם בשקט לשמוע מה אני רוצה.. אז אמרתי לה.. ואז הבת הגדולה שלהם -אני מדברת איתכם על מישי בסביבות העשרים וחמש פלוס-  קמה והדליקה תאור.. ..)

מהחילונים שאני מכיר הם אחלה בני אדם (ורובם ככה).

רואים שיש להם נשמה יהודית, ואין שום סיבה להתרחק מהם או להרחיק את ילדי

בשביל לקרב את גאולתנו אנו צריכים להיות עם ישראל מאוחד אוהב ותומך.

לא תמיד אנו יותר טובים מהם. 

גם לנו יש הרבה מה להשתפר וללמוד מהם.

בעז"ה שנזכה לראות באחדות עם ישראל ובגאולה השלמה

ולאחר שאמרתי משפט מפוצץ אני אסביר למה התכונתי.

הם בעצמם לא בהכרח רעים וה"חילונים" אינם מקשה אחת ,ישנם מאמינים,ישנם שאינם מאמינים ישנם שמקיימים יותר מצות וישנם שמקיימים פחות מצוות...

כך חינכו אותם ,הם אינם מכירים את היהדות והם "תינוקות שנשבו".

אך העולם החילוני הוא בהחלט עולם רע. כי אמירה שהיא בעצם "עולם בו יהודים יכולים להפר את התורה ואת הברית שלהם עם רבונו של עולם ולהשתעבד ליצר" הוא אינו עולם טוב אלא רע. כמובן שכפי שאמרתי המציאות מורכבת ויש קרובים יותר ויש קרובים פחות ,אולם בהחלט יש לגיטמציה מסויימת בעולם הזה לא לקיים את התורה(לפחות לא במלואה) ,ושזה בסדר לא להכיר את היהדות במאומה (או להכיר רק קצת !!) וכו' וכו' וזה בהחלט רע.הסוגריים מציגים דעות שונות בעניין בקרב העולם הזה.

אולם תמיד יש לזכור שהם כן יהודים קדושים והם כן אחינו ,אך זה אינו בהכרח אומר שעולמם שהם חיים בו הוא גם כן עולם קדוש.

את כל זה אני אומר מנסיון ממש קרוב כי אני בעל תשובה..

לעשות אלא שרציתי להדגיש שהעולם הזה אינו לגיטמי וזה לא רק "דעה" שונה ,כי הדעה הזאת אינה לגיטמית.
 

לביטוי 'חיילוני' יש שני פרושים. העולם. והבנאדם.

לגבי הבנאדם. כמו שאמרת, הם אנשים מקסימים, עם הרבה אכפתיות, וכבוד. אנשים שחשוב להם חיי החברה והסביבה. הם בסה"כ אחים שלנו. ובין התפקידים הגדולים שלנו הוא לקרב אותם. לכן, אין צורך להיגעל מהם, ולא להתקרב עליהם.או לפחד שנתדרדר. כי אם הבנאדם הדתי, מאמין בעצמו, ובמודעות שלו הוא דתי מאמין, אין שום סיבה שהוא יתדרדר, ולכן ההתקרבות עליהם, היא ממש בסדר.יש לי כמה חברים חיילונים, הם אנשים מדהימים. אחד אחד. יותר מאנשים דתיים שאני מכירה. ולכן, אני יכולה להגיד בוודאות, שאין שום חשש להתדרדרות או לנפילות.

לגבי העולם החילוני. אני לא מסכימה עם דרכו, אך גם לא פוסלת אותו. אני ממש לא אמרתי שהעולם שהם חיים בו הוא עולם קדוש. ואני גם לא חושבת ככה.

אני אומרת שזה בסדר גמור שהם יחשבו שהעולם שלהם צודק, והדרך שלהם נכונה.

לפי דעתי להגיד שהעולם החילוני הוא עולם רע. זה כמו להגיד שהעולם הדתי הוא עולם רע. כן, בקטע הזה אני משווה בינהם. נכון, הדרכים שלהם שונות. ולפי דעתי הדרך של העולם הדתי נכונה(אבל זה בגלל שאני דתייה).

אך זה לא סותר את זה שהעולם שלהם הוא טוב. הם בסה"כ לא חושבים כמוך, וזה לגיטימי.

א.את אינך יכולה להגיד בוודאות כך גם אם את מכירה חילונים וחושבת (שימי לב למילה) שזה אינו משפיע עלייך לרעה ,כמו כן בטח שלא ניתן להכליל דברים שנאמרים על אנשים ספציפים על כלל הציבור שלהם ,לפעמים ניתן כאן כנראה שלא.

ב.זה לא בסדר שהם חושבים כך ,משום שזה מנוגד לתורת ה' ,העולם שלהם מנוגד לערכים שמנחילה לנו התורה ומצוה אותם ,ולכן אי אפשר להגיד שזה "בסדר" שהם חושבים שלהפר את ברית ה' זה בסדר.

ג.מה זה טוב ? ,למה הכונה העולם שלהם טוב ? במה הוא טוב ?. כיצד יכול להיות טוב ליהודי אם הוא מפספס את משמעות חייו ?

א.נכון שאני לא יכולה, ונכון שישנם אנשים שונים מאלה שאני מכירה. אבל בסה"כ, הם אנשים מדהימם. ואתה יודע מה, כן גם אלה שנראים לנו הכי 'לא' , הם יכולים להיות הכי 'כן'. ולפי דעתי, האנשים(-לא קשור לאלה שאני מכירה או לאלה שלא) החיילונים, הם בניאדם מקסימים. ואפילו מאוד ערכיים.

ב.אני אישית, לא חושבת שזה בסדר הדרך שלהם. ולכן אני לא אומרת שזה בסדר לחיות 'מנגד' לתורה.

מה שכן אני חושבת שבסדר, שהם יחשבו שזה בסדר.

אני יסביר את עצמי, אם אותו בנאדם חילוני, חושב שדרך החיים שלו היא בסדר, ונכונה. אני לא יצא נגדו ויגיד שהיא לא. כי זו דעתו, ואני יכבד אותה. לכן, זה בסדר גמור שהוא יחשוב שדרכו בסדר.

ג.שוב, אני אישית לא חושבת שהעולם שלהם הוא טוב, אבל כל עוד הם חושבים ככה. אני לא יגיד שהעולם שלהם רע. כי זו דעתם, ואני יכבד אותה.

במה הוא טוב?אין לי תשובה, אני משערת לעצמי בזה שהם יכולים לעשות יותר דברים ממנו..אתה מוזמן לשאול אותם...אני לא רואה בזה דבר טוב. אבל הם כן.

וכנראה, הם לא יודעים מה משמעות חייהם. הם לא יודעים שדרך התורה היא הנכונה. לכן, צריך להתקרב אליהם, לחזק אותם, ולהסביר. רק אחרי שעשינו את 'תפקדינו' אנחנו יכולים לתת להם את זכות הבחירה, האם דרך התורה נראת להם נכונה, או שלא. אם הם בוחרים בה-אשריהם! אם לא, אני מבינה, ככה הם גדלו, ככה הם התחנכו, ולכן נכבד אותם.(דווקא אתה אמור לדעת את זה אם אתה בעל תשובה..)

א.הכללה הזאת אינה נכונה ,הם אינם מקסימים כי הם "אינם שומרי מצות" (הגדרה לא הכי מדוייקת לחילונים) אלא כי אותם אנשים ספציפים בחרו להיות כאלו ,עשו בחירות שהם כן טובות וכן שהם כן לרוח תורתנו . אין לזה קשר שהם חילונים .

חילונים למעשה לא יכולים להיות ברמה ערכית ורוחנית גבוהה כמו אדם דתי . מה הכונה ? אם הם לא מקבלים את כל המצות הרי שתוכנם הערכי והרוחני אינו שלם ,ולכן כן יכול להיות אדם נחמד מאוד שהוא חילוני אולם הוא לפעמים כועס ולפעמים מדבר לשון הרע (לא דברים חמורים) ורכילות וכו'.. את שואלת מה ההבדל בין אדם דתי שנופל בזה ובין אדם חילוני ? . בן אדם חילוני מלכתחילה אינו מכיר בצורך לשמור על דברים אלו ולכן הרמה הערכית שלו אינו שלמה ,הוא לא מתחרט על דברים אלו ואנו מנסה לתקנם. זה על קצה המזלג.

