אלה שהחריבו את בית המקדש השקיעו מאמץ גדול להרוס בנין. שלוש שנות מצור, מאות אלפי חיילים. עשרות אלפי פצועים והרוגים היו לרומאים במאבקם העיקש להחריב את בית המקדש. לא הרעב ללחם שפקד את רומא הניא את ראשיה להפר את 'ברית השלום' שהם כרתו עם יהודה, בני הברית היהודים התגלו כבני ברית נאמנים לממלכה הרומאית שהתפתחה באותם שנים. ה"תרבות מסוכנת" של היהודים- היא הייתה המניע. התרבות שהשפעתה החלה לחדור לממלכה הרומאית.
היהדות והיהודים שחונכו לנהוג על פי הכלל שהאדם נברא "בצלם אלוקים" הפיצו רוח שסיכנה את המשטרים שהיו בנויים על ניצול, כיבוש, רצח ושיעבוד. הרומאים שרצו לכבוש ולשעבד את כל העולם, וכמעט הצליחו בכך, ראו סכנה קיומית ל"מפעל שלהם" אם בני אדם יאמינו שכל אדם נברא בצלם אלוקים ומגיע לו כבוד. אם יקיימו "ואהבת לרעך כמוך". הרומאים חששו שרעיונות אלו יהיו הרסניים לשלטונם אם הם יחלחלו לתודעת ההמונים.
"התרבות שלהם מסכנת אותנו" כתב אחד הסנטורים למועצת החכמים שלהם. "הם משחררים את העבדים שלהם אחרי שבע שנים... אפילו עבד כנעני משתחרר אם אדונו פוגע בו... אם הערכים של היהודים יחדרו לחברה הרומאית - היא תתמוטט... זה ימוטט את כל המשטר שלנו הבנוי על עבדים, שבויים וכח עבודה זול" היה כדאי לרומאים לנהל לשם כך מאבק ארוך ועיקש.
[הרב שמואל אליהו - אתר שורש]
אני לא רוצה להביא את כל המאמר (כי אז תגלגלו הרבה למטה כדי להגיב לי) - אז מי שרוצה שיקרא: