מה אני יעשה?! אני לא יכולה להמשיך ככה!! ארררררררררררררררררררררר..
סליחה על ההתפרצות (חוזרת לעצמי..
), אני אסביר לכם..
יש לי ילדה בשבט (והיא גם בכיתה שלי..) שמה לעשות ה' לא בירך אותה בהרבה שכל וגם לא בטקט.. (סליחה על ההתבטאות..) היא הכי קטנה אצלם והיא מפונקת ברמות על. לא מהעולם הזה. 
. אני נסערת מעצם הכתיבה על זה..
בקיצור, היא לא ממש.. איך אומרים, לעניין..
למשל: בחפש ת'מדריך שהיה ביום שישי, ישבנו כל השבט וחיכינו לאוטובוס. ואז דיברנו ככה על זה שלא מרגישים שיום שישי, ואיך שנגיע הביתה נתחיל להכנס ללחץ של יום שישי.. ואז היא מתחילה לצחוק עלינו, ועל זה שהיא תבוא ואמא שלה תגיד לה "אוי, מסכנה, היית בפעילות בחוץ.. לכי תתקלחי אני יכין לך ארוחת צהריים" וכו' וכו'.
קיצר, הילדה הזאת לא יודעת מזה לשטוף כלים, והדבר היחיד שהיא עשתה בבית שלה אי פעם זה לקחת תנעליים שלה מהסלון.. ( ולצערי, אני ממש לא מגזימה..)
או שפעם אחת באתי לפעילות בבני עקיבא והיא שאלה אותי למה לא באתי לפעילות נוער שהייתה באותו יום. אמרת ילה שלא יכולתי, אז היא שואלת אותי: "מה היית כל היום בבית? אין לך חיים.."
אני מקווה שהובנתי.. 
)
