קראתי אותו איזה 4 פעמים בשנתיים האחרונות.

בכל פעם שאני קוראת, אני מגלה עוד זוויות חדשות, שיטות של ברסלב, 

עוד פרטים שלא שמתי לב אלים.

הספר הזה הוא גאוני.

הוא מלמד (ממש בקטנה) איך לעבוד עם עצמנו.

הדרך של הגיבורים להלחם ברשע וברוע זאת הדרך בעצם שבברסלב מציגים..

למשל גיליתי את כל הקטע הזה של עולו עם המחשבות.. זה בעצם מלמד שיטות וטכניקות שקיימות בעולם היהודי, איך להתמודד עם מחשות זרות..

ויש עוד המון דוגמאות בספר..

כמובן שיש צורך ללמוד ולחקור היטב, הספר הוא רק קצהו של הקרחון..

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

מה שנראה להבנתי-

משחק הכוחות זה המשחק בין בטוב לרע בעולם-

לפני בוא המשיח תהיה מלחמה בין בכוחות הללו בעולם.

מימד של 3 קומות- ניתן להציע- עבר, הווה, ועתיד.

הכל ידוע וגלוי להשי"ת. כל העבר, כל ההוה וכל העתיד, ולענ"ד יש לזה קשר, אם כי גם אני לא הבנתי אותו על בוריו.

מנהרות הזמן- הרבדים היותר עמוקים בנשמה שלנו.

כשהאדם יורד למנהרות הזמן, הוא בעצם יורד לתוך הנשמה שלו עצמו ומנסה לחיות שם במין עולם טוב, בץתוך הפנימיות שלו הוא טוב, ולכן מנהרות הזמן יכולות להגן על האדם. כל עוד האדם הוא בעולמו הפנימי הטוב (=מנהרות הזמן), אז הוא מוגן . (עד שבספר פורצים כוחות הרשע גם לשם)

הקומות במגדל- נראה י שזה קשור ל7 ספירות. וכך גם הצבעים.

לבן שקוף כדמעה- צבעו של מלך מלכי המלכים..

טיקלא המתחזה- הרי לא ברור?1 זהו יצר הרע בכבודו ובעצמו שמנסה להתחפש לדברים טובים וכך להפיל אותנו בפח שלו.

יכול להיות שזה גם סתם אנשים שמתחזים למשיח, אן לכל מיני באבות ומנסים להביא מרגוע לנפש, עך אף שהם יודעים שהם סתם מרמים את האנשים. אולי זה כל הגוראים מהודו..

ניסיתי לפרשן לפי הבנתי, אך כמובן שיכולה להיות פרשנות אחרת לזה.

בס"ד

העבר ההווה והעתיד, כי מנהרות הזמן הן בידיוק העבר ההווה והעתיד. הן מעל לכל זה.

לכן היכל החכמה הפשוטה הוא בתוך מנהרות הזמן ולא מחוצה לו...

בס"ד

קורא לזה..

ששלושת המישורים (...) זה אולי הרעיון שיש כל מיני עולמות - עולם היצירה העולם שלנו וכל זה... אנלא ממש מבינה בזה.. ושכל פעולה שאנחנו עושים פה משפיעה למעלה. (אומרים שלכל דבר בעולם הזה יש משהו מקביל בעולם אחר..)

אבל לא הבנתי איך זה קשור לכל הבורות והמטילים וכו' וכו'

וגם לא הבנתי איך זה קשור למנהרות הזמן..

דווקא אהבתי את ההסבר של תפילה לעני שזה הפנימיות של האדם. אבל למה הרפאים היו דווקא שם? ולמה משם זה הכניסה לחוויא?..

אממ...

בקשר לטיקלא - ברור שזה הרעיון שהיצה"ר מתחזה וכל זה.. אבל לאורך כל הספר יש את הרעיון הזה (שקופים מתחזים וכו') ופה זה משהו ספציפי יותר, שמוקדש לו פרק שלם.. לכן לדעתי יש בזה משהו יותר עמוק.. לא יודעת מה.

יש לי עוד שאלות אבל נתחיל בזה..

חיפשת בכל תולדות הפורום שאת יודעת שאין?

(כי ההודעה שלך מתייחסת לספר כאילו הוא יצא לפני שבוע ואף אחד עדיין לא סיים לקרוא אותו פשוט)

אבל יותר מידי מסובך...

כול המושגים האלה...

הצבעים...

בעיקר כי ידעתי כי רב כתב אותו, ומתוך מטרתיות מאוד מסויימת, מה שאומר שזה מן משל שלא נגמר, שאין לי כח להשקיע את כל כולי בעולם שהוא בנה כשהכל כזה

מי אמר שאי אפשר לקרוא?

אני התחלתי לקרוא, והפסקתי באמצע, ולקח לי איזה שנה ל"התיישב" על זה ולקרוא.

ומאז כאמור, קראתי עוד הרבה פעמים.

דוקא בגלל שזה "משל", זה יפה.