ב.אם את אומרת שזה בסדר שהם יחשבו שזה בסדר את נותנת לגיטמציה לדרך החיים הזאת וזה סותר את דברייך שאינך חושבת שזה בסדר לחיות במנוגד לתורה.

ג.הם יכולים לעשות יותר דברים ממנו ? הסתכלי על זה ההפך ,אין בין חורין שמשועבד ליצר ולכן הם יותר כלואים מאיתנו ,אינם יכולים מנק' האי קיום מצוות לעלות ברוחניות ובקדושה ולקיים את תכלית חייהם ,ולכן לא רק שהם מוגבלים אלא שהם מוגבלים בעניינים הקשורים למהות החיים !. ואכן נראה שהחילונים יכולים לעשות יותר "דברים" אולם אלו דברים רעים וזו משיכת היצר וחשוב להבהיר זאת. אולם כפי שהסברתי זה רק נראה שהם יכולים לעשות יותר דברים...

ד.יש לנו את ערבות ישראל ,אם את אומרת שצריך לקרבם אינך יכולה להגיד באותו משפט שנכבד אותם על בחירתם בדרך הלזו.

אני חושבת שאת מבלבלת שני מושגים כאן ,כיבודים כי הם בני אדם ויהודים קדושים מול כיבוד דרכם.

לדרכם אסור לנו לתת לגיטמציה אולם בודאי שעלנו לאהוב אותם ולנהוג בהם כאחים ממש ,ולמעשה איננו במחלוקת...

אדגיש שכל דברי מתייחסים לעולם החילוני כעולם המנסה לפרוק את עול התורה ומשמעות חייהם כיהודים ואינני מקטרג על אותם יהודים קדושים שהם "תינוקות שנשבו" ואינני רוצה להגיד עליהם בכלליות רעה.
 

א.אתה לוקח את ההגדרה 'מקסימים' לצד שונה ממה שאני לוקחת.

אתה לא קורא להם 'מקסימים' בגלל שהם לא שומרי תורה ומצוות(שלפי דעתי זה נורא. הם אישיות, גם אם הם לא שומרים תורה ומצוות.) ואני קוראת להם 'מקסימים', בגלל שהאישיות שלהם מדהימה. הם אנשים בפני עצמם ערכיים מאוד. אכפתים כלפי החברה והסביבה. בסה"כ, טוב להם שטוב לך. טוב לך לשמור מצוות, הם יכבדו אותך.(וכמו שכבר כתבתי, רצינו לצאת לבלות, ועוד לפני שפתחתי את הפה, הם קפצו על זה שרננה לא יכולה בשישי בערב-מה שאצלהם מאוד מקובל.וצריכה מקום כשר. לא כיבוד?!) אתה מרוצה מהדרך שלך, הם לא יפריעו לך. רק תכבד את דרכם. תכבד את זה שהם יראו טלוויזיה בשבת, שהם יסעו בשבת. ואל תפריע להם לעשות את זה. כי טוב להם ככה. והם לא רוצים דרך חיים אחרת.

 תראה, לגבי לשון הרע, או כל ערך מוסר אחר. מחנכים אותם ככה. נכון, לא ברמה שלנו. אבל בהחלט, מחנכים אותם שלדבר על מישהו מאחורי הגב, זה לא יפה. שלדבר על מישהו בצורה מגעילה, זה לא נכון.אז ככה שבדרך המוסר, אני לא רואה הבדל גדול.

לגבי רמה ערכית ורוחנית. נכון, רוחנית, הם לא יכולים. כי מה לעשות, זאת בחירתם. והם בחרו לא להיות ככה.

אבל ערכית,,בוודאי שכן. ואפילו יותר. שבנאדם דתי, כל היום רק מנבל את הפה שלו, והחיים שלו זה רק קללות. בנאדם חילוני, שהוא לא ככה, רמת העירכיות שלו הרבה יותר גבוהה. מאשר אותו בנאדם דתי.

ב.ממש לא! אני חושבת שזה בסדר שהם ישבו ככה. אני לא חושבת שנכונה דרך החשיבה שלהם.וזה שונה.

ג.אני אישית לא מקנא בהם.רק נתתי דוגמא למה הם חושבים שטוב להם.(אבל אני יודעת על מישהי, שאמרה לי בפרוש, שיוצא לה לפעמיים לקנא בחיילוניות, שיכולות לדוגמא, ללכת עם מכנסיים קצרים, וגופיה-לא היה לי מה לענות לה, אז תודה על התשובה..)

ד.אני אומרת שצריך לקרב, אבל, אם הם ראו שדרך התורה לא נראת להם. והם לא יכולים, לקבל על עצמם אחריות שכזו, נכבד אותם.

אבל לנסות תמיד אפשר, ולכן לפחות ננסה לקרב.

אני ממש לא מבלבלת בין שתי הדברים שהזכרת. אני משלבת בינהם..

א. לא רוצה לכבד את דרכם!! אני מצווה(מצוות תוכחה) להפרישם מדרכם(ואפילו בכוח!!)-אם אוכל, ואם א"א-אז להעיר להם, ולהחזיר אותם לדרך הנכונה, ואם א"א-אז להצטער ולכאוב על זה מאוד.

אם ככה מכבדים דרך של אדם-אז בסדר.(המקור למה שכתבתי הוא בחובות הלבבות, אני יכול לחפש איפה בדיוק אם תרצי)

ב. זה לא בסדר שהם יחשבו ככה. אלוקים נתן להם שכל -בשביל לעבוד אותו, בשביל להכיר בקיומו.

דת אינה מנהג, אני עושה כך, ואתה עושה אחרת, דת היא חובה, והיא תכלית קיומנו, ואין אדם שה' לא נותן לו את האפשרות להכיר בדת-שהרי ידוע שה' לא מעמיד אדם בנסיון שאינו יכול לעמוד בו.

לכן אם הם לא דתיים-הם לא בסדר. וזה לא בסדר שהם חושבים שזה בסדר-כי זה מראה שהם לא חשבו מספיק-וזה מראה שתכלית קיומם לא מספיק חשובה להם כדי לחשוב עליה ולברר אותה קצת יותר.

ג. אז מה עם טוב להם? מי שטוב לו זה הופך את הדרך שלו לנכונה יותר? זה שמותר לך לעשות יותר דברים, זה לא בהרכרח טוב יותר.

טוב-זה תכלית טובה, והתענוג הנצחי בגן עדן, וזהו.

ד. ראשית-הם יכולים לקבל אחריות כזו. כמו שאני ואת יכולים, אין כזה דבר "לא יכול", יש רק "לא רוצה" (אין פירוש הדבר שאכן הכל אפשרי-אלא שלו היית רוצה היית יכול, עכשיו שאתה לא רוצה-אתה לא יכול, ואם תרצה-תוכל.). שנית-אם הם לא רוצים לקבל את המחויבות הזו-הם כבר פושעים (מי שהוכיחו אותו, והוא הבין-ככה שהוא כבר לא שוגג, ולא תינוק שנשבה, ולמרות זאת הוא בוחר להמשיך בדרכו הרעה, כי אינו רוצה לקבל את העול/כל תירוץ אחר שימצא-הוא רשע שמותר לשונאו!!)

א. אני ממש לא חושבת כמוך!!אתה יכול להצטער מאוד, אבל אין לך שום זכות להפרישם מדרכם בכוח. תכבד את דרכם. תכבד את דרך חייהם. אתה רוצה שהם יכבדו אותך? תכבד אתה אותם.

ב.אתה חושב שזה לא בסדר. הם חושבים שזה כן.ולכן, שוב, תכבד את דרך החשיבה שלהם. תראה, אני יודעת טוב מאוד מה זה חברה חילונית חוץ מהחברים שלי , יש לי גם דודים כאלה. יוצא לי הרבה לדבר עם דוד שלי. להתווכח איתו. אז נכון, הוא לא משפיע עלי, ואני לא משפיעה עליו. אבל, לכל אחד יוצא מזה משהו. לדעת לכבד. לדעת לכבד את דרכו של השני. אני ממש לא מסכימה עם דרכו. אבל אני מכבדת אותה. אני יתן לך דוגמא שממש קשורה לזה. אותו דוד, נוגע בכל האחיינים. מנשק\מחבק וכו. אז כן, היה צריך להבהיר לו שאני לא מעוניינת בזה שהוא יגע בי, יחבק אותי או ינשק אותי. וכן, הוא מכבד את זה. ואנחנו ממשיכים לדבר, וממשיכים להתווכח אבל כל אחד עם הבקשות שלו, והגדרות שלו. אתה לא נוגע בי, אני לא מפריעה לך לראות טלוויזיה בשבת. לא מפריעה לך לאכול סרטן.

