מה עם הר הבית? אנחנו שוכחים, שהכותל היה שוק, זה קיר של הדבר שאנחנו מבקשים!!

ו... עוד לא מצאתי מישהו שאוסר עליה להר הבית בגלל שהוא אומר שהחישובים של מקומות האסורים לא נכונים

איסור כרת הוא במקומות האסורים, ישנם הרחבות שלא נתקדשו.. צא וראה... אל תזרוק שטויות מהפה, הטענה הכי אולי קרובה ללהפחיד אותי לא לעלות היא שאנו בספק, אך מאחר שיש סיבות טובות, ורבנים עצומים- הרב גורן זצ"ל הרב יעקב ניסן רוזנטל זצ"ל הרב ליאור הרב יעקב מדן, ועד שמתירים, ומאחר שאם לא נעלה, הר הבית יעבור לשליטה מלאה של הערבים, ראוי לעלות(עיין בראיון של הרב מדן בשבוע שעבר בעיתון בשבע)

לעלות להר הבית.

אני מצטערת לאכזב פה כמה אנשים, אבל, הכותל אינו קיר של המקדש! הכותל הינו קיר של הר הבית (שאם אני זוכרת נכון- הורדוס בנה אותו).

תכלס- הכותל קדוש מאוד, ולא אמרתי שלא, אבל קדושתו היא "רק" בשל היותו מאוד קרוב להר הבית. באותה מידה (אני לא יכולה להגיד באותה מידה, אלו חשבונות של הקב"ה, אבל זה בשביל הרעיון) ירושלים היא קדושה ובית כנסת הוא קדוש וא"י קדושה!

אני חלילה לא מזלזלת בכותל! פשוט רוצה לתקן מחשבה מוטעית שהכותל הוא קיר של המקדש.

ועוד משהו- מותר לעלות להר הבית- גם בבית המקדש היו מקומות שאפילו גויים יכלו להכנס בטומאה! בכל מקרה לא מאפשרים לנו להגיע למקומות האסורים- הם, לצערנו הרב, משמשים כמגרשי כדורגל למוסלמים! (זה נראה לי מבהיר את עוצמת הטומאה שקיימת שם לצערנו הרב)

לעניות דעתי, חובה לעלות להר הבית להפגין נוכחות במקום! זה עדיף מ"לוותר" למוסלמים על המקום, וזה עדיף ממה שקורה שם ומעוצמת חילול ה' שקיימת באופן נוראי על הר הבית ובמקומות הקדושים!!

בשורות טובות, ישועות ונחמות!

שנזכה לראות בבנין ירושלים, אמן!

צום קל! (בעז"ה שלא נצטרך לצום...)

אשריך שאת זוכה להרגיש את החסר בכזאת רמה!

באמת שנזכה!

אנחנו ממש לא מתאבלים על שניהם! ט' באב זהו יום מיוחד, בו אנו מצטערים על חורבן הבית!

פינוי הגוש הוא תוצאה של הגלות והפירוד בעד שהם נובעים כתוצאה מהחורבן!

בט' באב אנחנו מצטערים כמובן גם על תוצאות החורבן, אך בכל זאת זה לא אמור להיות יום אבל על גוש קטיף, לזה אפשר "לפתוח" יום משלו (כמו יום השואה ויום הזיכרון).

נורא מפריע לי שבשנים האחרונות, ט' באב הפך ליום גוש קטיף, עם כל הכבוד- בט' באב קרה אסון לאומי בדרגה הרבה יותר חזקה מהפינוי!

ושלא תבינו לא נכון- אני לא שמחה שהיה גרוש, וגם אני מצטערת על כך (המשפחה שלי הייתה בגוש בזמן הגירוש), אבל בכל זאת- חורבן הבית הוא אסון לאומי בפריסה נרחבת מאוד, שמשפיעה עד לימינו!!!