זה נותן לדמיון שלנו להיות בעולם שאנחנו רוצים להיות (עמוק עמווק בתוכנו).

הייתי בטוח שזה עוד ספר מטומטם של ריק ריידן...

הרב ארז משה דורון כתב אותו במשך למעלה מעשר שנים.

וכאב לי לקרוא את המילה שכתבת. 

בס"ד

כי חסרים עוד הרבה אנשים כמוהו!!

ואני צריך לשבת כדי לקרוא אותו, אם כבר אני יושב ובקטע של ללמוד אני פותח מסילת ישרים או מוסר אביך.

נכון, ישנם מצבי ביניים, אבל זה לא ספר קליל, כפי שגם אתה אמרת, וצריך להכנס אליו.

ההתחלה והחלפתי בחנות לספר אחר. זה מתחיל כמו כל ספר מתח, עם רצח וכאלה.

במה זה שונה בעצם? מה הנהייה אחרי הספרים האלה? אולי לא הבנתי. אולי המגיבים

כאן לא קראו ספרי מתח. באמת אני תוהה. לא בציניות.

אינני אוהבת ספר מתח שהקשר היחידי שלהם לרוח ישראל סבא הוא

מדי פעם "בעזרת השם" או תפילת מנחה....סליחה. את ספריה לא

מכירה, אולי אני טועה לגביה, בגלל ההתרשמות הראשונה שלי.

אמרו לי פעם שזה מדע דימיוני; מההתחלה של הספר, זה לא נראה

לי כך.

אולי זה לשון הרע מה שכתבתי. אני צריכה לעשות תשובה, לא יכולתי להתאפק

כי ציפיתי למשהו אחר לחלוטין. סליחה.

אחרי בת-שאול ברחתי כל עוד רוחי בי.

אחרת אני שוב אתמכר. לא ולא אדוני.

אחזור רק בעוד זמן ואשלים בבינג'.

הוא אכן סופר מרענן ומקורי. אמנם לפעמים הוא קצת הולך לקצה הגרפי של כל מיני זוועות, אבל בסך הכל מרתק ומוצלח ומפתיע.

יש לך רק 20 ומשהו פרקים של הסיפור החדש להשלים

אני מבין שהוא לא פיתח בסוף את ליה, אה?

אבל ממתי אני הדוברת שלו? לך תראה בעצמך מה הוא כתב היום

שלושה פרקים רק עליה, שהיא נוסעת לצפון למצוא להקה. וגם הוא הודיע שכמראה היא תהיה הדמות הראשית בספר הבא.

אין פרק היום, אז בינתיים קבלו תמונה של ליה שמחכה כבר לספר הבא שיוקדש לה - "מלכת הערוב"

לחסוך לאנשים שפחות אוהבים אימה ופעולה וכאלה...

לא קוראת ספרות ישראלית. משום מה לא נראית לי טובה. וגם לא נקייה. כאילו בלי זה,

הספר לא ייקרא.

קראתי את אהרן אפלפלד (אני מתכוונת לסופר שכותב על השואה);

כותב טוב לדעתי, אבל מה, מדכא....

ספרי אימה - לא מספיק מה שקורה מסביב? במציאות שלנו? זו לא אימה מספקת?

אבל אולי סוג כזה של ספרות דווקא משחרר קצת. כמו ספרי מתח וכאלה.

אגב מי שאוהב ספרים העוסקים בבעלי חיים (אני חוזרת לנושא האהוב עלי בכפייתיות...)

אז:

ג'יימס הריוט. וטרינר אנגלי בשנות לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה, בבריטניה.

לא קשור למלחמה בכלל (מלבד ספר אחד שבו גוייס לצבא בפרוץ מלחמת העולם)

מתוק. אנושי. חוש הומור. מקסים. צפון אנגליה, עם הנוף החורפי הצרוב הקשה

שלה, כשהוא מתבוסס בשלג כדי להגיע לאיזו רפת, והאיכר לא מבין בכלל על מה

ולמה ההתנשפות..... למי שרוצה מצב רוח טוב ופרצי צחוק....מומלץ!

לא יודעת איזה איך היה כוטרינר אבל כסופר, מוכשר מאוד. הוא התפרסם

מאוד בזכות ספריו וזוכרת שהודיעו על מותו גם בחדשות.

יש סופר אימה אמריקאי בשם קינג. רק מקריאת תמצית מינימלית

של ספר שלו, אוחזת בי צמרמורת ונטייה לבדוק מתחת לארון

אם יש שם משהו, ולמחרת כולי עצבנית. פחד.

אישית אני לא מתחבר לז'אנר של אימה וחיות, אבל למה לזלזל בסגנון הספרותי שאנשים אחרים אוהבים????

פשוט תמהתי; הרי זה מפחיד!

דרך פעולה ודרמה, וכלה באימה ופלצות... אני אישית לא אוהב "אימה" כז'אנר, אבל כן את איך שמשה רט כותב אתזה..