ג.שוב, אני אישית לא רואה בזה דבר טוב. אבל הם כן. ובגלל זה הם חושבים שהדרך שלהם נכונה. שהדרך שלהם צודקת.

ד.אתה אומר שבנאדם שלא רואה לנכון את ההלכה\התורה, צריך לשנוא אותו?!להגיד עליו שהוא רע?!

אז אתה צריך גם לשנוא אותי. נכון, אני לא אוכל טרף. ולא מכללת שבת. אבל אני גם בנאדם בדיוק כמו אותו חילוני. שנינו שוונים. שנינו יהודים. וכן, גם לי יש דברים שאני לא מסכימה עם ההלכה. אתה מוזמן לשנוא אותי.

תלמדי אמונה ומוסר.

מקור למה שאמרתי על מצוות תוכחהחובות הלבבות:שער שמיני

"ואנחנו חייבים להזהיר מן הרע בשלושה דברים:
האחד מהם בפגיעת היד, כמו שעשה פינחס בדבר זמרי וכזבי.
והשני למחות בדברים, כמו שעשה משה באומרו לרשע (שמות ב) למה תכה רעך.
והשלישי בלב, כמו שאמר דוד עליו השלום (תהלים כו) שנאתי קהל מרעים וגו'.

ואם יכול למחות בידו ולא ימחה, יהיה מקצר, ואם יקשה עליו למחות בידו, ימחה בדברים, ואם אינו יכול למחות בדברים, חייב לעשות זאת בלבו. אנו חייבים אפוא, למחות הרשעים על כל פנים, שאין עמי הארץ נמלטים מן הקיצור."
 

א. אנחנו היהודים, חושבים שכולם צריכים לעבוד את ה'. כן, עם מוזר...אבל מה לעשות? ככה אנחנו חושבים. את יודעת שיש רמב"ם מפורש שאומר שעם ישראל צריך (כשידו תקיפה) לכפות את כל אומות העולם לעבוד את ה'? וכל מי שיעבוד ע"ז-יהרג, אנחנו מצווים להלחם על זה!!(רמב"ם סוף פרק ח' בהלכות מלכים ומלחמותיהם)

הם מכבדים את הדרך שלי-כי אני לא עושה דבר הנוגד את הערכים שלהם-הערכים שלהם זה המוסר האנושי (ובאמת ברגע שאני פוגע בו...קופצים כל מיני אנשים, ואפי' דתיים שאינם דתיים מספיק....), לכן הם מכבדים אותי.

אני לא מכבד אותם-כי ע"פ מה שכתוב בתורה שבה אני מאמין-הם חוטאים, מבזבזים את חייהם, והם בוגדים במטרת קיומם בעולם, אז אני מכבד אותם-כי אני יודע שהם בסה"כ טועים, אבל אני לא מכבד את הדרך שלהם!! הדרך שלהם היא גרועה מאוד!!

ב.אני צודק. הם טועים. זה שהם מכבדים את הדרך שלי זה הגיוני מאוד-כי הדרך שלי יותר טובה...זה שאני לא מכבד את הדרך שלהם-זה גם הגיוני מאוד-כי דרכם לא טובה....

מי שבטוח ומאמין בצדקת דרכו, ויודע שהיא הדרך הנכונה היחידה, לא משאיר שום מקום לדרך אחרת.אני צודק. הם טועים. לכן אני חושב שהם צריכים להיות כמוני. לכן אני רוצה שהם יהיו כמוני. חבל לי שיש אנשים, ובמיוחד כשהם אחי, שטועים.

ג.תראי בב'.

ד. בן אדם שהראו לו בבירור שהתורה וההלכה הם הנכונים, והוא יודע שזה נכון, ולמרות זאת חוטא-זה מה שנקרא "מזיד".

בימנו זה באמת יותר מסובך-כי אנשים חושבים שגם אם הוכיחו להם שהם טועים-זה לא מחייב כלום.

אז או שהם טועים, או שהם רשעים. ברגע שהם יודעים את כל מה שצריך לדעת-וזה לא מזיז להם, והם לא מצטערים על זה-הם רשעים.

אני מקווה מאוד שאת לא אומרת את דבריך מתוך זדון, אלא מתוך טעות. כמו שכבר אמרתי-תלמדי אמונה ומוסר.

שלקח על עצמו את מצוות בתוכחה, שחושב שהוא מוכיח אבל בעצם הוא מרחיק את החילוניים עוד יותר.

כי איך שאני רואה את ההיגיון שלך - אתה תלך לחילוני ותגיד לו "אתה פחות טוב ממני כי אתה לא הולך לפי התורה. בוא תלך לפי התורה כדי להיות טוב כמוני ".
[עכשיו תגיב ותאמר שלא תגיד לו את זה בפנים כמובן, ולזה אני מאמין, אבל גם בלי שתאמר את זה, מריחים את זה מקילומטרים].

בוא נגיד את זה ככה - בדוכן של מעייני הישועה... לא הייתי שם אותך..

יש לך אולי כוונות טובות, אבל בגלל דרך החשיבה שלך [שאתה מתעקש שהיא ע"פ התורה ומשום מה לא רואה צורך להוכיח את זה] פעולותיך מזיקות.

אלא לומר לו את מה שיגרום לו לעשות את מה שכתוב בספר.

דרך החשיבה שלי היא ע"פ התורה, ההוכחה-התורה היא תורת אמת=>מי שלא הולך על פיה התורה לא הולך על פי האמת. האמת היא טובה, והלא אמת-הוא לא טוב.=>מי שהולך ע"פ התורה יותר טוב ממי שלא הולך ע"פ התורה.

הרי במצוות הוכחה אתה כן צריך להגיד לאדם את הדין שמא הוא לא יודע כמו באזהרות בשבת....

הרעיון הוא שאם הוא לא יודע או לא שם לב אתה תגיד לו שישים לב ודווקא אם הוא לא מעונין להקשיב אין טעם להוכיח... "אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך" (משלי ט,ח)

דווקא מכיוון שמצוות התוכחה, היא בצורה שישמעו לך-אם לא ישמעו-אין מצווה!!!)

עשית עלי רושם שאתה אדם לוגי לעילא ולעילא, ובכל זאת נתגלתה בעית הבנת הנקרא מאוד חמורה אצלך, וכשל לוגי בהוכחה.

מה שאתה הוכחת = שמי שהולך ע"פ התורה יותר טוב ממי שלא [וגם שם היה כשל לוגי אבל לא משנה].

מה שנתבקשת להוכיח = שאתה הולך לפי התורה. כי אם אני טוען שדרכך לא דרך התורה, איך תוכיח שכן?

בעניין הספציפי הזה-היא דרך התורה.

אבל  את זה אני לא צריך להוכיח!!

ראשית-החילונים מודים שהם לא הולכים ע"פ התורה. ככה שעל זה אין מה להתווכח בכלל.

שנית-אני בודק את הדרך שלי, ומשווה אותה כל הזמן לדרך התורה, לכן אם אתה טוען שדרכי אינה דרך התורה-אני אתווכח איתך, בשמחה, אם תצליח להוכיח לי שאתה צודק-בסדר, וכתבתי באחת התגובות-אני חושב שדרכי היא דרך התורה -לפחות עד שיוכח אחרת. מה אתה רוצה-שאני לא אחשוב כלום?

בנתיים, אני משתדל ע"פ דעתי ללכת בדרך התורה, אם אני לא בטוח, אז אני שואל, ואם יוכח שאני וטעה-אני אשנה את דרכי אל הדרך הנכונה.

אתה מצפה שאני אחשוב שאני טועה? אדם לא יוכל לחשוב שהוא טועה-זה פרדוכס!!

אני חושב X, אני חושב שאני טועה-אני חושב שX לא נכון!!

ישנה סתירה לוגית בנתונים. לכן אני לא יכול לחשוב שאני טועה.

(אני יכול לחשוש שמא אני טועה, ולכן אני באמת מברר כל הזמן אם אני צודק, אבל כל עוד לא יוכח שלא-אז אני צודק!!)

