אפחת לא ילדה בירושלים??

מכירה על כל אחד מבתי הרפואה שהזכרת סיפורים על לידות נפלאות- וסיפורים מסמרי שיער.

תלוי את מי שואלים, ותלוי מי מהנ"ל מסתובבות בפורום הזה.

כולם טובים, כולם מקצועיים, על כולם תשמעי סיפורים לכאן ולכאן.

המלצתי- לכי לראות, חשבי מה חשוב לך ושקללי את הנתונים-  ותראי לאן נוטה הלב שלך.

בשורות טובות!!

(אה, ובעין כרם אני אישית נולדתי, אז זה כבר דבר טוב...)

אני אישית ילדתי פעמיים בהר הצופים,ובע"ה פעם הבאה הולכת ללדת בעין כרם.-בגלל הביות.המלא.

רוב מיילדות מקסימות,צריך להתפלל בכל בית חולים על שליחים טובים!

שצריך להתפלל בכל מקום על שליחים טובים!

ילדתי לידה 1 בשערי צדק, כי זה יצא בשבת, חדר הלידה היה נהדר אבל המחלקה ממש סיוט, ברחתי ביום ראשון.

היום אני מבינה שמה שעבר עלי זה נדיר ולא משקף את בית החולים, ולכן צריך תפילה...

התפללתי שהשני לא יוולד בשבת כדי שאוכל ללדת בהר הצופים, ואכן כך היה, היה נהדר גם בלידה וגם במחלקה. הציעו לי יום נוסף במחלקה ונשארתי... היה כיף ואחלה אוכל.

גילוי נאות: כיום אני עובדת בהר הצופים, אבל לא בחדרי לידה ולא בשכנותם. אין לי אחוזים מהמלצה כזו (וחבל! כי אני ממליצה בכל הזדמנות ללדת שם!  )

הייתי בחדרי הלידה, בתינוקיה וביולדות במסגרת לימודי, ואני ממש שמחה להמליץ גם אחרי שראיתי את הענינים כאחת מהצוות. מקום מקצועי מאד, רוב המיילדות נהדרות (כל מי שפגשתי בוודאי), וראיתי דברים מדהימים שהמיילדות עושות (לדוג': עיסוי בלידה למניעת תפרים, זורמים עם יולדות: אני קיבלתי אפידורל בלידה ארוכה עם זירוז נורא עדין, וחברתי הגיעה אחרי שגרמה לעצמה ל"זירוז" טבעי עם שתית שמן קיק - ראו שהיא כמעט בלידה והציעו לה כסא לידה, שתי מיילדות עזרו לה ללדת בכריעה הכי טבעי שיש, בלי שהיא ידעה שיש אפשרות כזו בכלל, ועוד הרבה דברים).

העיקר בשמחה ובמזל טוב, בקלות ובבריאות!

אלא נהג האמבולנס ולכל מקום היתרונות והחסרונות שלו.

אני ילדתי את כולם בשע"צ למרות שחשבתי על הדסה אבל היה קשה לי שזה בית חולים לא דתי ישכאלה שזה לא מפריע להם

היו לי גם פאדיחות עם שע"צ אבל בשורה תחתונה אני יולדת שם ... קושי הסתגלות למקום אחר

וערבים יש בכל מקום

את כולם בשערי צדק ובהחלט רואים שיפור עם השנים... בלידה האחרונה (לפני שבועיים וחצי) הרגשתי את זה מאוד! גם בחדר לידה וגם במחלקה הרבה מאוד דברים השתנו לטובה!!! כמובן שזה גם צאוד תלוי על מי את נופלת ובזה רק תפילות יכולות לעזור! לא יודעת מה קורה בשאר המקומות. אם יוצא לך ללגת בסוף שבוע כמובן עדיף מקום דתי - שע"צ או ביקור חולים.

ואני ממש ממש מרוצה,

את הבת הראשונה שלי הייתי בטוחה שאלד בשערי צדק אך בגלל הערכת משקל של4.200 אמרו לי שם שזה רק בניתוח אמרתי תודה והלכתי ....

לאחר בירור שמעתי שבביקור חולים מוכנים לנסות לידה רגילה.. ולכן החלטתי ללדת שם

המילדות מקסימות ותמיד היתי בהחלפות משמרות מה שאומר שנתקלתי בהרבה מילידות גם החדרי לידה חדשים גדולים ויפים,

הם ממש קשובים ללידה טבעית אם את רוצה

המחלקה חדשה חדרים גדולים יפים ונקיים והאחיות ממש חמודות ורוצות לעזור בהכל...

כנ"ל גם בתינוקיה אני באופן אישי שמתי אותן בתינוקיה רק בלילה... (כי רציתי אותן לידי-אבל האחיות מאוד מסורות וסבלניות)

בקיצור אני ממש נהנהתי עובדה שחזרתי לשם .....

אשמח אם תרצי לדבר איתך באופן אישי או לענות על כל שאלה

בהצלחה לידה קלה ובידיים מלאות.

והייתה לי מיילדת מדהימה שממש התחשבה בבקשות שלנו ככל שהתאפשר וממש הייתה מסורה אבל אני לא יודעת אם כולן ככה.. החדר יולדות היה קצת פחות מוצלח אבל בסה"כ צוות נחמד.

את באמת צריכה לחשוב מה את מצפה מבית חולים-מה יותר חשוב לך, על מה את מוכנה לוותר וכו'.

