אבל לענ"ד, זה ברור.
כל מה שכתוב בספרים זה מה שצריך, לא עשית זה לא א'.
שאלתי פה פעם משו דומה על שעטנ"ז ג"ץ לא מזויינים, אחרי התגובות שקבלתי פה, לא היה מה להמשיך לשאול.
ראיתי פעם בתשובה שחכם בן ציון אבא שאול זיע"א
שאם לא מתייגים יודים אז שלא יעשו בכלל בדק חיה (עם כל המשתמע)
זו ההתיחסות לתג ביוד של רוב מוחלט מחכמי הספרדים שאני מכיר
כתב לא להוציא לקריאה בציבור ס"ת שהיודי"ן שלו לא מתוייגים.
אני מבין מהתשובה, שאם הבעיה רק בחסרון התגין דבד"ק חי"ה, הסתו"ם כשרים לכתחי' רק שאינם מהודרים, ואני בהחלט מבין את התשובה (עיין לעיל שרשור בנושא).
שמעתי בשם הגר"מ זיע"א (לא במו אזני) שמי שחושש לקלקול צורת האות לא יתייג הי', וזה אינו מוריד בהידור.
ואני בעניותי איני מבין זאת, ובפרט אחר מ"ש היר"ש והישכי"ע לגבי האות י'. וכי מאחר שהסופר לא יודע לתייג היטב נפטור אותו, ונשוה בין הסתו"ם שלו לסתו"ם שנכתבו על כל פרטיהן ודקדוקיהן...
(ויש מה לדון במה שהביאו פה בשם חכם בן ציון זיע"א).
הרי הרבה סופרים לא מתייגים יו"דים כי סומכים על קוץ העליון כולל בכתיבת אשכנז אין תג על היו"ד מלב"ד הקוץ.
חוץ מזה בחלק מהספרים הישנים שאני מכיר שמאוד הקפידו בתיוג בבד"ק חי"ה לא כ"כ הקפידו על יו"ד מהטעם הנ"ל.
לא שאני אומר לא לעשות אבל קשה להגיד שזה מוריד בהידור במיוחד שזה דבר שלא הוזכר בתלמוד לא בגאונים ולא ובראשונים. שעטנ"ז ג"ץ אני מבין שזה בעיה (כי יש פוסלים בחסרונם) אבל בד"ק חי"ה ובמיוחד יו"ד אני לא כ"כ מבין....(גם אפשר לעיין בתפילין של בריסקר רב שמובא בחוברת לשכת הקודש שלא היו להם בד"ק חי"ה)
נראה לי שגוי לחלוטין.
(למדתי סופרות-סת"ם)
כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,
אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,
חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).
אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.
אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.
אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.
אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב
אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים
שלום!
על מה כדאי להקפיד בתפילין פצפונות?
ראיתי כל מיני כאלו שכותבים 50 הידורים...אני לא מזלזל אבל לא מתלהב מכותרות בלי הסברים.
נ ב. גם מבחינת גודל האם יש נפ"מ בגדלים 2.2 2.4
אשמח להרחבה כמה שניתן.
ברוכים תהיו!
יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו
תוספות חשובות לפצפונים:
1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)
2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.
3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת
באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..
אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה
אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.