אגיד לך מדוע את תביני אותם, ולא תמנעי מהם.

כי את יודעת שאת אשמה בזה!

אני חייב להודות שהיתי קצת חושש שילדי יתחברו עם חילוני.

אני בהחלט יכול לחשוש שהם ילכו בדרכם.

לא משפיעה עלי...

התחברתי לחילונים. אני חושבת שההתחברות לחילונים לא יכולה לדרדר כל עוד היא נעשית במסגרת מסויימת.

אני למשל הייתי בפרוייקט של הדברות בין נוער חילוני לדתי, כאשר כל צד ידע טוב מה התפקיד שלו ולכן הדו שיח היתה ברמה גבוהה ולא היה חשש להדרדרות- להפך! בנות התחזקו וביררו לעצמן תשובות.

אני גם נמצאת בעוד תנועה שיש בה חלק דתיים חלק חילוניים כאשר כשעוברים את ההכשרה לתנועה זה נעשה בקבוצות נפרדות לדתיים וחילונים אבל בהמשך הפעילות התנועתית והאירועים שלה הם מעורבים לדתיים וחילונים. פה אני יכולה להגיד שמי שידע את הגבולות שלו- לא הדרדר, אם כי היו כאלה שהתחברו למשל יותר לצד החילוני של התנועה והדרדרו עם השנים.

אני חושבת שזה מאוד תלוי בבנאדם עצמו ואם זה נעשה בתוך מסגרת או לא.

בכלל, אני לא רואה פסול בחברים חילונים, במיוחד כאשר אפשר ככה יותר לקרב ולאחד את העם.

אני לא חושבת שתהיה לי בעיה שהילדים שלי יתחברו עם חילונים אבל אני אשמח אם זאת תהיה במסגרת מסויימת (יש לציין שבמסגרות שהייתי מדובר בנוער איכותי ככה שגם אם החבר'ה ירודים מבחינה דתית (= חילוניים) הם עדיין מאוד איכותיים בשאר התחומים).

הילדים שלי- רק במסגרת מסוימת, לא סתם כמו שיצא לי.

בעיקרון זה נראלי לי תלוי בסוג בנאדם..

אם יש מישהו שיודע על עצמו שהוא לא חזק ביהדות מי יודע מה.. והוא יודע שהוא יכול להתדרדר בקלות אז לא..

אבל צריך לזכור שבקשר לשאלה הכללית התשובה היא שגם אם יש כאלה שאצלם זה יותר קל לא להיות מושפעים מקשר כזה זה לא נכון ככלל ולכן ראוי לא להיקשר יותר מידי לחברה חילונית (מצטער אם זה יצא קצת מבולבל)

בכול מקרא אני לא היתי מתחבר יותר מידי ובעיקר לא היתי ממליץ לבני נוער במיוחד לבנים כי בחברה שלא שומרת על הפרדה בין בנים לבנות יש בעיה גדולה "אין אפוטרופוס לעריות"

כן. אין לי בעיה להתחבר לחילוני, בתנאי שהתחברות זו היא נצרכת(בין אם לצרכים טכניים, בין אם לצרכים רוחניים-שלו).

אם התחברות זו תזיק לי-נראה לי שאסור להתחבר אליו, ו"אין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך".

אבל אם אני מודע לכך שאני שונה ממנו, ואני צודק, והוא טועה-סביר להניח שהוא לא ישפיע עלי לרעה.....

לא הייתי נותן לילדי להתקרב אליהם, לפחות עד שהם יתבגרו ברמה כזאת שהם ידעו שהם שונים ממנו, ושהם צודקים.

כשהוא יודע את זה, ומאמין ובטוח בצדקתו, אני לא חושב שיש חשש.

כל זה לענין קשר עם יחיד, אבל חברה כזאת-האדם עלול להתבלבל ולשכוח שהוא שונה, ולהגרר אחריהם.

סיכומו של ענין-מי שקיים "דע מה שתשיב לאפיקורוס"-אני לא חושב שיש מה לחשוש, מי שלא יודע-הוא בבעיה.

אבל לחיות איתו ממש-לא, כי הוא יכול להשפיע על האווירה ולהקשות על קיום המצוות.

להיות חבר של חילוני סתם כי הוא נחמד וגבר?

ודווקא היתי נותן לילדים שלי להתחבר עם חילונים שיראו שיש עוד

סוגי אנשים ושלא יחיו בבועה הרי מתי שהו הם יצטרכו להיפגש איתם לא ?

רמב"ם:

הלכות דעות פרק ו

א דרך ברייתו של אדם--להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחבריו, ונוהג במנהג אנשי מדינתו. לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד, כדי שילמוד ממעשיהם; ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחושך, כדי שלא ילמוד ממעשיהם. הוא ששלמה אומר, "הולך את חכמים, יחכם; ורועה כסילים, ירוע" (משלי יג,כ). ואומר, "אשרי האיש . . ." (תהילים א,א).

ב וכן אם היה במדינה שמנהגותיה רעים, ואין אנשיה הולכים בדרך ישרה--ילך למקום שאנשיו צדיקים, ונוהגים בדרך טובים. ואם היו כל המדינות שהוא יודען ושומע שמועתן נוהגים בדרך לא טובה, כמו זמננו זה, או שאינו יכול לילך למדינה שמנהגותיה טובים, מפני הגייסות או מפני החולי--יישב לבדו יחידי, כעניין שנאמר "יישב בדד ויידום" (איכה ג,כח). ואם היו רעים וחטאים, שאין מניחין אותו לישב במדינה אלא אם כן נתערב עימהן ונוהג במנהגן הרע--ייצא למערות ולחווחים ולמדברות ואל ינהיג עצמו בדרך חטאים, כעניין שנאמר "מי ייתנני במדבר . . ." (ירמיהו ט,א).

ואפילו אם אתה כבר בגרת-ותצליח להתמודד יפה, אתה לא יכול לדעת מה יהיה עם ילדיך!!

אם בן אדם לא חובש כיפה זה הופך אותו לבן אדם פחות טוב?<ר>(התשובה היא-כן)

כל זמן שאת נמצאת אתם-את מקבלת מצב של חילונים-כנורמלי. המצב שצריך להיות זה שכשתראי מישהו מחלל שבת-תזדעזעי עד עמקי נשמתך!!

ככל שתהיי יותר בחברת חילונים-זה יראה לך יותר נורמלי מה שהם עושים-והנה רואים בתגובתך שהם ככל האדם, "רק" לא עובדים את ה' ולא מקיימים את חובתם הבסיסיתך שלשמה הגיעו לעולמם.

הופך אותו לבנאדם פחות טוב אבל לא במובן של הוא רשע והוא מזיק פיזית! הוא יכול להזיק רוחנית ובגלל זה אני אישית משתדלת להתרחק כמה שאפשר.

וכמובן שאת ילדיי גם ארחיק.

אני ממש, ממש לא מסכימה עם כל מה שהבאת פה.

צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים?

סבבה.

בדיוק בגלל זה אני לומדת באולפנא, מקפידה על שעות עיון (שעתיים בשבוע ללמידה בבית מדרש) גם בחופש עם ספרים שלקחתי מהאולפנא, הולכת לשמוע שיעורי תורה..

מי אמר שהחילונים הם "רשעים", כמו שכתוב במה שהבאת?

אם השאלה היתה על עבריינים או פושעים, התשובה שלך היתה נראית לי הגיונית ולגיטימית.

אני חושבת שמה שהבאת לא קשור בכלל.

מה זה "בגרת ותצליח להתמודד יפה"?

הם אנשים כמוני וכמוך, לא משהו שצריך לדעת להתמודד איתם!

נכון לעכשיו, אני מנהלת בפורום אחר דיון עם שני חילונים על שלושת השבועות ולמה צריך את כל המנהגים.

אחד מהם השתכנע בצדק של הדברים.

הוא חבר ממש טוב שלי.

זה שגרמתי לו להבין ולהסכים עם הרעיון של שלושת השבועות ותשעה באב, לא שווה שאת זה?

תראה, אף פעם לא אמרתי שזה צודק שהם מחללים שבת.

אבל בשבילם, אני עוד קשר לדת.

אני עוד מקור להפנות אליו שאלות.

אם לא היה להם אותי, דמות נגישה וזמינה, למה שהם אשכרה יתאמצו לחפש תשובות?

אם אני כבר פה, אז סבבה, שואלים.

ואני גם לא על תקן ה"רב" שלהם, אבל אני משהו שמחבר ליהדות.

אף פעם לא הצדקתי את הדרך שלהם, ופעם אחת כששאלתי חילוני מה המצב והוא ענה לי "ב"ה", הייתי מאושרת.

הם יודעים טוב מאוד שהדבר שהכי הייתי רוצה בשבילם הוא שיחזרו בתשובה.

אבל אני לא אנסה לשכנע אותם לשום דבר, הם בחרו את הדרך שלהם, אני פשוט אתפלל שיום אחד הם יגיעו לאמת ואמשיך לענות להם על שאלות.

וזה לא שהם "רק" לא עובדים את ה', אבל מה לעשות, לאדם ניתנה בחירה חופשית והם נולדו למציאות של חילוניות.

אין לי דרך לשנות אתזה.

אז שוב, אני אמשיך להתפלל בשבילם שיגיעו לאמת.

זה שאני מסתובבת בחברה חילונית רק מראה לי שלמרות שהם לא שומרים שבת ולמרות שאני כלכך כלכך כלכך לא מסכימה עם הדרך שלהם, יש לי מה ללמוד מהם, גם הם בני אדם, ובני אדם טובים מאוד.

אז כן, אני לא רואה בקשר עם חילונים "התמודדות" מסויימת, אבל זה ממש תלוי, במקרה שלי זה אנשים מקבלים שלא מנסים להשפיע עלי או למשוך אותי לאף כיוון.

הם אנשים כמוני וכמוך.

הכרתי הרבה מאוד חילונים דרך פורום אחר, אחת הבנות שהכרתי שם לפני בערך 3 שנים היא החברה הכי טובה שלי עכשיו, ובשלוש שנים האחרונות היא החברה היחידה שלי שלא איכזבה אותי אף פעם.

חילוני אחר שאני מכירה, גם מאותו פורום, הוא אחד האנשים הכי מדהימים שיצא לי להכיר.

הוא פשוט בנאדם של לתת ולעזור ולתת ולעזור, זה בא לו באופן טבעי, הוא לא חושב על זה.

וגם כשיצא לי לפגוש אותם פעם אחת והיינו קבוצה של 5-6 חילונים ואני, זה לא הפריע לי ולא הרגשתי מאויימת או משו כזה מהם, וגם כשהם שאלו אותי שאלות על הדת, זה לא בא ממקום של לתקוף, זה בא ממקום של רצון אמיתי לדעת.

ואגב, החילונים שאני מכירה, בעיקר הבנים, מכבדים הרבה יותר בכל מה שקשור לשמירת נגיעה, הם הרבה יותר מקפידים על מרחק ממני מאשר בנים דתיים שאני מכירה, גם אם הם שומרי נגיעה (נגיד יצא שהייתי בסניף ואני ועוד מישו שלחנו יד לאיזה עט ובטעות נגענו זה בזה, סבבה, קורה, לא עושים מזה עניין, כשקרה לי משו דומה עם בן חילוני הוא התנצל 5 דקות שלמות!).

וכל אותם חילונים בחיים לא ניסו לשנות את הדעות שלי.

כן, היו לנו וויכוחים בקשר לדת, אבל הם באו ממקום של להכיר ולהבין את הצד השני ואת הדרך שלפיה הוא הולך, כי ני לא הבנתי למה הם עשו דברים מסויימים והם לא הבינו למה אני עושה דברים מסויימים, אבל אף פעם לא היה ניסיון לשנות את הדעה של מישו.

ולמה שבני נוער חילוניים ידרדרו אותי?

אם בנאדם לא חובש כיפה, זה הופך אותו לבנאדם פחות טוב?

וכן,הייתי נותנת לילדים שלי להתחבר לחילונים, כי מהחילונים שאני מכירה למדתי רק דברים טובים על כבוד הדדי, על לכבד כל אדם בלי קשר לדעות פוליטיות, ועל לכבד את העקרונות של כל אדם ולא לפגוע בו, לא משנה כמה זה נראה מטומטם ושטותי.

ואני חושבת שיש משהו טוב מאוד בקשר עם חילונים, את לומדת להכיר אנשים עם דעה שונה ואמונה שונה ולראות שהם לא כלכך שונים ממך, והם גם לא כופרים גמורים.

אבל יש עניין של להיזהר.

אני בערך כמו אבגדה אז אין לי מה להוסיף.

רק להבהיר חילונים הם מעולים אבל אני לא אתערבב בתוכם כי זה מטשטש.

כל השאר עיינו בתגובתו של אבגדה.

גם לגויים(כלומר גם עכשיו אני מחוברת איתם) אני לא ידרדר מהם!

אם זה אדם מקבל ומבין, שלא מנסה להשפיע עלייך ולשנות את דעתך, מה הבעיה?

זה לא נראלי מטשטש בכלל, להפך, זה מחזק, כי זה גורם לך לברר יותר דברים.

לרעה. אומנם אינני יודע מה הדבר הנכון לעשות בסוגיה....
 

לצערנו, יש גם בציבור הדתי.

אני גרה בישוב, ויש בישוב את החברה הטובים, אנשים מדהימים באמת, אבל יש גם את החברה הקצת פחות טובים..

אלא שכבר לא תמיד הולכים עם כיפה, שבל"ג בעומר משתכרים, ולא רק אז, אלא שמעשנים, אלא שאני יודעת בוודאות (ולא משמועות) שלחלקם יש תיק במשטרה על סמים..

וחלקם עוד עם כיפה!

וחלקם עוד מגדירים את עצמם דתיים!

התנהגות שאינה טובה קיימת בכל מגזר.

השאלה עם איזה אנשים אתה מתחבר.

אם זה אנשים טובים, זה לא משנה אם הם עם כיפה או לא.

זה לא משנה אם הם מאמינים או לא.

צריך להתחבר לאנשים טובים, בלי קשר לאמונות.

כי אתה עדיין מושפע מהסביבה אתה לא יודע להבחין בין טוב לרע  אתה רואה את חברים שלך אתה רוצה להראות ולהתנהג כמוהם (והם חילונים)

אבל באיזה שהוא שלב אתה כבר יודע להבחין מה טוב ומה לא ולכן עדיף בגיל מאוחר יותר אתה יכל ליהיות חבר ממש טוב של אותו אדם חיולוני אבל לא להיתנהג או להראות כאותו חילוני.

השאלה מה זה גיל צעיר?

אני מכירה חילונים, בקשר טוב ואישי, בערך 3 שנים, מגיל 13 וחצי נראלי..

זה אף פעם לא הזיק לי, וזה גרם לי לברר כלכך הרבה דברים..

אני לא חושבת שזה ממש קשור לגיל, אלא יותר לבגרות של כל אדם.

כאילו, ברור שזה גם קשור לגיל, אבי אי אפשר להגיד שמגיל 14 זה בסדר או משו כזה, כל אדם וכמה שהוא בוגר ומאמין בעקרונות שלו..

אבל למרות זה, אני לא חושבת שזה נכון להרחיק ילדים מחברה חילונית בתנאים מסויימים.

כאילו, אם זה ילד דתי אחד ו20 חילונים זה יפגע, אבל אם ילד נמצא בחברה שבה היחס בין החילונים לדתיים הוא פחות או יותר שוה, לא נראלי שזה כלכך ישפיע, כי למרות הרצון להיראות ולהתנהג כמו החברים החילוניים, יש גם את החברים הדתיים שמאזנים אתזה.

א.נכון צריך להתרחק גם מאנשים שנראים דתיים מבחוץ אך מבפנים לא.

ב.העניין הוא שהחילוניות והחוסר בגדרות יכולים להשפיע לרע,שהרי היצר מלכתחילה חומד בזה והנה לך אדם שחי במידה מסויימת כך. בודאי שזה משפיע..

ג.בודאי שזה קשור לקיום מצוות (כתבת אמונה אולם אני מרחיב זאת לקיום מצוות) שהרי מי שאינו מקיים מצוות ואינו בעל שאיפה לקיים את כל מצוות התורה ואינו בעל כל ערכי התורה או שואף לקיימם יכול להשפיע לרעה.. ולכן זה בודאי קשור לשמירת מצוות ראי את התגובה למעלה :  "המש להמשך להמשך "
 

לא צריך להתרחק מאנשים שנראים דתיים מבחוץ אך מפנים לא.

צריך להתרחק מאנשים רעים, פוגעים, לא מתחשבים וכאלה..

ואני מכירה מספיק חילונים שיש להם גדרות מאוד ברורים, בחלק מהמקרים ישלהם גם גדרות ברורים הרבה יותר משל אנשים דתיים שאני מכירה (ולא דתיים לייט, באמת חברה דוסים!), כי הם הציבו לעצמם את הגדרות האלה, אף חברה לא הכתיבה להם אותם, ובגלל זה זה משהו הרבה יותר אמיתי ואישי והרבה יותר קל להיצמד אליהם.

ולמה לעזאזל מי שלא מקיים מצוות יכול להשפיע לרעה?!

אני לא מבינה אתזה, באמת.

הם יכולים להיות אנשים מדהימים, רק שמה לעשות, הם לא מקיימים מצוות.

זה הופך אותם לפושעים?!

ומצטערת, אני פשוט לא מסכימה עם כל מה שכתוב שם, בגלל השעה אין לי ממש כוח להגיב לזה עכשיו

לא הייתי נותנת לילדים שלי להתחבר אל חילונים וגם אני לא ...

אין מה לעשות זה משפיע...

אבל אני לא דוחה חילונים

אני מדברת בנחמדות ומתייחסת

זה לא שאני גורמת להם לתחושה רעה פשוט אני לא בעד קשר רצוף......

וקרבית-להכיר את הצד השני????

לצערנו אנחנו עמוק בתוך התרבות החילונית

אנחנו צריכים כל דבר שיפריד בינונו

נגיד התקשורת היא חילונית...זה לא נקרא מספיק להכיר???

ואם זה כל כך משפיע עלינו אז בטח שלא קשר כזה!!

הכל תלוי, מה ההגדרה שלך ל 'להכיר'.

בשבילי, זה לדעת שיש מלא חיילונים מדהימים. מלא חיילונים שממש מתחשבים.

אני יתן דוגמא. רצינו להפגש כולנו. ישר, לפני שאני ביקשתי, הם קפצו על זה שרננה לא יכולה בשישי, וצריכה מקום כשר.

אני לוקחת את המושג הזה לצד הזה.

יש מצב שאנחנו לא מגדירות את זה אותו דבר..

ברור שהייתי מתחברת...חח..הם אחים שלי, בדיוק כמו כל חברי הדתיים...

וכן, הייתי נותנת גם לילדיי להתקרב ולהיות איתם בידיעה כזו שהילדים שלי יקדשו את שם ה' לידם..

הייתי בונה אותם בצורה הכי חזקה ככה שגם אם יהיה קשה להיות בחברתם,

הם יהיו חזקים וישארו עם תורתם ולא ידרדרו...

ברור שיש את החששות, אבל יחד עם זאת את האמונה וההרגשה הזו שאם הם באים לקדש את שם ה' לידם..

אז הקב"ה ידאג שהם יחיזיקו מעמד בקרבתם!

אני מדברת מתוך נסיון של כמעט שנה..

אני ב"ה זכיתי להכיר קבוצה מדהימה של חברה חילונים גמורים שלא יודעים מזה תנ"ך או דת..

נכנסתי לקבוצה הזו (שלא משנה במה אנחנו עוסקים...) בידיעה כזו שיהיה לי קשה..

ושיש חשש לנפילות, וכן, היה קשה בדרך..

בכיתי מלאאא...אבל אני יכולה להגיד, שההרגשה וקידוש ה' ללא ספק שווה את זה..

חלקם למדו להתפלל, לברך, להגיע בשבת לבית כנסת, ואפילו לאכול כשר..

אני לא מתגאה ח"ו, אני שמחה בזה!

צריך, לזכור, שאנחנו מחוייבים (לפחות) להראות להם את הדרך שלנו..ולא להתעלם מהם כאילו הם מפלצות...

הם בדיוק כמונו!!

יומעולה

אני לא כזה מתחברת עם החילונים....אבל אם היו לי ילדים ניראלי שהייתי מאפשרת להם להתחבר איתם..

יש לי כמה חברים נפלאים ומה שקורה זה הפוך, חבר שלי אחד (שאבא שלו דתל"ש) התחיל לברך לידי, להקפיד יותר על הנחת תפילין בבקרים.

עכשיו נכון שיש סכנה שהם ידרדרו, וכול פעם שאחד מאותם חבריי החילונים קילל ביקשנו לא לידינו ואז במקום לקלל הוא עשה קול (כמו שמצנזרים קללה בטלוויזיה).

אז זה יכול לפנות לשתי דברים מצג אחד אתה יכול לחזק מצד שני להתדרדר.

וכן, בחילונים אין בעיה, ואפשר להתחבר איתם.

והייתי מחליף אותם בחצי מהדתיים שאני מכיר

אוהבי ארץ ישראל חקלאים ותותחים

לפי דעתי זה לא מזיק... זה רק יכול לעזור.. אבל זה ממש תלוי באיזה גיל.. כאילו למרות שבגיל קטן הם קטנים וזה אני חושבת שלא כדאי כי הילדים לא מודעים כ"כ ופתאום הבת תבקש להתלבש כמו חברה שלה שזה לא מתאים וכדו' אבל בגיל יותר מבוגר זתומרת 13 ומעלה אז אין בעיה זה אפילו יכול לעזור למרות שזה עדיין תלוי באופי של האדם..

אני גרה בשכונה חילונית ונכון אני מכירה פחות ילדים בגיל שלי אלא לפעמים יותר גדולילם ויותר קטנים אבל זה לא משנה אני חושבת שכן אפשר ודי צריך אפילו להפתח גם לחברה כזו כי לא צריך כל החיים להשאר מקובעים אפשר להפתח וזה רק יתרוםם!!!

וואו חפרתי, סורי

לישועתך קיוותי, ה'.

ענבל.. לא קראתי את כל התגובות.

אבל ממש קשה לי עם ניסוח השאלה, וההתייחסות אל החילונייים. 

יהפוך להיות כמוהם? מה? חילוניים הם לא בני אדם! ואוו אנשים לאן הגענו? זה אח שלך לעזאזעל!

אוקי, נכון. הוא לא חושב כמוך. האורח חיים שלו לא כמוך ואולי השקפתו נוגדת את שלך.

אבל הוא עדיין בן אדם. אנושי. וכן, הוא חילוני.

ומז"א לא כדאי להתקרב אליהם? הרי אם את בטוחה ומאמינה בנק' השקפה שלך, למה לא לשמוע דברים אחרים? הרי לא תדרדרי אם תיהיי בטוחה באמונה שלך. אני בטוחה בזה.

חבל לי ככה לראות את הריחוק שנוצר בגלל השקפה שונה.

איך יבוא משיח בן דוד ויגאלנו עם הפירוד הזה? באמת איך?!.

ואני חושבת שכדאי להפסיק להיות יהרים על אנשים שלא חושבים כמוך.. זה לא נכון ולא האמת.. ויש לי תחושה כזו שאלוהים רצה שניהיה מאוחדים, וענויים. כל עם ישראל ערבים זה לזה. ואהבת לרעך כמוך.. - אני חושבת שהכוונה רעך, גם למי שלא חושב כמוך.

זהו. זה מה דעתי בעניין.

וענבל, התגובה לא נכתבה אלייך אישית. היא מדוברת לכל אדם באשר הוא. דתי או חילוני.

כן, הייתי נותנת לילדים שלי להתקרב אליהם.

חוששים? אמ. אולי כן, אבל אני לא אכפה על הילדים שלי דת.

דעתי היא שזה אפשרי כל עוד באים באמונה וביטחון מלא. זה הזכיר לי, פעם אחת היינו כמה מדריכים מהסניף במתנ''ס לאיזו ישיבה משהו עם המועצת נוער... בכל מקרה, היו שם כמה מורות חיילות, בוגרות הנוער העובד - חילוניות מלידה, הפוכות מאיתנו בהרבה מובנים. בשלב מסויים התפתחה שיחה על בני עקיבא, יחס לצבא, יחס לערבים, בנים בנות (איך אפשר בלי?) 

בעיקר הרגשתי שהחיילות האלה שעד עכשיו לא נקשרו אישית לדתיים לא צריכות לקבל מידע מכלי שני אלא יכולות פשוט להכיר את המקור. יצאתי גם מחוזק. אחרי שהסברתי מה אני מאמין הרגשתי שאני ממש עומד מאחורי המילים שלי ושהן אמת.