קצת יותר בפרוטרוט:

אין מקלחת ושירותים בתוך חדר הלידה אלא בצמוד.

קצת לוחצים עלייך (לפחות עליי) לקחת אפידורל.

הצוות היה טוב ומנוסה,עם הרבה סבלנות להסביר ולהקשיב אפילו שהיו הרבה לידות מסביב.

הבעל לא נחשב כמבקר,משמע הוא יכול להיות בחדר שלך מ8 בבוקר עד 10 ולא רק בשעות ביקור.

האוכל ממש טעים!

המון עצות ועידוד בהנקה מהאחיות (אולי קצת יותר מידי..)

ועוד כלמיני פרטים שיכולים להיות לך משמעותיים-תבררי עם עצמך.

בהצלחה!

בונים שם חדרי לידה חדשים,גם חדר לידה טבעי.

הועברו לחדרי מחלקת יולדות ב', ומחלקה זו הועברה למקום אחר. זה נשמע בלגן, אבל בפועל זה ממש מסודר ונעים. החדרים +- באותו גודל של חדרי הלידה שהיו, ויש חדר המתנה לקרובי משפחה ששימש כחדר הורות לסדנאות לפני השיפוצים.

ממליצה בחום, כי הכל תלוי בצוות.

וזה היה ממש טוב,

היה ממש נינוח בקבלה, השאירו אותנו הרבה זמן בחדר אחרי הלידה, כל הזמן נכנס הרבה צוות ובאו מיד שקראתי, וגם סתם נכנסו, הביאו את האפידורל בזריזות,

היה נינוח ורגוע.

רק לא בטוח שאחזור לשם כי היתה לי מילדת קצת מעצבנת (שתי לידות קודמות היו מילדות מקסימות)...

אבל מה שכתבו לגבי הפתיחות שלהם לתנוחות שונות בלידה, אני יכולה להעיד על שלוש לידות שהייתי שם, והם אפשרו לי ללדת באיזו תנוחה שרציתי (עמידת 6), וגם הציעו לי מעצמם כסא אסלה כזה ללחיצות, ואפשרו לי להשתמש בכדור פיזיו עם המוניטור.

אחרי הכל,

מה שה' שולח, ומה שמגיע לנו לקבל,

זה מה יש.

איך היתה הלידה של הבת הראשונה ? (אחרי הערכת המשקל) וכמה היא שקלה? (אשמח לסיפור לידה

בחדר לידה-רק אני לבד (בחדר מהמם עם חלונות ענקיים שצופים על כל ירושלים וזריחה מטורפת שניה לפני שהתינוק שלנו יצא)-כמעט בטוחה שכל החדרים הם פרטיים.

במחלקת יולדות-הייתי בהתחלה בחדר עם עוד 2 נשים ואח"כ עברתי (כי ביקשתי..) לחדר עם עוד יולדת אחת.

אבל דווקא הרגשתי לא נעים ללדת מול כל ירושלים,אז ב"ה סגרו בשבילי את הוילונות.

כנראה שאת מהאחרונות שילדו בחדר הזה,הם מעבירים את כל המחלקה למקום אחר כדי להתחדש.(אמא שלי עובדת שם)

ב"ה הייתי מאוד מרוצה ומתכננת כנראה לחזור לשם בעז"ה...

הם לא מגבילים את האנשים בחדר לידה. אמא שלי ובעלי היו איתי וממש אחרי הלידה חמי הגיע ונכנס גם..

בס"ד

אני גם מאוד התרשמתי משע"צ...

ושיהיה לך הרבה ברכה ותפלי על צוות מקסים שמקשיב לצרכים שלך ותצאי בידיים מלאות בשמחה ובנחת

ואז אני יכולה להחליט תוך כדי הלידה לאן בא לי ליסוע

את בכל מקרה יכולה לנסוע לאן שבא לך, לא? כל הקטע של ההרשמה זה רק לחסוך זמן בקבלה כי את מגיעה עם מדבקות מוכנות?

בביה"ח,ואת לא רשומה הם יכולים לשלוח אותך לבי"ח אחר.

במיוחד בחגים או אחרי יום כיפור.

מה נראה להם, שאני הגעתי לסיור? הלו, אני יולדת!!

ותכל'ס, נראה לי שאם יש כזה עומס, אז כבר עדיף ללכת למקום אחר ולא לשכב אחר כך במסדרון.

שהיתה רשומה לאחד מבתי החולים, ובגלל עומס שלחו אותה לבי"ח אחר, בשבת....

אבל כן אם את לא נרשמת מה את מצפה רוצה יחס אישי תקחי לידה פרטית

זכאית ללידה פרטית. לפחות בתשלום אם לא על חשבון המדינה - כשם שיש זכות לשלם ולקבל ניתוח פרטי.

כשהם יאהבו שמביאים הרבה ילדים ויעודו את זת.. אבל בניונו משיח יבוא לפני כן ...

יש עוד, בירושלים?

בכל מקרה המחיר נשמע לי ממש לא הוגן. זה יותר מלידת בית!

אם זה 3,500, זה כבר נשמע הרבה יותר סביר.

