קיצר ירך אות זי"ן כשיעור אות קטנה:
א) מה דעת הרמ"א?
ב) במה מסתפק הפמ"ג?
ג) כתוב מסקנת משנ"ב
קיצר ירך אות זי"ן כשיעור אות קטנה:
א) מה דעת הרמ"א?
ב) במה מסתפק הפמ"ג?
ג) כתוב מסקנת משנ"ב
א. אני לא זוכר בע"פ את דעת הרמ"א.
ב. אבל הספק הוא האם זה כמו י' או שהבליטה ימינה אומרת שזה ז'.
ג. המשנ"ב מכריע שפסול.
אתה מהיר...
השלמה לרמ"א- תינוק.
אחריזהאיאפשרלהביןמהכתובבהודעה!!!!!!!!!!!!!!!!!
שי, תהיה בריא
![]()
מזהת"ה== מזרח התיכון החדש
נו באמת!!!![]()
שזה יהיה חלק מסדר יומו של הסופר טבילה בבוקר ושנ"צ בצהריים
אם כי זה לא מוזכר בספרי הפוסקים (רק ברב פעלים של בא"ח ושם הוא לא מפרגן אם אין צורך)
אם הסופר כתב משעה בשמינית והילך ללא שנ"צ הרי זה מוריד בהידור וצריך להודיע לקונה.
הוא לא יבין איך באור לתשעה באב סופרים מריצים פה דאחקות...
אייקון אקטואלי: ![]()
הויסקי של ההתוועדות שבת חזון עדיין מסתובב בעורקיי.
שהתוועדות הכי שמחה בכל השנה היא דווקא בשבת חזון?
ראית בשבת את בית המקדש השלישי?
אני אוהב רק את התענוגות, לא את החובות
ברצינות, אני לא חב"דניק אבל חובב גדול של תורת חב"ד וגם מעריץ של הרבי זי"ע
מעשה שהיה כך היה, הייתי נורא שבור אחרי הרצח של ר' אלעזר זי"ע שזכיתי להיות מבאי ביתו, כמה ימים אחרי פתחתי איגרות (בלי פתק או משהו) בצפייה שיצא לי איזה חיזוק. דווקא יצא לי אגרת שמדברת על מעלת השמחה וכו' ובסוף היה כתוב ודאי שישתתף בהתוועדות בשבת הקרובה.
שכחתי מזה, כי לא כ"כ יחסתי חשיבות אבל מה לעשות שקמתי מאוחר בשבת והייתי צריך להתפלל במניין חב"ד ואחרי זה היה התוועדות נפלאה שאני עדיין באורות בזכותה.
מה הבעיה, בגלל אנונמי נתחיל לפרק הכל? יש גבול.
על משנ"ב וביה"ל אני לא מוותר....
ואם נתחיל - גם במקום חב"ד נכתוב 'חסרי בינה דעת'. (לא אישי, אלא על כולם).
אבל שנ"צ כן צריך לפרק, כי אני חוצניק ולא ידעתי מה זה!
עשית שאלת חלום?
גם חילוני לא יודע מזה משנ"ב....
אני מקווה שלמדתם לא להתייחס לכל שטות שלי...
קיצר ירך אות זי"ן כשיעור אות קטנה:
א) מה דעת הרמ"א? פסול (רמ"א ט"ז)
ב) במה מסתפק הפמ"ג? להקל (ביה"ל ד"ה כגון וי"ו זי"ן, ובקונטרס משנת סופרים סי' לו אות הזי"ן)
ג) כתוב מסקנת משנ"ב. לפסול (כנ"ל באות ב')
נראה לי שגוי לחלוטין.
(למדתי סופרות-סת"ם)
כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,
אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,
חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).
אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.
אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.
אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.
אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב
אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים
שלום!
על מה כדאי להקפיד בתפילין פצפונות?
ראיתי כל מיני כאלו שכותבים 50 הידורים...אני לא מזלזל אבל לא מתלהב מכותרות בלי הסברים.
נ ב. גם מבחינת גודל האם יש נפ"מ בגדלים 2.2 2.4
אשמח להרחבה כמה שניתן.
ברוכים תהיו!
יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו
תוספות חשובות לפצפונים:
1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)
2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.
3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת
באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..
אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה
אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.