מרק גרזן מאת יהודה אטלס
מעשה בנווד אחד שעשה ימים רבים בדרך והגיע לכפר שכל תוביו היו ידועים כקמצנים.
התדפק על דלת אחד הבתים כדי לבקש מעט אוכל להשיב את נפשו.
אולם את הדלת פתחה איכרה זעופת פנים, שהעיפה מבט בוחן בבגדיו הבלויים ובצרורו הדל והבינה מיד כי זה לא יוכל לשלם עבור ארוחתו.
"רחמי עלי" פנה אליה "אם לא אוכל אגווע כאן לעינייך"
אין לי דבר בבית כיחשה האיכרה, אולי פרוסת לחם ניסה האיש, אף לא פרור
אולי זנב דג מלוח?, המזווה ריק!
אולי אגס או מעט כרוב?, הכל אזל אמרה ועמדה לטרוק הדלת.
טוב אז אולי יש בידיך במקרה גרזן?
גרזן? התעוררה סקרנותה ולשם מה לך גרזן?
אילו היה בידך גרזן ואפילו ישן הייתי מלמד אותך איך לבשל מרק גרזן
מרק נפלא מגרזן ותו לא! מאותו הגרזן עצמו גם ניתן לבשל מרקים הרבה.
"ומי זה שמע על מרק גרזן?" שאלה האיכרה בחשדנות. "חכמה עתיקת יומין השיב
מרק העולה על שולחנות רוזנים ומלכים. חשה האישה כיצד פיה מתמלא ריר וחשבה בליבה :אם ילמד אותי אוכל לחסוך בהוצאות ולקנות לעי שמלה חדשה.
הביאה מהמחסן גרזן ישן. בחן האיש את הגרזן מכל צדדיו הקיש עליו באצבע קרב אותו אל אפו ואמר ...גרזן משובח ועתה הביאי סיר גדול מלא מים.
הביאה האיכרה סיר מלא מים וההלך שפת אותו על גבי הכירה. רחץ הגרזן היטב והטיל אותו לתוכו.
החלו המים מבעבעים ,ביקש תרווד ובחש ,טעם מצמץ בלשונו "לו היה בצל בביתך
היה המרק משביח אבל אמרת שהמזווה ריק...
"אלך ואחפש" אמרה האיכרה אולי אמצא משהו.
(כך ממשיך ומבקש כל שעולה על דעתכם שיכול להיות במרק והיא מביאה)
...כעבור שעה ארוכה הסיר את הסיר מן הכירה הוציא את הגרזן מתוכו
והטילו לקרן זווית.
"ועכשיו" אמר כשהוא יוצק את המרק לשתי כערות עמוקות,"עכשיו המרק מושלם"
טעמה האכרה מהמרק והנה לא בא כבושם ההוא
"מי יכול להאמין" מלמלה לעצמה בפה מלא "שמגרזןאחד ישן ניתן להכין מרק מלכים משובך" ודרך אגב הוסיפה,
"בפינת המחסן ראיתי גם מחרשה ישנה האם אתה חושב שתוכל להתקין ממנה צלי."

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.