אבל תזכרי ש:

א) בית הרפואה מרוויח עליי 8,000 ש"ח,

ב) ממה שהבנתי, את לא מקבלת מיילדת שאת בוחרת והיא נמצאת בכוננות עבורך, אלא מי שנמצאת שם כשאת מגיעה,

ג) ממיילדת בית את מקבלת גם מעקב הריון,

ד) תאמיני לי שהייתי מוותרת בלי שום בעיה על הסוויטה המפוארת. ואני גם חושבת שהאלמנט של הפאר ואפילו הג'קוזי (שהוא דווקא כן יעיל ללידה, גם אם זה לא הכרחי), מצדיק לכל היותר תוספת עלות של 600 ש"ח ללידה. משהו כמו מחיר של צימר שווה,

ומכל מקום, אני חושבת שבלידת בית אני מקבלת ה-ר-ב-ה יותר. איזה כל השאר עליי? מה אני צריכה חוץ ממיילדת? (ורופא ילדים לביקור בית, 100 ש"ח אחרי ההחזר של הקופה).

אחר ואם נרשמת הם יגידו לך עמוס....אולי אין חדר לידה פנוי אולי תהי בהמשך במסדרון אבל יותר קשה לנפנף אותך. 

לך, לבעלך ולפקידות.

וגם בגלל שבירושלים יולדות הרבה ללא ת.ז. (חלקן חוצניקיות וחלקן פלסטינאיות-ושרית שתדעי הן מעדיפות שערי צדק) וצריך לדעת מי משלם להן את הלידה והאשפוז.

תכלס אם מעבירים זה רק בגלל שעמוס מעל ומעבר גם במחלקות (אחרי 3 בחדר ומסדרונות) או פגים כאשר הפגיה מפוצצת מעל ומעבר.

אין אינטרס לבי"ח להעביר אותך לבי"ח אחר אם הוא מרוויח עליך כמעט 5,000 ש"ח נטו.

בכל אחד יש משהו טוב יותר ומשהו טוב פחות, אבל כולם טובים

באמת כמו שכתבו לך זה תלוי במה לך חשוב בחדר לידה ומה הגישה שתתאים לך

אני ילדתי בעין כרם לפני חצי שנה

הייתה לי לידה ארוכה ב"ה

עברתי המון מיילדות וכולן היו מדהימות

עודדו אותי לזוז, לשנות תנוחות, לא לקחת אפידורל

ממש כיף

ואח"כ בביות המלא גם מדהים לגמרייי

לי היה חשוב להיות איתו גם בלילה.

והן מדהימות שם. דואגות כ"כ לבריאות הנפשית של היולדת ושל הילד

ממליצה בחום

כדי למנוע את המצב המכאיב שאת עם צירים ולחץ צריכה לעמוד ולענות לשאלות ארוכות שממש אין לך כח אליהם עם צירים שכאלה.

הייתי ממש בסוף הרי אין לי צירי לחץ והצירים שלי היו ארוכים וכואבים המיילדת עומדת עם המעקב הריון ושואלת אותי את כל השאלות כמובן שביקשתי של א תשאל אותי ותסתכל אבל היא המשיכה עד שממש כעסתי עליהם ואז בעלי כבר שמע את חוסר האמפטיה שלהם ואמר להם אם יש לכם שאלות תשאלו אותי !

ההרשמה טובה כדי שיהיה קשה לחפף אותך לא יותר מזה .....

מעצבן !!!

ילדתי גם בשערי צדק וגם בעין כרם.

לשערי צדק בלי נדר אני לא מתקרבת יותר ולעין כרם אני יגיע גם אם אני אצטרך ליסוע שעתיים בשביל זה.

את צריכה לקחת בחשבון שבשערי צדק יש את העומס הכי גדול מכל בתי החולים בירושלים. אני אישית ילדתי שם בחדר המתנה עם עוד נשים- כי לא היה מקום. היה מזעזע. אחותי גם ילדה שם ולמרות שנהנתה מחדר הלידה היא אמרה לי שבמחלקה היה פשוט מגעיל עם יחס חסר סבלנות ולא אמפטי.

בעין כרם היה פשוט מ-ד-ה-י-ם. המייילדת הייתה מדהימה, היה לה ממש אכפת שלא יכאב לי ובמחלקה בכל משמרת, האחות האחראית כל הזמן דאגה שאני יאכל ואנוח (לא הייתי מיוחדת). היא באה לחפש אותי בתינוקיה כדי לוודא שאכלתי. (ושוב, היתה לידה רגילה, לא הייתי מיוחדת)

בקיצור, אין על עין ככרם

בכל בית חולים צריך להתפלל לשליחים טובים.נק שלא דברו עליה כאן היא ניתוח. בע"ה שלא תצטרכי אך יש לידות שנגמרות  

בניתוח. יש בי"ח (שתי ההדסות) שאחוזי הקיסרי שם גבוהים מהממוצע הארצי ובש"ע ובקור חולים נמוך מהממוצע, הם פשוט מנסים לעשות הכל לפני שהם חותכים...

כשהיה לי חשש כזה הלכתי למעייני הישועה,ובמצבים שבבתי חולים אחרים היו מריצים אותי לניתוח בלי לחשוב פעמיים,שם עשו קודם את כל ההשתדלויות ובאמת הצילו אותי מניתוח פעמיים.

שכנה שלי מאותה סיבה הלכה ללידת תאומות טבעית בביקור חולים,והיא סיפרה שהיה לה מקסים ובמקום אחר לא הסכימו ללא ניתוח מהתחלה.

מה החלטת בסוף? אני במקומך הייתי מתבלבלת עם כל התגובות האלה. מעניין אותי מה זה נתן לך!

לדוגמא: משהי פה אמרה דברים ממש נוראיים על שערי צדק ואצלי זה ממש לא היה ככה היה כל כך הפוך!!! זה מאוד מאוד אינדיבידואלי לדעתי...

בכל מקרה מאחלת לך החלטה טובה והרבה סיעתא- דשמיא, ובכלל לדעתי הכל תלוי ביולדת עצמה- יש דברים שהמיילדת או האחות יכולים להגיד לך אבל בסופו של דבר זה הלידה שלך ואת צריכה לעמוד על שלך ולא להתבייש לבקש מה שאת צריכה ולהגיד מה שאת רוצה! היה לי קטע אחד שזמזמתי לאחות שתבוא וביקשתי ממנה משהו והיא אמרה לי: "בשביל זה קראת לי?" אז לא התייאשתי ואחרי כמה דק' זמזמתי עוד פעם (עדיין לא יכולתי לקום) ובאה אחות אחרת שגם התייחסה אחרת...

אני אלך לבדוק את עין כרם כי לצערי בלידה האחרונה נפלתי על מילדות שממש ממש ממש לא מקבלות לידה טבעית, לקחתי  את יפעת כדולה ואני יודעת שדולות מקבלים יותר בחביבות - בעין כרם. יש לי גיסות שילדו שם והיו ממש ממש מרוצות

אני לא יולדת שם אבל רמת התשבחות והסיפורים על הר הצופים בישוב שלנו ממש גדולה ... כנרה היה שיא שיא העומס בהצלחה בעין כרם

בשביל ללמוד שיש מי שמנהל את העניינים

זה לא טראמפ

לא ביבי

ולא שום בן תמותה אחר...

והוא עושה את זה כמו שהוא רואה לנכון

ואנחנו יכולים להוריד את הרגל מהגז,

לעזוב פרשנים וכתבות ואפילו מדרשים

להפסיק לצפות שזה יהיה כמו שאנחנו חושבים שזה אמור להיראות -

ופשוט להיות, בדרך אל הגאולה.

לק"י

אבל לי אין כח לזה.

אבל אצלינו מתחילים מחר בתשע, ואין צהרונים (וגם אם היו, יכולתי לאסוף לפני. למזלי אני בבית).

ובעבודה שלי שזה חנ"מ, כן מסיימים מוקדם.

אם היו חוזרים בלי הפסקת אש, כנראה שהייתי משאירה בבית.

בס"ד
 

חושבת שלהרבה (לרוב?) האנשים פשוט ממש אקוטי לעבוד ולכן יש צורך במסגרות. בסוף צריך להביא לחם הביתה בסוף היום.

לגבי האכזבה המטורפת של היום, אכן. אני מראש הייתי עם ציפיות מדודות מאד כי אני לא רוצה לקוות ולהתרסק. אבל עם כל הציפיה הנמוכה שלי, עדיין התאכזבתי מאד. עדיין מודה על כל הניסים שהיו ועדיין מאוכזבת ממה שהיה בסוף. או ההיפך.

ובעיקר מרגישה את הנפש שלי שזקוקה לכל-כך הרבה עיטוף וחיבוק...

חיבוק לך.

בלי קשר למלחמה

כמו יום העצמאות

אפילו שאני אשכנזיה זה נורא הגיוני שאחרי יום שחצי מעם ישראל בחגיגות אז יהיה יום שבתון

ותגידו, איך עושים הסתגלות לקטני שלא היה יותר מחודש אצל המטפלת והתפתח מאוד בזמן הזה?

מלחיץ אותי לשלוח ליום שלם אבל אין לי כ''כ ברירה

בהסכם החדש של ההסתדרות יש חופש בין יום כיפור לסוכות ותמורת זה לומדים באיסרו חג. מסכימה שחסר הגיון....

לק"י

לא רק למסגרות חינוכיות.

(גם אני בהתחלה רציתי להגיב כמוך).

וגם חג הסיגד

וממש במקום בעיניי. 

לק"י

האמת שבגלל שבתור מורה קיבלנו 2 ימי בחירה, אני שומרת 1 לאיסרו חג פסח. שיהיה לי זמן להתאפס ולכבס וכו'. וככה לא בלחץ גם עם הילדים.

(כרגע אני בחל"ד עדיין).

וכרגע נראה שלא מחזירים את הלימודים פה. בטח לא השבוע.

וזה ממש מבאס

גם אני וגם בעלי ג'ינגלנו בטירוף קודם בין עבודה, בית, ילדים וניקיונות לפסח.

כ"כ שמחתי ששמעתי שיש הפסקת אש וחוזרים לשגרה.

ואז הבנתי שאנחנו מוחרגים אוףףף

ומניחה שכבר תהיה הרבה פחות הבנה בעבודה להיעדרויות ועבודה מהבית.

הבנתי כבר די מזמן שאי אפשר פשוט "לגמור את המלאכה" ושיהיו עוד סבבים בהמשך.

אני חושבת שחזרה לשגרה דוקא חשובה לבריאות הנפש של הילדים וההורים והשהיה הבלתי נגמרת בבית דוקא מזיקה.