האם הייתי נותן לילד שלי להפגש איתם? זה באמת משנה? הם יפגשו בכל מקרה, ואת החינוך היציב הוא יקבל בבית בבית (בעז''ה). אבל לא אהיה מוכן שייקח חלק בתנועת נוער חילונית או ילמד במוסד חינוך חילוני... לדברים כאלה יש השפעה שאני לא יודע לאן תיקח אותו.

בעיקרון, המקום שאני גר בו מורכב בעיקר מחילונים, אז יש לי הכרות איתם אבל אני לא מרגיש הרבה מהם יכולים להיות ממש חברים קרובים שלי. עדיין לא, בכל אופן...

יש לי במשפחה המון חילונים, אבל אף פעם לא התייחסתי להם כאל חילונים הם פשוט... משפחה. (חוץ מאשר הפעמים שאני מנפץ סטיגמות על התנחלויות וכשצריך מישהו לומר דבר תורה בליל הסדר )

יש חילונים ממש טובים ויש להם מידות טובות והכול ויכול להיות שהסוג הזה של החילונים אפילו יותר טוב מדתים שלומדים תורה אבל המידות שלהם קבורת באדמה... 

  צריך לראות את המקרה לגופו..

אבל מצוות ודרך ארץ אלו שני דברים שצריכים לבוא. במובן הזה, גם אדם דתי יכול להיות "חילוני בדרך ארץ".

כן, זה אולי ישמע לכם מוזר, אבל חילונים, הם לא אנשים כמוני וכמוכם.

הם אנשים שמכלים את חייהם עלי אדמות, החיים שהם קיבלו מהבורא על מנת לעבוד אותו.

ובמקום לעבוד את ה', הם עובדים את עצמם.

נכון, דתי שהמידות שלו קבורות באדמה, הוא אפילו פחות טוב, אבל זה לא הופך את החילוני לטוב.

לכל מי שכתב פה שהוא לא יכפה על ילדיו את הדת, ואם הם ירצו לבחור אחרת, שיערב להם...

מה?!?!?!?

מחילה מכבוד חכמתכם, אבל.......חילונים הם אנשים שמבטלים את תפקידם, הם אחים שלכם, אבל אחים שנטשו את בית אביהם ואת חובותיהם הבסיסיות ביותר, הייתם רוצים שהילדים שלכם יהיו כאלו?

לאלו שאמרו שחברה חילונית לא משפיעה-זוהי תרבות שאין בה עבודת ה', גם אם במידותיהם, הם אנשים טובים-תרבותם-היא תרבות של אנשים שעובדים את עצמם.....מטבע הדברים, ברגע שלאדם אין אלוקים לעבוד אותו-הוא עובד את עצמו.......

ואווירה-היא דבר שמשפיע, על כולם, במידה זו או אחרת!! א"א להתעלם מאווירה רעה...אווירה רעה מקלקלת.

תרבות רעה מקלקלת גם היא.......

וגם אמר כבר החכם:"אל תאמין בעצמך עד יום מותך", צריך להיות במעקב תמידי, של מבדק-"האם מה שאני עושה זה רק ע"פ מה שצריך לעשות?", והרבה יותר קל לבדוק את עצמך כשאתה בחברה טובה.

עוד דבר שאמר לי פעם אחד הר"מים בישיבתנו-"אנשים רגילים לבדוק את עצמם ביחס לסביבה שלהם, וזה דבר צודק והגיוני, אבל לא נכון ולא טוב..."(לא ציטוט מדויק, זה בערך מה שהוא אמר)-לכן כדאי שהסביבה שלכם תהיה טובה!!

אני חושב שכל מי שחושב אחרת ממני-הוא פחות טוב!!!

לא מכיוון שהוא חושב אחרת ממני, אלא מכיוון שאני חושב שאני חושב ע"פ התורה (עד שיוכח אחרת...ואז אני פשוט אחשוב אחרת בהתאם למה שיוכח), ומי שלא חושב ע"פ התורה-הוא פחות טוב!!

בטח יהיו עכשיו כל מיני אנשים שיקפצו לי עכשיו "די עם הריחוק הזה!! הם אחים שלך!!", וכל מיני קריאות דומות..

אז שתדעו שבישיבה שלי, אני גם דוס יחסית(אפילו ביחס לחלק גדול מהדוסים), ולמרות זאת-אני מסתדר שם עם כולם מעולה!! וכולם שם אוהבים אותי, ואני אוהב אותם.....בלי קשר לזה שהם פחות דוסים...ולא משנה גם שהם חושבים אחרת ממני, כי הם רואים שאני משתדל להיות נחמד אליהם....

בקיצור [ואם תתעקש יבוא האירוך] - אולי כדאי לך לגדול קצת [ולא, אני לא מתכוון לגיל] לפני שתדבר ככה, אה?

היה יותר אכפת להם ממצוות!!

אני מאמין שהרב קוק היה מספיק מאמין כדי לדעת שהתורה בלבד היא הדבר הנכון, וממילא-לדעת שמי שחושב אחרת-הוא פחות טוב!!

מי יותר טוב-מי שמקיים את התכלית לשמה הוא בא לעולם או מי שלא?

ברור שמי שלא מקיים את תכליתו בעולם הוא יותר טוב!!-כי אז הוא יוכל לחזור בתשובה, והאור הגדול  של החזרה בתשובה יהפוך את זדונותיו לזכויות, ומכיוון שהיו לו כ"כ הרבה עבירות-הוא יהפוך לצדיק גדול!!  איזה יופי!!<צ!!>

(אני ממש אוהב פלספנות צינית)

אז זהו-שלא!!

לכן כתבתי את מה שכתבתי בסוף-בשביל אנשים כמוך, שרואים שמישהו חושב שהדת היא משהו עם משמעות אמיתית ורצינית, ומתחילים לצעוק על שנאת חינם....

ולגבי כולם-

תראו, אני אישית למרות שהאמונה שלי יחסית מבוססת כן אני אשתדל להתרחק כמה שאפשר ולא להתערבב בתוכם כי אז הגבולות מטשטשים וזה כיול להגיע גם למצב של חתונה אחד עם השני וכן בשבילי להתחתן עם חילוני זה דבר רע לא משנה מה תגידו!!!.

לגבי זה שהם אחים שלי- לפעמים צריך לקיים בהם כבדהו וחשדהו אני אכבד אותם אני לא אתעלם מהם בהפגנתיות אבל אני לא אתקרב אליהם מעצמי ואני לא אתן לילדיי להתקרב כי אולי אני לא רוצה לכפות עליהם את הדת אבל תכל'ס זה אומר שגם תתנו להם להתאבד?? לא, נכון? למה? לכפות עליהם את החיים מותר ולכפות עליהם דת זה אסור??

חוץ מזה שאחרי גיל 18 בבקשה שיעשו הם כבר לא ממש ברשותי ואני יכולה רק לייעץ אבל לפני גיל 18 אני אשתדל להרחיקם.

בקשר לטובים\לא טובים- מבחינת מצוות כן! אני יותר טובה מהם כי אני משתדלת לקיים את רצון הבורא!! והם לא!

מבחינת מידות נכון שיש חילונים שיותר טובים מדתיים אבל אני מדברת על דתי כמו שאני מגדירה שזה אומר אדם שמקיים ושואף תמיד לקיים עוד ואנשים כמו שהגדרתי עולים על חילונים לדעתי.

אני אומר את זה כמרכזניק.

ואם לא אז לא ממש הבנתי למי תגובתך הופנתה.

מה היה עושה אור ישראל וקדושו, מלאך ד' צבאות, שר התורה, אביר הרועים, מרן מו"ר הגאון והקדוש, החסיד והאלקי הרב רבי אי"ה קוק זצוק"ל זיע"א אילו היה קורא את תגובותיו של ר' אבגדה הי"ו?

אז ככה, האתה מאמין שהרב זצ"ל קיבל את החילוניות ואי-שמירת המצוות כדעה לגיטימית? ודאי שלא. מה יעזור לי להתקין אינטרנט רימון, לעשות טקסי ניתוץ עבודות זרות למיניהן דוגמת טלוויזיה כזמן איכות עם ילדיי, אם לאחר מכן ילדיי ילכו לחבריהם החילוניים וישמעו את כל מה שהם ראו בתוך קופסת האבי אבות הטומאה המתועבת הנ"ל? 