בשורות טובות וצום קל-

להבה בוערת

א' כל מה זה משנה עכשיו עם הכותל קדוש מאד או שהוא קדוש רק קצת,

הכותל זה המקום בו אנחנו יכולים להתפלל אל ד' ולהרגיש הכי קרוב.

זה השריד של בימ"ק, נכון שיש "הר-הבית" אבל שם בנתיים אנחנו לא יכולים להתפלל!!

ובכותל כן, לכן שם זה המקום שאנחנו יכולים להתפלל ולהרגיש את האבל על החורבן .

זה לא משנה איפה יותר נרגיש, זה מה שיש ולשם אפשר להכנס כרגע.

דבר שני- בקשר לגוש-קטיף.

בשנים האחרונות התחילו להתאבל גם על גוש קטיף ביום ט' באב.

למה?

גם כי זה קרה בדיוק בתאריכים אלה, וגם כי זה עוד חורבן של מקום בארץ ישראל.

וזה דומה לחורבן ירושלים.

לדעתי זה מאוד טוב שיש לי איך להתאבל על החורבן בט' באב-

אנני מסתכלת בסרטים על הגוש, בספרים וככה אני מרגישה גם את האבל על חורבן ירושלים.

אני מאוד משתדלת גם להסתכל בספרים על בית-המקדש,

אבל בית-המקדש נחרב לפני המון זמן, בימים שעוד לא היה אפילו צל של צל של הנשמה שלי בעולם.

לכן יותר קשה לי להתאבל על משו שלא מהחיים שלי,

על משו שלא חוויתי אותו בימי.

וגוש-קטיף גורם לי להצליח להתאבל על שניהם.

אז נכון שבעיקר האבל בט' באב הוא על חורבן בית-המקדש,

אבל מה לעשות לצערנו בשנים האחרונות יש אבל נוסף להתאבל עליו ביום זה,

אז יש 2 דברים להתאבל עליהם. עם כל הכבוד גוש-קטיף זה ארץ ישראל בדיוק כמו ירושלים.

נכון שזה משהו אחר לגמרי.

אבל זה עוד חורבן

ואי אפשר להתעלם מזה.

לדעתי זה לא נכון ולא מוצדק לא להתאבל על גוש-קטיף בט' באב!!!!

דבר ראשון- הבעיה בכותל שזה גורם לנו בדרך כלל לשכוח את חורבן הבית.

לאנשים יש נטייה לחשוב שזהו סיימנו בגלל שיש לנו את הכותל. לדוג': אחרי שכבשו את הר בית הם ישר ירדו לכותל, ויש הקלטה של מישהו אומר ב- C ההתרגשות שהוא עומד על הר הבית ועכשיו (כאן הוא ממש מתרגש..) הוא יורד לכותל המערבי!!! זה פשוט בזיון לעם היהודי, לכל אלו שחלמו שנים לבנות את הבית של הקב"ה והם פשוט יורקים להם בפנים. הם לפתע אומרים שהכותל יותר חשוב??????!!!

דבר שני- אי אפשר להשוות בין ירושלים לגוש קטיף!!!

נכון שהגוש הוא חלק מארץ ישראל (וח"ו אני לא מזלזלת!!!!), ירושלים היא מרכז הארץ, היא העיר בירה, היא העיר הכי קדושה והכי חשובה!!! 

וזה לא "רק" ירושלים, אלא בית המקדש, המקום שבוא אפשר וחובה לעבוד את ה' הכי טוב, הוא המקום לעבוד את ה'.

אתן דיברתן על הכותל- אז תכפילו אותו באלפי אלפים ואולי תגיעו לרמה של המקדש!!!

כולו זהב, מלא קדושה ואפילו הגויים משתחבים אליו ומאימינים בעם ה' ובה' יתברך!!!

וגוש קטיף הוא אפילו לא קרוב לקדושה של ירושלים והמקדש. לכן, לדעתי, זה ממש לא נכון ואמיתי להתאבל עליו ביחד עם המקדש!!!

אני מקווה שהבהרתי את הנקודה....

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...