בתור מורה את כמובן לא חייבת ללמד ממש את החומר, אפשר לדבר על מה שהיה ואיך מרגישים ולעבד את מה שעבר עלינו או סתם לשחק משחקים ולהתאוורר בהתאם לגיל. ההורים שעובדים בכל מקום אחר חוץ ממערכת החינוך חייבים להיות בעבודה כדי להרוויח את לחמנו…

רוגע מוחלט!

צריכה ללדת באלול ובניתי על רוגע נפשי....

יש את הדמיון ואת הרצון שלנו, אבל הקב"ה מנהל פה את הכל באופן הכי מדויק.

הגאולה כבר בפתח, את זה רואים בעיניים. להחזיק חזק, לא להתייאש... בקרוב ממש!!

ובגלל שאני מורה אני לא יכולה לא להגיע מצפונית

חייבת להגיע ליום מלא

איפה ההתחשבות???? איפה הרגישות? איך אפשר להגיע ליום מלא אחרי כל מה שקרה בפתח תקווה?

קודם כל - יש כמה אנשים ששומעים אותם יותר מידי שמנסים להוריד את הרוח מהמפרשים של כולנו.

אבל הם עושים את זה כבר שנתיים וחצי (ולמעשה הרבה יותר) - ותמיד יש להם ביקורת על כל דבר שהממשלה עושה, גם אם הם סותרים את עצמם מפעם לפעם.

כי בסופו של דבר המטרה שלהם זה להוכיח כמה נתניהו והממשלה גרועים, והם יבואו ויצילו את כולם אם נבחר בהם בבחירות הבאות.

אז גם אם כולם מהדהדים את הדברים שהם אומרים בתקשורת ובפייסבוק ובכל מקום אפשרי, זה לא הופך את הדיבורים שלהם לפרשנות הנכונה על המציאות. ושווה לשמוע עוד פרשנויות יותר משמחות ואופטימיות על המציאות.

לגבי ההסכם עם איראן -

למה את כותבת שאיראן לא מקבלת אותו?

ממה שאני קראתי, איראן התחננה להסכם, ולמעשה ירדה מכל הדרישות שהיו לה עד עכשיו.

זה נראה לי הרבה יותר כמו הסכם כניעה של האיראנים מאשר כמו הסכם מהסוג שאנחנו רגילים אליו עד עכשיו. עד כמה שאני מבינה, אנחנו לא ויתרנו על כלום חוץ מזה שכרגע מפסיקים לתקוף אותם (לשבועיים. לא יודעת מה יהיה אחר כך. ובלבנון אנחנו יכולים להמשיך לעשות את העבודה, למרות שהם מראש אמרו שלא יסכימו לשום הסכם שלא כולל הפסקת אש גם בלבנון). הם פותחים את מצרי הורמוז, התחייבו למסור את האורניום המועשר, ונשארו עם פגיעות קשות מאוד מכל מה שתקפנו עד עכשיו.

אז נכון - עוד לא קרס המשטר לגמרי. נתניהו אמר מראש שזה לא בידיים שלנו. אולי זה עוד יקרה. ובינתיים שינינו משמעותית את המציאות שהיתה. אנחנו ללא ספק במקום הרבה יותר טוב ממה שהיה לפני כן.

ולגבי הזוית האמונית והאכזבה ממה שציפית שיקרה ולא קרה -

אני חושבת שכל ה'מקורות' שמפרסמים בכל מלחמה כזאת, שגורמים לציפיות של קפיצות דרך בגאולה שלנו, הם לרוב מזיקים יותר מאשר מוסיפים.

אנחנו ללא ספק בתהליך משמעותי של גאולה. תהליך שנמשך כבר מעל 100 שנה, וממשיך ומתקדם בקצב מואץ בשנים האחרונות.

אף אחד לא יכול להבטיח כמה זמן זה יקח, ואיך השלב הסופי ייראה. ולפעמים כשמסתכלים רק על הנקודה הנוכחית הרבה יותר קל לראות את הקשיים מאשר להבין שזו גאולה. אבל בפרספקטיבה של זמן - המצב שלנו היום הוא באמת הרבה הרבה יותר טוב ממה שהיה לנו בעבר. גם מבחינה מדינית וגם מבחינה רוחנית. (ככה אני רואה את הדברים. אני יכולה גם להסביר יותר).

לפעמים הציפייה למשיח שמגיע בבת אחת גורמת לזה שלא רואים את כל הצעדים שכבר התקדמנו. אבל גם המלחמה הזו מקדמת אותנו המון. גם אם עוד לא הגענו כבר לסוף.

ועוד מחשבה שהיתה לי -

אולי כל הדיבורים הממורמרים ששומעים על המציאות, זה גם איזושהי הכנה לגאולה.

כמו שבמצרים, השלב הראשון לגאולה היה 'ויאנחו בני ישראל מן העבדה ויזעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבודה' - עצם זה שהם נאנחו מהעבודה, והבינו שזו לא מציאות שהם רוצים, זה היה השלב הראשון שהוביל אל הגאולה. הרב ראובן ששון מסביר שזה העניין של המרור - שההרגשה של המרירות היא כבר צד של גאולה, כי זה כבר הבנה שהמציאות הנוכחית היא לא מציאות שאנחנו רוצים, ומתוך כך מתפללים למציאות אחרת ופותחים את הפתח שהיא תוכל להגיע.