וגם להזדהות עם הפחדים הכי עמוקים וקמאיים שלהם... לכן בדר"כ אנשים שהם אולטרא פילוסופיים ורציונליים לא מתחברים למיתולוגיות וכדו'...

אכן, ספרות ישראלית הרבה פעמים, (יותר מידי) לא לטעמי מבחינת רמה. קללות, גסות, תיאורים גרפיים יותר מידי, ופריצות...

את משה רט ספציפית, את מכירה? אתחיל ואקדים הוא דתי. אמשיך דרך זה שיש לו הסמכה לרבנות, ונסיים בזה שהוא פילוסוף אם זה משמח מישהו (פילוסוף גרוע וסופר נהדר לענ"ד).

לגבי הז'אנר: אנשים אוהבים ספרים, סרטים שהם מוצאים בהם את עצמם, את היום יום שלהם. את השאיפות שלהם. ו,כן גם את הפחדים שלהם... אם את לא מתחברת, אז באמת אני שמח שציינתי את כל שציינתי - חסכתי לך לבדוק אותו...

תודה!

שיש בהן גם ספרים באנגלית.

ויש גם חנות שיש בה רק או בעיקר ספרים באנגלית, שנקראת sefer and sefel כמדומני. הייתי שם פעם אחת לפני שנים, אז לא יודעת להסביר לך איך מגיעים. רק זוכרת שזה באחד הרחובות הפנימיים באזור רחוב הלל...

כמו ש @מתואמת כתבה

יש את דני ספרים, שיש להם הרבה יד שניה וגם באנגלית

הולצר ספרים

שתי החנויות האלה נמצאות בין הדוידקה ליפו מרכז

ועוד חנות אחת ששכחתי את שמה אבל בטוחה שגם שם יש ספרים באנגלית- נמצאת בין הרכבת הקלה של יפו מרכז לעיריה. פעם מצאתי שם ספר נדיר

לשנים יש אחלה אתר

בסיפור חוזר כל הספרים ב20

בסמניה זה אנשים פרטיים לאנשים פרטיים כך שכל ספר הוא במחיר אחר

בת הדיין היה ספר שנתן רגש ועומק שלא התכוננתי אליו, ושנגע בי ממש.

לעומת כל מה שביננו שהיה גם קצת שחזור של העלילה של בת הדיין מצד הקונספט, וגם זכור לי פחות סוער ויותר קצר בחוויה שבו, למרות שגם ממנו ממש נהנתי.

בת הדיין קראתי ברצף גמרתי אותו בחצי ים בערך והוא נכנס עמוק ללב... ברמה שקראתי אותו עוד מלא פעמים כבר

וכמה ימים אחרי קראתי את כל מה שביננו והתאכזבתי.. כי כמו שאמרת אותו קונספט וגם בגלל שהפעם זה חרדי- חילוניה זה פחות עניין אותי..

מעניין, למה חרדי-חילוניה פחות מעניין אותך מההפוך?

ואי לא יודעת איך להסביר....

הדיון על חילוני על פני דיון על חילונית הוא הרבה יותר פרוץ, כי דיון על בנות הוא תמיד יותר פרוץ בפרט אם היא חילונית...

ובשניהם הרקע הוא לא שז"ז לגמרי, כל ספר והנקודה שלו.

(*שז"ז = שמן זית זך)

נכון שבשתיהם יש בנות, אבל דיון על בת חילונית הוא יותר פרוץ על כל הלבוש וצורת החיים.

אתה מאנ"ש שלומבה?

אבל גם בראשון יש כל מיני ביטויים וכדו'

מכיר את האנ"ש...

לא נעים להגיד, אבל בדרך כלל האלה היותר נקיים פחות מעניינים 🙈

(זה יכול להיות מכמה סיבות..)

מעניין ו...נקי.

לא אפרט יותר, במקרה שמישהו יקרא.

(וגם יש הבדל אם הסופר מכניס לא נקי לשמה, או שמתוקף

הנסיבות, כחשוב לסיפור. וגם אז, אפשר תמיד לעשות זאת

בצורה מרומזת ועדינה. זה נכון, שלא כולם מתאמצים לעשות זאת. וחבל).

לכותבת קוראים תמר וייזר. וזה הסיפור האישי ש ל ה.

סיפור מרתק, עשוי היטב, משאיר טעם של עוד, וואווו!

גם אצלי נכנס עמוק בלב ובנשמה!

לפני שנים, בישיבה, מישהו סיפר לי שחבר חדר שלו מקריא לו סרנדות לפני השינה.

תנסה מקטרת.

להקריא שירה עם מקטרת נשמע מקסים.

רק בגלל הפסקות עישון....

צריך לעשות הפסקות לא עישון.

זה לא משנה.

לא כיף לצפות עם כל המעברים לקלוז־אפ קיצוני ומטריד.

עוד סיבה להעדיף חתולים על־פני אנשים.

וזכרתי את הרעיון הכללי. אז...

לא אכפת לי