כבוד לזולת
"ותקרבון אלי כולכם..." (א, כב)
בשעת מתן-תורה, נהגו ישראל במידה של דרך-ארץ וכיבדו איש את רעהו: הילדים פינו דרכם לזקנים, אלה מחלו על כבודם ושלחו את הראשים. לעומת זאת, בעת ההכנות לכבוש את הארץ וחלוקתה לשבטים, נעלמה מידת דרך-ארץ: ילדים דחפו את הזקנים, וזקנים דוחפים את הראשים. ומוסיף ה"כלי יקר", כך הוא, למרבה הצער, עד היום הזה: בעניינים שברוח נוהגים בצניעות ומכבדים זה את זה, אך כאשר מגיעים הדברים לעסקי ממון, מיד נאבקים אחד בשני.
אז בואו נכבד אחד את השני, לא משנה מה נושא הדיבור ומיהו השני וככך נקרב את הגאולה במהרה בימינו, אמן.