אז גם היום - יש הרבה התמרמרות על זה ש'אין ניצחון מוחלט'. אנשים מצפים שכל אויב שיש לנו ואנחנו נלחמים נגדו - נגיע מולו למצב של 'ניצחון מוחלט', שהוא לא יוכל יותר לאיים עלינו או לפגוע בנו בכלל. אבל למעשה מציאות כזו שאין לנו שום אויבים שיכולים לאיים עלינו או לפגוע בנו זו מציאות של גאולה שלמה.

עד עכשיו עמ"י אפילו לא יכל לחלום על מציאות כזו. אבל עכשיו אנחנו כן חולמים על זה.

אז זה מתבטא כרגע במרמור, וגם בכעס על הממשלה, שלא באמת מוצדק לדעתי. ואני הייתי רוצה שזה יבוא יחד עם הודיה על כל מה שכן הצלחנו ועל כל הניסים שהקב"ה עשה איתנו עד עכשיו (ומשתדלת להיות במקום כזה בעצמי).

אבל בכל אופן מנסה לראות את הצד החיובי של מה שאנחנו רואים סביבנו...

ולא ככ ישים להביא מאוחר או לאסוף מוקדם כי אז מרגישים שהפסידו התרחשויות..

ואין צהרונים.

זה משתנה בין מנהגים

אם הם נוהגים שכן, אז לא יודעת לגבי סבון הכלים הספציפי.

כשכתוב *לכל* ימות השנה זה מובן שזה באמת לכל הימים, כולל פסח. אולי הם צריכים לשנות את זה... 

שהמוצר עצמו אינו כשר לפסח

כי לפסח יש חומרות אחרות שלא קשורות לכשרות של שאר ימות השנה

אולי אפשר ליצור איתם קשר ולבקש הצעת ייעול

עליו הבפירוש שהוא מאושר לפסח,

ואחד אחר שכתוב עליו 'מאושר מטעם הבדץ' עם הסמל של ירושלים בד"ץ העדה החרדית, ולמטה כתוב מאושר לכל ימות השנה. אין עוד אותיות קטנות.

אם הכוונה היא שזה לא מאושר לפסח זה ניסוח בעייתי בעיני.

כאילו אני לא חולקת עליך, פשוט אומרת שזה לא מובן מהניסוח. 

(בגדול- החומר צריך להיות כזה שפוגם את החמץ אם ישנו= הופך את האוכל/ כל דבר ללא ראוי למאכל כלב

אני לא מכירה כלבים שאוכלים את הנוזל כלים או כל חומר ניקוי שהוא ....

ככה שזה בגדול מתן כשרות לחומר כזה זו פעולה שיווקית ולא הלכתית. 

אני יודעת שבשלב הזה זה בדר"כ תקין, אבל המשקל שלט ממש נמוך וצריך לעלות מהר מכל מיני סיבות, אז אני רוצה שהוא ינק כמה שיותר

זה באמת סיוט... (התנסיתי בזה גם עם הילדה האחרונה)

תתייעצי עם יועצת הנקה טובה איך להחזיק ולסחוט את השד תוך כדי הנקה כדי להזרים לו יותר חלב וגם איך להעיר אותו כשנרדם.

מקווה שתעברו את זה מהר...

ומזל טוב!

זה היה מעגל כזה של לא יונק טוב ומשקל לא עולה וכו

השתדלתי כמה שיותר להעיר אותו ולשבת אותו שיינק

וכשההנקות נהיו טיפה יותר מסודרות

הקפדתי לשאוב את מה שנותר אחרי כל הנקה, זה מה שהיא לא הצליח לסיים עד הסוף וזה עזר לי ממש גם לחלב וגם לתינוק שהתחיל לעלות במשקל

לק"י

את יכולה לנסות לסחוט/ לשאוב חלב למזרק סטרילי, ולתת לו אחרי ההנקה.

אני יכולה לשבת איתו גם יותר משעה שבפועל הוא ינק פחות מחצי

לק"י

ככל שהוא יגדל ויתחזק, ההנקה עשויה להיות יעילה יותר.

פשוט במזרק צריך להתאמץ פחות.

ואולי הכי טוב להתייעץ עם אשת מקצוע.

נרדמים, מתנתקים, פעולת המציצה קשה להם מאד.

מומלץ מאד להחזיק אותו כמה שיותר בתנוחת קנגרו

וגם להניק כשהוא ללא בגדים, מכוסים בשמיכה ביחד כמובן.

וכמה שיותר להניק. בהפרשים קצרים, מתי שהוא רק רוצה בלי להסתכל בשעון

מנסיון עם פגות, זה אפשרי

הרבה נחת

שפע חלב, גידול קל בבריאות ובשמחה

לק"י

יותר בטוב..

אם את רוצה לדחות, תבדקי עד מתי אפשר.

אני נתתי לכל הילדים את החיסונים בזמן.

חוץ מילד אחד, שלא קיבל רוטה, ההמלצה ספציפית של הרופאה.

ככה אחות של טיפת חלב המליצה לי פעם באופן לא רשמי

זה וירוס של שלשולים

הוא חא מסוכן

מלבד חשש להתייבשות שכן מסוכן

לכן, אם את אמא מספיק ערנית ולילד שלך יהיה וירוס חריף של שלשולים, ואז תקחי אותו למיון לקבל נוזלים, זה אמור להספיק

כמובן לא נותנת הנחיות רפואיוצ לאף אחד, זה מה שא י עושה

אגב, לכולם אצחי נדבקו ברוטב מתישהוא, כמה ימים של שלשול וגמרנו.  