אני לא אוהב את מה שעשו מהרב זצ"ל. בכלל לא. 

הרב כותב כך:

"אדם נשחת, ראוי לשונאו רק מצד חסרונו,

אבל מצד צלם אלוקים שלו ראוי להוקירו באהבה." 

(מידות, אהבה)

לחרדים אתה תתן לילדים שלך להתקרב?

למה? הרי הם לא עובדים את ה' כמו שאתה מאמין.

הרי שזו עבודת ה' לגיטמית בהחלט שאינה חורגת מכללי ההלכה...

כל המשפחה שלי חילונייה, ואני לא מרישה אם זה שום בעיה, וגם את הילדים שיהיו לי בעז"ה אני לא אגביל,  ברור שאני אשגיח, אבל אל אחנך להסתכל עליהם כאילו שהם חיזרים.

לדבר בלי לעקוץ אחד את השני כל רגע? וכן אני מבקשת את זה גם ממני.

קופי אני באמת מבקשת סליחה על מה שאמרתי אבל אני גם ממש מבקשת בלי עקיצות מיותרות דברו כמו בני אדם.

כמובן, שלא היו בתרבות רעה: קיללו, מעשים פיזים וכו'. בחרתי את החברים שלי, במיוחד בשכונה.  

כיום, יש כמה ידידים- לא בקשר טוב כ"כ. אבל עקרונית, לא רואה סיבה שלא. 

לגבי הילדים- חינכו אותי בילדות לבחור חברים איכותיים- שמתנהגים טוב, בין דתיים ובין חילונים/חרדים. אני מניח שככה גם אחנך את ילדיי.

לא כולם טובים תלוי איך כל אחד לבוש אם הלבוש והדיבור  פרוץ ולא טוב לרוחי אז לא כדאי להסתובב איתם וגם לא היתי רוצה שילדי יסתובבו איתם רק להסביר להם שזה לא עם רע אך לא כדאי להתחבר אליהם {כתבה זאת אחותו של אביאל}

צודקים זה לא עם רע אך אם יש כאלה שלא טובים לרוחי אז לא אסתובב איתם אך אם יש כאלה שלבושם טוב ודיבורם לא רחובי ושהם טובים אך צריכים רק חיזוק קטן איתם אסתובב אחותו כתבה זאת

את לא חושבת שזה קצת "לא פייר" מצד אלה 'שלא לבושים לרוחך'..

כי בטוח גם אלה צריכים חיזוק(-ואפילו יותר גדול..)

לכן, זאת "השליחות" שלנו. גם אלה שהכי 'לא', יכולים להיות הכי 'כן'.

הכל תלוי בנו. עד כמה אנחנו מסכימים להיות איתם. עד כמה אנחנו מסכימים לקבל את דרכם. 

לכן, אני לא אומרת שצריך ללכת כמוהם. אני לא אומרת שצריך להתלבש ככה.

אני רק אומרת שלכבד את דרכם, את דרך חייהם(-לא משנה מה הם לושבים, או איך שהם מדברים..) היה הדבר שבזכותו הם יתקרבו. שבזכותו, דרך חייהם תהיה נכונה.

אם לא נראה להם סלידות, ונראה להם אהבה, ואכפתיות, זה יבוא לבד.

אומרת לך אחת שיש לה חברים כאלה(שתאמיני לי, הבנות הולכות עם לבוש מינימלי..)ושאלו אותי כבר שאלות..

(-ונכון, לפעמים גם לי היה קשה. וגם לי נפלטו מילים לא הכי מי יודע מה שייכות..)

אבל עם הרבה אהבה, לא משנה חילוני\דתי לייט\חרדי\דת"ל\חרדל"י..אפשר להגיע לדרך הנכונה..

ילדים גדולים ועוד אחת שאין להם ילדים...ואנחנו נפגשים מלא וזה קשה אבל מה לעשות?זה החיים אנחנו לא יכולים להיות תמיד בתוך בועה ולא לצאת ממנה אף פעם

לפעמים זה מעצבן - תמיד שניפגשים אצלינו אז עושים סבב חיבוקים ואני תמיד היתי עוברת אצל כולם כל הדודים והדודות והבני דודים קיצור לא שמרתי נגיעה וחודש אחרי הבת מצוה שלי דוד שלי התחתן ואני כזה  לא יודעת מה לעשות עם עצמי  כי בחתונה כל הדודים ישבו ביחד ואם אני לא ילך להגיד שלום הם יגידו לאמא  שלי שמה  זה החינוך הזה וזה אז הלכתי להגיד שלום והחלתתי לחבק רק תבנות ואז דוד שלי עושה מה איתנו לנו לא מגיע חיבוק?ואני כזה אווץ' מה אני עושה...

אבל לא אומר שצריך להיכנס בכוונה לניסיונות קשים של אמונה!.

בטח לא להכניס אליהם את ילדייך! אתם יודעים כמו מה אתם נשמעים??

כמו ההורים ששולחים את ילדיהם לבית ספר מעורב (חילונים ודתיים הכוונה) עכשיו בטח תגידו לא מה פתאום למה שנשלח?? אז אני עונה לכם למה שלא תשלחו?? כרגע אמרתם זה לא טוב שמתבדלים וכו'!.

אני משתדלת להרחיק את עצמי ככל האפשר וזה אומר גם אם אני מדברת עם מישהו חילוני לדעת מתי לעצור.

את ילדיי ארחיק!! לפחות עד גיל 17-18.

הייתה אצלינו בבית פעם מישהי שיד לאחים חילצו והיא הייתה חילוניה וכשהיא הלכה ממנו נותק הקשר, השנה (8 שנים לאחר לכתה) השגתי את המספר שלה דרך הרב אליהו (הרב שמואל כמובן) ודיברתי איתה וגם אמרתי להורים שלי והכל.

אבל באיזשהו שלב ראיתי שלאבי לא נוח עם זה והפסקתי כיום אין לי קשר איתה! מה לעשות??

לפעמים צריך לשמור על עצמך גם במחיר של פגיעה באחר.

ולגבי הילדים אני אנסה לשמור עליהם כפי יכולתי נכון שיש עוד פיתויים ואי אפשר לסגור אותם בבית אבל אפשר לעשות השתדלות.

לא חיבים ללכת לגור בעיר אפשר ביישוב דתי, אינטרנט אפשר עם חסימה הכי חזקה ועם פיקוח ואפילו מעקב אם צריך (אם חוששים שאחד מהילדים עושה דברים לא טובים) בקיצור יש דרכים למנוע ולהגיד בכל מקרה לא תוכלי למנוע זה כמו להגיד מה זה משנה אם אדבר לשון הרע? בכל מקרה כולם מדברים ובכל מקרה מה שסיפרתי ייודע  לו, אבל זה לא נכון! אני צריכה לעשות את ההשתדלות שלי! כמו שתמיד כשיש רעש בכיתה אז המורה אומרת שכל אחת תשמור על הפה שלה זה ממש נכון! אם כולם מדברים אז גם אני צריכה לדבר??? אם בכל מקרה לא אוכל למנוע אז בכל מקרה לא לנסות למנוע כלום??.

מקווה שהובנתי אם לא אפשר לשאול תמיד פה או באישי!

אני אישית, בטוחה שאם אני יכיר חרדי\ת אני ידבר איתם, ויראה להם את הדרך הנכונה..

ביינתים לא יצא לי..

כי בלאו הכי יש בעיות צניעות, קללות וכו'.

ראשית אחזק ואבסס את האמונה שלו, אעצב את האישיות התורנית שלו, ורק לאחר מכן אתן לו לצאת גם לאחינו הפחות שומרי תורה ומצוות.

זה דיי הכללה. 

בילדות החברים שהיו לי ממש לא דיברו על נושאים לא צנועים, או עשו מעשים לא צנועים. 

מדובר פה על ילדים.

עם את/ה יודעים שיש סכנה להמשך אחריהם אז ברור שלא להתקרב

אבל עם את/ה יודעים שאתם יכולים להתקרב ואין סכנה אז עדיף להתקרב ולנסות לקרב אותם לאביהם שבשמיים!!!!

אני מעדיפה להיכנס כמה שפחות לניסיונות כאלה.

למרות שהאמונה שלי יחסית מבוססת כבר עדיין אפשר לערער אותה.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...