בס"ד לק"י
הנה ראיתי מכתבך מיום כ"ב לחודש אדר ראשון בשנת תשס"ח (תהא שנת סגירת חשבונות), על דבר השאלה מדוע זה לא נחגוג פורים פעמיים בשנה, גם באד"ר וגם באד"ש?
ובכן, נראה לי לנכון להביא המשנה ממסכת מגילה (פרק ראשון) האומרת ש"אין בין אדר ראשון לאדר שני אלא משלוח מנות וקריאת מגילה", ומשמע מכאן ששמחת פורים, ושכרות והוללות, ומצוות "הקא תקיא את קיבתך", קיימת אף כאן, באדר ראשון.
אך יש להקשות שהרי כבר שאל המשורר הידוע בשירו הידוע אף יותר: "מדוע לא יבוא פורים פעמיים בשבוע", וודאי שאין כוונתו לשבוע של שבעה ימים, אלא לשנה מעוברת, שמגיעה שבע פעמים בתשע עשרה שנים, ושאלת המשורר היא: "מדוע זה לא נחגוג פורים פעמיים בשנות השמיטה המגיעות בתדירות של שבע?". ואי לכך, נראה שיש כאן סתירה בין המקור התנאי למקור השירי.
אך אולי ניתן לישב הסתירה שמה שאומר "מדוע לא יבוא פורים", הכוונה לקריאת מגילה, שהיא עיקר הפורים (כמו שראינו שלמסכת העוסקת בפורים קוראים מסכת "מגילה"), ואזי אין כאן סתירה, אלא כולם מסכימים שצריך לחגוג ולהשתכר ולהקיא כדת וכדין אין אונס.
אך עדיין צריך לתמוה מדוע לא נהגו ישראל צאן שיכורים לחגוג הפורים פעמיים בשנת העיבור? ונדמה בעיני שנוהגים הם ככה כזכר לחורבן התרבות הפרסית, כמו שנהגו לומר ליצני הדור: "מה הנס במגילה? שפרסי עשה משתה", ואחרי זה חרבה התרבות הפרסית הקמצנית המהוללה. ועקב כך ומטעם זה, ראו בני ישראל לנכון למשוך ידם מן היין באדר ראשון, כדי להזכיר קמצנותו של המלך הפרסי, ואף הם, כמותו, מתקמצנים על היין. אך מה שקשה בעיני מאוד, זה על בני הבוסר, חומץ בן יין, בחורי הישיבות, שאף באדר השני הם מקימים יד וזיכרון לפרסי, ומביאים הם למסיבת השכרות וההוללות מיינות הפטישים אשר נקראים "פטישון" ו-"באגער", אשר מיוצרים מענבי הפלדון שבהר הברזל, ומאוכסנים בחביות שביקבי "הגולגולת המפוצחת". ופעמים מרחמים הם על הסובאי יין, ומגישים לפניהם מיקבי "הקיא האדום", אך גם זה טוב לו לאדם שירחיק קיבתו מהם. ועליהם נאמר כבר: "אל תהי בזוללי בשר וסובאי יין למו", אך על היינות המשובחים של יקבי "פנטזית השכרות" נאמר: "ויין ישמח לבב אנוש".
בברכת אלכוהול מסובב ובברכת "אל תקיא פן תאמר לחברתך תחנקי"
הגרו"ן צורב דקהילת "יין כי יתאדם"
))))