שמה שמפריע (או לפחות אמור להפריע)

זה לא אם זה יפה או לא אלא עניין בריאותי

הרבה פעמים עודף משקל מעיד על חוסר בבריאות

אם זה אכילה לא מאוזנת או אי עשיית ספורט וכו

גם מי שרזה באופן מוגזם

לא משנה אם זה יפה או לא

זה יכול לפעמים להעיד על משהו לא בריא

ולכן ב2 המקרים צריך לוודא שהכל תקין

ולא הבנתי למה מישהי צריכה להיות מוטרדת מזה שהבת שלה רזה באופן רגיל.

אני חושבת שללא ספק הכי חשוב זה לאהוב ולקבל את הילדים שלנו בכל מראה שהוא (וזה לא קשור אם אני אוהבת יותר מראה שמן או מראה רזה. את הילדים שלי אני אוהב כמו שהם, גם אם הם רזים וגם אם הם שמנים, בלי קשר למראה המועדף עלי).

אבל כשרואים השמנה שלא היתה קודם, אז הגיוני שזה מעורר מחשבות אצל ההורים לגבי המקום שלהם להגיד משהו/להשפיע בנושא.

אני חושבת שהסיבה הבריאותיות היא הגורם המרכזי פה, הרבה מעבר למראה.

אבל מן הסתם גם למראה יש פה איזשהו תפקיד - לא מצד איך שההורים רואים את הילדה, אלא מצד המחשבה על איך שזה יהיה בשבילה להיות עם עודף משקל (ולא חסרים שרשורים בפורום שמראים את הקושי של נשים עם המראה שלהן בגלל עודף משקל. למה זה ככה? יכול להיות שזה לא צריך להיות ככה אבל זו המציאות).

דווקא בגלל הסיבה השניה חשוב להיות פי אלף יותר זהירים עם כל אמירה שהיא, כדי לא לפגוע בדימוי העצמי של הילדה ובאיך שהיא רואה את עצמה. אבל גם אם ההורים לא יגידו כלום, זה לא בהכרח ימנע את הקושי שלה, כי זה העולם שאנחנו חיים בו.

1. הבן שלי היה רזה במיוחד וזה הטריד אותי לא פחות. היינו איתו אצל דיאטנית ומטפלים בזה. משום מה זה דורש פחות "הליכה על ביצים".

2. לא הפריע לי שהיא שמנה כמו זה שהיא השמינה באופן  מהיר, בבת אחת ואוכלת ב"בולמוסים".

3. כיום מראה שמן נחשב פחות יפה. בעבר היה ההיפך וכנראה זה עניין של אופנה אבל המשפט האחרון שכתבת פשוט לא נכון או לפחות ממש לא מדויק לימינו. אולי זה מבאס, אולי זה לא בסדר אבל אי אפשר להתעלם מהמציאות.

כבר לא,  ובתור אחות לאחים שהיו שמנים, יכולה לומר שזה משפיע על הגוף

יש כבדות, יש קושי עם הברכיים, זה משפיע הורמונלית מאוד

אז אם זה לא רזון חריג, זה לא אמור להדאיג פשוט לעומת השמנה שכן משפיעה על הבריאות

השמנה לא מגיעה בריק בדרכ. זה תוצאה של תזונה לקויה + גורמים נוספים לרוב. 

שרזה רגילה בדכ לא מעיד על בעיה בריאותית או בעיה בכללי (לרוב גנטיקה/אורח חיים טוב) אז למה שזה ידאיג את ההורים??

לעומת זאת השמנה יש בזה משהו לא בריא ולכן זה מדאיג בנוסף להתמודדיות חברתיות שלצערנו זה עלול להביא

לגבי טבעת- לר השתמשתי הרבה זמן לדעתי מספר חודשים אם אני זוכרת

מבחינת הכנסה הוצאה היה לי סבבה אבל פעם אחת אחרי שטבלתי וכבר הגעתי הביתה נזכרתי ששכחתי להוציא לטבילה וחזרתי לטבול שוב באותו ערב🤥

לגבי דיאפרגמה- השתמשתי כשנתיים וחצי ברציפות, אסייג ואגיד ששמתי כל קיום יחסים חוץ ממקרים בודדים ממש, שהייתי בטוחה ב100% שהתרחקתי מהביוץ. 

בדקתי עכשיו בגוגל ואני רואה שבדיעבד הטבעת לא מעכבת (אולי זה לא לכל הדעות אבל כדאי לדעת שזו אופציה).

אפשר למנוע שנים ארוכות

זה סיליקון שחוסם פיזית + קוטל לשיפור החסימה

האחוזים יורדים כי נשים שוכחות/ לא מיומנות וזה זז/ חושבות שאפשר בלי/ לא שמות קוטל

אולי תנוחה מסויימת שאישה תעשה או משהו כזה

מספיק שכמה זרעים בודדים יעברו ואשה תיקלט להריון

מלחיץ ממש

ומבחינתי אין סיכוי להפלה במקרה כזה ואאלץ להתמודד עם ההריון

אוף אין לי כבר כח למחשבות והתלבטויות של זה

לבדוק אם היא זזה בזמנים בטוחים

היא לא אמורה לזוז

(לקאיה יש מין דפנות שמונעות את התזוזה)

והקוטל מוסיף שכבת הגנה בפני עצמו

אני רואה את זה כמניעה בטוחה

מונעת עם זה לסירוגין כבר כמה שנים

הקפדתי ללכת למתאמת

בלי ג'ל (חוץ מתקופה מסוימת)

אף פעם לא בודקת ביוץ, פשוט שמה כל החודש.

