ללמוד. להתפלל. לא לצאת לחוום. לראות סרטים על הגוש/חורבן.

שעה או שעתיים לפני הצום..

לפני הצום -

לשתות הרבה מיים.

לאכול אוכל שהוא לא מ-מש מתובל, או מלוח, כדי לא לגרום לצמא.

כדי לאכול הרבה, אבל לא יותר מידי, כי הגוף יצטרך הרבה אנרגיה כדי לעכל הכל..

ואחרי הצום-

כדאי לשתות מים, ולשתות שתיה מתוקה, או מאכלים מסוכרים-כדי להעלות את רמת הסוכר בגוף..

בצום עצמו, כדאי אם יש לכם שיעורים- אז ללכת לשמוע, או לראות באינטרנט, לקרוא ספרים על החורבן, ללמוד עליו.. קיצור-להתחבר ליום הזה..

שיהיה לכולנו בהצלחה, ובעז"ה שלא נצטרך בכלל לצום אותו

אז ככה...

קמים לוותיקין, חוזרים לישון (ללא הפרעות) עד 13:00....

קמים ואכלים ארוחת צהריים (לא טיפ מי יודע מה...)

ואח"כ רואים סרטים עד הערב...

ולנסות לתפוס את גודל החורבן.

בפועל:למרוח את היום ולחכות שיגמר עצוב שזה מצבנו..

אממממ, הלו, זה עצות למי שצם. לא למי שלא צם.

ללמוד על ירושלים, על החורבן ובלבלבלה בסיור (עם מדרך) להתפלל ותיקין בכותל, ולנסוע הביתה לשינה עד כמה שיותר מאוחר

20110807192554.doc - קצת לימוד לט' באב 

עם עזרה כזאת יבנה המקדש!!!!

בד''כ אנחנו קצת קוראים כזה בלילה ומתאבלים וכ''ו... ולמחרת קמים ב- 4:00 ונוסעים לכותל

קיצר....

נוסעים לכותל ולהר הזיתים וכלמני כאלה .....

ואז עד שמגיעים הביתה כבר צהרים והולכים להשלים ת'שעות שינה ועד שקמים זה כבר דיי השעות האחרונות....

לפי דעתי אנחנו ממש חכמים=)......

כי זה גם לא ללמוד כל היום(מה שלא מצליחים ליישם בד''כ....)

וגם לא לישון כל היום ולמרוח......

לךא מומלץ לאכול ולשתות הרבה בבת אחת, אלא לפזר כמה וכמה ארוחות קטנות במהלך היום שלפני הצום.

כמו כן, בגלל החום הכבד חשוב לשתות הרבה לפני הצום - כמות של 8-10 כוסות לפחות ביום שלפני, וכל המרבה הרי זה משובח.

בצום עצמו - פשוט לנוחף, לא להתאמץ, לישון, לא לחשוב על אוכל, וללמוד...

לפני הצום מומלץ על 10-12 כוסות~

אז קבלו תיקון - 10-12 כוסות, וכל המרבה מעבר הרי זה משובח... אבל לא בבת אחת...

כשאתה שותה בעיקר רק מים, ולא קולה, קפאין וכו', אתה מגלה שיום חם מצמיא מאוד, ואתה שותה הרבה מים... (אבל רק קרים, כן? מים פושרים מגעילים אותי לרוב...)

לעטוף ספרים, למיין קלסרים ומחברות....

לקרוא ספרים מתאימים לתקופה

לראות סרטים (גמכן מתאימים!)

לישון....ולישון....

כדאי לי לעשות השנה בייביסיטר בט' באב?

מ8וחצי עד 12וחצי, וזה יעביר לי ת'בוקר

http://www.holisticcenter.co.il/archives/1655

מאז שנפצעתי כל הצומות קשים אפילו המיטה.. |מרחם על עצמו|

 זה ממש מעביר ת'זמן וזה גם מועיל!

יאללה צומקל לכולם!!

בעיקרון אסור ללכת לכותל {שאלנו רב!! את הרב מוצפי...}

ואסור להתכונן לשנה הבאה {לעטוף ספרים וכו'} כי זה מלאכה... ומותר לעשות מחצות היום מלאכה רק לצורך הצום!!

***הרב מוצפי גם אמר שאסור לראות סרטים על הגוש... כי זה מסיח את הדעת מהצום...

טוב סורי על החפירות....

בעיקרון נראה לי שרוב היום אני ילך לישון...

אז....צומקל

וסרטים על הגוש מעורר את ההרגשה של החורבן...

של הרב ישראל אריאל בנושא המקדש שיעען בו במהלך תשעה באב!!

האינציקלופדיה הזו הכרחית בכל בית בישראל!!!

סתם...

קמים מתי שקמים (ועדיף מוקדם כדי לקרוא קריאת שמע בזמן...)

קוראים איכה ואיוב,

נבואות החורבן מירמיהו,

ספר על השואה,

הולכים לישון,

קמים מתי שקמים (ועדיף מוקדם כדי להספיק להתפלל מנחה... סתם..)

מכינים משהו נחמד לסוף הצום,

רואים סרטים על החורבן של גוש קטיף,

יושבים על הספה ובוהים בתקרה,

עד שסוף סוף כתוב בשעון 7:59,

(לפי לוח השנה שלנו..)

רצים למטבח,

והסוף ידוע...

נוסעים לכותל

שמה מרגישים את החורבן הכי טוב

ומתפללים שיבנה

ולא נצטרך להתאבל יותר

חוזרים מקריאת המגילה,

פותחים ספר התודעה בכל מיני אסונות שקרו לעם ישראל,

(גירוש ספרד וכאלה)

הולכים להשאיל ממישו שיש לו את הספר שחר כתום,

יושבים ובוכים,

ואז הולכים לישון,

קמים מתי שקמים וגו'

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...