בין הראשון לשני מנע לי מעולה

בין השני לשלישי נכנסתי עם זה להיריון

אחרי הרביעי הייתה תקופה שהייתי חייבת למנוע רפואית אז הייתי עם ג'ל עד שנמאס לי

ובסוף נכנסתי להיריון ביום שלא שמנו כנראה חח

אז מבחינתי זה מונע, והג'ל מעלה אחוזים ובחרתי לא להשתמש בו, וקרה שלא מנע לי, אבל מקרים כאלה קורים גם עם אמצעים שנחשבים יותר בטוחים…

מניחה שאחרי הלידה אחזור לזה כי האמצעים האחרים לא ככ באים בחשבון

בטוח שזה פחות טירחה מדיאפרגמה.

הטבעת הייתה לי אחלה להוציא ולהכניס

התרגלתי די בקלות

לא הכרתי שמוציאים לבדיקות או הפסק, רק למקווה

לגבי דיאפרגמה-

מונעת איתה כבר כמעט ארבע שנים, ברגע שהפסקתי נכנסתי להריון ככה שאני מניחה שהיא מונעת לי מעולה

משתמשת תמיד בג'ל

מנסה לעקוב אחרי ביוץ ולא שמה אותה ב3-4 ימים שלפני המחזור שאז כבר בטוח לא צריך

לגבי דיאפרגמה - כמו שכבר כתבו כאן -

חשוב ללכת למתאמת אחרי לידה / אחרי שינוי משמעותי במשקל (5 ק''ג נראלי) כדי לוודא שהיא עדיין מתאימה + לוודא שאת שמה נכון

להקפיד להוציא לא לפני שש שעות

לשים ג'ל

וכמובן כמו תמיד - להתפלל...

בשבילי זו המניעה האחרונה והיחידה שאני יכולה (מלבד לא לקיים יחסים...) אז לומדת להסתדר עם מה שיש 😅

בהצלחה בהחלטות!!

אולי יותר

בהתחלה הייתי נמנעת בזמן ביוץ באמת, עכשיו כבר לא. אבל זה ממש לא משתווה לטבעת ובטח שלא אומר שלא לשים כלום (את אותה למנוע לא? מה הקשר לא לשים כלום?). עם קוטל זרע זזה עובד אצלי ב"ה (לא מתקמצנת עליו) ואם יש מחזורים קבועים בערך - כחמישה ימים/ שבוע  לפני העונה הבינונית  ואחרי שזיהיתי ביוץ ועברו כמה ימים אני כבר לא משתמשת בה בכלל וזה בעיניי יתרון מטורף

גמני משתמשת בקאיה

יש לי אחות בזכות דיאפרגמה, אז מבחינתי זאת לא אופציה

את הנוברינג לפני שאני שוללת לגמרי גם את זה

אם לא יהיה טוב אז לא נותר אלא דיאפרגמה

אני כותבת פה כי רוצה שזה יהיה כתוב ושאני לא ישנה את דעתי עוד מעט שוב ותיכף כבר אי אפשר להתחיל החודש נוברינג 🙃😶

כן התאמתי אצל מישהי תותחית..

דיאפרגמה שהרגישה לי יותר הרמטית מהסוג הקודם שהשתמשתי..

אצל לי מילר אם אני לא מתבלבלת..

יש לי דיאפרגמה קאיה

ואני לא מרגישה בטוחה איתה.. הייתי אצל מתאמת  אבל תמיד יש לי נערווים שאולי אני לא שמה נכון ושכחתי איך... פשוט מכניסה משתדלת עד הסוף עמוק+ג'ל

זה מה שאמורים לעשות נכון? לא צריך איזהשהו כיוון מסויים

ואני מרגישה עצם כשאני מכניסה

האמת שלא יודעת

הדיאפרגמה זולגת לי החוצה

היא צריכה לשבת מעל העצם ולא לזוז, ולא לזלוג

מציעה לך לתרגל שלא בזמן אמת הכנסה, וגם - בזמן אמת, בנחת עד שנכנס טוב

האמת נלחצתי מהגודל שלה והיא גם ממש קשיחה…

זה לא מפריע ביחסים? אתן מוציאות?

ועוד דבר שחשבתי עליו, שמעתי פעם שדברים מהסוג הזה פוגעים ברצפת האגן/דפנות הנרתיק כי הם מוחזקים עם השרירים. מישהי שמעה על זה?

מרגישה שזה ממש ענק לי כאילו עלול להרחיב…

לא מרגישים את זה.

ולא שמעתי או חוויתי שזה פוגע ברצפת האגן

אבל לשתות יין בקידוש וכאלה זה ממש רחוק מסכנה. 

אני שותה בקידוש חצי כוס יין.

גם כשהייתי בתחילת הריון ועוד לא ידעתי.

לא קורה כלום מקצת שתייה בשלב הזה.

את לא אמורה להתנזר מכל מה שאסור בהריון, גם בשלב שאולי מתחיל משהו.